היום סיירתי באתר סמסונג בחטיבה של הכוננים הקשיחים ועלתה לי מחשבה למה לא לעקוף בתוכנה את בעיית הנפח הלא מדוייק כתוצאה

מקריאת הכונן בשפה הבינארית מצד אחד ומיספור הגיגביטים בשפה המיספרים מצד שני.

הרי כל כונן שנרכש אף פעם לא משהו שהוא באמת כתוצאת מהתנגשות שתי השפות.

לדוגמא 1 טרה שרכשתי ניקרא על ידי מערכת ההפעלה חלונות XP כ 955 גיגה.

אני אשמח לשמוע רעיונות

יום טוב

הבעיה היא לא של התוכנות שמחליטות לקרוא את הגודל של הכונן "בשפה הבינארית", הבעיה היא של היצרנים שמחליטים, למטרות שיווקיות, להתייחס לקילובייט כ-1000 בייט במקום 1024 וכד', כי ככה הם יכולים לומר שהם מוכרים כונן של "1 טרהבייט" כשלמעשה יש להם רק 955 ג'יגה.

לנסות לגרום לתוכנות לעבוד עם גדלים שהם לא חזקות של 2 זה אחד הדברים היותר אידיוטיים שאפשר לעשות. יש סיבה שעובדים עם חזקות של 2.

אין שום צורך בזה. אגב ב-Windows כאשר מבצעים Properties על דיסק רואים את שני הגדלים, את הגודל בבתים ואת התרגום הבינארי ל-GB.

מחשבים עובדים בבינארי בחזקות של 2 מעצם פעולתם בבסיס 2.

דיסקים קשיחים לא קשורים בשום צורה לחזקות של 2 ולכן מסומנים בשיטה המטרית (SI) . לדיסק יש cylinder, head, sector או LBA והם נקבעים בהתאם לאפיונים פיזיים של הדיסק. זה לא כמו מערכי זיכרון שמייצרים בחזקות של 2 אלה עסק רציף בכפולות שלמות של 512 (נכון להיום גודל הסקטור).

שעשיתי מאפיינים ראיתי

בשימוש ולא בשימוש

USED

FREE

לא ראיתי קריאה בשתי שפות

וראיתי קריאה כוללת של 930 מגה (אולי בגלל הרייד שיש לי עם 2 כאלה )

ראה בתמונה המצורפת

[attachment deleted by admin]

תודה רבה

למדתי משהו.אז באמת אנחנו מקבלים כונן של 1 טרה אבל המערכת הפעלה בגלל החישוב של ה 1024 ביט מחשבת אותו אחרת....

למדתי משהו.

טעות...

אתה מקבל כונן שעל פי הספירה של היצרנים (שלא מעניינת אף אחד) מכיל 1 טרה אבל לפי הספירה של המחשב (שמשנה לך) אתה מקבל 955 ג'יגה

1000*1000

---------------- =9.55

(1024*1024)

1000*1000*1000

---------------------- = 955

(1024*1024)

זה ממש ויכוח פילוסופי. למה אתם חושבים שצריך לספור כל דבר בבינרי.

עוד מעט תתלוננו שבקילומטר נותנים לכם רק 1000 מטר ולא 1024 וזאת קונספירציה כי תמיד חסרים כמה מטרים.

הדיסק הוא כאמור התקן מכאני בבסיסו שמסדר כמויות של נקודות מגנוט קטנות על משטח. ויחידת המידה הבסיסית שלו כיום היא 512 בתים שזה סקטור. מספר הסקטורים הכולל קובע את מספר הבתים שיש על דיסק. זאת לא קונספירציה של היצרנים ואין כאן רצון לעבוד על הצרכן.

כשהתחילו הדיסקים (בשנות החמישים) לא היה להם שום קשר ליחידות בינריות (ולמען האמת גם היום לא).

לשם המחשה הדיסק המסחרי הראשון של IBM שראה אור ב-1956 ה-IBM 350 הכיל 50 פלטות (לא 32 או 64) בכל אחת מהם 1000 סקטורים של 100 בתים ובסה"כ 5 מיליון בתים, כמובן 5MB בשיטה העשרונית.

השימוש במידות בינריות לנפח נתונים התפתח רק בשנות השמונים המאוחרות ואז כבר תעשיית הדיסקים היתה כבר מורגלת בשימוש בשיטה העשרונית (SI) וזה נכון כפי שכבר הוסבר גם כיום.

הייצרן נותן לכם בדיוק כמה שהוא התחייב בעשרוני ומערכות ההפעלה מתיחסות לאותו הנפח כפי שהם מבינות וזה כל הסיפור.

עוד על מידות והתפתחותן:

http://en.wikipedia.org/wiki/Timeline_of_binary_prefixes