איך אפשר להצליח "להשתנות"? - מעודכן

[y_a_n_i_k]

אולי ישמע מוזר, אבל תמצא חברים אחרים/חדשים, כאלה שעושים חיים, כאלה שידחפו אותך לעשות דברים חדשים....

[Art Tatum]

אם אתה תסמוך על אחרים שיקבעו בשבילך איך אתה מרגיש, רוב הסיכויים שתרגיש רע.

כולם שווים לתחת...

אם אתה רוצה שמשהו יעשה כמו שצריך תעשה את זה בעצמך.

חברים חדשים אפשר להשיג אחר כך בשפע מתוך עמדה של כוח לא של חולשה.

ואת הישנים אפשר לשמור אם הם מועילים או לזרוק כמו סמרטוט ישן.

[Guy King]

אני לא יודע אם אני נמצא במקום ממנו אני יכול לתת עצות, אבל בכל זאת:

אם השגרה המפוהקת והנוחה טובה לך, אבל ה"סופר אגו" שלך רוצה להשתנות ולהתפתח, אתה חייב לצאת מהשגרה. כמו שאמרו פה כבר, תייצר לעצמך קושי במודע. תעבור לחיות בת"א למשל.

אפשרות אלטרנטיבית היא זו - אתה בנאדם רציונאלי? תחשוב ותנתח מה ההשלכות העתידיות של עשיית תואר או אי עשיית תואר (או עשיית תואר בגיל 23 או בגיל 28). מה ההשלכות הכלכליות וההשלכות לקריירה. אולי זה ימריץ אותך קצת יותר.

תראה, בגדול, אני לא יותר מדי שונה ממך בגישה, ולפי מה שאני רואה יש עוד אנשים כאלו.

בגדול, בתכלס, אתה צריך לשבת עם עצמך ולחשוב. למה אתה רוצה מה שאתה רוצה, האם באמת מה שאתה חושב שאתה רוצה לעשות זה מה שאתה רוצה לעשות, האם זה כדאי, למה לא כדאי לדחות את מה שאתה רוצה לעשות, מה האפשרויות שלך, מה האופי שלך, איך אתה יכול להתחיל לעבוד על האופי שלך ולנסות לשנות ולשפר אותו, מה המחיר ומה אתה מסכן בכך וכד'.

בכל מקרה, קח הכל בפרופורציות. אם תגיע למצב שעברת את גיל 30, אתה חי בבית, לא התחלת תואר ולא היה לך מעולם קשר רציני - אז תדאג. בנתיים לא קורה שום דבר משמעותי או חמור אם אתה יושב בבית ומתבטל. קצת חבל אולי לבזבז את הזמן, נכון, אבל אני לא רואה השלכות משמעותיות לעתיד...

[asafgolan]

קודם כל, החיים מספיק ארוכים כדי שתוכל להרשות לעצמך לשבת בחוסר מעש למשך שנה בלי שתפספס משהו, אז שזה לא ילחיץ אותך.

אני מכיר את התחושות שתיארת כי אני בעצמי חוויתי ועדיין חווה אותן בצורה מסויימת. אני הייתי ממליץ לך פשוט למצוא עבודה. משהו פשוט, חצי משרה אפילו כדי שתהיה לך תעסוקה לראש לכמה שעות ביום. אני מאמין שמשם הדברים כבר יזרמו מעצמם ובסופו של דבר תצא מהברוך שאתה נמצא בו.

[sir f]

פסיכולוג טוב

[benor]

אתמול קראתי את הכתבה הזו: http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100325_1158656

פרופ' ראובן פירשטיין, טוען ומאמין כי לגנטיקה יש חלק פחות משמעותי מאיך שאנחנו מתפקדים, בניגוד מוחלט לתפיסת העולם של הפסיכולוגיה הקונבנציונלית.

בהחלט כתבה מעניינת ומעודדת.

"במקום שיש בו חיים, יש תקווה."

[ref4fcd]

אני חושב שאתה פשוט עייף מהצבא.

אם הבנתי עד לפני חודש הייתה בקרבי?

לאנשים לוקח הרבה זמן להירגע.

סע לטיול בחו"ל, תנוח בתאילנד או משהו.

אם אתה רוצה דירבון לעבודה: מגזין BIG TIME ואתר בשם "יוקרה"

אם אתה רוצה דירבון לבנות תירשום בגוגל דוגמנית שוודית

בהצלחה

[benor]

השתחררתי לפני שנה +/- אני כבר 11 חודש בחוץ.

[ptyahoo]

לפותח הדיון, קודם כל, אני גם חייל משוחרר חצי שנה בחוץ לערך.

הבלבול שנוצא אצלך, הוא טבעי לגמרי.

אני וחברים שלי עד לא מזמן גם ישבנו ולא עשינו כלום. מאז שהתחלתי לעבוד אני באמת מרגיש הרבה יותר טוב.

תמצא עבודה, תתחיל ותראה לבד שאתה לא צריך שום דירבונים וכדומה.

על איזה כסף אתה חי בידיוק עם אתה לא עובד?

[benor]

כסף שהצלחתי לאגור. כשהייתי חייל, חסכתי כמעט את כל "המשכורת" שלי. והיא הצטברה לאט-לאט.

יש לי עוד תוכנית חסכון מההורים, קצת העברתי משם לעו"ש שלי... היה לי מענק מהצבא, והרווחתי בערך 2000 שקל משבוע וחצי עבודה במשתלה וזהו...

אבל אני באמת מרגיש שלאט לאט החשבון מתרוקן וכבר המון זמן, לא נכנס שום לדבר לחשבון. עכשיו אני ב"תהליכים" למצוא עבודה כלשהי.

[sir f]

מה הידע שלך?

[ptyahoo]

אני מכיר טוב טוב את הבתהליכים.

שים לב שאתה באמת מחפש, ולא מחפש על אש קטנה. אם החלטת למצוא עבודה, תמצא ותעבוד בא.

ברגע שהעבודה תבוא, גם ההרגשה של ניצול החיים תשתפר לך, כאשר לא תשב כל היום מול המחשב והטלויזיה.

ממליץ לך גם להתחיל להכנס לכושר אם אתה לא נמצא בכושר. גורם לך להרגיש נהדר אחרי ריצות וכדומה.

[benor]

מה הידע שלך?

אני לא מגדיר את עצמי כחסר כישורים, אבל כרגע אין לי ידע מיוחד. ידע בסיסי במחשבים (תחזוקה/התקנות פרמוטים וכד'), חשבתי בהתחלה אוליי להתעסק במחשבים כי יש לי גישה לזה ואני לומד יחסית מהר, אבל משום מה לא מושך אותי להתעסק בזה. אני יודע שבחיים, לא תמיד עושים מה שרוצים גם בתחום התעסוקה. אני כרגע מנסה ומעדיף ללכת אחר נטיות ליבי. אם אני לא אעבוד בזמן הקרוב, אני חושב אוליי ללכת ללמוד משהו שקשור לתחום הסאונד או צילום.

לגבי כושר, אני לא אוהב להתאמן בחדר כושר וגם לא לרוץ. אבל אני משתדל לשחות ולרכב על אופניים מדי שבוע שמזה דווקא אני נהנה.

[Bebush]

וואלה אני גם מוצא את עצמי במצב שלך..

פעם זה היה עוד יותר גרוע אצלי..

הייתי מתוסכל מהחיים, אני מניח שזה היה כשעברתי לארה"ב בקושי הכרתי שם מישהו.. היה לי קשה להסתגל אני מניח.

גם בישראל היה לי מצב יחסית קשה, רבתי עם אמא שלי הרבה, בגלל שהייתי המון המון שעות ביום על המחשב, לא יצאתי לשום מקום, בנות הכל אותו דבר..

וזה לא שלא היו לי חברים, היו ואני יודע ליצור קשר עם חברים, אני עברתי בחיים שלי 8 דירות ומתוך ה8 אחת מהם הייתה לארה"ב...

תמיד ידעתי להתחבר עם חבר'ה, אבל זה אף פעם לא ממש החזיק.. למשל שעברתי לארה"ב לא לקחתי מספרי טלפון, לא אימייל כלום... גם בארץ היו לי חברים רק בבית ספר למשל אבל אחרי הבית ספר כלום. הייתי מסתגר בבית וזהו..

וכבר דיברנו ואני זוכר שהתגייסת לקרבי גם עשינו טירונות ביחד (אני J0HNiE) וברגע שחזרתי לארץ להתגייס, אמא שלי ואחותי נשארו בארה"ב אז הייתי עם אבא שלי וגרתי בקיבוץ, היה לי שם חבר אחד בערך וגם לא הייתי יוצא מהבית ממש, בא הביתה יושן אוכל וחוזר לצבא.. פחות או יותר למשך שנתיים וחצי זה מבאס תחת..

אבל שהייתי בא לצבא היה יוצא ממני מישהו אחר.. בעיקר בסוף השירות שלי, בשנה האחרונה שהייתי בשבטה כמדריך נט"ר, הייתי עם מלא מדריכות וחיילים, ואני אומר לך עשיתי דברים שלא הייתי מאמין שאני אעשה אף פעם, לא היה לי בושה הייתי תכלס, דוגרי, הייתי דפוק על כל הראש.

באתי לצבא עם 120 ק"ג, הגעתי למצב צבא שהייתי 90-95 ק"ג משהו כזה..

עכשיו אני שוב בסביות ה115-120

גם כל החבר'ה שלי מהצבא, יש אולי כמה שאני בקשר איתם, למרות שהייתי בטוח שישמרו איתי על קשר בדוק...

הצבא הוציא ממני מישהו, אבל כשהשתחררתי שוב פעם חזרתי להיות אני העצלן והלא עושה כלום..

כרגע אני לפני פסיכומטרי ואני פוחד שיקרה לי מה שקרה לי שנים קודמות..

התיכנון שלי היה ישר לאחר השחרור לטוס לאוסטרליה ולחיות מסביב לעולם לכמה שנים.. אבל תנחש מה? לא קרה כלום..

אני לא יודע מה גרם לזה אבל כנראה אמא שלי ואחותי השפיעו עלי..

אין ממש קשה לי לחיות ככה, אני כרגע מתכנן לסיים את הפסיכומטרי ולטוס עם חבר לארה"ב, אני מקווה ששם אולי שאני אחיה לבד, אני אצליח לשנות משהו..

אין מה לעשות אני פשוט זורם עם החיים, מה שבא בא ואיך שזה בא, יש לנו תקופות שאתה מפציץ ותקופות שאתה בדאון רציני..

הלוואי שיכלתי לשנות את זה..

[Ash Binary]

תעבוד במחשבים גם אם זה לא ממש הקטע שלך. בזמן הפנוי תעשה דברים אחרים שאתה באמת רוצה (טיולים ציור משחקי תפקידים וכו) גם אם אין לך משכורת מהם

תן לדברים האחרים האלה 'להשתלט' אליך ולהוביל אותך כשהעבודה (הלא קשורה) היא כלי בדרך אליהם