בנק באמריקה מבצע הפרדה בין שחורים ולבנים - עמוד 3 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

בנק באמריקה מבצע הפרדה בין שחורים ולבנים


qwerty1987

Recommended Posts

  • 2 שבועות מאוחר יותר...
  • תגובות 32
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

ביקשו אז אשלח מה שהבטחתי לגבי הרמב"ם .

"כל אישה רוחצת לבעלה פניו ידיו ורגליו, ומוזגת לו את הכוס, ומצעת לו את המיטה, ועומדת ומשמשת בפני בעלה, כגון שתיתן לו מים או כלי או תיטול מלפניו וכיוצא בדברים אלו. אבל אינה עומדת ומשמשת בפני אביו, או בפני בנו. ומלאכות אלו, עושה אותן היא בעצמה, ואפילו היו להן כמה שפחות, אין עושה מלאכות אלו לבעל אלא אשתו". (הלכות אישות פרק כא, הלכה ג').

ההלכה האומרת שעל האשה לרחוץ רגלים של בעלה, לא נאמרה בתקופה בת-ימינו, אלא בתקופה קצרה במדינות המזרח בה הדבר היה נהוג כאשר על הגבר היה מוטל לעבוד בשדות מן הבוקר ועד הערב [ ואז ככל הנראה היה נהוג שנשים ידאגו לבעליהן, ירחצו ויאכילו אותם , רש"י - מכיוון ששלושת אלו הם מעשים של קירוב וחיבה העלולים להביאם לידי תשמיש [ לגבי השפחות ], יעצו החכמים לבנות לעשות כך כדי שתתחבב על בעלה דברי רש"י, מסכת כתובות דף סא' עמ' א'.]. וזה היה המנהג, והוא אינו מדבר על תקופה כמו שלנו.

בתורה לא נמצא מילה על מנהגים ותרבויות, רחיצת רגלים או צורת הלבוש. התורה מסרה רק יסודות הלכתיים מהם לומדים הלכה לכל דור. חז"ל הסבירו זאת בדרך פשוטה: לא נותנים לציבור גזירה שהוא לא יכול לעמוד בה. חכמי המוסר תלו זאת בירידת הדורות והטבע האנושי המשתנה שאינו מאפשר לקיים את אותן המצוות.

מכיוון שכך, חומרות שונות בהלכה שהיו נהוגות לפני אלף ואלפיים שנה לא יהיו נהוגות שוב בימינו, וחלקן יהיו אפילו אסורות בימינו לאדם הפשוט. במילים אחרות, ההלכה היהודית משתנה בהתאם ליכולת הנפשית של בני-האדם בכל דור. יוצא שההלכה היא דינאמית, היא זורמת ומשתנה, אך היסודות של התורה אינם משתנים לעולם נראה שהתורה מתאימה לכל דור ולכל מוסר אנושי [ מה שהופך את המוסר התורני לנצחי ] . בימינו ניתן לראות זאת, כאשר בציבור החרדי האשה מקבלת יחס רב יותר מבעלה . ההלכה דורשת מכל גבר לכבד את האשה יותר מגופו, לא לפגוע בה כלל, והעובר על כך הוא חוטא. החברה החרדית מלאה בשיעורים והרצאות לשלום בית ויחס כבוד של גבר לאשתו.

הנשים בציבור החרדי גם זוכות להשכלה רבה, בדרך כלל יותר מגברים. הן לומדות תורה והלכה, מדעים, אנגלית, מתמטיקה, מחשבים וכן הלאה. רוב הנשים החרדים בימינו הן נשות קריירה ועסקניות. הן עוסקות במקצועות רבים כמו מחשבים, פרסום, חשבונאות, שיווק, מכירה, פרסום, גראפיקה וכן הלאה. הגברים לומדים לכבד את הנשים שלהם ולעזור להן, כחלק מתפקיד משותף ביהדות. הרמוניה בין בני זוג.

"והמלאכות שמקצת הנשים עושות אותן ומקצתן אינן עושות, שש מלאכות--מטחנת, ואופה, ומבשלת, ומכבסת, ומניקה, ונותנת תבן לפני בהמתו".... רמב"ם הלכות אישות,פרק כא, ז

באותם הדורות היו רוב הגברים עובדים מבוקר ועד לילה כדי לפרנס את הנשים והילדים שלהם [ וזו הלכה מפורשת בשולחן ערוך ] , ומובן שלא היה יכול הבעל גם לאפות, לטחון, לכבס ולהאכיל את הבהמות. לשם כך היה צריך שהעבודה תתחלק בצורה מתאימה בין הגבר והאישה.

היה חשוב לרמב"ם להדגיש את המלאכות בהן צריכה האישה לעסוק כדי לעזור לבעלה, וזאת כדי שלא יתעוררו ויכוחים ומחלוקות בין הגבר והאישה על חלוקת התפקידים בבית. אסור לשכוח שהגבר היה יוצא לעבוד בכל יום, והיו מוטלות עליו חובות רבות כלפי אישתו - לקנות לה בגדים, לקנות לה אוכל, לדאוג לה לבית, ואפילו לקנות לה תכשיטים! מהלכות אלו אנו למדים שאפילו בתקופתו של הרמב"ם היה היחס היהודי לאישה, גבוה לאין שיעור מזו של כל אומה ודת אחרת בעולם. הרי מעולם לא שמענו על אישה שחייבת לקנות לבעלה בגדים, חייבת לעבוד כדי לפרנסו, חייבת לקנות לו אוכל, צריכה לקנות לו מתנות וכדו'. הגבר חייב בהרבה מאוד חיובים כלפי האישה לפי ההלכה, ולכן חשוב שהאישה תיטול לפחות חלק במלאכות הקשורות בבית.

בימינו הרבה מהמנהגים הללו השתנו, וזאת בזכות התחבורה, הניידות והטכנולוגיה, כך שהמלאכות הביתיות מתחלקת לפעמים גם אחרת - גברים חרדיים מטפלים בילדים, לוקחים ומחזירים אותם מבתי הספר, שוטפים כלים, מורידים את האשפה, עוזרים במטלות הבית וכיוצא באלה. מנגד זאת גם נשים חרדיות רבות בוחרות כיום לצאת לעבוד, כדי שבעליהן יוכלו להרבות בלימוד התורה [ זוהי כמובן לא חובה הלכתית, אלא מצווה שנעשית מתוך בחירה; כל אישה יכולה להחליט שאין רצונה לעבוד, ואז חייב הגבר בפרנסתה לפי ההלכה ] . כפי שקל לראות, חלוקת התפקידים תמיד נעשית לטובת המשפחה והקשר ההדדי שבין בני הזוג. ובכל זאת, מי שמביט במצוות בהן חייב הגבר כלפי אישתו, ובמצוות בהן חייבת האישה כלפי בעלה, יבחין מיד שהתורה מתחשבת הרבה יותר באישה, ומתירה לה בחירה רבה.

הרמב"ם בהלכות אישות (פרק כא, הלכה י'): "כל אישה שתימנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן--כופין אותה ועושה, ואפילו בשוט. טען הוא שאינה עושה, והיא אומרת שאיני נמנעת מלעשות--מושיבין אישה ביניהן או שכנים; ודבר זה, כמו שיראה הדיין שאפשר בדבר."

כל מי שלמד את הדין המדובר מתוך ספרו של הרמב"ם יודע שהאשה נענשת בבית-דין ולא על ידי בעלה [ "כופין אותה ועושה" ולא "כופה עליה ועושה" ]

ולא זאת בלבד - אלא שהגבר נענש גם הוא בשוט על ידי בית-דין אם לא ממלא את חובותיו כלפי אשתו.כלומר יש שיוויון גמור בחובות ההלכתיות והעונש המדובר לשני המינים. אך האמת היא שההלכה הזו היתה נהוגה כנראה רק בזמנו של הרמב"ם [ לפני 900 שנה ] , וחכמי תורה אחרים תמהו על כך. אפילו הראב"ד כתב באותו המקום על דברי הרמב"ם: "מעולם לא שמעתי ייסור שוטים לנשים, אלא שממעט לה צרכיה ומזונותיה" [ כלומר שהבעל מתנהג עם אשתו מידה כנגד מידה על חוסר השתתפותה במשק הבית ] .

כך שלמעשה הרמב"ם מעולם לא התיר הכאת נשים, במיוחד לא על ידי הבעל, וגם כאשר היתה קיימת להלכה אפשרות של מלקות על חוסר מילוי חובות הבית - העונש היה זהה לחלוטין גם על חוסר מילוי חובות הבית מצד הגבר. וגם זה - היה רק בדורו של הרמב"ם ומעולם לא היה חלק מההלכה היהודית לדורותיה.

צריך לראות את המשך דברי הרמב"ם ,שהוא פוסק להלכה שכל אשה יכולה להשתחרר מבעלה אם רק תרצה בכך. הלכות אישות, פרק יד, י : "אם אמרה, מאסתיהו ואיני יכולה להיבעל לו מדעתי - כופין אותו להוציא לשעתו, לפי שאינה בשביה שתיבעל לשנוי לה [ כלומר, לפי שאינה שבוייה להבעל למי ששנוא עליה ] ". כלומר האשה יכולה להתגרש מבעלה כרצונה והוא חייב לגרש את אשתו לפי ההלכה, אם הוא שנוא עליה. ומובן מאליו שאשה תשנא באופן טבעי בעל שמכה אותה.

ולא זו בלבד שהרמב"ם לא התיר הכאת נשים, אלא דווקא להיפך, הוא פסק שאסור להטיל אימה על האשה ויש לכבד אותה יותר מגופו ולאהוב אותה כגופו. כך פסק הרמב"ם במפורש להלכה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים, הלכות אישות פרק טו, הלכה יז-כ : "וחובה על כל איש לקנות לאשתו, אמרו חכמים אין אדם מקנא לאשתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה, ולא יקנא לה ביותר מדאי, ולא יאנוס אותה ויבעול בעל כרחה אלא לדעתה ומתוך שיחה ושמחה. וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז". האם הכאת נשים יכולה לקיים את הכלל - "ומכבד נשים יותר מגופו ואוהבה כגופו"?

[לכן נאמר תמיד -יש ללמוד את הדברים בצורה יסודית ולא לצטט פה ושם מה שבא ]

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...