200 גרם לסנדוויץ' לא הגזמת? בסנוודיץ' עם כל כך הרבה מרכיבים 200 גרם בשר זה overkill רציני

לא מסכים איתך.

אולי החבילות המטורפות של ה 500 גרם של הפסטרמות הרתיעו אותך.

הרוסטביף כנראה יותר כבד(?) כי יש שם משהו כמו 5-6 פרוסות בכריך רגיל זה הרבה,

בסנדוויץ אגדי מג'פטה ענקית זה נכנס בול.

יש משהו עם דג סלמון טרי?

בתור אחד שמתעסק קצת בתחום, הסנדוויץ' המשולם הוא יותר פשוט בהרבה.

אך עם זאת חייב להיות קאצ'י.

דג כבוש זה לא קאצ'י. זה גועל נפש. וקניקים יש סבירים ויש גרועים. זאת הכללה גדולה.

יש יותר מסנדוויץ' מושלם אחד.

זה הגירסא הרצינית של מה שהתכוונת -

הסנדוויץ המושלם. (חייב להיות מורכב בסדר הזה)

ג'פטה טריה

- שכבה דקה של מיונז

- שכבה דקה של חרדל דיז'יון (עם הגרגירים)

- חסה (עדיף קצוצה, אפשרי גם חיתוך גס אבל לא לשים עלה שלם!)

- מלפפון חמוץ (פרוסות דקות)

- טבעות עגבניה (פרוסות דקות)

- רוסטביף (של טירת צבי או פרוס במקום מהקצב) מוכן להאכילה, דקה וחצי מכל צד על פלנצ'ה פסים או מחבת פסים)

- פלפל קלוי (רצועות גמבה עם שמן זית, מלח ופלפל כ15-20 דקות על חם בנוני בתנור)

- סוגרים את הג'פטה ומכניסים את כל הסנדוויץ לתנור לאיזה 2 דקות.

(למאותגרים דתית אפשר לשים אחרי השלב של הרוסטביף גבינה צהובה - מניסיון הולך טוב)

בתאבון.

Dam you! דווקא שעתים לפני כיפור אתv שם את הפסוט הזה?!

סנדוויץ' אגדי יש רק אחד...

30 שקל בסנדוויץ' ברכה בהדר (חיפה). מאז 1971 היא מכינה שם סנדוויצ'ים (הראשונה בארץ...) ועד היום לא שוחזר.

מי שלא ניסה - סעו ותגידו שמור שלח אתכם...

אישית אני לא אוהב לשלב הרבה מרכיבים עם פסטו. יש לו טעם חלש משל עצמו, ואם אתה משלב אותו עם חריף נגיד, הטעם של הפסטו נבלע בטעם הדומיננטי יותר ואז זה בזבוז של פסטו.

סנדוויץ' אגדי יש רק אחד...

30 שקל בסנדוויץ' ברכה בהדר (חיפה). מאז 1971 היא מכינה שם סנדוויצ'ים (הראשונה בארץ...) ועד היום לא שוחזר.

מי שלא ניסה - סעו ותגידו שמור שלח אתכם...

30 שקל לסנדוויץ' בהדר? אתה קולט שאני קונה שם שווארמה יותר זולה, כן?

יש יותר מסנדוויץ' מושלם אחד.

זה הגירסא הרצינית של מה שהתכוונת -

הסנדוויץ המושלם. (חייב להיות מורכב בסדר הזה)

ג'פטה טריה

- שכבה דקה של מיונז

- שכבה דקה של חרדל דיז'יון (עם הגרגירים)

- חסה (עדיף קצוצה, אפשרי גם חיתוך גס אבל לא לשים עלה שלם!)

- מלפפון חמוץ (פרוסות דקות)

- טבעות עגבניה (פרוסות דקות)

- רוסטביף (של טירת צבי או פרוס במקום מהקצב) מוכן להאכילה, דקה וחצי מכל צד על פלנצ'ה פסים או מחבת פסים)

- פלפל קלוי (רצועות גמבה עם שמן זית, מלח ופלפל כ15-20 דקות על חם בנוני בתנור)

- סוגרים את הג'פטה ומכניסים את כל הסנדוויץ לתנור לאיזה 2 דקות.

נשמע מעולה

זה בעצם אותו המתכון לסנדוויץ' שאני כתבתי, רק עם הוראות הכנה ספציפית לרוסטביף(שאני גם מכין מדי פעם), ותוספת חרדל דיז'ון, ורצועות גמבה כבושות במקום טריות.

בארצנו יש בעיה עם חרדל דיז'ון, להרבה אנשים זה לא ממש מסתדר בבטן.

במקרה כזה אפשר לוותר על החרדל או ללכת על חרדל "רגיל".

אני מעדיף להימנע מחרדל כשאני מוסיף משהו חריף אחר.

וחרדל דיז'ון מטריד לי את מערכת העיכול לשעות רבות.

אני עדיין מוסיף מעט לרוטבים מדי פעם, אבל ממש טיפה.

את הפלפל האדום הטרי רגיל או חריף, אני מערבב יחד עם כל שאר הירקות בשמן זית ותבלינים.

אלה אם כן אני שם בסנדוויץ' משהו שכבר היה בשמן ואז אני מוסיף אותם נקי.

אם מוסיפים נקניק מלוח במיוחד כמו הרוסטביף למשל שהוא מתובלן כבד, אז גם מהוספת תבלינים אני נמנע.

בסנדוויץ' טוב יש איזה איזון בין כל המרכיבים.

בין החומרים היבשים לחומרים הרטובים, בין הרכיבים הרכים לרכיבים הקשים.

בין מתוק לחמוץ וחריף.

סנדוויץ' טוב יודע לתת ספקטרום שלם של חוויה בכל ביס.

כמעט אפשר להגדיר את זה כנוסחה, למרות שזה סוג של אומנות, ויש בזה גם הרבה העדפה אישיות.

אפשר להחליף את הרוסביף בכל נקניק מטוגן אחר?

30 שקל לסנדוויץ' בהדר? אתה קולט שאני קונה שם שווארמה יותר זולה, כן?

שווארמה של סוס לא נחשב. אני צחוק ..אבל בכל זאת יש להזהר .

שיש ביקוש אפשר לבקש גם סכום כזה.

הסנדביץ' שאני בד"כ נוהג להכין:

- לחמניה/בגט/ג'פטה טריה, כאשר אני שם אותה על ישירות על הכיריים כמה שניות (כשהיא פתוחה, כלפי מטה) עד שיש השחמה קלה.

- למטה מורח מיונז של הלמנס (למי שרוצה לגוון, ניתן לערבבו עם מעט צ'ילי מתוק לקבלת סוג של ספייסי מיונז).

- למעלה מורח רוטב ברבקיו של האנט'ס+ מעט רוטב סרירצ'ה חריף.

- טבעות דקיקות של בצל רגיל לאחר טיגון קל או סגול ללא טיגון.

- חסה ועגבניה שחתוכים בצורה דקה.

- מלפפון חמוץ חתוך דק בצורה אלכסונית.

- חזה עוף לאחר שנעשה בתנור (עם רק פלפל ומלח), על הדרך אפשר לשים גם פלפל קלוי.

לעיתים רחוקות אני טועם סנדביצ'ים טעימים יותר (שהם באותו הסגנון כמובן).

אויי, איזה ת'ראד...

מעורר דודא.

המיונז האהוב עלי הוא של היינץ. הם מבינים שם שלמיונז כמעט אין טעם משל עצמו, אז הם הוסיפו חרדל בדיוק בכמות הנכונה מה שנותן לו קצת Kick.

הנה דוגמא קלאסית לגיבוב של שטויות.

הכל כמובן מניסיון במטבח מקצועי. לא ביתי.

זה בעצם אותו המתכון לסנדוויץ' שאני כתבתי, רק עם הוראות הכנה ספציפית לרוסטביף(שאני גם מכין מדי פעם), ותוספת חרדל דיז'ון, ורצועות גמבה כבושות במקום טריות.

קלוי (אנטי פסטי) לא כבוש. ולא, מה שאני כתבתי זה המתכון מדוייק לדבר האמיתי. (נוסחא אמיתי)

בארצנו יש בעיה עם חרדל דיז'ון, להרבה אנשים זה לא ממש מסתדר בבטן.

במקרה כזה אפשר לוותר על החרדל או ללכת על חרדל "רגיל".

אני מעדיף להימנע מחרדל כשאני מוסיף משהו חריף אחר.

וחרדל דיז'ון מטריד לי את מערכת העיכול לשעות רבות.

אני עדיין מוסיף מעט לרוטבים מדי פעם, אבל ממש טיפה.

עוד לא שמעתי על זה, אולי, אין טעם לערבב סחוג\פלפל חריף עם דיז'יון. ממש אין, שום סיבה.

בגלל זה משתמשים במבה רגילה לגמרי.

את הפלפל האדום הטרי רגיל או חריף, אני מערבב יחד עם כל שאר הירקות בשמן זית ותבלינים.

אלה אם כן אני שם בסנדוויץ' משהו שכבר היה בשמן ואז אני מוסיף אותם נקי.

אם מוסיפים נקניק מלוח במיוחד כמו הרוסטביף למשל שהוא מתובלן כבד, אז גם מהוספת תבלינים אני נמנע.

הרוסטביף הוא לא מלוח ולא מטובל, למעשה זה גם לא נקניק. זה חלק מסויים של הפרה שעבר תהליך עישון.

בסנדוויץ' טוב יש איזה איזון בין כל המרכיבים.

בין החומרים היבשים לחומרים הרטובים, בין הרכיבים הרכים לרכיבים הקשים.

בין מתוק לחמוץ וחריף.

סנדוויץ' טוב יודע לתת ספקטרום שלם של חוויה בכל ביס.

כמעט אפשר להגדיר את זה כנוסחה, למרות שזה סוג של אומנות, ויש בזה גם הרבה העדפה אישיות.

סנדוויץ מושלם הוא בהחלט נוסחא, כאלה כבר קיימות כמה (מה שהבאתי - זה לא המצאות שלי)

ולבחור ששאל אם אפשר להחליף בכל נקניק מטוגן, אפשר להחליף בכל דבר.

המתכון המדוייק הוא עם רוסטביף אמיתי. (לא נקניק - בשר מעושן)

מניסיון, עובד סביר גם עם סלמי.

במחבת פסים אין צורך להשתמש בשמן רק להרתיח לפני.