ליגליזציה בקליפורניה של קנאביס (מריחואנה) למטרות הנאה!

[Spitted]

שימו לב - קנאביס לא אחראי באופן ישיר על התדרדרות לסמים קשים יותר. החוק הקיים הוא זה שאחראי על כך.

זה נכון בהחלט שמי שצריך להתעסק עם סוחרי סמים מפוקפקים, הסיכוי שלו להגיע לסמים קשים גבוה יותר.

הסיבה שהוא מגיע לסוחרים האלה מלכתחילה היא בגלל החוק האוסר על מכירת קנאביס. אין שום סיבה שהוא יחשף לעולם של הסמים הקשים אם הממשלה תדאג להפרדה בין הסמים קלים לקשים (מבחינה חוקית ומנטלית). דווקא ההתעקשות שלה לא ליצור הפרדה ולהתייחס לכל הסמים הקלים כקשים גורמת לכל הבלאגן והבלבול הזה.

תחשבו שהיו מתייחסים לקנאביס כמו לאלכוהול, מכל הבחינות. מישהו פה מתדרדר להרואין (או בכלל נחשף אליו) כתוצאה משתיית אלכוהול?

[ptyahoo]

למה? מה אכפת לך מאדם שלוקח הרואין?

ממתי לך יש מנדט על חיי ואיכות חיי אדם אחר? אם אדם רוצה לראות טלוויזיה כל היום ולא לעשות פעילות ספורטיבית כלל וכלל - הרי שהוא ממש מזיק עלצמו. האם צריך חוק נגד מצב שכזה?

ולמה שהוא יהווה נטל על החברה?

אגב - אני לא שואל לצורך הכוחה - אני שואל לצורך ידע. הדעה שלי בנושא לא לחלוטין מגובשת כיוון שאין בידיי את כל המידע וכל הדעות.

הרואין וקריסטל זה הסמים הכי מסוכנים שיש. הם מאוד ממכרים, מאוד.

סמים שמנתקים אותך מהמציאות לחלוטין.

חוץ מזה שאני אישית לא נמשך לזה, אני חושב שבקלות מאוד בן אדם שמשתמש הופך לנטל על החברה.

למה?

כמו שאמרתי, אחרי כמה שימושים כ-3, הגוף שלך כבר די מכור. אתה תחפש את המנה שלך בכל דרך ובכל צורה וגם תמצא לה מימון (סמים זה עסק יקר), לא משנה גם אם תצטרך לגנוב, לפרוץ וכדומה. נטל על החברה.

סם מסוכן שמבחינתי חייב להשאר אסור לשימוש למען הנאה עצמית.

עריכה:

חבר שלי ראה סרט תיעודי אתמול בנוגע לזה במקרה וסיפר לי שאמרו שם ש-6 אחוז ממי שמתחיל מצליח להיגמל.[br]פורסם בתאריך: 23.01.2010 בשעה 15:44:54

---

מצטער על הדאבל פוסט, אך הוא הכרחי במקרה זה.

ביררתי עוד קצת על נושא הדה-קרמינליזציה, ופרטוגל נעשה ניסיון דומה, אמנם זה די לכל הסמים, אבל נעשה.

כרגע בפורטוגל אסור לסחור, אך אם תופסים אותך מעשן, מזריק, מסניף מה שעושים זה שולחים אותך לועדה מיוחדת שתחליט אם להמליץ לך ללכת לגמילה או לא.

http://skeptic-atheist.blogspot.com/2009/07/blog-post_04.html

מאמר חשוב מאוד בנוגע לדה-קרמינליזציה של הסמים בעולם.

האו"ם גם ציין לטובה את הדה-קרמינליזציה בפורטוגל ובהצלחה שלו.

ברגע שהמדינה תבין שמכורים לסם מסוים הם לא פושעים, אלא פשוט אזרחים שזקוקים לעזרה, מצבנו יהיה טוב בהרבה.

[Klayhamn]

Judas -למדינה יש מנדט על חייהם של כל אזרחיה.

למה? כי אחרי 200,000 שנה של קיום אנושי, זה מה שהתפתח - ואם נאמין שה-"חיים" פועלים אבולוציונית - אז כנראה שזו גם הדרך הכי טובה לחיות

אם היינו נשארים שבטים קטנים שמלקטים תותים בג'ונגל - כנראה שלא היינו מגיעים רחוק יותר מהשימפנזה

יש אנשים (אנרכיסטים) שיגידו לך שככה צריך לחיות, והציוויליזציה האנושית היא סטייה מהטבע

אני חושב, שדווקא המדינות משקפות באופן די טוב את טבע האדם ואת השאיפות של רוב בני האדם...

המדינה מספקת מסגרת לכל נתיניה שמעניקה להם ביטחון, מערכת כלכלית, מערכת פוליטית מסודרת, וכו'

עכשיו, במדינות דמוקרטיות מערביות - יש בעיקרון "ליברליזם", כלומר, במקום לנסות להכתיב לאנשים איך לחיות, המדינה שואפת לתת חופש גדול ככל הניתן. בעיקרון מותר לך לעשות מה שאתה רוצה. מה אסור לך לעשות? דברים שפוגעים בעצמך או באחרים.

השאלה מה נחשב לפגיעה בעצמך או באחרים - היא כבר שאלה מוסרית, וכל מדינה "עונה" על השאלה הזו בצורה אחרת

באמסטרדם לדוגמא, יש סובלנות גם כלפי משתמשי מריחואנה -- ויש מדינות בעולם (למשל סינגפור) שיזרקו אותך לכלא ל-20 שנה אם תשליך מסטיק על הרצפה.

לגופו של עניין ---

בנוגע ל-"נטל על החברה" זה נושא אפילו עוד יותר מעניין, כי זה אומר את הדבר הבא:

יכול להיות שלנו כמדינה לא איכפת לתת לך - מושיקו שוורץ, לקחת קוקאין כמה שבא לך

אבל, בפועל, לא ניתן להגיע למעין "הסכם" כזה - כי משמעותו תהיה שהמדינה מסירה ידיה מהאחריות לחייך ובטחונך.

תחשוב לדוגמא על זונה שמכורה לקוקאין. אתה יכול להגיד: "נו, מה הבעיה, שהמדינה תתן לה לעשות מה שהיא רוצה!" בפועל, יש גורמים שעשויים לצפות מהמדינה לדאוג לאותה זונה. הגורמים יכולים להיות: הזונה עצמה, משפחתה או סביבתה הקרובה, או כלל החברה.

אתה מבין, על אף שמשתמשי קוקאין והרואין עושים כביכול "מה שבא להם" - בפועל, המדינה לא יכולה להפקיר את חייהם, אז היא מכניסה אותם למוסדות גמילה, או מעניקה להם טיפול רפואי, או נותנת להם קצבה... וכו' וכו' וכו' ---

כל הכסף הזה מגיע מכספי משלם המסים.

אנשים שמשלמים מסים (כמוני למשל) לא רוצים לממן טיפול באנשים שלא יכולים לדאוג לעצמם בגלל מעשיהם.

אין לי בעיה לממן נכים, אמהות חד הוריות, וכו' ושאר דלי-אמצעים או חסרי-יכולת.

אבל אני (ורבים אחרים) לא מוכנים לממן מכספם אנשים שבחרו (בשביל ה-"כיף" שלהם) להפוך עצמם לנטל על החברה.

בשורה התחתונה ---

אגב, התפיסה שמלכתחילה מתנגדת להפקרת חייהם של האזרחים נעוצה בהנחה שאדם פונה לסמים מתוך מצוקה, ולאו דווקא מתוך בחירה חופשית.

זו גם חלק מהסיבה אגב שזנות היא בלתי חוקית. המדינה מניחה שאף אישה לא הייתה בוחרת בדבר מרצונה החופשי, ולכן היא "לוקחת את המושכות" לידיה ומנסה "להציל" את כל הזונות. כמובן שיש פה מוסר מאוד סובייקטיבי, ואמנם לכל מדינה יש ערכים שונים, ודברים אחרים שהיא מגדירה אותם כ-"מקובלים".

לגבי מריחואנה --- כאמור - הנושא קצת יותר שנוי במחלוקת, בגלל שזה סם הרבה פחות מסוכן והרבה פחות ממכר (אפילו מאלכוהול).

לכן ההתנגדות של ציבורים מסויימים בישראל היא (להבנתי) בעיקר מתוך שמרנות ומתוך חוסר ידיעה, ולאו דווקא מתוך עמדה מושכלת וברורה בנושא.

אבל אני לא חושב שתצליח למצוא שום אדם נורמטיבי (גם הליברל ביותר) ושקול (כלומר לא איזה קיצוני סהרורי שחבר בכת) שיתמוך בלגליזציה של קוקאין או הירואין --- (או בהסרת כל המגבלות על השימוש בהן, במידה והיו חוקיים). בניגוד למריחואנה, *בלתי אפשרי* לעשות שימוש "אחראי" בקוקאין או הירואין - ולו מהסיבה הפשוטה שאתה לא יכול להפסיק להשתמש בהם, ברגע שהתמכרת.

ההתמכרות הכימית חזקה יותר מכל סוג אחר של התמכרות - אין פה בכלל שאלה של כח רצון, מדובר על השפעה ישירה על המוח שמניעה את המכורים לפעול בכל דרך אפשרית כדי להשיג עוד סם.

אגב, בשלב הזה - רובם כבר ממש לא "נהנים" - וחייהם הם מעגל אחד של סבל. לא תמצא לדעתי משתמש אחד של קוקאין או הרואין (ואני לא מדבר על כאלה ש-"ניסו" כמה פעמים) שיגיד לך שהוא "מאושר" או שהוא חי את חייו ב-"סבבה". כמעט כל מכור לשעבר ששמעתי אי פעם (בתוכניות דוקומנטריות או בהרצאות בבי"ס או בצבא או בפורומים אחרים) מדבר על החוויה הנוראית הזו.

הייתי פעם אפילו בהצגה של מכור לשעבר, שכל כולה פשוט מונולוג אחד שלו ---

הוא עומד על הבמה ומשחק את "החיים שלו" מאז שהיה נער --- איך התנסה לראשונה בחשיש, איך מישהו "הציע" לו לנסות משהו אחר - ואיך לאט לאט הוא מצא את עצמו מזריק שוב ושוב ושוב במעגל אינסופי, מאבד את כל החברים והמשפחה שלו, ובסוף את עצמו. הוא ראה חברים שלו מתים ממנת יתר, והוא עצמו בסוף ניצל ונגמל, אבל הוא אמר שעד היום הדבר הזה רודף אותו, והוא לא מסוגל לישון או לנוח לרגע.

בקיצור --- יש הבדל.

[Holography]

ממתי לך יש מנדט על חיי ואיכות חיי אדם אחר? אם אדם רוצה לראות טלוויזיה כל היום ולא לעשות פעילות ספורטיבית כלל וכלל - הרי שהוא ממש מזיק עלצמו. האם צריך חוק נגד מצב שכזה?

ולמה שהוא יהווה נטל על החברה?

אגב - אני לא שואל לצורך הכוחה - אני שואל לצורך ידע. הדעה שלי בנושא לא לחלוטין מגובשת כיוון שאין בידיי את כל המידע וכל הדעות.

אם בנאדם רוצה להרוס את עצמו, so be it, אבל צרכני סמים קשים חופש הבחירה שלהם מוטל בספק ובמוקדם או במאוחר יתעמרו במשפחותיהם בצורה כלכלית ו\או פיזית וירוקנו אותם.

אחרי כן, משתמש הרואין יגנוב, יפרוץ, יהרוס, ישבור, *תבחר של של פשע* בשביל הסם, ואחרי תקופה מסוימת או שימות או שהיה כ"כ שבור שיצטרכו לשקם אותו שנים, שיקום ארוך ויקר על חשבוני וחשבונך.

אה, כן, שתשבר לו מחט מההזרקות בתוך הוריד אנחנו נשלם את הטיפול הרפואי בו - וכסף לתרופות לניצולי שואה, אין. נקודה למחשבה.

[ptyahoo]

Klayhamn, אני לא מנסה לסנגר על קוק, אבל הרואין וקריסטל הם הסמים הכי ממכרים, קוקאין נמצא רמה מתחתיהם.

ובכללי אתה צודק, אבל סתכל על המחקר והניסוי בפורטוגל שהצליח, למרות שאני לא חושב שזה היה מצליח פה, כי המדינה לא מספיק מפותחת אישית.