rroonnii מהיכן הידע הנרחב ? מרשים ביותר

כל דבר חדש -הרבנים בודקים אותו יסודי .

ולכן, אם 2 רבנים בודקים את אותו דבר בלי לדעת אחד על השני, הם יכולים להגיע למסקנות הפוכות באותו נושא

אלא לכל פעולת שחרור אנרגיה המעלה את חום הגוף

ולכן, שפשוף הידיים אחת בשניה (מה שמעלה את החום על ידי חיכוך) הוא מלאכה ?

בנוגע לפלטה נו מי שלומד הלכות שבת יודע- שלהרים סיר מהפלטה אסור אחר-כך להחזירו.

ברגע שהרמת את הסיר מהפלאטה, הקטנת את הקיבול התרמי שלה. בכך גרמת לתרמוסטט לבצע את הפעולה הבאה (בין אם הדלקה או כיבוי) מוקדם יותר ממה שהיה קורה אם לא היית נוגע, ומאותו רגע ואילך הוא יעבוד במחזורים קצרים יותר בהתאמה. אם הוא היה מבצע פעולה תוך שניה לאחר הרמת הסיר (בהנחה שהקיבול התרמי של הפלאטה אפסי), האם הרמת הסיר היתה נחשבת למלאכה ? האם יש גבול לזמן שאמור לעבור (כלומר להשפעה אל קיבול הפלאטה) שהחלק ממנו זה לא תהיה מלאכה ? ממה גבול כזה נקבע ?

בהפעלת LED מהבחינה הפיסיקלית אין משום הבערה, חימום או כילוי.

אני יודע לדוגמה שיש בעיה נוספת בכל המוצרים האלקטרוניים כולל נורות לד - וזו בנייה של מעגל חשמלי בשבת, שזה איסור בונה

כלומר אם אני רק משנה את הבהירות של הלד על ידי דימר (ונניח שיש לי דימר שעובד כמו נגד משתנה ולא ב PWM, כי דימר PWM רגיל מביא אותנו לאותו דיון כמו התרמוסטט), לא סגרתי או פתחתי מעגל חשמלי, כלומר אין מלאכה ?

וגם אם לא היה שום בעיה יש עניין גם שלאבד מעניין ההשבת דמיין לעצמך שאתה ממשיך לעבוד במשרד בשבת כי הכל לד.

זה כבר לא קשור ללד, שכן אתה יכול להמשיך לעבוד במשרד ביום שבת באור השמש. אם מה שאתה עושה זה מלאכה, אמורה להיות "דרך" אחרת שגורמת לזה להיות מלאכה

וזה דווקא משהוא שכן הייתי מצפה למצוא לו תשובה ממוקדת יותר גם בספרים ישנים (מלפניי שהמציאו תאורה חשמלית), כי משרדים ועבודות משרד (או מה שהקדים אותם) היה בערך קיים כבר מהתקופה העתיקה ואני מניח שמישהוא כבר חשב אל זה כשעדיין רק כתבו את המשנה וכו'

אני רק חושב שלפני שאתה כותב מסקנה אולי תלמד את הכללים והפרטים לפני,כך אני חושב ,אני טועה? האם היית עושה אותו דבר בנוגע לאיך בנוי מטוס בפרטי פרטים .

אבל אז לא מגלים דברים חדשים בדיון הזה ....

לא היה שום מלחמה דתית אין קשר לעבודת אלילים,ציינתי את המאפיינים.

ומה היה היחס בתורה לעובדי אלילים (בהקשר זה ובמקומות אחרים) ?

אני מאמין שגם בקוראן אינך בקיא (גם אני לא מאוד ) אבל ידוע לי על טקסט שלהרוג יהודים אפילו יסתתרו תחת עצים ואבנים

וגם בתורה יש מקרים שבהם הורגים מישהוא כזה או אחר עד האיש האחרון. לא הקוראן ולא התורה לא נקיים מדברים כאלה, אוליי בהקשרים שונים את זה אני לא יודע

לדעתי הדת הזאת התקבצה בכל כך טיפשות ,אתה ידוע שמוחמד רצח את מי שלא קיבל את דתו,זה אף מצויין בקוראן. חז"ל למשל אף פעם לא ירדו לשפל של המוסלמים הקיצוניים.

אני ציינתי את זה ,אין ספק שיש מוסלמים הגונים ושלא רוצים לפגוע בנו ,אבל כמה כן רוצים? מספיק ירוצו לכאן רגלית עם סכנים והלך עלינו? .

כפי שאמרת. לכל אחת מהדתות היתה תקופה שהיא היתה ברדיפה אחריי כולם. רק שהיהודים והנוצרים לקחו את עצמם לידיים וסיימו את התקופה הזאת, המוסלמים לא

עכשו בקשר למוסלמים, שוב יש דוגמאות שונות. מה שכתבת כאן דיי נכון (בלי הכללה), אבל תחפור מ "כללי" את הדיון "דגלי אשף בחיפה", לקראת הסוף שלו יש כמה הודעות שנכתבו אל ידיי ערבים (ככל הנראה מוסלמים), ומציגות עמדה שונה. כך ששוב לא ניתן להכליל (ומכאן הגענו לכל הדיון הזה). אני מניח שיש להם ערך לדת שלהם, אבל הם כן יודעים איפה להעביר את הקו

כלומר, המסקני שלי נשארת בדיוק אותו דבר : בכל הדברים האלה, מה שקובע זה לא הטקסט הדתי אלא קודם כל הגורם האנושי (מהחלטה אישית, או לחץ חברתי, או מערכת כוחות שעובדת בדרך של כפייה או בשטיפת מוח), והנה דוגמאות לכך מ 2 דתות ששונות מאוד אחת מהשניה

היהדות לא תעלם.

יש היום הכל על מדיה דיגיטלית.

ספרים.

סרטים.

שירים.

גמרא במסכת קידושין דף סו עמוד א:

"מעשה בינאי המלך שהלך לכוחלית שבמדבר וכיבש שם ששים כרכים, ובחזרתו היה שמח שמחה גדולה וקרא לכל חכמי ישראל.

אמר להם: אבותינו היו אוכלים מלוחים בזמן שהיו עסוקים בבנין בית המקדש, אף אנו נאכל מלוחים זכר לאבותינו, והעלו מלוחים על שולחנות של זהב ואכלו.

והיה שם אחד איש לץ לב רע ובליעל, ואלעזר בן פועירה שמו. ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך: ינאי המלך, לבם של פרושים עליך.

-ומה אעשה?

-הקם להם בציץ שבין עיניך.

הקים להם בציץ שבין עיניו. היה שם זקן אחד ויהודה בן גדידיה שמו. ויאמר יהודה בן גדידיה לינאי המלך: ינאי המלך, רב לך כתר מלכות, הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן.

שהיו אומרים אמו נשבית במודיעים ויבוקש הדבר ולא נמצא ויבדלו חכמי ישראל בזעם.

ויאמר אלעזר בן פועירה לינאי המלך: ינאי המלך, הדיוט שבישראל כך הוא דינו, ואתה מלך וכהן גדול כך הוא דינך?!

-ומה אעשה?

-אם אתה שומע לעצתי, רומסם!

-ותורה מה תהא עליה?

-הרי כרוכה ומונחת בקרן זוית, כל הרוצה ללמוד יבוא וילמוד.

אמר רב נחמן בר יצחק - מיד נזרקה בו אפיקורסות. דהוה ליה למימר - תינח תורה שבכתב, תורה שבעל פה מאי?!

מיד ותוצץ הרעה על ידי אלעזר בן פועירה, ויהרגו כל חכמי ישראל. והיה העולם משתומם עד שבא שמעון בן שטח והחזיר את התורה ליושנה."

רוני, הערה לגבי פלטת שבת:

מתוך ילקוט יוסף, הלכות שבת סימן רנג סעיף ט:

"הנוטל קדרה מעל האש בשבת, והתבשיל מבושל כל צרכו, אם הוא תבשיל יבש, מותר לו להחזיר את התבשיל על פלאטה, או על גז מכוסה בפח או אזבסט, גם אם התבשיל נתקרר, וגם אם הניחו על גבי קרקע. ואם הוא תבשיל שרובו מרק, אסור לו להחזירה על הפלאטה, אלא אם כן התבשיל עדיין חם בחום שהיד סולדת בו, וגם לא הניח הקדרה על גבי קרקע, אלא הניחו על גבי כסא או שלחן או שיש במקום שרגילים למזוג שם את האוכל, ולא להניחו. אבל אם התבשיל פושר, או שהניח התבשיל על גבי קרקע או במקום שדרך להניחו שם אחר סיום השימוש בקדרה, אין להחזיר הקדרה אף על גבי פלאטה."

לבינארי:

בכנות, מה אכפת לך מההלכות? אתה הרי אתאיסט.

אבל אם זה בכל זאת ממש מעניין אותך, אתה מוזמן לפתוח ספר הלכה כלשהו בן ימינו, למשל ילקוט יוסף (לפי הפסקים של הרב עובדיה יוסף), ולקרוא שם על סמך מה הוא החליט לפסוק כמו שפסק, אחרת כל המסקנות שלך לא שוות הרבה.

נורת חשמל, פלאטה, הכל כתוב בצורה מפורטת. ואם תהיה לך קושיה אתה מוזמן לפנות לרב.

אז אולי אתה בסך הכל רוצה לחדש לנו שיש מחלוקות בכל מיני נושאים בהלכה? אם כך לא חידשת כלום, זה קיים כבר אלפי שנים.

אתה אולי רוצה להוציא אותנו טפשים? בבקשה, אתה מוזמן לחשוב כך, לי אישית זה לא מפריע.

11010010110

אני מאוד מצטער אתה שוב מגיע למסקנות ועוד לפני שלמדת את הדברים. אתה באמת רוצה לדעת ומתעניין ..כי זה כבר לא נראה .אין לי אלא להסכים עם יאיר.

התורה אומרת ללכת אחרי חכמי הדור- כך שלא משנה - 'עשה לך רב'. אתה מבין שלא צריך ללכת אחר טיפשים אלא אחר הכי חכמים המדייקים בכללי התורה ומוסר.

לגבי הפלטה יאיר אתה צודק. אני בכלל חושב שהפלטה היא תמיד עובדת ואין קשר (השפעה ) עם מורידים ממנה דברים ומחזרים.

הקטע שאסור עם רוב מרק (רוטב) -שכן זה בישול. בילקוט יוסף להרבה אין הסברים אלא יותר הלכות קצרות וברורות.

אז יש רב שחושש שבמעט רוטב כבר יש בישול ויש רב שחושש לבישול רק ברוב רוטב... -התורה אומרת עשה לך רב וצא מהספק.

התורה מעולם וכן חז"ל לא שלחו להרוג אף אחד בגלל שהוא לא יהודי.אותנו הרגו הנוצרים ומוסלמים רק כי הנו "שונים" =יהודים. וכן לקבל את דתם בכוח.

עיין גם כאן

http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=374350.msg3955139#msg3955139

עד כאן ידידי. אתה יכול למצוא הכל בגוגל

http://www.kipa.co.il/ask/show/230149-%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%91%D7%AA

יום טוב.

אף אחד לא מתווכח עם מה שעשו ליהודים בגולה, הדברים ידועים.

הבעיה שכיום יהודים מתנהגים בצורה דומה למיעוטים שלהם ואף אחד לא פוצה פה.

להיפך, מצדיקים את זה באמצעות הדת.

עצם זה שאדם הוא יהודי אינו אומר שהולך אחר הדת. ואין ספק שיש גם דתים שהתנהגותם אינה הולמת את הדת.

ועדיין אין ירדה של רצח עם ( גזע,מוצא )וכדו'.. כפי שעשו לנו.

אתה לא עונה על השאלה, האם אתה חושב שזה שהיו אנשים שפגעו ביהודים במהלך ההיסטוריה

(הרבה כאלה ובצורה מאוד קשה) נותן לך את הזכות היום לעשות משהו דומה למיעוט אצלך במדינה?

האם זה לא נכון שבחלק מהמקרים, בשביל להצדיק מעשים אלה, משתמשים בדת כתמריץ?

לא. אבל מי מהיהודים עושה היום תעלומה לטבח בשם הדת כנגד נוצרים או מוסלמים כפי טבחו בנו בעבר (וגם היום מהצד המוסלמי) .

היהדות לא יכולה להרשות לעצמה להיות תוקפנית מול דתות אחרות.

תראה את מעשי הקיצוניות שחרדים עושים בשם הדת מול יהודים.

האם הם לא היו מגדילים לעשות כשהכוח לעשות זאת היה ברשותם?

אני לא חושב שהיהדות היתה עוצרת את עצמה בהינתן האפשרות.

מחללי שבת היו מוצאים להורג אם רק היה ניתן.

הסיבה היחידה שהיהדות התמתנה בתוקפנות (פנימית וחיצונית) היא חיים תחת שלטון זר כמיעוט נטול כוח החי בחשש מפעולות איבה.

מתי היהדות היתה תחת שלטון משלה?

אני לא חושב שהיהדות היא זו שקידמה חמלה ואמפתיה בעם היהודי, אני חושב שזו היתה הגלות וחיים תחת שלטון אחר(לפעמים אכזר).

אז בעצם חוסר האמונה באלוהים, ערכי אנושיות מודרנים, ו"התבוללות", מאפשרים לי לא להיות מיעוט נרדף ע"י הדתיים.

וקרוב לוודאי הסיבה היחידה שהחרדים לא סוקלים אותי באבנים.

אם החרדים היו שלטון רוב מוחלט, מבלי שתהיה מניעה של מדינת הלכה, סביר להניח שהייתי לומד מהר מאוד מי קובע מה ונאלץ לקיים את חיי בסתר מפחד לחיי, בדיוק כמו שהיהודים היו בזמנים שונים בהיסטוריה.

אז תסלחו לי(חרדים היכולים להיות לי סכנה אמיתית לחיי) אם בראותי אמת נשגבת מבינתכם, איני מעוניין בהתחזקותכם מולי.

אינכם יודעים גבולות המאפשרים לי לחיות בחופש.

ואם גבולות אלו לא היו מוחזקים מולכם ע"י המוני אחרים, הייתם מאבדים את הברגים האחרונים שמחזיקים את שפיותכם מלעשות בי שפטים כדרך התורה.

איך אתם אומרים בזמן שתחזיקו תרנגולת מעל ראשכם.

זו חליפתכם, זו נטייתכם, זו שאיפתכם, זו אמונתכם, זו כפרתכם.

זה התרנגול ילך לשחיטה.

ואני? אני אלך בדרכי שלי תודה רבה.

משנה מסכת מכות פרק א משנה י:

"...סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית.

רבי אלעזר בן עזריה אומר - אחד לשבעים שנה.

רבי טרפון ורבי עקיבא אומרים - אילו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם.

רבן שמעון בן גמליאל אומר - אף הן מרבים שופכי דמים בישראל."

ספר כזבים ומשאלות פרק א משנה צ':

"...אדם ההורג אחד בשבוע נקרא רוצח סדרתי.

רבי משוך בגזר אומר - אחד לשבעים שנה נקרא רוצח.

רבי ציד ורבי סוליה אומרים - אילו היינו במקומם לא היו רוצחים בכלל.

רבן שעון בן גימלאי אומר - גם אני חתול.

מה הקשר בין זה לבין מדעי האדם או תופעות שהיו קיימות בתקופת שלטון יהודי כזה או אחר בהיסטוריה?

אני בטוח שרבי ששון בן ישנקל ורבי ציפור בן שריקתון גם לא היו בעד הרבה דברים אחרים שקרו לפני ואחרי.

וחוץ מזה בתקופת חייהם היו להם צרות יותר גדולות מלהעניש חוטאים(כמו להילחם ברומאים שכבשו אותם).

וזה היה ממש בסוף שלטון יהודי בארץ ישראל עד לתקופתינו.

אתה בעצמך יודע טוב מאוד שסקלו אנשים בתקופות קודמות והענישו חוטאים על ימין ועל שמאל.

ומקסימום תסכים איתי לגבי איזה מציאה כזאת או אחרת שכתובה פה ושם, ותאמר שזו היתה תקופה בה השלטון היה מושחת.

אז חביבי, שלטון דת נוטה להיות מושחת בדיוק כמו כל שלטון כוחני ודורסני אחר.

ותחת שלטון שכזה אדם כמוני לא יוכל לחיות בחופש.

אם אתה מכחיש את זה אתה שקרן ואולי גם הוזה.

תראה, אתה פיתחת תאוריה כלשהי והגעת למסקנה שעפ"י התורה היו עושים בך שפטים.

אני בסך הכל הבאתי מה שאמרו כמה מגדולי התנאים בציטוט במשנה.

המשנה זה לא ספר כזבים, זה הבסיס לכל ההלכה היהודית.

אם יש לך חששות ופחדים משלטון כזה או אחר זה לגיטימי לגמרי, רק תיקח את התאוריה שלך בפרופורציה הנכונה.

אצל חז"ל, ניכרת מגמה להימנע ככל האפשר מביצוע עונש מוות. אף על פי כן באופן כללי צידדו בו, ואף ברכו על איבוד הרשעים מן העולם. על תפיסת חז"ל את עונש המוות ניתן ללמוד מכך שנקבעו חומרות מיוחדות בהלכות סדרי הדין בדיני נפשות, משום כובד הראש הנדרש בהם. וכן מזה שהנידון נדרש להתוודות על עוונותיו, משום שעונש המוות נתפס ככפרה ורק על ידי הוידוי יהיה לו חלק לעולם הבא. כמו כן ההלכה דאגה שהנידון ייהרג במיתה קלה ומכובדת על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך".

מקור לחילוקי דעות ביחס לעונש מוות על גניבה, שלפי המקרא אין עליה עונש מוות, מצוי באגדה המספרת על רבי אלעזר בן רבי שמעון שהיה מוסר גנבים למלכות רומי שהייתה תולה אותם. שלח לו‬ ‫רבי יהושע בן קרחה: "חומץ בן יין! עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה?!” השיב לו: "קוצים אני מכלה מן הכרם!"

כדי לוודא שהעבריין חטא במזיד ואכן חייב מיתה, אין הורגים אותו אלא אם כן העדים התרו בו והבהירו לו את חומרת מעשיו, ואילו הוא הגיב בצורה שמוכח ששמע והבין את ההזהרה, והמשיך לחטוא 'אף על פי כן'.

העיקר שלפני שיסקלו אותי יזהירו אותי לפחות פעם אחת.