איך אפשר להצליח "להשתנות"? - מעודכן

[Fighter]

אם באמת אבל באמת שום פתרון שהוצע לא יעזור אז אין מנוס מהדבר האחרון שאפשר להציע: www.worldofwarcraft.com

[tmpusr]

יש לי זכרונות מעולים מהאוניברסיטה - אחלה חיים שבעולם.

בחר לך מקצוע לא קשה במיוחד ומעניין ככל האפשר - בלי כל קשר לעבודה או לעתיד (לזה תדאג אח"כ).

עדיף כזה שלא צריך לעבוד קשה ויש חלוקה שווה בין בנים לבנות.

תעבור לגור עם שותפה או שתיים... גם אם לא יצא מזה כלום תלמד רבות על המין השני, אולי יותר ממה שתרצה אי פעם

פשוט תתחיל לחיות ולהנות מההווי האוניברסיטאי - מלא אנשים בגילך עם מכנה משותף, כולם מחפשים עניין וחברה, מלא מסיבות ובתי קפה, עבודות זמניות, מפגשים על הדשא, מה לא... אווירה אחרת לגמרי מלהיות סגור בבית או עם אותם חברים (או עבד לעבודה).

[benor]

אין ממש קשה לי לחיות ככה, אני כרגע מתכנן לסיים את הפסיכומטרי ולטוס עם חבר לארה"ב, אני מקווה ששם אולי שאני אחיה לבד, אני אצליח לשנות משהו..

אין מה לעשות אני פשוט זורם עם החיים, מה שבא בא ואיך שזה בא, יש לנו תקופות שאתה מפציץ ותקופות שאתה בדאון רציני..

הלוואי שיכלתי לשנות את זה..

העניין הוא שאתה כן יכול לשנות את זה. אני לא מאמין, שבן אדם נולד לתבנית X או Y וכך הוא ישאר כל החים. הבעיה הגדולה היא ליצור את "השינוי" הדרסטי הזה.

אוליי זה נשמע מוזר שאני אומר את זה, אבל כמעט הכל תלוי בך ואך רק בך. ברגע שיש לך רצון טוב ומטרה, אתה פשוט מרכז את כל האנרגיה שלך ואת המשאבים בשביל להשיג אותה. ולפי מה שאתה אומר, אתה כן רוצה לעשות דברים וכן שואף לדברים. כנראה שאתה לא רוצה מספיק לטוס ולטייל בעולם, ולכן אתה לא עושה את זה.

כשבאמת תרצה בכך, אתה תזרז את העניינים.

[br]פורסם בתאריך: 26.03.2010 בשעה 19:20:42

---

אם באמת אבל באמת שום פתרון שהוצע לא יעזור אז אין מנוס מהדבר האחרון שאפשר להציע: www.worldofwarcraft.com

אני כבר לא אוהב לשחק, ובאמת חשבתי כבר למכור את כרטיס המסך שלי...

חייי חברה/ אונ' זה יכול להשמע טוב. הבעיה היחידה שאני אהיה חייב לתקן את כל הבגרויות + פסיכומטרי. ולא ממש בא לי ללמוד 3-4 שנים בשביל מקצוע שאח"כ הוא לא יהיה פרקטי (מדעי החברה והרוח). אני יכול להתעניין גם במכללה, אבל המחיר קופץ בצורה משמעותית.

כנראה שלא תהיה ברירה, ואני בסוף "אשבר" ואלך ללמוד איזה הנדסאי ופשוט אתקדם הלאה...

[tmpusr]

עזוב אותך מבגרויות ופסיכומטרי - קח מצדי תואר ראשון בשפות אכדיות עתיקות או בחינוך גופני... לא ממש משנה.

לא חייבים להתמיד בזה 3-4 שנים. תתחיל משנה אחת לאו דווקא בשביל התואר אלא בשביל המסגרת, החוויה ושינוי האווירה.

תוך כדי תתקל בסטודנטים/יות מתארים שונים ומשונים וכבר תראה מה קורץ לך ואם נדרש שיפור בציונים בכלל.

אז פשוט תשפר תוך כדי ותחליף מקצוע לימוד... רק אל תבחר משהו קשה שיכניס אותך לסרטים, לחץ ועבודה קשה. זו לא המטרה.

אם לא מתאים לך - מקסימום תפסיק אחרי שנה-שנתיים. לא קרה כלום. חוויה.

אתה יכול ללכת לשלוחות אוניברסיטאיות ולא פרטיות כמו מכללת אחווה/ספיר של בן-גוריון שם המחירים ממש לא בשמיים והאווירה מצויינת (לפחות בספיר אני יודע).

[Internal]

חממ לא התעמקתי בכל תגובה בדיון ופשוט דפדפתי ולא ראיתי מה שאני בא להגיד לך.

אז קודם כל אני יודע מה אתה עובר או לפחות בערך . אתה יושב בבית חסר מעשה ולא עושה יותר מידי. תופעות לוואי - אתה מתחיל לחשוב וזה לא טוב.

אתה מתחיל לחשוב שלילי שאין לך חיים ובלה בלה ולא עשיתה יותר מדי, לא מצליח לסיים משהו שהתחלת בלה בלה. אז תפסיק צא מהסרט המחשבות שגויות.

קודם כל היתי ממליץ לך לצאת מהחיים המשעממים ולשבור את השיגרה לגמרי , אל תפחד פשוט תעשה זאת .

אני היתי ממליץ לך לאסוף מזוודה ולטוס לארהב לעבוד בעגלות רציני לגמריי אנשים יגידו פחחח איזו הצעה. אבל במקרה שלך ניראה לי יעזור.

טוס, גם תעבוד שם ,תיחיה עם שותפים/שותפות תכיר אנשים שאוהבים לחגוג ולעשות כסף . אתה גם תרוויח וגם תהנה מהחיים . תראה עולם, תראה אנשים מרתקים ואיך הם חיים וזה גם סוג העבודות שבונות לך אישיות חזקה , יתן לך קצת פרוספקטיבות . לדעתי זה עשוי לעזור לך . זה יתן לך את הפוש לשינוי

בלי פסיכולוגים וחארטות . האדם משתנה כשה אין לו ברירה או שנאכל ע"י אריות וזוהי כבר הבחירה שלך.

להתחיל לעבוד במחשבים לדעתי זה שגוי זה די מרחיק אותך מהעולם החיצוני ובמיוחד במקרה שלך.

לימודים גם אפשר לדחות לעוד שנה ואולי עוד שנה פתאום תרצה להתמיד . דעות משתנות .

[amilo]

בן אור.

אני נוטה להסכים עם קודמי ( Internal ) שאמר להסיר את המחשבות השליליות מהראש

כי אכן כאשר אנחנו נמצאים לבד בחוסר מעש אנו נוטים לשקוע במחשבות - תלוי מי אתה

ואיפה אתה נמצא אך לפעמים מחשבות אילו יסחפו אותנו למקומות לא רצויים.

המון , המון אנשים נמצאים במצב שלך גברים ונשים כאחד, מעטים האנשים שיודעים את מטרת חייהם

מי שיודע אותה הוא בר מזל, מי שלא, עוד יותר - כי יש לו את הזכות והכיף שבחיפוש

תעשה דברים שלא העזת לעשות (כמובן בגבול הטעם הטוב ) אמרת שעשית את שביל ישראל- מעולה!

זו הדרך , חיית , ראית דברים ואנשים - המשך בדרך הזו תראה דברים חקור את העולם ואת עצמך !.

דבר חשוב עוד שרציתי לציין בפנייך הוא שלעולם אל תשאב את ההערכה העצמית שלך מאנשים אחרים או כמו שהרבה

גברים נוטים לעשות, מבחורות או מהצלחתן איתן ; כולם מפחדים מאיך שהם נראים יש שיותר ויש שפחות תאמין בעצמך

תהיה מודע למה אתה יכול ומה אתה לא ולך בעקבות זה.

אני זזתי לאכול ,

שבת שלום ולילה טוב.

[Bebush]

[br]פורסם בתאריך: 26.03.2010 בשעה 23:21:28

---

העניין הוא שאתה כן יכול לשנות את זה. אני לא מאמין, שבן אדם נולד לתבנית X או Y וכך הוא ישאר כל החים. הבעיה הגדולה היא ליצור את "השינוי" הדרסטי הזה.

אוליי זה נשמע מוזר שאני אומר את זה, אבל כמעט הכל תלוי בך ואך רק בך. ברגע שיש לך רצון טוב ומטרה, אתה פשוט מרכז את כל האנרגיה שלך ואת המשאבים בשביל להשיג אותה. ולפי מה שאתה אומר, אתה כן רוצה לעשות דברים וכן שואף לדברים. כנראה שאתה לא רוצה מספיק לטוס ולטייל בעולם, ולכן אתה לא עושה את זה.

כשבאמת תרצה בכך, אתה תזרז את העניינים.

אני יודע...

אני גם מאמין שאפשר לשנות, אנחנו פשוט עצלנים מידי.

בנוגע להכל בערך..

לי יש בעיית משקל אני יודע שיש לי בעיית משקל ואני לא רוצה שתיהיה לי בעיית משקל ואני רוצה לטפל בעיניין אבל אני לא עושה כלום בנוגע לזה ואני גם מודה בזה כי אני עצלן לא בא לי.

ואני לא יודע מה הסיבה לכך, ככה הכל מתחיל אצלי.

[amd@ati]

אולי תפגשו שניכם, ותקימו פרוייקט של קבוצת תמיכה לצעירים במצבכם.

הקשיבו לי! (זו יכולה להיות גם קבוצה שהחברים היחידים בה הם שניכם...)

נ.ב: את הסרט מועדון קרב (פייט קלאב) ראיתם?

[Bebush]

חחח תודה על העצה אבל לא תודה..

וכן ראיתי כן ראיתי fight club אחלה סרט אבל זה סרט וזה מציאות..

[tmpusr]

לא ש-YNET זה מקור מהימן ומעמיק במיוחד (בלשון המעטה), אבל את הכתבה הבאה כאילו כתבו עבורכם:

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3399754,00.html?dcRef=ynet

כשפרופ' שינה איינגר (41), אמריקאית ממוצא סיקי ועיוורת מילדות, היתה סטודנטית לכלכלה היא הציבה בסופרמרקט אמריקאי שני דוכנים לטעימת ריבה. על דוכן אחד הציגה מבחר של שש ריבות ועל האחר מבחר של 24 ריבות. כל מי שהתקרב לדוכנים הוזמן לטעום וקיבל קופון הנחה לקניית הריבה. תוצאות מבצע הטעימות הזה נחשבות לאבן דרך בחקר הבחירה האנושית: מבין אלה שעצרו ליד שולחן 24 הריבות, רק 3% קנו לבסוף ריבה. מאלה שעצרו ליד שולחן שש הריבות, 30% קנו. פי עשר. הניסוי הראה איך שפע אפשרויות הבחירה יכול לבלבל ולשתק.

מאז הניסוי נחקרת בכלכלה הדילמה בין הדרישה לבחירה חופשית לבין הפחד ממנה. מצד אחד, הכתבה מלמעלה מתקשרת עם עריצות ושמרנות בעוד שהבחירה החופשית נחשבת לזכות יסוד ולתנאי יסוד של השוק החופשי, ומצד שני, עודף אפשרויות בחירה מתגלה כמשהו שהאנשים מתקשים ליהנות ממנו.

... מוכר המשל על החמור שתקוע באמצע הדרך בין שני מקורות הזנה ומת ברעב, משל שחובר על ידי אריסטו ושזכה בשם "חמורו של בורידן" אחרי שהפילוסוף הצרפתי בורידן חזר עליו במאה ה־14, נהפך למייצג של בעיה יותר ויותר רלבנטית.

[integral]

אתמול קראתי את הכתבה הזו: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100325_1158656

פרופ' ראובן פירשטיין, טוען ומאמין כי לגנטיקה יש חלק פחות משמעותי מאיך שאנחנו מתפקדים, בניגוד מוחלט לתפיסת העולם של הפסיכולוגיה הקונבנציונלית.

בהחלט כתבה מעניינת ומעודדת.

פויירשטיין הוא איש מדהים. הפסיכולגיה קיטלגה אנשים לתמיד: הוא דפוק, הוא מוגבל וכו'... פויירשטיין טוען שאין אנשים "דפוקים". אנשים נמצאים במצבים מסויימים ויש דרכים לצאת מהם. כל חייו הוא מפתח דרכים לעזור לאנשים לצאת ממצבים. רק שהוא מדבר על מצבים קוגניטיביים ולא רגשיים.

המצב שלך הוא רגשי. כדי לצאת ממנו אתה צריך לעשות אחד משניים:

א. למצות אותו, מה שקורה לרוב האנשים, כלומר להמשיך בו עד שימאס לך (לרוב האנשים זה קורה ולאור העובדה שהעלית את זה נראה שזה מתחיל להיות הקייס). אני אחרי הצבא הסתובבתי יותר משנה ועשיתי שטויות עד שנמאס לי והחלטתי ללמוד. הסכנה היא שניתן גם להיתקע במצב הזה.

ב. לשנות אותו ופה כמו ש TMP אמר הכי טוב זה להעמיד את עצמך במצב של אין ברירה (למשל לקחת על עצמך התחייבות שלא ניתן להשתחרר ממנה בקלות). אם זה לא אפשרי כרגע אז לוותר על שינוי גדול ולהסתפק בשינויים קטנים (כך דרך אגב מצטברים לאיטם שינויים גדולים). אם בזה תבחר אז חשוב מאוד להפסיק עם רגשות האשמה "כי עוד יום לא עשיתי כלום". קום בסבבה בבוקר. אם קמת 0 מ 10, זה בסדר, תשלים עם זה. זה גם מגיע לך כי עשית כמה שנים טובות בחייל קרבי ומגיע לך לנוח ולצבור כוח. סלח לעצמך כי זה מותר וזה בסדר. עכשיו בוא נראה אם ומה אפשר לקדם בכל זאת למרות שהיום קמתי 0 מ 10 (והדגש הוא על משהו בעל ערך) . עשייה של משהו קטן (שזה ממש קל כי מתכננים רק על משהו אחד "קטן") כבר מביאה אותך ל 1 ולהצלחה, וזו בתורה הרבה פעמים מביאה לך את החשק לעשות עוד משהו קטן כי 2 זה כבר משהו וכן הלאה. הסוד הוא להתחיל לאסוף "הצלחות" קטנות ולא להתמקד בחצי הכוס הריקה. הכי גרוע שאפשר לעשות זה לקום 0 מ 10 (שזה קורה לפעמים יותר ולפעמים פחות) ובנוסף גם להלקות את עצמך על כך.

מה שחשוב זה שאתה תחליט לשנות, כי אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילך (לא פסיכולוג ולא קואצ'ר). שתרצה לשנות כי נמאס לך או כי לא מתאים לך יותר או כי אתה מבין שכדי לקצור דברים בטווח הארוך צריך להתחיל לזרוע עכשיו. אבל זה צריך לבוא ממך. ברגע שתחליט, כבר תגיע הדרך.

[amilo]

קרא את הספר ה"נזיר שמכר את הפרארי"

ואת הספר על שיטת ה"קאי זן" אני לא זוכר בדיוק מי כתב אותו אבל יש אותו בספריות עירוניות .

ספרים שיהפכו אותך לאדם שקול יותר אם אתה מבין את המסר הבסיסי

שמועבר בהם.

ובלי קשר תתחיל לקרוא זה תמיד טוב.

[benor]

אני מדי פעם קורה כמה ספרים אבל בהחלט צריך לחזור לזה בצורה יותר רצינית. קראתי לאחרונה את "לא רציונאלי ולא במקרה" אני לא מרגיש שהוא תרם לי יותר מדי. עכשיו אני קורא את "כוחו של התת-מודע". אני בקרוב אתחיל לקרוא את "תורת המשחקים".

[sir f]

לא רציונלי ולא במקרה הוא ספר ענק, אולי כדאי לך לחזור אליו בעוד כמה שנים (אבא שלי גנב לי אותו והוא טוען שאני לא מסוגל ללמוד ממנו ולהתפעל ממנו באמת כי אני צעיר מדי :-[)

תורת המשחקים גם נחמד.

ד"א, אולי כדאי לך לקרוא גם ספרי פרוזה ולא רק עיוניים. לא מזמן קראתי את ההרפתקאות המדהימות של קוואליר וקליי, ספר ענק.

(אין קשר ישיר בין הפוסט לנושא הת'רד, חוץ מההמלצה לקרוא)

[benor]

עד לזמן האחרון, הייתי קורא ספרי פרוזה (מד"ב בעיקר).

לא הצלחתי למצוא ספרים שאני מתחבר אליהן מלבד "המשחק של אנדר" ו"הצל של אנדר" ניסיתי לקרוא את "קול למתים" והוא היה כתוב לטעמי, בצורה מאוד יבשה ומשעממת. מאז ניסיתי כל מיני ספרים למשל היפריון - וגם איתו, אותו הדבר.

אני החלטתי שאני מעדיף לקרוא ספרי עיון, בעיקר מהסיבה הפשוטה שיש סיכוי שזה יוכל לתרום לי במשהו.

תורת המשחקים - אסטרטגיות חשיבה, תהליכי קבלת החלטות וכד'. אבל אני לא שולל ספרי פרוזה.

יש לי מדף, שעוד לא ממש נגעתי בו שאני רוצה לסיים. כמה אירוני, שעד לא מזמן שמתי תנ"ך בצמוד לספר "יש אלוהים?".

[attachment deleted by admin]