נתקלתי בפרוייקט המגניב Garduino.

חשבתי על מימוש רק של החלק של ההשקיה לפי החיישן לחות הפרימיטיבי:

השאלה שלי היא האם ניתן להשמיט את הבקר?

כלומר לחבר את A0 ישירות לריליי וכך לשלוט במשאבת מים?

בשביל הקליברציה (כלומר קביעה של ערך הסף של הרטיבות/המוליכות) חשבתי להחליף את הנגד בפוטנציומטר ולשחק גם עם המרחק בין המסמרים.

מה אתם חושבים? זה יכול לעבוד?

אלי

כן, זה אפשרי.

אומנם לא תוכל לחבר ישירות לממסר אלא תצטרך איזה דריבר.

תבנה את המעגל שמשורטט למעלה, ותמדוד את המתח Ao בכל תנאי הלחות.

מה טווח המתחים שאתה מקבל, כשהאדמה רטובה וכשהיא יבשה ?

בגלל השאלה שלך על טווח המתחים הסתכלתי קצת על המספרים.

ערכים אופיניים לפי ההסבר בפרוייקט הם כאלה:

Here are some values I maintained from my sensors

moisture (nails fully into soil at opposite ends of milk jug

nails touching each other: 985

nails in air, not touching: 0

soil that seems too wet: 889

soil that's totally dried out: 0

soil that's starting to seem too dry: 707

soil that seems about right: 826

לפי מה שהבנתי ארדואינו מייצג 5V בכניסת האנלוג כ1023, מכאן אני מסיק:

[table] [tr] [td][/td] [td]

מפל מתח על הנגד

[/td] [td]

התנגדות האדמה

[/td] [/tr] [tr] [td]

אדמה לחה מדי

[/td] [td]

4.35

[/td] [td]

1.5K

[/td] [/tr] [tr] [td]

אדמה יבשה מדי

[/td] [td]

3.5

[/td] [td]

4.28K

[/td] [/tr][/table]

נראה שגם אם אני משחק עם ערכי הנגד לא מתקבל פער מספיק משמעותי בין המתח כשהאדמה רטובה למתח כשהיא יבשה.

אז למה התכוונת כשאמרת שצריך דרייבר?

בשביל להפעיל ממסר אתה צריך להזרים בו זרם, אם תחבר אותו ישירות לא יזרום מספיק זרם כדי לחבר את הממסר.

על איזה ממסר מדובר ? יש לך דפי נתונים ?

בעקרון הייתי מחבר את Ao לכניסה של משווה, עם משוב חיובי והמשווה יידחף את הממסר ישירות או דרך טרנזיסטור (תלוי בממסר).

*עריכה* בעצם במחשבה שניה במקום משווה עם משוב חיובי הייתי משתמש ב2 משבים בחיבור גלאי חלון, כך הרבה יותר פשוט לכייל את מתחי המעבר. *עריכה*

אבל קודם צריך להגדיר את המתח של המעברים, מאיזה מתח אתה רוצה שהמערכת תתחיל להשקות ובאיזה מתח היא תפסיק.

נגיד הממסר הזה.

לא ידעתי שאפשר פשוט לקנות קומפרטור

הייתי משתמש ב2 משבים בחיבור גלאי חלון

מה זה אומר? סף שונה להדלקה וכיבוי כדי למנוע נדנוד?

בדיוק.

זה ניראה שיש לממסר הזה יש טרנזיסטור על מנת לדחוף אותו ודיודת הגנה (לפי התמונה לפחות), אני די מושכנע שניתן לחבר אותו ישירות למוצא המשווה.

כאן יש הרבה מידע על משווים, יש גם שרטוט של משווים בתצורת "גלאי חלון" (Window Comparator).

שים לב שאתה רוצה להפעיל את הממסר כאשר המוצא של המשווים הוא '0', לכן יש צורך בהיפוך המוצא. הדרך הכי פשוטה לגרום להיפוך לוגי במוצא הוא ע"י טרנזיסטור NPN פשוט. זה בהנחה שיש דריבר ע"ג הלוח של הממסר.

גם אני הייתי הולך על משווה וטרנזיסטור כדי להפעיל את הממסר.

שני משווים כמו שמייק הציע כדי לייצר חלון.

אני בספק שמד לחות הפימיטיבה הזה יגיב מספיק מהר כדי להפסיק את ההשקיה בזמן.

גם האדמה כנראה לא תרטב בצורה אחידה...

אפשר ללכת גם על הכיוון של משווה לזיהוי אדמה יבשה ו"שעון" כדי להשקות במשך זמן מוגדר.

את המשווה והשעון תוכל לבנות ממגבר שרת פשוט:

http://en.wikipedia.org/wiki/Operational_amplifier_applications

סתם קשור לנושא, לא יודע אם זה מתאים לך, קראתי באיזו כתבה ב-ynet על גידולים אורגניים שלא על הקרקע.

שם רשמו שנהוג להשקות 30% יותר ממה שהצמח צריך כדי להוריד מלחים שמצטברים במצע.

במקרה כזה אפשר למדוד כמה מיים אתה מכניס וכמה נזלו מהצמח...

אבל במקרים כאלה הייתי משתמש כבר בבקר כלשהו

משהו כזה, יצאתי מנקודת הנחה שאתה משתמש במשווים שיש לו יציאה מסוג Open Collector ולא מגבר שרת.

שים לב שאתה רוצה להפעיל את הממסר כאשר המוצא של המשווים הוא '0', לכן יש צורך בהיפוך המוצא. הדרך הכי פשוטה לגרום להיפוך לוגי במוצא הוא ע"י טרנזיסטור NPN פשוט. זה בהנחה שיש דריבר ע"ג הלוח של הממסר.

אם אני אחבר בריליי את כנסית הIN לVCC ואחבר את מוצא הקומפרטור לכניסת הGND של הריליי, זה יעבוד?

• כשמוצא הקומפרטור גבוה נקבל כי IN=VCC=GND=5V שום דבר לא אמור לקרות והממסר אמור להיות פתוח
  
• כשמוצא הקומפרטור נמוך נקבל IN=VCC=5V, GND=0 והממסר אמור להיסגר
  

סתם קשור לנושא, לא יודע אם זה מתאים לך, קראתי באיזו כתבה ב-ynet על גידולים אורגניים שלא על הקרקע.

שם רשמו שנהוג להשקות 30% יותר ממה שהצמח צריך כדי להוריד מלחים שמצטברים במצע.

במקרה כזה אפשר למדוד כמה מיים אתה מכניס וכמה נזלו מהצמח...

יש לי עציץ מסכן במשרד בלי חלונות, העיקר פה זה המערכת השקיה לא העציץ

אפשרי, אבל אז הזרם (שמפעיל את הממסר) יזרום דרך הפין של המשווה, דרך המשווה לאדמה שהמשווה מחובר אליה.

תלוי במשווה, מוגדר לו זרם מקסימלי שהוא יכול להזרים דרכו לאדמה, זרם זה בדרך כלל באזור העשרות מיליאמפר 10-40mA שתלוי בממסר זה לא תמיד מספיק.

לכן לדעתי עדיף לדחוף עם הטרנזיסטור כמו בשרטוט.

אוקיי, תודה!

ד"א כל טרנזיסטור שעולה סנט יעבוד (2n3904).

שים לב שהערכים הם ערכים שהתקבלו כתוצאה מהגיאומטריה הספציפית של מד הלחות שבו השתמשו בפרוייקט המסויים ההוא.

מניסיון שלי כלשינוי קטן בתצורת החיישן יביא לשינוי גדול מאוד בערכים. במקרה שלי אין כל כך בעיה כי אני משתמש בממשק ארדואינו ואין לי בעיה להגדיר את נקודות ההפעלה/ הפסקה בצורה דינאמית.

במקרה שלך תצטרך לעבוד בצורה ניסיונית-> מדידת התנגדות במצב המוגדר כסף תחתון ומדידה נוספת לרף עליון. לאחר מכן יהיה עליך לבחור את תצורת הלוח שלך לפי הערכים הקריטים שמדדת.

תצורת המד שאני מצאתי כנוחה לעבודה היא שני מסמרי 10 במרחק של 3 ס"מ. תוספת של נגד 3K בטור לפני המסמרים הרימה את הערכים לסף שנוח לי לקרוא, אפשרה למנוע קצר במקרה של הרטבה מלאה ולאפשר רפרנס.

אני מניח שהחופש בקביעת ערכי ההשוואה של הקומפרטורים + החופש בקביעת המרחק בין המסמרים + החופש בקביעת הנגד הטורי למסמרים יאפשרו לי למצוא את נקודת העבודה. מקסימום אני אשתמש בבקר.

תודה