גם לי יש סיפור דומה, קניתי ב-TARGET מטען לסוללה של המצלמה (34$), הוא לא עבד, אחרי כמעט שבועיים החזרתי אותו ובלי שאלות החזירו את הכסף.

^^כשמדובר במוצר שלא עבד מהקופסה, העניין שונה לגמרי (אחריות). כאן מדובר במי שסתם לא בא לו על המוצר ומחזיר/מחליף אותו.

פעם הלכתי להחליף 2 חולצות בטומי הילפיגר, בסה"כ רציתי מידה אחת קטנה יותר. בגלל שהמחיר ירד, החזירו לי 2 דולר על כל חולצה אחרי שהמוכר

עדכן במחשב את ההחלפה שביצעתי.

בבגדים זה שונה, כי אין בעיה לקחת את הבגד המוחזר ולשים שוב על המדף. הרי רואים שלאנשים אין בעיה לקנות בגד גם כשיכול להיות שאלף אנשים מדדו אותו לפניך, בזמן שבמוצרי מחשב אנשים עלולים לסרב לקנות אפילו מוצר חדש לגמרי בגלל שהקופסה לא אטומה.

ממה שראיתי, גם בארץ בדרך כלל מחליפים בלי לשאול שאלות כשמדובר בבגדים.

אין מקום להשוות ביננו לבין ארה"ב כי חוקי המסחר שם שונים לגמרי (התוספות האחרונות לחוק הגנת הצרכן בישראל אכן מקרבים אותנו קמעה לשם אבל הדרך עוד ארוכה) ובארה"ב ניתן להחזיר כמעט הכל ולקבל חזרה את הכסף no questions asked (הדוגמה של ניו יורק שניתנה כאן אינה משקפת את ארה"ב כמו שניו יורק אינה משקפת את ארה"ב - נסה למצוא אמריקאי אחד כשאתה הולך ברחוב בניו יורק). בסופו של דבר הנושא כאן הוא אמון, אמון בין הקונה למוכר ואכן זה לוקה בחסר משני הצדדים ולא ניתן כאן להאשים את המוכר או הקונה בלבד.

ייטב לו לדעתי לבעל עסק בישראל בהנחה שאכן מדובר באדם הגון וישר ואם יש לו כבר קצת ניסיון בהכרת "הלקוח הישראלי" לעשות את החושבים שלו בדרך בו הוא בוחר להתנהל ועם מי הוא בוחר לעשות את עסקיו. בכל מקרה לחוקי הגנת הצרכן הוא כפוף בין אם נעים לו איתם או לא.

^^כשמדובר במוצר שלא עבד מהקופסה, העניין שונה לגמרי (אחריות). כאן מדובר במי שסתם לא בא לו על המוצר ומחזיר/מחליף אותו.בבגדים

המוצב עבד, אבל לא התאים לדגם הסוללות שלי (על הקופסה שלו היה כתוב 40A3 והדגם של הוא 40B3 לכן זה לא עבד, זה לצורך דוגמא, אבל ההבדלים בשמות היו קטנים ולא זכרתי בדיוק את שם הסוללה).

אין מקום להשוות ביננו לבין ארה"ב כי חוקי המסחר שם שונים לגמרי (התוספות האחרונות לחוק הגנת הצרכן בישראל אכן מקרבים אותנו קמעה לשם אבל הדרך עוד ארוכה) ובארה"ב ניתן להחזיר כמעט הכל ולקבל חזרה את הכסף no questions asked (הדוגמה של ניו יורק שניתנה כאן אינה משקפת את ארה"ב כמו שניו יורק אינה משקפת את ארה"ב - נסה למצוא אמריקאי אחד כשאתה הולך ברחוב בניו יורק). בסופו של דבר הנושא כאן הוא אמון, אמון בין הקונה למוכר ואכן זה לוקה בחסר משני הצדדים ולא ניתן כאן להאשים את המוכר או הקונה בלבד.

ייטב לו לדעתי לבעל עסק בישראל בהנחה שאכן מדובר באדם הגון וישר ואם יש לו כבר קצת ניסיון בהכרת "הלקוח הישראלי" לעשות את החושבים שלו בדרך בו הוא בוחר להתנהל ועם מי הוא בוחר לעשות את עסקיו. בכל מקרה לחוקי הגנת הצרכן הוא כפוף בין אם נעים לו איתם או לא.

נדמה לי שבעל עסק מחויב לתת שירות לכולם.

אחרת כבר יתבעו אותו על אפליה על רקע שקר-כלשהו.

אז הוא חייב למכור ולקבל חזרה מאנשים בעייתיים.

כשאני הולך לחנות, ובא לי מוצר מסוים, אם הקופסה נראית קצת דפוקה, אני לוקח אחד אחר מהמדף.

יכול להיות שהקופסה הדפוקה היא של אדם שקונה ואז נזכר שאין לו צורך, וזה מתגלגל הלאה לבעל העסק ולצרכנים שרואים מוצרים דפוקים במדפים ועלולים לחשוב שהמוכר מנסה לתחמן אותם.