אל תשכחו שכל מס שמבטלים יבוא על חשבון מס אחר שיומצא. כל עוד אנו חיים במציאות כזאת שתקציב הביטחון מהווה חלק ניכר מהתקציב הכללי,

יהיו מיסים גבוהים.

אני מעדיף מס לפי צריכה פרטנית מאשר מס לפי צריכה ממוצעת - מובן? הרי אם המס על הדלק היה ישיר, הוא היה למשל מגולם כתוספת למס הכנסה - ואיך היו מחשבים אותו? נאמר שצריכת הדלק בחודש בישראל היא מיליון ליטר ואז מחלקים באוכלוסייה לפי עשירונים כאשר העשירונים העליונים משלמים את רוב ה"מיליון" והתחתונים אינם משלמים או משלמים מעט מאוד מהסך הכל.

במצב כזה - אתה לא מעודד חיסכון או "איכות הסביבה"(אחת המטרות של הבלו, אם אני לא טועה) - כיוון שכמות המס שלך מנותקת מכמות הצריכה שלך. אני לא חושב שזה מוסרי שאדם שלא נוסע כלל(הוא כל הזמן על אופניים וגר מטר מהעבודה) ולכן לא צורך דלק, רק כיוון שיש לו יותר כסף, צריך לממן דלק של מישהו שכן נוסע הרבה.

מה שלא מוסרי במיסוי עקיף זה הגובה האסטרונומי שלו.

אין צורך לקשור בין צריכה למיסוי

מה שקורה זה שמי שמרוויח פחות, אחוז המס האפקטיבי שלו גבוה יותר כי כל השכר הולך על צריכה

לעומת מי שמרוויח המון וכמובן לא צורך את כל הכסף, משלם אמנם אבסולוטית יותר אבל אפקטיבית שיעור המס שלו נמוך יותר

ולכן זה לא מוסרי.

כן, אני קפיטליסט ואני מאמין בשוק חופשי. אני חושב שגם כאשר שווקים נכשלים(והם נכשלים), השווקים מתקנים עצמם הרבה יותר טוב מהממשלה.

אתה חי בעולם דמיוני כנראה

קשה לך להבחין בין תאוריות רגולטריות וסוציאליסטיות לבין המציאות

אתה בטח בעד שכל פעם שחברה כלשהי לא מתפקדת בצורה אופטימלית, הממשל ילאים אותה מכספי המיסים או לחלופין יתערב ויציל את המצב

אבל מה הקשר בכלל לדיון על מיסים או מיסוי ישיר לעומת עקיף? תודה על הלהבות ל-flame war...

אתה קפיטליסט, אבל את הידע בכלכלה שלך רכשת איפה?

תאמין לי שאני מכיר את התיאוריות, הבעיה עם תיאוריות שהן לפעמים לא עומדות במבחן המציאות...

וברור שאני לא בעד שהמדינה תלאים כל חברה שלא מתפקדת

אבל גם זה מאוד תלוי,

למשל במשבר האחרון, הצלת GM היתה צעד חשוב

זה בהחלט עדיף על פני הוספת 250K אנשים למעגל האבטלה בארה"ב בתקופה הזאת

מבחינה כלכלית ופסיכולוגית, מיסוי ישיר כנראה יעיל יותר ומשאיר יותר כספים בידם של העשירונים התחתונים - אני מסכים לחלוטין.

אך לעניות דעתי, וכפי שהסברתי בתשובה לOmrij, ניתוק סך התשלום מסך הצריכה הוא בעייתי מאוד. קשה בעיניי כי אדם שלא משתמש במוצר X יסבסד אותו עבור מישהו שמשתמש בו בהגזמה(וזו כמובן דוגמא קיצונית) - במיסוי עקיף, יש קשר ברור בין כמות הצריכה לכמות המס המשולם - ולכן הוא מעודד(או אמור לעודד) לחיסכון בצריכה.

זה שבישראל ממסים כל דבר שזז, וגם לעגבנייה יש מע"מ(או שביטלו?) והמס על הדלק מהווה יותר 50% ממחירו לצרכן - זו השערורייה וזה מה שפוגע באמת בכיסם של העשירונים הנמוכים - לא העובדה שהוא קיים.

כל סוגי המיסוי הם סבסוד, זה לא משנה אם הם עקיפים או ישירים

הרי אין בתקציב המדינה סעיף הוצאות טלוויזיה LCD, אז לאן המע"מ הולך שאני קונה LCD? לחינוך/בטחון/ממשלה מנופחת וכו'

בחלוקה שוויונית יותר (כמו שנהוג ברוב המדינות המתוקנות) נטל המס הוא גבוה יותר על העשירונים העליונים ונמוך יותר על התחתונים

והדרך היחידה לעשות את זה היא העלאת המיסים הישירים.

אם המדינה לא רוצה שיצרכו הרבה דלק, אז היא שולטת בבלו, אבל זה מקרה מאוד נקודתי

למדינה אין אינטרס שכן/לא תקנה LCD או טלפון סלולרי חדש.

אגב, על ירקות ופירות מעולם לא היה מע"מ

אל תשכחו שכל מס שמבטלים יבוא על חשבון מס אחר שיומצא. כל עוד אנו חיים במציאות כזאת שתקציב הביטחון מהווה חלק ניכר מהתקציב הכללי,

יהיו מיסים גבוהים.

אין עם זה שום בעיה

העניין הוא לא הכמות, הוא החלוקה

אין שום סיבה שחברות ישלמו מס כ"כ נמוך בארץ

אין סיבה שלא יהיה מס על ירושות וקרן השתלמות בארץ

אין סיבה לא להילחם בכל ההון השחור בארץ, (למשל) אם יכריחו שכירים להגיש דוח מס ויתירו להם הוצאות כמו אינסטלטור או טכנאי מזגנים (בצירוף חשבונית מס) אז הם לא יוכלו לעבוד שחור ובסיס המס יגדל.

והרשימה יכולה להמשיך...

אני מעדיף מס לפי צריכה פרטנית מאשר מס לפי צריכה ממוצעת - מובן? הרי אם המס על הדלק היה ישיר, הוא היה למשל מגולם כתוספת למס הכנסה - ואיך היו מחשבים אותו? נאמר שצריכת הדלק בחודש בישראל היא מיליון ליטר ואז מחלקים באוכלוסייה לפי עשירונים כאשר העשירונים העליונים משלמים את רוב ה"מיליון" והתחתונים אינם משלמים או משלמים מעט מאוד מהסך הכל.

במצב כזה - אתה לא מעודד חיסכון או "איכות הסביבה"(אחת המטרות של הבלו, אם אני לא טועה) - כיוון שכמות המס שלך מנותקת מכמות הצריכה שלך. אני לא חושב שזה מוסרי שאדם שלא נוסע כלל(הוא כל הזמן על אופניים וגר מטר מהעבודה) ולכן לא צורך דלק, רק כיוון שיש לו יותר כסף, צריך לממן דלק של מישהו שכן נוסע הרבה.

מה שלא מוסרי במיסוי עקיף זה הגובה האסטרונומי שלו.

וכן, אני קפיטליסט ואני מאמין בשוק חופשי. אני חושב שגם כאשר שווקים נכשלים(והם נכשלים), השווקים מתקנים עצמם הרבה יותר טוב מהממשלה.

אתה חי בעולם דמיוני כנראה

קשה לך להבחין בין תאוריות רגולטריות וסוציאליסטיות לבין המציאות

אתה בטח בעד שכל פעם שחברה כלשהי לא מתפקדת בצורה אופטימלית, הממשל ילאים אותה מכספי המיסים או לחלופין יתערב ויציל את המצב

אבל מה הקשר בכלל לדיון על מיסים או מיסוי ישיר לעומת עקיף? תודה על הלהבות ל-flame war...

מבחינה כלכלית ופסיכולוגית, מיסוי ישיר כנראה יעיל יותר ומשאיר יותר כספים בידם של העשירונים התחתונים - אני מסכים לחלוטין.

אך לעניות דעתי, וכפי שהסברתי בתשובה לOmrij, ניתוק סך התשלום מסך הצריכה הוא בעייתי מאוד. קשה בעיניי כי אדם שלא משתמש במוצר X יסבסד אותו עבור מישהו שמשתמש בו בהגזמה(וזו כמובן דוגמא קיצונית) - במיסוי עקיף, יש קשר ברור בין כמות הצריכה לכמות המס המשולם - ולכן הוא מעודד(או אמור לעודד) לחיסכון בצריכה.

זה שבישראל ממסים כל דבר שזז, וגם לעגבנייה יש מע"מ(או שביטלו?) והמס על הדלק מהווה יותר 50% ממחירו לצרכן - זו השערורייה וזה מה שפוגע באמת בכיסם של העשירונים הנמוכים - לא העובדה שהוא קיים.

אין שום מס "עקיף" שיכול להיות צודק מבחינה כלכלית וחברתית, אז סבבה לא נעשה מיסוי עקיף על עגבניות וביצים אז על מה כן?

בגדים? מחשבים? טלביזיות? מכוניות? הרי בסופו של דבר מיסוי ישיר הוא תמיד תמיד תמיד יהיה יחסי להכנסה, בעוד שמיסוי עקיף יהיה זהה לא משנה כמה אתה מרוויח אלא אם אתה מוכן להפוך את המעמדות למשהו "רשמי" ונחזור לימי הוואצ'רים למזון ולביגוד.

הרי ברור לכולם שעשירים קונים יותר מכוניות, בגדים, מחשבים, וכל דבר אחר אבל מצד שני גם הרבה יותר קל להם לקנות את המוצרים האלה... אין שום סיבה למה אדם עני ישלם 10% יותר על מכונית בשביל לחסוך גם 10% במשכורת שלו - בסופו של דבר העלות של כל מס עקיף היא הרבה יותר גדולה, ופוגעת תמיד בשכבות החלשות בלבד. כל אדם שמשתכר נגיד 120 אלף+ שקל בשנה יעדיף הקלה ב-10% במס ההכנסה גם אם היא תעלה ב-10% את ההוצאות השנתיות שלו למחיה כי בסופו של יום הוא מרוויח מזה יותר, אדם שמרוויח שכר מינימום ומקבל קצת יותר משליש מזה לא יוכל לעמוד בתשלומים של המיסוי העקיף ולא ירוויח שקל מההקלה במס ההכנה.

מה עוד שמיסוי עקיף על מוצרים מעבר לבסיס(אלקט, מחשבים, רכבים וכו') שלא יפגע בשכבות החלשות ביותר(כי הן פשוט לא רוכשות את המוצרים האלה כמעט) פשוט יחסל את המעמד הבינוני ואת שאר שכבות הבייניים ורק יגדיל את הפער בין המעמדות העליונים לתחתונים.

מיסוי עקיף פוגע באוכלוסייה באופן לא שוויוני. אם אני עובד 20 ק"מ מהעבודה ואתה 10, אני אשלם יותר מס על דלק מממך וזאת למרות שהכנסתינו שווה (נניח) וזה לא שאני "נהנה" מהדלק יותר ממך (לעומת מקרה של נסיעות פנאי). אם עקב אלרגיה למזון כלשהו אני נאלץ לקנות תחליפים יקרים יותר, אני גם אשלם עליהם יותר מע"מ, וזאת על אף שלא מדובר כאן על קניית מוצר יקר יותר מבחירה. אני דווקא בעד מיסוי עקיף גבוה יותר על מוצרי מותרות שאינם רלוונטיים למעמד הביניים ממילא, אבל לא על מוצרי ושירותי יסוד.

אני דווקא בעד מיסוי עקיף גבוה יותר על מוצרי מותרות שאינם רלוונטיים למעמד הביניים ממילא, אבל לא על מוצרי ושירותי יסוד.

מבחינת מספרים אני מתבסס על זה: http://jimsisrael.org/taxfreedomday2011heb.aspx

ובעיקר על מה שהם כתבו ב08/09.

מצוץ מהאצבע, חד וחלק.

בממוצע, הישראלי הטיפוסי יעבוד [...] 38 ימים כדי לשלם מס הכנסה, 31 ימים כדי לשלם ביטוח לאומי

באמת? מה זה "ישראלי טיפוסי"? הממוצע? החציון? השכיח? טיפוסי הוא בד"כ שכיח. אלא מה, השכיח הוא בשכר מינימום או מאוד קרוב אליו כלומר כמעט ולא משלם מיסים... בוא נגיד שזה הממוצע, כלומר הערך הכי גבוה מהשלושה. אז כמה הוא משלם? הייתי יכול ללכת למחשבון שכר, אבך במקון זאת אני בודק את התלוש האחרון שלי. אני מקבל שכר שגבוה מהממוצע במשק כך שאני בהחלט לא "טיפוסי". אחוז מס ההכנסה מהברוטו הוא פחות מ- 9% בחודש שעבר. כלומר בשנה בת 365 ימים הייתי עובד 32 ימים לתשלום מס הכנסה. ביטוח לאומי יוצא בערך 4.5% או 15.5 ימים. קצת רחוק מהנתונים שלהם, לא?

אגב, לא ממש צריך לבדוק כדי לראות שזו שטות: ממתי ביטוח לאומי קרוב כ"כ למס הכנסה?

תסביר לי איך לכל הרוחות מיסוי עקיף צודק יותר?

מע"מ ושאר המיסים העקיפים פוגעים אך ורק בשכבות החלשות, בעוד שצמצום מיסים ישירים כמו מס הכנסה מועיל בעיקר לשכבות החזקות.

החלק השני נכון: אם לוקחים ממך פחות אז יש לך יותר, duh. אבל החלק הראשון? מה פתאום? מי שיש לו נטו של 3,000 ש"ח יכול לשלם למע"מ מקסימום 3,000*0.16=480 ש"ח. מי שיש לו נטו של 30,000 ש"ח יכול לשלם למע"מ 4,800 ש"ח. אז מי נפגע יותר?

מס עקיף אינו רגרסיבי, הוא אחיד. באחוזים, כלומר. בשקלים מי שיש לו יותר עדיין משלם יותר כי הוא צורך יותר. אבל רגע, מי אמר שהוא צורך יותר? הרי שמענו כבר על קבצנים חסרי בית שישנו על ספסל ברחוב שאחרי מותם התברר שהיו להם בבנק מיליונים. הם לא צרכו ולכן לא שילמו מס עקיף! הא, הנה הלכה לך התאוריה! דווקא לא. כסף שלא נעשה בו שימוש וכסף שלא קיים הם אותו הדבר בדיוק. מה עזרו המיליונים לאותו חסר בית? תארו לעצמכם שאתם מטיילים במדבר. חם ואתם צמאים וממש מתחשק לכם לשתות פחית קרה של קולה. וכאילו הוא קורא את מחשבותיכם מגיע הגזלן. עשרה שקלים ויש לכם פחית. רק שמתברר לכם שאין עליכם כסף! נאחס. אחרי שעתיים אתם מסיימים את הטיול, חוזרים לאוטו וכשאתם מוציאים את המפתחות מהכיס מגלים שהיה לכם מטבע של עשרה שקלים בלי שהרגשתם. כלומר הכסף היה שם ולא הוצאתם אותו. מה ההבדל בין המצב בו היה לכם כסף ולא הוצאתם אותו למצב בו לא היה לכם כסף? שום הבדל בכלל, בשני המקרים יצאתם בלי הפחית. ואם עכשיו, כשמצאתם את הכסף, תקנו פחית? אז עכשיו תשלמו את המס העקיף.

אבל רוצים פרוגרסיבי, תקבלו פרוגרסיבי. אפשר להטיל מע"מ משתנה. נמוך על מוצרי יסוד, גבוה על מוצרי יוקרה. נאמר שמכונית מיני תחוייב במעם של 12% ומכונית מנהלים ב- 18%.

אתה באמת חושב שלמשל מיסוי עקיף נגיד על ביצים בסך של 15 אג' לביצה הוא הוגן יותר ממס הכנסה? הרי להגיד שאם אתה צורך יותר אתה צריך לשלם יותר מיסים זה טוב ויפה, אבל בסופו של דבר משפחה בת 5 נפשות מדימונה ככל הנראה צורכת יותר ביצים מאשר עו"ד רווק מרמת אביב, וכלל הנראה ההקלות במסך ההכנסה שיכנסו על מנת לפצות על אותו מיסוי עקיף וצודק ששאתה מציע לא ממש יזיזו למשפחה בעוד שאותו עו"ד ירוויח אלפי שקלים בשנה.

אבל העו"ד הזה טס יותר לחו"ל (ומשלם על זה מע"מ) וקונה טלויזיה 50" (ומשלם על זה מע"מ ומכס) וקונה מכונית גדולה וחדשה (ומשלם...). הוא משלם יותר מס עקיף מהמשפחה מדימונה גם אם הוא לא אוכל ביצים בכלל.

אבל למה העו"ד צריך לפצות את המשפחה מדימונה?

הפוך גוטה...אני חושב דווקא שההורדה של מס החברות צריכה להיעצר, אין סיבה להטבות כלכליות כאלו לחברות כיום

ישראל מספיק ארטקטיבית גם עם שיעור מס חברות מעט יותר נמוך מהOECD, לא צריך להגיע לשיעורי מס חברות של מקלטי מס (2015-18%)

אני הייתי רוצה לראות את מס החברות מגיע לרמות של 30% (השנה הוא 24% ויורד בהדרגה כאמור עד 2015)

ובמקביל ירידה במסים העקיפים (מע"מ/בלו/מסי רכישה למיניהם וכו')

יש לי רושם שאתה מדבר מהפוזיציה. מס חברות לא פוגע בך (לא באופן ישיר, בכל אופן) אבל מיסוי עקיף דווקא כן. אם מס החברות רק מעט נמוך יותר מהממוצע של ה- OECD אז הוא גבוה מידי. זכור שאנחנו לא מדינה נורמלית. כל רגע יכולה לפרוץ כאן מלחמה. אנחנו גם קצת רחוקים משאר מדינות ה- OECD פיזית. כל חברה שפועלת בארץ נמצאת בנחיתות מול חברה מקבילה במדינות ה- OECD.

קח את המפעל המפורסם של אינטל, נראה לך שלו ישראל ואירלנד היו מציעות לאינטל תנאים שווים בדיוק היה לנו שמץ של סיכוי לראות את המפעל בקריית גת? היינו צריכים להיות טובים יותר כדי שבכלל ישקלו אותנו כאופציה.

תעלה את מס החברות ותהיה יותר אבטלה. אז אלו שימשיכו לעבוד ישלמו פחות, אלו שיפוטרו לא ממש ירוויחו.

אבל רגע, מי אמר שהורדת המיסים העקיפים תוריד את המחיר? זו טעות.

אנשים חושבים שאם המע"מ הוא 16%, אזי ביטולו יוביל להוזלה של בערך 14% במחיר (שזה 16% בכיוון ההפוך). למה שזה יקרה? מה, כשאתה רואה בחנות מוצר במאה ש"ח, נראה לך שהמחיר שלו היה 86.20 ש"ח ורק במקרה ביחד עם המע"מ זה יצא 100 ש"ח? הרי גם כשהמע"מ היה 16.5% המוצר עלה 100 וגם כשהמע"מ היה 15.5%. איזה צירוף מקרים מופלא שבכל ערך של המע"מ, השווי של המוצר ביחד עם המע"מ הסתכם בדיוק במאייה! :

המחיר לפי הסכום שאנשים מוכנים לשלם. למה הציור "חמניות" של ואן גוך שווה 22 מיליון (או סכום אחר, לא זוכר בדיוק)? כי יש מישהו שהסכים לשלם את הסכום הזה על הציור. העתק מדוייק של הציור, שרק מומחה יוכל להבדיל בינו ובין הדבר המקורי וגם זה רק אחרי כמה שעות עם זכוכית מגדלת, ימכר בכמה אלפים בלבד. למה? כי אף אחד לא יסכים לשלם עליו מיליונים בידיעה שזה לא הציור המקורי.

למה גביע קוטג' עלה כמעט 8 ש"ח? כי אנשים הסכימו לשלם עליו 8 ש"ח. למה דירה עולה 1.4 מיליון? כי יש מי שמוכן לקנות אותה במחיר הזה. אם המדינה תוותר על 200,000 ש"ח במיסים על הדירה, נראה לך שמי שהיה מוכן לקנות אותה ב- 1.4 מיליון כבר לא ירצה אותה? הוא עדיין ירצה אותה והוא עדיין יהיה מוכן לשלם 1.4 מיליון, אז מי האידיוט שיאמר לו "מצטער, הנה 200,000 ש"ח עודף, המחיר ירד"? הדירה תמשיך לעלות 1.4 מיליון, ההבדל היחיד הוא שלמדינה יהיו 200,000 ש"ח פחות ולמוכר יהיו 200,000 ש"ח יותר.

אין צורך לקשור בין צריכה למיסוי

מה שקורה זה שמי שמרוויח פחות, אחוז המס האפקטיבי שלו גבוה יותר כי כל השכר הולך על צריכה

לעומת מי שמרוויח המון וכמובן לא צורך את כל הכסף, משלם אמנם אבסולוטית יותר אבל אפקטיבית שיעור המס שלו נמוך יותר

ולכן זה לא מוסרי.

זה מאוד הגיוני, לטעמי, לקשור בין צריכה למיסוי - בדיוק כמו שזה הגיוני לקשור בין אחוז סיכון לדמי ביטוח.

זה לא מוסרי רק אם מקבלים כאקסיומה את תקציב המדינה, גובהו והעובדה שמוצרים א' ב' ג' ו-ד' אמורים לממן את אותו תקציב. אבל אני לעולם לא טענתי זאת, בדיוק להפך

אתה קפיטליסט, אבל את הידע בכלכלה שלך רכשת איפה?

תאמין לי שאני מכיר את התיאוריות, הבעיה עם תיאוריות שהן לפעמים לא עומדות במבחן המציאות...

וברור שאני לא בעד שהמדינה תלאים כל חברה שלא מתפקדת

אבל גם זה מאוד תלוי,

למשל במשבר האחרון, הצלת GM היתה צעד חשוב

זה בהחלט עדיף על פני הוספת 250K אנשים למעגל האבטלה בארה"ב בתקופה הזאת

הצלת GM, היא לעניות דעתי, פתיחת הדלת לגנב.

זה משדר מסר מאוד ברור: הרווחים לבעלי המניות, העובדים וכו' - ההפסדים - על חשבון משלם המיסים. מאוד בעייתי.

ולא רק זאת, אלא שארה"ב הייתה מאוד קרוב(ותהיה מאוד קרובה) לחדלות פרעון ובכך להפסקת תשלומים למיליוני אמריקאים, בין אם עובדי השירות הציבורי(רק בכוחות המזויינים של ארה"ב משרתים כמעט 3 מיליון אם אני זוכר נכון) ובין כאלה הנתמכים על ידי מערכות הsocial security השונות.

וגם אם נניח שהצלתה של GM הייתה מוצדקת, אם מבחינה כלכלית ואם מבחינה מוסרית - האם הצלת המוסדות הפיננסיים, שבהחלט לא מעסיקים כזו כמות גדולה של אנשים - האם גם היא מוצדקת? אני חושב שלא, בעיקר מכיוון ששוב - זה מסיר את האחריות מהעסק. העסק "יודע" שרווחיו הולכים אליו אך כשלונותיו הולכים למשלם המיסים שיקנה אותו בחזרה ויחזיר אותו לרווחים. זה מצב WIN WIN לא מציאותי.

את הידע שלי בכלכלה רכשתי מספרים, מהאינטרנט, הרצאות ועוד. באופן חובבני - אין ספק.

אני מתכוון ללמוד כלכלה באוניברסיטה.

אבל זו לא באמת השאלה שלך, השאלה שלך - או יותר נכון הטענה שלך היא בעצם משהו בסגנון של "אתה ילד קטן, אתה לא באמת מבין כלכלה ואתה חי באשליות/אידאליזם/תאוריות על הנייר" - וזו נקודה מעניינת, ואכן אם בעזרת כלי הניתוח שארכוש בלימודי כלכלה אגיע למסקנה כי יש כשלי שוק שבהם כדאי למדינה להתערב, אז כך אעשה - אינני פנאט דתי. ה"אמונה" שלי בשוק החופשי, לפחות נכון לעכשיו, מבוססת על ההיסטוריה ועל הסקת מסקנות ממנה - לא על אמונה ביד הנעלמה העושה חסד עם כולנו.

אך הנקודה הזו בעצם לא תקפה בכלל, כי עובדה היא שיש אנשים מבוגרים ממני וממך, חכמים ממני וממך, ומבינים כלכלה טוב יותר ממני וממך שמחזיקים באותן דעות כמוני, ואף קיצוניות יותר - ויש גם אנשים שעונים על כל הקריטריונים הללו שמחזיקים בדעות קיצוניות הפוכות ממני - אין מתאם בין ההשכלה הכלכלית, רשמית או לא רשמית לבין הדעה הכלכלית.

כל סוגי המיסוי הם סבסוד, זה לא משנה אם הם עקיפים או ישירים

הרי אין בתקציב המדינה סעיף הוצאות טלוויזיה LCD, אז לאן המע"מ הולך שאני קונה LCD? לחינוך/בטחון/ממשלה מנופחת וכו'

בחלוקה שוויונית יותר (כמו שנהוג ברוב המדינות המתוקנות) נטל המס הוא גבוה יותר על העשירונים העליונים ונמוך יותר על התחתונים

והדרך היחידה לעשות את זה היא העלאת המיסים הישירים.

אם המדינה לא רוצה שיצרכו הרבה דלק, אז היא שולטת בבלו, אבל זה מקרה מאוד נקודתי

למדינה אין אינטרס שכן/לא תקנה LCD או טלפון סלולרי חדש.

אז הבלו הוא כנראה הדוגמא הראשונה שעולה במוח הישראלי שמדברים על מיסוי עקיף, ומטרתו המוצהרת היא להפחית את צריכת הדלק - וכיוון שיש קשר ישיר בין כמות הצריכה לכמות, היותו מס עקיף משקפת לו יעילות גבוהה יחסית - הורדתו והעברת הגבייה למסים גבוהים לעשירונים העליונים לא תגרום לירידה בצריכת הדלק.

ואתה תסכים איתי, שעשירים קונים יותר מוצרים, או קונים מוצרים בתדירות גבוהה יותר, ולכן בעצם משלמים יותר מע"מ - אם כאחוז מההכנסה שלהם הם משלמים פחות מאשר עשירונים תחתונים - אני לא בטוח כמה זה רלוונטי. במקסימום, זה טיעון בעד הורדת מיסים ככלל, ולא בעד הורדת מיסים עקיפים באופן גורף והטלתם רק על העשירונים העליונים.

אגב, על ירקות ופירות מעולם לא היה מע"מ

אין עם זה שום בעיה

העניין הוא לא הכמות, הוא החלוקה

אין שום סיבה שחברות ישלמו מס כ"כ נמוך בארץ

אין סיבה שלא יהיה מס על ירושות וקרן השתלמות בארץ

אין סיבה לא להילחם בכל ההון השחור בארץ, (למשל) אם יכריחו שכירים להגיש דוח מס ויתירו להם הוצאות כמו אינסטלטור או טכנאי מזגנים (בצירוף חשבונית מס) אז הם לא יוכלו לעבוד שחור ובסיס המס יגדל.

והרשימה יכולה להמשיך...

צודק, על ירקות באמת אין מע"מ - גם לא צריך להיות מע"מ. זכרתי שרצו להטיל מע"מ - שכחתי שביטלו.

מס החברות הרי מגיע בנוסף למס הכנסה ודומיהם - לומר ש"החברה" משלמת מס נמוך זה קצת מוזר, כיוון שהיא משלמת לעובדיה פחות עקב מסים כאלה ואחרים, ועל עסקאות רבות שלה יש מסים כאלה ואחרים - אבל אני מודה ומתוודה, בכל הנושא של מס חברות ומיסוי חברות וארגונים אני בור מוחלט, ואני לא רוצה להתדיין על משהו שאינני בקיא בו במידה מספקת.

מס על ירושה נראה לי די אכזרי - מהי מטרת החיסכון אם לא לדאוג לעצמך לעת זקנה ולדאוג לצאצייך בהסתלקותך מהעולם הזה?

אם הוא מוטל בשיעור נמוך יחסית ועל הון גבוה יחסית(ולא, 3 מיליון ש"ח זה לא הון גבוה) אז יש לי איתו פחות בעיות, אבל ברור לך שאנשים בעלי הון בשיער גבוה, יודעים טוב מאוד או ימצאו דרכים גם בלי לדעת, להתחמק מזה ומזה ומזה, אם זה למות בקאריביים ואם זה להשקיע את כל ההון בחו"ל לפני שהם נפטרים ועוד ועוד. אני חושב שהטלת מס על ירושה יוביל לבזבוז יותר כסף בפיקוח ואכיפה על ידי הממשל, מאשר ההכנסות הפוטנציאליות ממנו. אם המצב לא כך, אז כלכלית - כן - זה מס "כדאי".

לא הבנתי כ"כ את הנקודה שלך לגבי הון שחור, אתה יכול לפרט?

איסתרא - המחקר אינו שלי ואם מצאת בו פגמים אתה יותר ממוזמן ליצור קשר עם יוצריו בשביל להעיר להם על כך, אני אפילו מוכן לעשות את זה בשבילך ואשים את התשובה שלהם פה.

זה מאוד הגיוני, לטעמי, לקשור בין צריכה למיסוי - בדיוק כמו שזה הגיוני לקשור בין אחוז סיכון לדמי ביטוח.

זה לא מוסרי רק אם מקבלים כאקסיומה את תקציב המדינה, גובהו והעובדה שמוצרים א' ב' ג' ו-ד' אמורים לממן את אותו תקציב. אבל אני לעולם לא טענתי זאת, בדיוק להפך

לקשור בין סיכון לדמי ביטוח זה אכן הגיוני

אבל אין קשר בין זה לבין צריכה ומיסוי, לא ברורה לי האנלוגיה

ההקשר ההגיוני הוא הכנסה ומיסוי

אני בטוח ש9 מתוך 10 אנשים יסכימו על זה.

אז הבלו הוא כנראה הדוגמא הראשונה שעולה במוח הישראלי שמדברים על מיסוי עקיף, ומטרתו המוצהרת היא להפחית את צריכת הדלק - וכיוון שיש קשר ישיר בין כמות הצריכה לכמות, היותו מס עקיף משקפת לו יעילות גבוהה יחסית - הורדתו והעברת הגבייה למסים גבוהים לעשירונים העליונים לא תגרום לירידה בצריכת הדלק.

שוב, למדינה לא איכפת כמה ומה אתה צורך, מלבד מקרים נקודתיים כמו איכות הסביבה

היא רוצה/צריכה שתצרוך כדי לגבות מיסים וכך לממן את פעילותה

אל תיתפס לדלק כי מיסים עקיפים (מע"מ/מכס וכו') יש כמעט על כל מוצר

ועל רוב המוצרים למדינה אין שום אינטרס שתצרוך פחות.

ואתה תסכים איתי, שעשירים קונים יותר מוצרים, או קונים מוצרים בתדירות גבוהה יותר, ולכן בעצם משלמים יותר מע"מ - אם כאחוז מההכנסה שלהם הם משלמים פחות מאשר עשירונים תחתונים - אני לא בטוח כמה זה רלוונטי. במקסימום, זה טיעון בעד הורדת מיסים ככלל, ולא בעד הורדת מיסים עקיפים באופן גורף והטלתם רק על העשירונים העליונים.

עשירים קונים יותר, אבל השיעור שלהם יוצא יותר נמוך

לשיטתך, גם צריך לקחת להם אותו מס הכנסה, כי הם ישלמו יותר בכל מקרה?

הרי 20% מ100,000 ש"ח זה הרבה יותר מ20% מ15,000

ואם פה אתה מסכים שמיסוי פרוגרסיבי יותר צודק, איך זה מסתדר עם זה שמע"מ (רגרסיבי) הוא יותר מוסרי בעינייך?

מס החברות הרי מגיע בנוסף למס הכנסה ודומיהם - לומר ש"החברה" משלמת מס נמוך זה קצת מוזר, כיוון שהיא משלמת לעובדיה פחות עקב מסים כאלה ואחרים, ועל עסקאות רבות שלה יש מסים כאלה ואחרים - אבל אני מודה ומתוודה, בכל הנושא של מס חברות ומיסוי חברות וארגונים אני בור מוחלט, ואני לא רוצה להתדיין על משהו שאינני בקיא בו במידה מספקת.

גם מס הכנסה (לשכירים) וגם מס חברות הם מיסים ישירים, אבל האוכלוסיה היא שונה

מס חברות גבוה יותר אומר בסופו של דבר פחות כסף לבעלי ההון, על חשבון שאר האוכלוסיה.

המצב כרגע הוא שהם נהנים משיעורי מס נמוכים ביחס ל(כמעט) כל מדינה מפותחת בעולם

ותוכנית הורדת המיסים רק תרע את המצב.

מס על ירושה נראה לי די אכזרי - מהי מטרת החיסכון אם לא לדאוג לעצמך לעת זקנה ולדאוג לצאצייך בהסתלקותך מהעולם הזה?

אם הוא מוטל בשיעור נמוך יחסית ועל הון גבוה יחסית(ולא, 3 מיליון ש"ח זה לא הון גבוה) אז יש לי איתו פחות בעיות, אבל ברור לך שאנשים בעלי הון בשיער גבוה, יודעים טוב מאוד או ימצאו דרכים גם בלי לדעת, להתחמק מזה ומזה ומזה, אם זה למות בקאריביים ואם זה להשקיע את כל ההון בחו"ל לפני שהם נפטרים ועוד ועוד. אני חושב שהטלת מס על ירושה יוביל לבזבוז יותר כסף בפיקוח ואכיפה על ידי הממשל, מאשר ההכנסות הפוטנציאליות ממנו. אם המצב לא כך, אז כלכלית - כן - זה מס "כדאי".

כמובן שהמס הוא רק מעל סכום מסויים, אבל זה לא "אכזרי" יותר ממס על זכיה בהגרלות.

המס בארץ הוא גם פרסונלי וגם טריטוריאלי,

לא משנה איפה הבנאדם מת או איפה ההון מושקע, משנה איפה היה מרכז החיים של הבנאדם/יורשים.

אגב, זה מס שנהוג בהרבה מאוד מדינות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94

לא הבנתי כ"כ את הנקודה שלך לגבי הון שחור, אתה יכול לפרט?

יש המון הון שחור בארץ, כזה שלא משלמים עליו מיסים

יש דרכים למנוע את זה, למשל אם אתה כשכיר יודע שתוכל לקבל החזר מס בגין השרברב שסידר לך את הצנרת בבית, ובשביל הזיכוי אתה צריך להגיש חשבונית מס של העיסקה, אתה כנראה תבקש ממנו חשבונית - כלומר הוא ידווח על ההכנסה. (אין לי שום דבר נגד שרברבים )

אל תשכחו שכל מס שמבטלים יבוא על חשבון מס אחר שיומצא. כל עוד אנו חיים במציאות כזאת שתקציב הביטחון מהווה חלק ניכר מהתקציב הכללי,

יהיו מיסים גבוהים.

אני לא מסכים. אפשר להסכים עם ההנחה הזו רק אם מקבלים כאקסיומה את גודלו של תקציב הביטחון כסכום הכסף הנמוך ביותר המספק ביטחון מקסימלי. אני לא חושב שזה המצב כלל וכלל ושניתן לקצץ בתקציב הביטחון בלי להרע לביטחון המדינה(למשל: קיצוץ בפנסיות, גיל פנסיה מאוחר יותר לאנשי קבע, צמצום תקני מטה, פינוי בסיסים במרכז ומכירת הנדל"ן שלהם, הפרטת שירותים צבאיים יקרים ולא יעילים - וזה רק על קצה המזלג).

וגם אם נאמר שתקציב הביטחון הוא קדוש ואסור לקצץ בו, מעיון בתקציב המדינה לשנת 2010 (http://budget.msh.gov.il/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0) ניתן לראות כי תקציב הביטחון תופס 14% מסך תקציב המדינה, כאשר מירב התקציב הולך בכלל על תשלום חובות וריבית על אותם חובות(סה"כ 34.1% מהתקציב), ואין לי ספק קל שבקלים שניתן לקצץ בכל סעיפי התקציב.

אין ספק שניתן לקצץ ברוב אם לא כל סעיפי התקציב. כל משרד יכול לעשות בדק בית רציני, למנות סוג של אלון גל כזה ויצמצם את כל ההוצאות

המיותרות, יזיז פרוייקטים תקועים וכולי. להערכתי ניתן לפנות לפחות 15-20% מהתקציב השנתי של המדינה מבלי לגרוע במאומה בתפקוד הממשלה.

הורדת מס הכנסה לא עוזרת בכלום לאלו שמרוויחים קצת. הם גם ככה משלמים מעט מאוד מס. מצד שני, מי שמכניס משכורת של 30 ו 40 אלף שקל מרוויח יפה מאוד מהורדת המס.

הורדת מס לא אמורה לעזור לאף אחד. זה מין היגיון הפוך כזה - אם אני לוקח ממך פחות כסף שקול לאני נותן לך יותר כסף. כלומר אם אותו בריון שכל יום בבית הספר היה דופק לך שלוש כאפות דפק לך פעם רק כאפה אחת, זה כאילו שבאותו יום אתה הבאת לו שתי כאפות. : הכסף שאתה מרוויח הוא שלך. המדינה לוקחת חלק מהכסף שלך. אם המדינה מחליטה לקחת פחות מהכסף שלך, זה לא שקול למצב בו המדינה נותנת לך כסף.

ובאותה מידה צריך להסתכל על המכלול ולא רק על אותו חלקיק שנוח לך. נאמר שא' משלם 10% ממשכורת של 10,000 וב' משלם 5% ממשכורת של 5,000. נאמר שהמדינה מחליטה להוריד את שיעור המס באחוז, כלומר א' ישלם רק 9% וב' רק 4%. אתה יכול להביט רק הפרשים ולטעון שהמדינה מפלה את א' לטובה - הוא "מרוויח"מהעסק אחוז אחד מ- 10,000 או 100, בעוד שב' "מרוויח" אחוז אחד מ- 5,000, שזה רק 50. אבל זה רק חלק מהמכלול. בפועל, בין אם אתה מסתכל על אחוזים מההכנסה ובין אם על מספרים מוחלטים עדיין א' משלם יותר מב' - 9% לעומת 4% או 900 לעומת 200.

אחרון חביב: מיסוי לא אמור לפצות על פערים. מה פתאום? אם אני מוכשר יותר או חכם יותר או משקיע יותר או בחרתי מקצוע מבוקש יותר או סתם היה לי יותר מזל, אני צריך לפצות את מי שפחות מוכשר או פחות חכם או פחות משקיע או בחר מקצוע פחות מבוקש או שסתם לא היה לו מזל? תאר לעצמך שהיו מבקשים ממך לעשות שעות נוספת בעבודה אבל במקום שכל שעה נוספת תהיה שווה יותר משעה רגילה, נאמר 125%, כל שעה נוספת תהיה שווה פחות, רק 75%, כשהשאר ילך כ"פיצוי" למי שלא עושה את אותן שעות נוספות. תסכים?

ככה זה מס פרוגרסיבי.

מה פרוגרסיבי הוא מס רע. ככל שאתה מקבל שכר גבוה יותר, כך אחוז גבוה יותר ממנו הולך לעזאזל. כלומר הוא מעודד פחות השקעה בעבודה. היית מוכן לנקות גללי פילים בספארי תמורת שכר מינימום? קרוב לוודאי שלא. היית מוכן לעשות את זה תמורת 100,000 ש"ח? קרוב לוודאי שכן. תאר לעצמך שעבור השעות שעד להפסקת הצהריים היו משלמים לך לפי 100,000 ש"ח למשרה והשעות שאחרי הפסקת הצהריים רק לפי המינימום. היית חוזר בכלל מהפסקת הצהריים?

דווקא האנשים שהמעסיקים רוצים הכי הרבה הם אלו שאת התמריצים שלהם לעבוד יותר המס דופק. תאר לעצמך שהמס השולי על הכנסה שמעל ל- 20,000 ש"ח היה 100%. נאמר שהמעסיק שלך רוצה אותך כל כך שהוא מוכן לשלם לך 30,000 בחודש. אלא מה, אחרי שני שליש חודש אתה עובד בחינם! במצב הזה רוב האנשים יצאו לחופשה של עשרה ימים בחודש. מי שהמעסיק מעריך פחות ומקבל רק 10,000 ש"ח, לעומת זאת, ימשיך לעבוד כל החודש. תשאל את המעסיק והוא יעדיף דווקא להיפך: אותך כל הזמן ואת ההוא רק שני שליש. וזה עובד גם במצבים פחות קיצוניים: אם על כל יום עבודה היו משלמים (נטו) 500 ש"ח על שלושת השבועות הראשונים ורק 100 ש"ח על השבוע האחרון, הרבה אנשים לא היו טורחים להגיע לעבודה בשבוע הרביעי.

מיסים עקיפים לעומת זאת, נגבים באופן שווה מכולם, כל אחד משלם על מוצר כזה או אחר או שירות כזה או אחר אותו דבר. מחיר הדלק למסכן שלא צלח מזלו ותקוע עם שכר של 5000 שקל בחודש בגיל 40 זהה למחיר הדלק שמשלמת שרי אריסון, לדוגמה.

אלא מה, הגברת אריסון מוציאה הרבה יותר מ- 5,000 ש"ח בחודש. למה? כי יש לה. מר מסכן, לעומת זאת, לא יכול להוציא גרוש מעל ל- 5,000 (לא, גם למינוס יש גבול ובסופו של דבר צריך להחזיר אותו עם ריבית לבנק). כלומר שרי תשלם למדינה הרבה יותר ממסכן. ואם שרי תחליט לחיות כאילו יש לה רק 5,000 כל חודש? אז זה לא משנה יש לה מיליארדים. כסף שלא מנוצל וכסף שאיננו הם בדיוק אוץו הדבר. אם יום אחד היא תחליט להתפרע ולרכוש יאכטה, באותו יום המדינה תקבל ממנה בוחטה. אם היא אף פעם לא תשתולל ותמיד תשמור על המסגרת של 5,000, ממילא אין הבדל בינה ובין מי שמוציא רק 5,000 ש"ח בחודש כי זה כל מה שיש לו.

מס על צריכה הרבה יותר הוגן ממס על הכנסה. סייג אחד: כל עוד ההכנסה היא מעבודה.

אז מה עושים? בטח שלא ינהיגו מדיניות חטטנית ולא הגיונית בעליל של "מי שמרוויח יותר ישלם יותר על מוצרים", זה הזוי ולא ממש מציאותי.

אז עושים הפוך. מורידים מיסים עקיפים, ומעלים מיסים ישירים. זה שידו אינה משגת ישלם עוד טיפה מס בחודש, אבל מצד שני יחסוך המון על ירידת מחירי מוצרים ושירותים.

וזה שמרוויח משכורת גבוהה ישלם יותר מס בסופו של דבר, אבל גם הוא בשורה התחתונה יוציא פחות על מוצרים ושירותים.

אבל אם כדי להוריד את המחיר לכולם ייקחו כסף רק ממנו, אז ייקחו ממנו הרבה יותר ממה שהוא יחסוך בהורדת המחיר.

ובכל מקרה זה לא יוריד את המחירים! זה כשל מאוד נפוץ. ההנחה היא שאם המס הוא X% מהמחיר, אזי הואדת המס תוריד X% מהמחיר. אבל המחיר לא נקבע כסכום קשיח של כמה המוכר רוצה שישאר לו ועוד סכום המס, המחיר נקבע על פי כמה שהקונה מוכן לשלם. נאמר שהחלפת את כרטיס המסך שלך ואתה מפרסם כאן את הישן למכירה. שלושה מתעניינים: האחד מציע 300 ש"ח, השני 350 ש"ח והשלישי 400 ש"ח.למי תמכור? לזה שמוכן לשלם הכי הרבה כמובן. אז המחיר של אותו כרטיס משומש הוא 400 ש"ח. זה ששילמת עליו 800 ש"ח לא מעניין אף אחד. זה שכרטיס כזה חדש עולה היום 600 ש"ח לא מעניין אף אחד. זה שהיית מוכן למכור אותו גם ב- 300 ש"ח לא מעניין אף אחד. מחיר השוק של הכרטיס הספציפי הזה הוא 400 ש"ח.

מה תעשה עם אותם 400 ש"ח? זה ממש לא מעניין את מי שקנה אותו. אולי תיקח את החברה שלך למסעדה. אולי תקנה בו זכרונות. אולי תמסגר ותתלה על הקיר. אולי תיתן חצי ממנו לקבצן. נראה לך שאם תאמר לקונה שלחברה שלך יש טעם יקר ו- 400 ש"ח לא מספיקים ליציאה איתה הוא יסכים לתת לך עוד 100 ש"ח? בחלום. מה שאתה עושה עם הכסף זו בעיה שלך.

אבל נגיד ש- 400 ש"ח מספיקים לך בול ליציאה. אלא מה, ממש לפני שהקונה מגיע לקחת את הכרטיס ולתת לך את הכסף החברה מתקשרת ואומרת שהיא בדיאטה ואוכלת רק סלט. חשבון מהיר מראה שעכשיו היציאה איתה תעלה רק 300 ש"ח. אז כשהקונה מושיט לך ארבעה שטרות של 100, אתה מחזיר לו אחד? מה פתאום.הוא מוכן לשלם 400 וזה מה שאתה תיקח. למאה שעכשיו אתה לא צריך להוציא אתה כבר תמצא שימוש.

ולדוגמה מציאותית יותר. נאמר שדירה ברחוב מה-זה פינת איפה עולה 1.4 מיליון. איך לדעתך הקבלן הגיע למחיר הזה? חושב שהוא סיכם את העלויות, הוסיף רווח סביר, הוסיף את המס וככה הגיע למחיר? מה פתאום. הקבלן נקב במחיר הכי גבוה שחשב שיוכל להשיג בפרק זמן סביר. אם הוא חושב שתוך חודשיים הוא יוכל לקבל על הדירה 1.4 מיליון, זה מה שהוא יבקש. אם המצב הכלכלי יתדרדר והוא יחשוב שהוא יצליח להוציא מהקונה רק 1.2 מיליון (או אם עבר זמן ואף אחד לא הסכים לשלם 1.4 מיליון), המחיר שהוא יבקש יהיה 1.2 מיליון. אם יהיה שגשוג כלכלי ולאנשים יהיה יותר כסף, הוא יבקש 1.6 מיליון כי יהיה מי שיסכים לשלם את זה. כי למה לבקש 1.2 מיליון אם יש מישהו שמוכן לשלם 1.6 מיליון?

העלות קובעת רף תחתון למחיר, זה הכל. למעט מקרים חריגים, אף אחד לא ימכור לך מתחת לעלות. אבל כמה מעל לעלות, זה נקבע על פי כמה שאנשים מוכנים לשלם. תוריד את העלות וכל מה שעשית זה להגדיל את הרווח של המוכר. כלור אם תוריד את המיסים על דירות לאפס, המחיר של הדירהברחוז מה-זה פינת איפה עדיין יהיה 1.4 מיליון (כי אנשים מוכנים לשלם 1.4 מיליון עליה), ההבדל הוא שאותו חלק שקודם הלך למדינה הולך עכשיו לכיס של הקבלן.

אז אם אתה הקבלן ברור מה האינטרס שלך, אבל מה כל השאר מרוויחים מזה?

יש לי רושם שאתה מדבר מהפוזיציה. מס חברות לא פוגע בך (לא באופן ישיר, בכל אופן) אבל מיסוי עקיף דווקא כן. אם מס החברות רק מעט נמוך יותר מהממוצע של ה- OECD אז הוא גבוה מידי. זכור שאנחנו לא מדינה נורמלית. כל רגע יכולה לפרוץ כאן מלחמה. אנחנו גם קצת רחוקים משאר מדינות ה- OECD פיזית. כל חברה שפועלת בארץ נמצאת בנחיתות מול חברה מקבילה במדינות ה- OECD.

אני מדבר מהפוזיציה של מעמד הביניים, מן הסתם

מצד שני אני חושב גם שצריך למסות קרן השתלמות למרות שזה חד וחלק פוגע בי

אני חושב שצריך להעלות את מס ההכנסה לשכירים במשכורות גבוהות (נגיד מעל פעמיים השכר הממוצע במשק) למרות שגם זה פוגע בי

קח את המפעל המפורסם של אינטל, נראה לך שלו ישראל ואירלנד היו מציעות לאינטל תנאים שווים בדיוק היה לנו שמץ של סיכוי לראות את המפעל בקריית גת? היינו צריכים להיות טובים יותר כדי שבכלל ישקלו אותנו כאופציה.

אוקיי, ואחרי כמה וכמה שנים טובות שאינטל הבינו את היתרון בראש היהודי (בכל זאת יצאו להם מפה כמה דברים) ואחרי שכבר עשו את ההשקעות ההוניות וכיסו אותם במענקים, אין סיבה להמשיך עם התמריצים האלו.

חוץ מזה, מה יש להם באירלנד? עובדים שיחזרו שיכורים מארוחת צהריים? אפרופו אירלנד, לא ייאמן שעד לא מזמן זה היה המודל של ביבי

תעלה את מס החברות ותהיה יותר אבטלה. אז אלו שימשיכו לעבוד ישלמו פחות, אלו שיפוטרו לא ממש ירוויחו.

ממש לא, החברה עדיין תרוויח, אבל תרוויח פחות

נגיד שהיום האבטלה במצב מצויין, אז למה צריך להוריד את מס החברות ל18%?

ומה היה רע שנה שעברה שהוא היה 25%?

אבל רגע, מי אמר שהורדת המיסים העקיפים תוריד את המחיר? זו טעות. אנשים חושבים שאם המע"מ הוא 16%, אזי ביטולו יוביל להוזלה של בערך 14% במחיר (שזה 16% בכיוון ההפוך). למה שזה יקרה? מה, כשאתה רואה בחנות מוצר במאה ש"ח, נראה לך שהמחיר שלו היה 86.20 ש"ח ורק במקרה ביחד עם המע"מ זה יצא 100 ש"ח? הרי גם כשהמע"מ היה 16.5% המוצר עלה 100 וגם כשהמע"מ היה 15.5%. איזה צירוף מקרים מופלא שבכל ערך של המע"מ, השווי של המוצר ביחד עם המע"מ הסתכם בדיוק במאייה! : הורדת מע"מ מסיבית בהכרח תביא להורדת מחירים, יש עדיין כמה מגזרים בארץ שיש בהם תחרותויש מספיק מוצרים שזה משפיע עליהם ישירות (תקשורת, דלק, תחבורה, חשמל, מוצרים בפיקוח וכו')אני מוכן לעשות את זה מעניין, אם המע"מ ירד ב2% ומעלה, נראה מה יקרה למדד הבא שיפורסם אחריו

המחיר לפי הסכום שאנשים מוכנים לשלם. למה הציור "חמניות" של ואן גוך שווה 22 מיליון (או סכום אחר, לא זוכר בדיוק)? כי יש מישהו שהסכים לשלם את הסכום הזה על הציור. העתק מדוייק של הציור, שרק מומחה יוכל להבדיל בינו ובין הדבר המקורי וגם זה רק אחרי כמה שעות עם זכוכית מגדלת, ימכר בכמה אלפים בלבד. למה? כי אף אחד לא יסכים לשלם עליו מיליונים בידיעה שזה לא הציור המקורי.

למה גביע קוטג' עלה כמעט 8 ש"ח? כי אנשים הסכימו לשלם עליו 8 ש"ח. למה דירה עולה 1.4 מיליון? כי יש מי שמוכן לקנות אותה במחיר הזה. אם המדינה תוותר על 200,000 ש"ח במיסים על הדירה, נראה לך שמי שהיה מוכן לקנות אותה ב- 1.4 מיליון כבר לא ירצה אותה? הוא עדיין ירצה אותה והוא עדיין יהיה מוכן לשלם 1.4 מיליון, אז מי האידיוט שיאמר לו "מצטער, הנה 200,000 ש"ח עודף, המחיר ירד"? הדירה תמשיך לעלות 1.4 מיליון, ההבדל היחיד הוא שלמדינה יהיו 200,000 ש"ח פחות ולמוכר יהיו 200,000 ש"ח יותר.

וואלה, הצלחת להבין את הקשר בין היצע וביקוש למחיר, באמת כל הכבוד

השוק הזה אמנם לא משוכלל, אבל הוא עדיין שוק שקיימים בו מאפיינים של שוק תחרותי בהרבה תחומים

אני מסכים שהורדה של 1% נבלעת, אבל אני לא מסכים שהורדה מסיבית של המע"מ תיבלע באותה מידה

פעם שאלו מישהו כמה שווה פחית קולה. הוא ענה - אם אני בבית ויש לי בקבוק במקרר - שקל. אם אני במדבר, כל מה שיש לי.

מוצר שווה כמה שמוכנים לשלם עליו.

העלות קובעת רף תחתון למחיר, זה הכל. למעט מקרים חריגים, אף אחד לא ימכור לך מתחת לעלות. אבל כמה מעל לעלות, זה נקבע על פי כמה שאנשים מוכנים לשלם. תוריד את העלות וכל מה שעשית זה להגדיל את הרווח של המוכר. כלור אם תוריד את המיסים על דירות לאפס, המחיר של הדירהברחוז מה-זה פינת איפה עדיין יהיה 1.4 מיליון (כי אנשים מוכנים לשלם 1.4 מיליון עליה), ההבדל הוא שאותו חלק שקודם הלך למדינה הולך עכשיו לכיס של הקבלן.

כתבת הרבה דברים נכונים בהודעה הזו, אבל החלק המצוטט פשוט לא נכון. כלומר, הוא כן נכון - אבל רק ברגע הראשון ממש. הקבלנים אכן יעדיפו לקחת את הרווח מהורדת המס לכיסם, אבל זה יגרום לכך שפתאום יהיה הרבה יותר רווחי לבנות בניינים, ותהיה תנופת בנייה - מה שבהכרח יגדיל את ההיצע ובהתחשב בכך שהביקוש כנראה לא ישתנה בהתחלה, המחירים ירדו עקב הגדלת התחרותיות. בסוף העסק יתאזן ברמת מחירים אחרת, אלא שעדיין הקבלן ירוויח עתה יותר משהרוויח קודם - אלא אם השוק ייכנס לאנדרשוט משמעותי עקב בנייה מאסיבית מדי שתוריד בסופו של דבר את המחירים עד כדי כך שאפילו אחרי ההתייצבות הקבלנים מגלים שהם עתה מרוויחים פחות. לא הכי סביר אבל אפשרי.

אתה חושב שאין תנופת בנייה בגלל שלקבלנים אין כסף?

אין תנופת בנייה כי אין מספיק קרקעות לבנייה ואין מספיק פועלים. בפועל נבנים פחות מחצי מיחידות הדיור שהשוק דורש כל שנה.

וכן, זו הסיבה מס' 1 למחירי הדירות הגבוהים.