חבר'ה רק הצעה קטנה, כל מי שהולך לשלם אל תשלמו באשראי או בהוראת קבע, רק מזומן או צ'קים, ככה תשלמו רק כמה שאתם צריכים לשלם.

גם אני קבילתי חוב לא קטן ולא נעמים (איך לעזלעל תלמיד בן 18 אמור לעבוד בזמן הלימודים?! איך? והפקידה האטומה זאת "לא יודעת, לא בעיה שלי, ככה זה"), גם מוזר שהם נזכרו אחרי 3 שנים באמת (ד"א לכל אלה שיגידו "למה לא דאגת בעצמך" עד הרגע האחרון הייתי בטוח שאני לא חייב לשלם עקב סעיף בחוק שהיה מנוסח בצורה לא מובנת לאדם פשוט חסר השכלה שלמזלו הצליח לסיים בית ספר במקום לעבוד ולממן את המדינה על ידי תשלומים לביטוח לאומי, וגם פניתי ליעוץ משפטי לאחר זה, אך הסתבר שהחוק היה נגדי).

יש כאלה שיגידו "אל תשלם, הם לא יכולים לעשות כלום" וחשבתי שזה יהיה דבר נכון לעשות, אבל עדיף ראש שקט מאשר להתעורר בוקר אחד עם מכתב עיקול חשבון או עוד משהוא בסגנון הזה.

בהצלחה!

יש כאלה שיגידו "אל תשלם, הם לא יכולים לעשות כלום" וחשבתי שזה יהיה דבר נכון לעשות, אבל עדיף ראש שקט מאשר להתעורר בוקר אחד עם מכתב עיקול חשבון או עוד משהוא בסגנון הזה.

על חוב של חבר שלי (קצת פחות מ 2,000 ש"ח), שלחו הוצאה לפועל - עם תנאי לשבוע ימים להסדרה, אם לא באים ולוקחים ציוד בשווי החוב וחוזר חלילה. אם הם "ננעלו" עליך, אין לך יותר מדי ברירות מלבד להסדיר את החוב. זה ממש לא נחמד ששתי גורילות מהוצאה לפועל מתדפקים לך על הדלת.

אני לא יודע איך זה מבחינת החוק אבל אין ברשותי אף ציוד פרט לחשבון הבנק. אני לא יודע אם זה שאני גר עם ההורים נותן להם את הזכות לעקל את הדירה לדוגמא, הרי מגיל 18 (21?) ומעלה אני כבר לא נמצא תחת חסות ההורים, זה שאני גר איתם לא הופך אותי לבעל הדירה או כל חפץ אחר שההורים קנו. בכל מקרה כמו שאמרתי עדיף ראש שקט עד כמה שזה מפגר ועצוב לשלם אלפי שקלים בשנה "סתם".

שימו לב שמי שמוכר כסודנט, אם הוא מצהיר על כך "יהנה" ממחיר מופחת על הביטוח הלאומי.

http://www.btl.gov.il/Insurance/National%20Insurance/type_list/student/Pages/default.aspx#anchorSpan_e4908c39224945a18070eec16b2e0332

הסכום משמעותי, לשנה אחת מדובר בכ- 450 ש"ח הפרש.

תלמידי מכללה אשר משלמים לאוגדת הסטודנטים והם חברים באגודה זו לא נחשבים לסטודנטים על ידי המוסד המסריח הזה... או לפחות זה מה שהפקידה דחפה לי

הממ:

תושב ישראל: מי שמרכז חייו בישראל, לדוגמה מקום מגורים קבוע, מקום שהות המשפחה, מקום שבו מתחנכים הילדים, מקום עבודה עיקרי, מקום לימודים. על הטוען לתושבות להוכיח את קיומה.

אולי פשוט הייתי צריך להצהיר שאני לא תושב ישראל ואין באפשרותי להוכיח את ההפך ^^

לפני הכל אסייג ואדגיש כי כל מקרה יש לבדוק לגופו באופן פרטני, על פי ת.ז. של מי שפונה. יש כל מיני ניואנסים ותנאים שרלוונטיים לאדם אחד ולא תקפים לאדם אחר וכל הנכתב להלן הוא בסך הכל מעין ביטוי כללי וכוללני לידע שנאסף עם הזמן, ואינו מחייב לא אותי לא את ביטוח לאומי ולא אף אחד אחר. בהזדמנות זו של מסירת מספר ת.ז. לביטוח לאומי כדי לברר שאלה לא להתפלא אם תבוצע גם בדיקה שמא ניתן לגבות מכם משהו באותה הזדמנות.

תלמידי מכללה אשר משלמים לאוגדת הסטודנטים והם חברים באגודה זו לא נחשבים לסטודנטים על ידי המוסד המסריח הזה... או לפחות זה מה שהפקידה דחפה לי

הממ:אולי פשוט הייתי צריך להצהיר שאני לא תושב ישראל ואין באפשרותי להוכיח את ההפך ^^

זה שהפקידה דחפה לך לא אומר שזה כך באופן מוחלט, גם לא בדיוק אומר מה הבנת מהאמירה שלה. על איכות כח האדם שיש במוסד הזה ניתן להרחיב בהקשר אחר, וגם על הסיבות לכך. ההכרה במוסד לימוד לצורך הגדרת הלומדים בסטודנטים נקבעת על ידי האןצר ודי תלויה בכוח פוליטי של מנהלי וראשי המכללה וקשריהם במוסדות השלטון. בנוסף לא לשכוח שהמוסד בו לומדים צריך לדווח ועצם התשלום לאגודת הסטודנטים אינו ההוכחה הנדרשת בחוק להיותך סטודנט שם.

לענין התושבות : זה עוסק במי שמבקש קיצבה או משהו אחר שמותנ בהיותו תושב. אדם שנסע לעבוד בחו"ל יותר משנה כבר עלול בתנאים מסומים להמחק מרשימת התושבים לענין ביטוח לאומי אלא אם יוכיח ההפך. בדרך כלל יש עד 5 שנים לפני שהמחשב מוציא את האדם מרשימת התושבים באופן אוטומטי. זה עובד גם בכוון הפוך: אדם שמגיע לכאן לתקופה קצרה, גם אם הוא לא באשרת תייר אלא באשרת עבודה או סיבה אחרת, לא בהכרח ייחשב מייד כתושב ישראל לצורך קבלת קצבאות מביטוח לאומי (למשל אם נפגע בתאונת עבודה) וכמובן לצרוך תשלום.

.

[br]פורסם בתאריך: 17.02.2010 בשעה 10:39:24

---

הביטוח לאומי זה לא "ביטוח". זה דרך נוספת למימון הוצאות הממשלה.

התשלום לביטוח לאומי הוא יחסית לשכר, כך שמדובר למעשה במס הכנסה 2, ולא יהיה שום נזק אם יבטלו את גביית דמי הביטוח לאומי ויעלו את מס ההכנסה בהתאם. וכך נפתר ממנגנון גבייה כפול ולא יעיל במיוחד.

אכן זה בדיוק מה שהאוצר מנסה להשיג, כלומר ביטול ביטוח לאומי והגדלת מס הכנס במקביל. כמובן שבכך יסתם הגולל על הפעילות המעטה שעוד נותרה של סיוע למי שנזקק. זה אכן תואם את המדיניות שהונהגה בזמנו בסגרת הרס התמיכה הסוציאלית המינימלית של המדינה במי שנזקק ועידוד גישה של דרוויניזם אגואיסטי לפיו הזקן והחלש צריך למות כדי שלא להיות לנטל על כלל החברה. נשאלת רק השאלה כמה מהר תושמד מדינת ישראל בשיטה הזו.

הדבר הנכון למדינה ולאזרחיה צריך היות כמובן ההפך המוחלט, דהיינו ביטול ההלאמ של ביטוח לאומי וכספי המשלמים שעשה האוצר בזמנו, והחזרת עצמאות הגוף הזה בכל הקשור להחלטות על מדיניות גבה ומדיניות תמיכה. זאת בהאם לחישובים אקטואריים אמיתיים ולא לפי החלטת הקצבה של האוצר. בקיצור: לחזור ולפעול בהתאם לחוק שלפיו הביטוח הלאומי הוקם.

במאמר מוסגר: נבדקו בעשור האחרון פעמיים מערכי הגביה, בפעם האחרונה לפני 3 או 4 שנים. בשתי הפעים הסתבר כי מערכת הביטו הלאומי יעילה משמעותית מזו של מס הכנסה. מה שנכון הוא שמי שלא רוצה לשלם את הנדרש ממנו בחוק באמת מעדיף להתמודד עם מערך מס הכנסה, שהם פחות יעילים בביצוע הגביה.

[br]פורסם בתאריך: 17.02.2010 בשעה 10:51:22

---

חבר'ה רק הצעה קטנה, כל מי שהולך לשלם אל תשלמו באשראי או בהוראת קבע, רק מזומן או צ'קים, ככה תשלמו רק כמה שאתם צריכים לשלם.

...........................

יש כאלה שיגידו "אל תשלם, הם לא יכולים לעשות כלום" וחשבתי שזה יהיה דבר נכון לעשות, אבל עדיף ראש שקט מאשר להתעורר בוקר אחד עם מכתב עיקול חשבון או עוד משהוא בסגנון הזה.

אין קשר, גם תשלום בכרטיס אשראי יהיה על הסכום שסוכם עם הפקיד (בתנאי שזה לא עובד קבלן שמדבר איתכם אלא באמת פקיד גביה של ביטוח לאומי). מה שאתם צריכים לשלם בסופו של דבר יקבע אותו פקיד גביה.

לגבי שיטת "אל תשלם" אז זו היתה פעם שיטה שעבדה לא רע, כאשר היתה הקפדה על מתן המגיע לאזרח לחוד וגביה של המגיע ממנו לחוד. היום כל תביעה וכל תשלום שדורשים שביטוח לאומי ישלם מיד אוטומטית נבדקים גם חובות עבר.

ידיד שלי עבד שנים, חלק מהזמן כשכיר וחלק כעצמאי, וחלק לא עבד "באופן רשמי" וגם התעלם מדרישות ביטוח לאומי. בגיל די צעיר יחסית עבר אירוע מוחי ונשאר נכה ולא מסוגל לעבוד ונזקק לסיוע. כאשר הגיש תביעת נכות נתקל בחקירה של מצבו ותשלומיו מיום הגיעו לגיל 18. עלו על זה שיש איזה 3 שנים שלא שילם כלום, והודיעו לו שלא מגיע לו כלום. למזלו נמצא איזה סעיף בחוק שמאפשר לו "לקנות" רטרואקטיבית זכויות כלומר לשלם חוב כזה שיהיו תשלומים רטרואקטיבית ולא יהיה חוב. פקידת הגביה מחקה לו הצמדות וריבית ואחר כך הוחלט שישלם את החוב לא היום כי אין לו אלא מתוך התשלומים שיגיעו לו כנכה, ברגע שתאושר תביעת הנכות שלו. כל הסידור הזה לא יכול היה להתקיים אם היו עוברות יותר מ-5 שנים של חוב .

[br]פורסם בתאריך: 17.02.2010 בשעה 11:36:33

---

גם אני קבילתי חוב לא קטן ולא נעמים (איך לעזלעל תלמיד בן 18 אמור לעבוד בזמן הלימודים?! איך? והפקידה האטומה זאת "לא יודעת, לא בעיה שלי, ככה זה"), גם מוזר שהם נזכרו אחרי 3 שנים באמת (ד"א לכל אלה שיגידו "למה לא דאגת בעצמך" עד הרגע האחרון הייתי בטוח שאני לא חייב לשלם עקב סעיף בחוק שהיה מנוסח בצורה לא מובנת לאדם פשוט חסר השכלה שלמזלו הצליח לסיים בית ספר במקום לעבוד ולממן את המדינה על ידי תשלומים לביטוח לאומי, וגם פניתי ליעוץ משפטי לאחר זה, אך הסתבר שהחוק היה נגדי).

תלמיד שהגיע לגיל 18 אמור לקבל הודעה לביתו. אם הוא תלמיד אין בעיה שיביא אישור ממקום הלימוד אם בית הספר לא דאג לדווח. גם תלמיד שסיים לימודיו בתיכון והוא כבר בגיל 18 ואין לו הכנסה אם עד שיגיע לגיל 21 התגייס לצבא אז גם על התקופה הזו מיום הגיעו לגיל 18 עד הגיוס לא מחייבים. בגיל 21 באמת עושים בדיקה ואז מחייבים אחורנית. זה כמובן לא כולל אלו שנכללים תחת חוק "בטלנותם אומנותם" שלא משלמים בזכות הסכמי מכירת המדינה ולא כולל אשה נשואה שבעלה משלם או שבעלה תלמיד ישיבה כי החוק פוטר אשה נשואה שלא עובדת.

אכן זה בדיוק מה שהאוצר מנסה להשיג, כלומר ביטול ביטוח לאומי והגדלת מס הכנס במקביל. כמובן שבכך יסתם הגולל על הפעילות המעטה שעוד נותרה של סיוע למי שנזקק. זה אכן תואם את המדיניות שהונהגה בזמנו בסגרת הרס התמיכה הסוציאלית המינימלית של המדינה במי שנזקק ועידוד גישה של דרוויניזם אגואיסטי לפיו הזקן והחלש צריך למות כדי שלא להיות לנטל על כלל החברה. נשאלת רק השאלה כמה מהר תושמד מדינת ישראל בשיטה הזו.

הדבר הנכון למדינה ולאזרחיה צריך היות כמובן ההפך המוחלט, דהיינו ביטול ההלאמ של ביטוח לאומי וכספי המשלמים שעשה האוצר בזמנו, והחזרת עצמאות הגוף הזה בכל הקשור להחלטות על מדיניות גבה ומדיניות תמיכה. זאת בהאם לחישובים אקטואריים אמיתיים ולא לפי החלטת הקצבה של האוצר. בקיצור: לחזור ולפעול בהתאם לחוק שלפיו הביטוח הלאומי הוקם.

במאמר מוסגר: נבדקו בעשור האחרון פעמיים מערכי הגביה, בפעם האחרונה לפני 3 או 4 שנים. בשתי הפעים הסתבר כי מערכת הביטו הלאומי יעילה משמעותית מזו של מס הכנסה. מה שנכון הוא שמי שלא רוצה לשלם את הנדרש ממנו בחוק באמת מעדיף להתמודד עם מערך מס הכנסה, שהם פחות יעילים בביצוע הגביה.

מה שהתכוונתי באותה הודעה זה להשאיר את מערכת הרווחה הקיימת (קצבאות וכו') אבל שיהיה מס אחד על הכנסה. זה פשוט יותר הגיוני ככה. בלי להכנס ל שאלה אם מנגנון הגבייה של מס הכנסה 1 או מס הכנסה 2 יותר יעיל.

בעיקרון כמובן אני תומך בביטול המוחלט גם של מנגנוני הרווחה והחלפתם בפעילות פרטית בלבד. אין לזה שום קשר לאגואיזם או לדרווניזם חברתי אלא לזה שהפתרון לבעיות חברתיות מורכבות אינו אלימות ממשלתית באמצעות שדידת כל האכלוסיוה וחלוקה מחדש של הרכוש ע"י פוליטיקאים. אנשים יעזרו אחד לשני הרבה יותר טוב בלי המנגנון האלים הזה.

ביטוח הלאומי הומצא ברפובליקת ווימאר ומשמש את אותה מטרה עד היום - מימון הממשלה, וחלוקת שלל ע"י פוליטיקאים. במיוחד לאור העובדה שהביטוח לאומי יש כביכול "נכסים" בדמות אגרות חוב של הממשלה (כ 100 מליארד שקל במקרה שלנו) שהמשמעות שלהם שהביטוח לאומי מממן את הממשלה, הממשלה מוציאה את הכסף, וכשיפקעו אגרות החוב יצטרכו לגבות יותר מיסים כדי להחזיר את "החוב" שמהממשלה חייבת לעצמה. כל הדבר הופך להונאת פונזי ענקית שאנשים מחוייבים להשתתף בה.

..........אני תומך בביטול המוחלט גם של מנגנוני הרווחה והחלפתם בפעילות פרטית בלבד. אין לזה שום קשר לאגואיזם או לדרווניזם חברתי אלא לזה שהפתרון לבעיות חברתיות מורכבות אינו אלימות ממשלתית באמצעות שדידת כל האכלוסיוה וחלוקה מחדש של הרכוש ע"י פוליטיקאים. אנשים יעזרו אחד לשני הרבה יותר טוב בלי המנגנון האלים הזה.

.

מחשבה נחמדה רק לא מעשית, בערך כמו הרעיון הקומוניסטי על הרצון שצריך להות בכל אדם לתרום את המירב מיכולתו למען אחרים. הסתמכות על אלטרואיזם של פרטים בחברה אינו יכול להבטיח יציבת בתמיכה ובטחון סוציאלי מינימלי, בוודאי לא על פי מערכת קריטריונים שקופה שאינה מפלה. בכל מדינה מתוקנת המערכת המשלתית עובדת כבסיס יציב והארגונים הוולונטרים רק מוסיפים. ראה גם ארצות סקנדיביה וצרפת.

מבנה ופעולת המערכת הזו אצלנו לפני 30 שנה הוכיחו עצמם היטב. עד להלאמת המוסד הזה אצלנו לטובת חלוקת שלל למקורבי הפוליטיקקים ושותפיהם הוא היה גוף עצמאי שכספיו לא היו נלקחים לאוצר וזאת על פי חוק, אלא מחולקים חזרה לנצרכים על ידי שינוי גובה הקצבה או הרחבת מעגל הזכאים, או נשמרים כרזרבה אקטוארית (למשל לתשלומי מילואים מוגדלים לזמן אירוע בטחוני בלתי מתוכנן כמו מלחמה).

רק שההדגשה בפסקה הראשונה לעיל לא בהכרח מתאימה למדינת ישראל של היום.

לגבי סיפור אגרות החוב: לא ברור מהיכן זה נלקח. האוצר היום מושך את הכסף הנותר וקובע את התקנות לתשלום קצבאות ותמיכה כך שיש חישוב שלא לשלם יותר ממה שמוכרחים. על סמך נסיון העבר האוצר פשוט מוחק לעצמו חובות לביטוח לאומי. כמו שהאוצר מחק בעבר התחיייבויות לאזרחים כי ככה החוק מאפשר (ואם לא אז משנים את החוק).

איפה שניסו שוק חופשי כמעט לגמרי (אין בנק מרכזי, אין מס הכנסה, אין רגולציה פדרלית) כמו בסוף המאה ה 19 בארה"ב השוק החופשי דאג לעניים הרבה יותר טוב מכל מקום אחר בעולם. עד "החברה הגדולה" של לינדון ג'ונסון היו גם בתי חולים שפעלו כמעט בחינם או אפילו בחינם לגמרי לנזקקים אמיתיים. בתקופת רייגן כשהיתה תחושה שהסעד לעניים מצטמצם (למרות שבמציאות הוא המשיך לגדול, רק לאט יותר) התרומות קפצו משמעותית.

אם לרוב האוכלוסייה אכפת מהנזקקים למה יש לנו סיבה לחשוב שבלי מערכת רווחה אנחנו ניתן לכולם למות ברחוב? בנוסף ,חברה חופשית יותר מייצרת פחות עוני אבסולוטי.

^^^

מסכים

רק להוסיף ש"עני" בחברה חופשית ו"עני" בחברה לא חופשית זה לא אותו הדבר בכלל

תמיד יהיו עניים

העוני מוגדר יחסית לרמת החיים במדינה

איפה שניסו שוק חופשי כמעט לגמרי (אין בנק מרכזי, אין מס הכנסה, אין רגולציה פדרלית) כמו בסוף המאה ה 19 בארה"ב השוק החופשי דאג לעניים הרבה יותר טוב מכל מקום אחר בעולם. ........

עובדתית זה לא נכון. גם ברגולציה והפיקוח שמנסים כאילו להיות קיימים אנחנו רואים כיצד מחסלים את המדינה ומשאביה וכיצד מתעמרים באזרח בשם המנטרה של השוק החופשי. הסיבה העיקרית למצב הטוב (יחסית) של הבנקים במשבר האחרון היא הבנק המרכזי הפיקוח והרגולציה. האבסורד עד כדי כך שראשי הבנקים המסחריים בעולם וראשי הגופים הגדולים שטענו (כאשר היה מצב טוב והיתה פריחה) כי אסורה התערבות ממשלתית, היו הראשונים לבוא לבקש סיוע והתערבות ממשלתית בעת צרה.

מעשית אי אפשר לבסס מערכת אבטחת מחיה מינימלית על נדבת לב ורצון טוב, שאינו סדיר אינו מובטח ואי אפשר להתבססס עליו. מעשית ניתן לראות גם כאן העמותות שממלאות מקום המדינה מספקות פעם כן פעמיים לא לפי תרומות ספוראדיות.

אין אפשרות לבסס על תרומות מזדמנות התלויות ברצון ויכולות חברות עיסקיות ונטיות לב מנהליהן, את מערכת השיקום המקצועי, מערכת התמיכה בנכים, מערכת הטיפול בגרושות שלא מקבלות מזונות ויד החוק קצרה להושיען, את הסיוע לניידות והטיפול מול חברות המספקות שירותים ויש צורך בגוף בעל עמדה סמכותית, בטיפול (הלא מספק והמקוצץ על ידי האוצר מדי פעם) במערך המטפלים בקשישים סיעודיים, ועוד כיוב"א. מענין גם איזה גוף התנדבותי או שמבוסס על תרומות יבטיח שכר לאנשי מילואים על סמך תרומות מזדמנות שאי אפשר להעריך או לשערך היום את קיומן בעוד שנה.

הסיבה העיקרית למצב הטוב (יחסית) של הבנקים במשבר האחרון היא הבנק המרכזי הפיקוח והרגולציה.

הוא נעשה תרגיל מחשבתי קטן, נניח שבנק הפועלים הולך לפשוט רגל, מה תעשה הממשלה? תציל אותו כמובן. זה אומר שהממשלה מעודדת לקיחת סיכונים. מבחינת הבנק אם הוא מרוויח הכסף נשאר אצלו, אם הוא מפסיד זה יהיה על חשבון משלם המיסים. זה אחד הגורמים למה שקרה בארה"ב, כולם ידעו שאם יהיו בעיות הממשלה תחלץ את פרדי מיי ופרדי מק ולמרבה הפלא, כולם צדקו.

סיבה מרכזית יותר למשבר היא הבנק המרכזי - הפדרל ריזרב. כשבנק קובע ריבית מתחת לשער השוק (ובמקרה של 2001 מתחת לשער האינפלציה) הוא בפרוש מסבסד לקיחת סיכונים ויוצר בועות. אם לא היה בנק מרכזי לא היה משבר.

מעשית אי אפשר לבסס מערכת אבטחת מחיה מינימלית על נדבת לב ורצון טוב, שאינו סדיר אינו מובטח ואי אפשר להתבססס עליו. מעשית ניתן לראות גם כאן העמותות שממלאות מקום המדינה מספקות פעם כן פעמיים לא לפי תרומות ספוראדיות.

אנשים חושבים שזה ה "אחריות" של המדינה לטפל בעניינים האלה, האשלייה הזאת היא שורש הבעייה.[br]פורסם בתאריך: 18.02.2010 בשעה 23:36:42

---

לגבי סיפור אגרות החוב: לא ברור מהיכן זה נלקח. האוצר היום מושך את הכסף הנותר וקובע את התקנות לתשלום קצבאות ותמיכה כך שיש חישוב שלא לשלם יותר ממה שמוכרחים. על סמך נסיון העבר האוצר פשוט מוחק לעצמו חובות לביטוח לאומי. כמו שהאוצר מחק בעבר התחיייבויות לאזרחים כי ככה החוק מאפשר (ואם לא אז משנים את החוק).

http://www.btl.gov.il/Publications/Financial%20reports/Pages/Maazan2008.aspx

כאן יש לך את המאזן של הביטוח לאומי האחרון שפורסם, הביטוח לאומי מחזיק באגרות חוב ממשלתיות בשווי 138 מליארד ש"ח. ובגלל שהביטוח לאומי והמדינה זה אותו הדבר, זה אומר שהמדינה חייבת לעצמה 138 מליארד ש"ח שהפוליטיקאים הוציאו כבר, לך תבין