הכותרת די מסבירה את השאלה אבל אני ארחיב:

אני מחפש מצלמת SLR למתחילים כבר זמן מה ואני קורא הרבה ביקורות ברשת ומתנסה עם מצלמות של אחרים (עוד לא פירסמתי בקשה להמלצה כי אני מעדיף להתנסות לבד לפני שאני מפרסם).

התלהבתי מהמצלמות הקטנות יחסית של אופלימפוס והפנסוניק שעומדת לצאת (micro four thirds) ותהיתי - האם זה משפיע על האיכות? אם כן - באיזו רמה?

four thirds הוא חיישן קטן יחסית ל-SLR ולא הייתי רוצה לשלם על SLR ולקבל איכות של P&S.

תודה מראש לעונים.

ההבדלים בין APS-C לבין FourThirds זניחים לחלוטין ב-ISO נמוך, וקטנים למדי ב-ISO גבוה (חצי סטופ עד שני-שליש סטופ לטובת APS-C). לעומת זאת ההבדל שנותן המייצב המובנה הרבה יותר משמעותי ועומד על שניים עד שלושה סטופים בהשוואה לעדשות לא מיוצבות. במצלמות FF ההבדל כבר גדול ומורגש, אבל כך גם המחיר - כ-$3000 לגוף.

עריכה: הנה דוגמה מייצגת:

(המקור כאן)

הפלט של הניקון D700 (חיישן FF) נקי באופן משמעותי מזה של האולימפוס E520 (חיישן FourThirds) והניקון D60 (חיישן APS-C). שתי האחרונות לעומת זאת דומות מאוד, עד כדי כך שלא הייתי שם משקל על הנושא הזה בבחירת מצלמה.

ל-four thirds יש עדשות ייחודיות, נכון? מה דעתך ודעת האחרים על המצלמות והעדשות של אולימפוס? האם מישהו כאן מצלם עם אולימפוס? אשמח אם תשתפו.

לכל חברה יש עדשות עם ביונט ייחודי. בדיוק כמו שלא תוכל לחבר עדשות של קנון לניקון, או להיפך, כך לא תוכל לחבר עדשות של אולימפוס לגופים של חברות אחרות (מלבד למצלמות ה-DSLR של פנסוניק). למען האמת, אפשר להשתמש במתאמים, אבל ברוב המקרים מאבדים את האפשרות לפקס לאינסוף. דווקא המתאמים ל-FourThirds מאפשרים לפקס לאינסוף, ומאפשרים לקבל ייצוב מהגוף (אפילו עם עדשות הברגה עתיקות). מה שלא תקבל עם עדשות כאלה זה פוקוס אוטומטי וחשיפה אוטומטית.

העדשות של אולימפוס מעולות ומהוות את אחת הסיבות העקריות לבחור בחברה הזו. כמעט כולן מספקות איכות טובה מאוד כבר מהצמצם הפתוח ביותר, וזה ממש לא דבר ברור מאליו. יש לאולימפוס כמה פנינים שלא תמצא בחברות אחרות, למשל ה-12-60 (עדשה עם איכות אופטית פנומנלית, פוקוס מהיר בטירוף ואיטומי אבק ולחות מלאים), ה-70-300 וה-9-18 - שתי עדשות שביחד עם עדשת קיט 14-42 מכסות בצורה טובה טווח שמקביל ל-28 מ"מ עד 600 מ"מ, וכל זה באיכות אופטית טובה מאוד עד מעולה, ומשקל ומחיר נמוכים משמעותית מכל סט מקביל בחברות אחרות. עדשות מקרו כמו ה-35/3.5 וה-50/2.0 נותנות איכות אופטית מעולה - הראשונה במחיר נמוך בהרבה מעדשות מקרו של חברות אחרות ($200), השניה עם אורך מוקד וצמצם שמתאים גם לצילום פורטרטים. ה-50-200/2.8-3.5 וה-14-54/2.8-3.5 הן שתי עדשות מקצועיות ויחסית לא יקרות שנותנות כיסוי של 28-400 עם צמצמים מהירים לכל האורך, עם איכות בניה מצויינת, ואפילו מקרו לא רע בעדשה הרחבה. כל העדשות מרמת הביניים ומעלה אטומות לאבק ולחות (סה"כ 14 עדשות כאלה). כל העדשות מיוצבות בזכות המיצב שקיים ברוב הגופים של החברה (בדומה לסוני ולפנטקס).

רשימת עדשות מלאה תוכל למצוא כאן:

http://www.wrotniak.net/photo/43/lenses.html

חסרונות? יש כמה. רוב העדשות כוללות גלגל פוקוס אלקטרוני ולא מכאני, ולכן פוקוס ידני הופך להיות פחות נוח ופחות מהיר. אין עדשת פורטרט זולה שמקבילה ל-50/1.8. או עדשת פורטרט בתקציב ביניים כמו ה-85/1‎.8 (ה-50/2.0 אמנם לא הרבה יותר יקרה, אבל עומק השדה של גדול יותר משל עדשת 85/1‎.8). כמו כן, יש אמנם תמיכה צד-שלישי של סיגמה ופנסוניק/לייקה, אבל לא של טמרון או טוקינה.

אני משתמש גם ב-DSLR של אולימפוס (E330) וגם ב-DSLR של מינולטה (7D, ביונט זהה לזה של סוני). אני מאוד מרוצה משתיהן, אבל אם הייתי מתחיל מחדש סביר יותר שהייתי בוחר בציוד של אולימפוס (או של פנטקס) מאשר בזה של סוני. אבל בגלל שיש לי יותר ציוד למינולטה/סוני סביר דווקא שהאולימפוס תשאר המערכת המשנית.

תודה על התשובות המהירות והמקצועיות.

אני בד"כ נוטה לסקר שוק ארוך ומייגע לפני שאני קונה אז בטח עוד יקח לי זמן לקנות.

אולי בקרוב אני אפתח שרשור עם המצלמות שעל הפרק, אני עדין מגשש.

אם אתה פותח דיון חדש, אל תשכח למלא את השאלון

אורן,

העמד את ה- 4/3 מול חיישן של ה- D90.

החיישן של ה- D60 ישן ונושן. לא הוגן להשוות אותו.

שים את ה- D90 מול ה- E30 או ה- E620 ולמרות שהחיישן 4/3 חדש כמעט בשנה אני מניח שיהיה פה יתרון מהותי (מבחינת כמות פיקסלים הם זהים).

הבעיה היא לא הגודל, הבעיה היא פאנאסוניק.

הם עדיין לא יודעים לייצר חיישנים ברמה של סוני.

ולדעתי גם אולימפוס עדיין לא יודעים לבנות מערכת מסביב לחיישן ברמה של ניקון.

כמו כן, הנתון המעניין הוא הטווח הדינמי, רעש הוא משהו נתון לבחירת המשתמש.

טווח דינמי זה כבר מעטפת הביצועים של המערכת.

מסתבר שאין ב- DXO את המצלמות החדשות של אולימפוס.

ממבט של ה- E3 מול ה- D90 יש ל- D90 יתרון קבוע של 2 סטופים במצב Screen, כלומר ברמת הפיקסל הבודד.

במצב Print, יש מקומות שזה אף מעט גדל.

בקיצור, יש לאולימפוס הרבה עבודה.

עדיין אם הייתי רוכש היום מצלמה, והיו לי רק 2 ברירות - ניקון / אולימפוס, הייתי לוקח אולימפוס.

אבל יש דברים שחסרים לי במערכת שלהם (אינטרוולומטר, 2 גלגלות, נורת עזר למיקוד, RAW בפורמט פתוח, עדשות פריים זולות, Binning ל- RAW).

העמד את ה- 4/3 מול חיישן של ה- D90.

ה-D90 עולה בערך כפול מה-E520, והתוצאות שלה לא מייצגות אף חיישן APS-C אחר, כך שאנ ילא חושב שהיא מתאימה להשוואה. מעבר לכך, אין ב-DXO חיישן FourThirds בן אותו דור (כלומר של מצלמה ששוחררה לשוק בחודשים האחרונים וכוללת חיישן חדש). מה שכן יש שם זה החיישן של ה-D300 שדומה למאוד לזה של ה-D90, אבל מגיע מדור שבו כן יש מצלמות FourThirds שנבחנו באתר. כשמשווים אותו לחיישן של ה-E3 רואים שההבדלים נשארים קטנים בהרבה מאשר ההבדלים ל-FF.

בקיצור, אם תשווה חיישנים בני אותו דור תראה שההבדל בין APS-C ל-FourThirds נע בין חצי סטופ לשני שליש סטופ.

שים את ה- D90 מול ה- E30 או ה- E620 ולמרות שהחיישן 4/3 חדש כמעט בשנה אני מניח שיהיה פה יתרון מהותי (מבחינת כמות פיקסלים הם זהים).

הבעיה היא לא הגודל, הבעיה היא פאנאסוניק.

ה-E30 וה-E620 לא נבדקו עדיין ע"י DXO.

לגבי פנסוניק, אין שום בעיה איתם. ההבדל בין החיישנים שלהם לחיישנים בני אותו דור של סוני זניח לגמרי. אם אתה חושב אחרת, אשמח לשמוע באילו הדפסות ומרחק צפיה אתה מצפה לראות את הבדלים האלה.

ולדעתי גם אולימפוס עדיין לא יודעים לבנות מערכת מסביב לחיישן ברמה של ניקון.

מה חסר לך במערכת של אולימפוס?

כמו כן, הנתון המעניין הוא הטווח הדינמי, רעש הוא משהו נתון לבחירת המשתמש.

טווח דינמי חשוב רק בסצנות שבהן הטווח הדינמי גדול יותר מאשר הטווח הדינמי של החיישן. המשתמש יכול אמנם לבחור לההשתמש בהסרת רעש, אבל יש לכך מחיר כבד באיכות התמונה.

טווח דינמי זה כבר מעטפת הביצועים של המערכת.

"מעטפת ביצועים"?

ממבט של ה- E3 מול ה- D90 יש ל- D90 יתרון קבוע של 2 סטופים במצב Screen, כלומר ברמת הפיקסל הבודד.

במצב Print, יש מקומות שזה אף מעט גדל.

בקיצור, יש לאולימפוס הרבה עבודה.

ההבדל במקרה הטוב עומד על סטופ אחד - גם במצב Print (שהוא המצב היחידי בעל משמעות מעשית).

מעבר לכך, התוצאות של ה-D90 לא מאפיינות שום מצלמת APS-C אחרת, ולכן או שיש שם שגיאה כלשהי, או שכולם (כולל קנון, סוני וניקון עצמם עם שאר המצלמות שלהם) צריכים לעבוד כדי להרוויח את העוד חצי סטופ שיש ל-D90 על מצלמות APS-C אחרות.

עדיין אם הייתי רוכש היום מצלמה, והיו לי רק 2 ברירות - ניקון / אולימפוס, הייתי לוקח אולימפוס.

אבל יש דברים שחסרים לי במערכת שלהם (אינטרוולומטר, 2 גלגלות, נורת עזר למיקוד, RAW בפורמט פתוח, עדשות פריים זולות, Binning ל- RAW).

אינטרוולומטר אפשר לקבל עם שלט רחוק מתאים. 2 גלגלות קיימות ב-E30 וב-E3. נורת עזר למיקוד קיימת בפלאשים חיצוניים (לא אידאלי גם בעיני). RAW פתוח ב-DSLR יש רק בפנטקס. Binning ל-RAW במצלמה? בשביל מה? כדי לחסוך כמה מ"ב?

לא לא לא...

אל תבחן SNR ב- 18%.

מזל לא בדקת כמות רעש בצילום השמש.

הפרמטרים החשובים זה טווח דינמי ו- SNR בכל קשת הבהירויות.

חבל על הוויכוח.

הפער כיום בין 4/3 ל- APS-C גדול בגלל פאנאסוניק. מה לעשות, החיישנים שלה לא ברמה. מאידך, זה מעודד לדעת שהפער לא בעיקרו בגלל הבדלי הגודל.

אני אעזור לך:

והפער גדל מול ה- D90 שאפילו זולה מה- E3.

כשפאנאסוניק תלמד כמה דברים, ואולימפוס תשפר את מעגלי הדגימה, אז תהיה להם מערכת מנצחת.

עד אז, היא פשרה מאוד גדולה (ועדיין לטעמי, עדיפה על ניקון / קנון).

טווח דינמי הוא הפרמטר הכי חשוב ובעל הכי מידע על איכות התוצר של החיישן.

קרא את הקישור. החיישן הוא רכיב חשמלי, לטווח דינמי יש משמעות רחבה עבורו מעבר למה שכל הזמן צלמים נדבקים אליו.

למעשה טווח דינמי קובע את מעטפת הביצועים של האות מול הרעש לאורך כל טווח הבהירויות.

SNR הוא "טווח דינמי" עבור נקודת בהירות אחת (כפי שאתה קיבעת אותו על 18% שזו רמת אות גבוהה מאוד שהרעש לא דומיננטי בה).

כשאתה נותן לי חיישן ואני רוצה לדעת כמה הוא טוב בכל הפרמטרים, החל מרעש, טווח טונאלי וכו הפרמטר הכי טוב הוא הטווח הדינמי (עבור חיישנים בעלי חשיפה יחידה).

לא לא לא...

אל תבחן SNR ב- 18%.

א. איפה ראית שהבדיקה שלהם היא של 18% אפור בלבד?

ב. האם יש לדעתך טעם מעשי כלשהו להרים את השחורים לרמת בהירות שבה הרעש שלהם הופך לבולט יותר אם בפועל הם צריכים להשאר שחורים כדי לתת לסצנה מראה מציאותי?

ג. באיזה אתר ראית השוואה של *רעש* שכן עדיפה בעיניך על זו של DXO?

הפרמטרים החשובים זה טווח דינמי ו- SNR בכל קשת הבהירויות.

לא אם אתה מצלם נושאים שנכנסים ממילא לטווח הדינמי של החיישן.

חבל על הוויכוח.

הפער כיום בין 4/3 ל- APS-C גדול בגלל פאנאסוניק. מה לעשות, החיישנים שלה לא ברמה.

לא סיפקת עדויות לטענה הזו. יש הבדלים קטנים בין חיישני FourThirds ו-APS-C, והם תואמים להבדלים הקטנים שאמורים להיות שם. החיישנים אחרי הכל מעט קטנים יותר, כך שהגיוני שיהיה הבדל כלשהו.

והפער גדל מול ה- D90 שאפילו זולה מה- E3.

שוב, זה לא רלוונטי לנושאים (רוב הנושאים) שבהם הטווח הדינמי של החיישן ממילא גדול יותר מהטוח הדינמי של הסצנה.

טווח דינמי הוא הפרמטר הכי חשוב ובעל הכי מידע על איכות התוצר של החיישן.

אם טווח דינמי היה הגביע הקדוש של איכות התמונה, אז ה-LX3 הייתה נחשבת כמצלמה עם איכות תמונה שווה לזו של הניקון D2X, והפוג'י S3 ו-S5 היו נחשבות למצלמות האיכותיות ביותר בשוק, כולל גבים של פורמט בינוני. בפועל זה כמובן לא המצב, ולמי שלא מצלם סצנות עם טווח דינמי גבוה באופן יוצא דופן הנושא הזה שולי למדי.

למעשה טווח דינמי קובע את מעטפת הביצועים של האות מול הרעש לאורך כל טווח הבהירויות.

לפי הטענה הזו ל-D300 אמור להיות יתרון גדול בצילומים ב-ISO גבוה, אבל בפועל היתרון שלה הוא אותו חצי סטופ עד שני-שליש סטופ שציינתי קודם, וכשמשווים אותה מול צילום של -E3 בסטופ אחד פחות אפשר לראות שהחיסרון של הניקון בולט דווקא באיזורים הכהים שבהם אתה מייחס לה יתרון:

כמובן שההשוואה הזו היא עם JPEG, אבל למיטב זכרוני אתה מחשיב את הסרת הרעש של ניקון כטובה יותר מזו של אולימפוס, מה שרק מחזק יותר את הטענה שההבדלים קטנים למדי. ואני חוזר שוב על השאלה - באילו הדפסות ומרחק צפיה אתה מצפה לראות את הבדלים בין חיישן APS-C טיפוסי וחיישן FourThirds טיפוסי?

אורן, כתוב לך SNR 18%.

אם תכנס לדף המצלמה תוכל לראות מבחן SNR בכל קשת הבהירויות.

אתה מתעקש לא להבין מה זה טווח דינמי ושאין לו שום קשר האם הטווח הדינמי של הסצנה גדולה מהחיישן או לא.

קרא שוב את ההסבר שנתתי.

מתחבאים פה דברים שהם מתורת הדגימה והאותות. אם אתה רוצה ללמוד, אני מייד משגר לך מחברת של הקורס.

החיישנים של פאנאסוניק כיום מפגרים ב-2 סטופים כמעט בטווח הדינמי ולכן זה אומר שרמות הרעש שהם מייצרים באיזורים בהם רעש דומיננטי (את אף אחד לא מעניין רעש באיזורים שהם 18%, ברמה כזו אפילו P&S נראות משובחות), כלומר רמות בהירות נמוכות.

כנס לכאן:

http://dxomark.com/index.php/eng/Image-Quality-Database/Olympus/E3

יש לך סרגל מבחנים, בקצה הימני - Full SNR בכל קשת הבהירות.

בהתאמה עבור ה- D60:

http://dxomark.com/index.php/eng/Image-Quality-Database/Nikon/D60

עכשיו נבין מה זה טווח דינמי ולמה הוא מספר לנו את כל סיפור ה- SNR.

אתה קובע רמת SNR מינימלית שהיא מספיק בשבילך בשביל לא לבטל את האות (לקטום אותו מלמטה) ומחסר קצה עליו פחות תחתון (חיסור בסקאלה לוגריתמית -> חילוק, כמו טווח דינמי) ומקבל את הטווח הדינמי שלי המצלמה. זה לא קשור לסצנה. זה קשור ליכולת של המצלמה להפריד בין רעש למידע, קאפיש? אז אל תבלבל פה אנשים עם היסטוגרמה. כי טווח דינמי תמיד מודדים על רמת בהירות אחת, פונקציית דלתא בהיסטוגרמה.

עכשיו, כמה שהגרף נגמר יותר למעלה זה אומר שהחיישן יודע ללכוד יותר אור, כמה שהוא נגמר יותר שמאלה אומר שהוא בעל רעש קריאה נמוך יותר (קרא במאמר שלי).

כמו שאתה רואה, פאנאסוניק מייצרים מערכת עם רעש קריאה גבוה, זה הורג אותם.

עד שאולימפוס (כי למערכת ה- A/D ,תרומה לרעש הקריאה) ופאנאסוניק לא יתגברו על זה, הם בבעיה.

מה שמעודד, שפרמטר רעש הקריאה לא תלוי בגודל החיישן.

כפי שאתה רואה, גובה הגרף (היכן שהוא נקטם ב- 100% תאורה) די קרוב, כלומר החיישן יכול לקלוט כמות מידע די דומה.

כלומר, עם קצת השקעה במערכת, יהיה לנו משהו טוב בעתיד.

אתה חייב קצת להציג תמונה רחבה בנושאים כאלה, לא לתת חצי דוגמה שממש נוחה לטענה שאתה רוצה להוכיח.

זה אולי משכנע אנשים שרואים את זה בפעם הראשונה.

אם ההבדל הוא בן שני סטופים, איך אתה מסביר את היתרון המובהק של ה-E3 (כולל באיזורים *הכהים*) ב-1600 על פני ה-D300 ב-3200? התאוריות שלך חסרות אחיזה במציאות.

אתה מגיב על מה שנוח לך, אבל מתעלם ממה שלא. הנה תזכורת לכמה נקודות שמחכות לתגובה:

1. ציטוט: "האם יש לדעתך טעם מעשי כלשהו להרים את השחורים לרמת בהירות שבה הרעש שלהם הופך לבולט יותר אם בפועל הם צריכים להשאר שחורים כדי לתת לסצנה מראה מציאותי?"

2. ציטוט: "באיזה אתר ראית השוואה של *רעש* שכן עדיפה בעיניך על זו של DXO?"‏

3. ציטוט: "אם טווח דינמי היה הגביע הקדוש של איכות התמונה, אז ה-LX3 הייתה נחשבת כמצלמה עם איכות תמונה שווה לזו של הניקון D2X, והפוג'י S3 ו-S5 היו נחשבות למצלמות האיכותיות ביותר בשוק, כולל גבים של פורמט בינוני." - האם האיכות של LX3 בת השוואה בעיניך לזו של ה-D2X? האם ה-S3 וה-S5 מספקות איכות טובה יותר מכל מצלמה אחרת?

4. ציטוט: "באילו הדפסות ומרחק צפיה אתה מצפה לראות את הבדלים בין חיישן APS-C טיפוסי וחיישן FourThirds טיפוסי?". קח שתי דוגמאות ספציפיות - E3 מול D300, ו-E520 מול D60.

מה קשור להרים את ה"כהים".

אורן, חיישן הוא דוגם.

אני רוצה לדעת כמה הוא מדוייק. לא מעניין אותי כמה רעש יש בשחור, אלא האם כאשר החיישן מראה לי שחור אז באמת היה שחור, זה המשמעות האמיתית של טווח דינמי, מה אתה מפספס כאן? זה בדיוק הבעיה של רעש קריאה גבוה וזו הבעיה של אולימפוס. ל"השכיב" את השחורים ללא רעש זו לא בעיה.

בכלל אין בעיית רעש בעולם, רעש אין בעיה להעלים. דגימה לא מדוייקת אין דרך בעולם לשחזר.

אין שום בעיה עם DXO, להיפך, הראיתי לך פשוט שאתה התבוננת בגרף הלא נכון והסקת מסקנות שגויות. זה הכל.

באמת 18% אפור יחס אות לרעש הוא מעולה גם עבור מצלמות P&S, אז אתה מתפלא שאין פער בין D300 ל- E3?

טווח דינמי הוא ההייילייט של כל דוגם בעולם. לא אכפת לי אם זה אנטנה, חיישן תמונה או מד חום.

חיישנים קטנים יש להם רעשי קריאה קטנים להדהים. הלוואי על DSLR. ולכן ברגישויות בסיס הן מייצרות טווחים דינמיים פנטסטייים.

נסה אבל את הטווח הדינמי שלהם בקפיצה קטנה ברגישות.

הבעיה עם חיישנים קטנים שהם אוספים מעט מאוד פוטונים, מה שאומר שברגישות גבוהה (עוד פחות פוטונים) הם מתכנסים מהר מאוד לאיזור הרועש שלהם.

לא דיברתי על הדפסות וכו'.

אתה ערבבת משהו אובייקטיבי הנדסי ומדעי עם מציאות.

במציאות על כבישי ישראל סיטרואן C5 טובה ממרצדס E.

אני די בטוח שיהיה מאוד קשה להבדיל בין מצלמות בהדפסה של תמונה על קיר. ובכלל עושים מכל נושא הרעש וה- ISO הרבה יותר ממה שזה.

מה שחשוב זו הבנה של היצרן בצבע, אלגוריתמים טובים, נוחות ותמורה לכסף.

לאולימפוס יש מכל אלה בשפע ולכן לטעמי החיסרון שלה לא קריטי.

מה קשור להרים את ה"כהים".

הקשר פשוט. אלא אם מחפשים את הרעש באיזורים כהים ע"י הבהרה, בפועל הוא פחות בולט כי העין האנושית לא מחפשת פרטים באיזורים שממילא נראים אטומים וחסרי פרטים (גם אם אגור בהם מידע). בפועל, אם לא תבהיר את הכהים כדי לחטט ולחפש שם רעש, תשאר עם תמונה שמישה לחלוטין.

במידה רבה זה דומה למה שקורה באודיו. דגימה מדוייקת כוללת הרבה מאוד מידע שהאוזן לא שומעת ולא מחפשת. כך בדיוק ניתן לבצע כיווץ Lossy כמו MP3 ועדיין להשאר עם קובץ קטן מאוד שבפועל נשמע אותו דבר, בהנחה שמשתמשים במקודד ראוי והגדרות קידוד נורמליות. גם כאן ניתן ע"י השוואות ABX (ה-pixel peeping של עולם האודיו) לעלות על הבדלים, אבל איזו השפעה להבדלים האלה בפועל? גורנישט.

אני רוצה לדעת כמה הוא מדוייק. לא מעניין אותי כמה רעש יש בשחור, אלא האם כאשר החיישן מראה לי שחור אז באמת היה שחור

ואותי לא מעניין מה קורה בשחור אם הוא אמור לייצג חלק שחור בסצנה. אין לי עניין להבהיר אותו כדי לבדוק כמה בדיוק הוא רחוק משחור מושלם. מה שמעניין אותי זה הערך שיש לפלט עבור צילום (תוך התחשבות במגבלות הטווח הדינמי של המסך או הדף המודפס), אם אפשר למצוא רעש במדידה, אבל בפועל לא רואים אותו, אז למי אכפת?

זה בדיוק הבעיה של רעש קריאה גבוה וזו הבעיה של אולימפוס. ל"השכיב" את השחורים ללא רעש זו לא בעיה.

לא צריך "להשכיב" או "להרים" את השחורים אלא לדאוג לכך שהם יוצגו כמו שצריך - כשחורים (רק שלא יאשימו אותי בהערות סקסיסטיות או גזעניות )

בכלל אין בעיית רעש בעולם, רעש אין בעיה להעלים. דגימה לא מדוייקת אין דרך בעולם לשחזר.

ועוד איך שיש בעיה להסיר רעש מבלי להסיר פרטים. דגימה לא מדוייקת באיזורים שממילא הצופה לא רואה (למשל שחורים) מעניינת בעיקר את מי שעוסק בדגימה ולא בצילום.

אין שום בעיה עם DXO, להיפך, הראיתי לך פשוט שאתה התבוננת בגרף הלא נכון והסקת מסקנות שגויות. זה הכל.

באמת 18% אפור יחס אות לרעש הוא מעולה גם עבור מצלמות P&S, אז אתה מתפלא שאין פער בין D300 ל- E3?

דווקא אתה זה שמפספס. 18% אפור ממש לא נותן יחס אות לרעש מעולה במצלמות P&S. למען האמת, בכל מצלמה (כולל DSLR) הוא נותן יחס אות לרעש גרוע ברגע שעולים ל-ISO מסויים.

ושוב, לגבי טווח דינמי - תסתכל על הפלט ותראה שכשהנושא בתוך הטווח הדינמי ההבדלים קטנים. ראה למשל את הקרופים של ה-D300 וה-E3 למעלה. דווקא באיזורים הכהים שכל כך מדאיגים אותך האולימפוס עדיפה. לפי התאוריה שלך, שם בדיוק היה אמור להתבטא החיסרון שלה. אז לאן הוא נעלם?

טווח דינמי הוא ההייילייט של כל דוגם בעולם. לא אכפת לי אם זה אנטנה, חיישן תמונה או מד חום.

הפוג'י S3 וה-S5 אמורות לפיכך להיות המצלמות האיכותיות ביותר בעולם. בפועל, הן אפילו לא קרובות לכך.

חיישנים קטנים יש להם רעשי קריאה קטנים להדהים. הלוואי על DSLR. ולכן ברגישויות בסיס הן מייצרות טווחים דינמיים פנטסטייים.

אתה טוען שה-LX3 מספקת פלט באותה איכות כמו ה-D2X ברגישות הבסיס?

נסה אבל את הטווח הדינמי שלהם בקפיצה קטנה ברגישות.

לפחות במקרה של שתי אלה, נראה שהטווח הדינמי זהה לכל אורך סקאלת ה-ISO, בשמירה על הבדל של סטופ אחד בכל תחנה. כלומר, גם ברגישויות הבסיס (האמיתיות) - 100 בניקון מול 50 בפנסוניק, וגם ברגישות הגבוהה ביותר - 2980 מול 1600.

האם אתה מצפה להבדל של סטופ אחד בלבד (או אפילו קצת פחות) בין ה-LX3 לבין ה-D2X כששתיהן ב-ISO גבוה?

לא דיברתי על הדפסות וכו'.

אתה ערבבת משהו אובייקטיבי הנדסי ומדעי עם מציאות.

כאן בדיוק הפספוס הגדול שלך. פותח הדיון לא העלה שאלה הנדסית או מדעית מנותקת מהמציאות. הוא שאל על ההשפעה שיש לגודל החיישן על איכות התמונה, ועל ההשפעה הזו אפשר לדבר רק בהקשר מעשי של צילום. ולכן, גם אם באיזורים השחורים אפשר למדוד הבדלים, המסר שהוא צריך לקחת איתו מהדיון הזה הוא שההשפעה המעשית שלהם זניחה.

אני די בטוח שיהיה מאוד קשה להבדיל בין מצלמות בהדפסה של תמונה על קיר. ובכלל עושים מכל נושא הרעש וה- ISO הרבה יותר ממה שזה.

זאת בדיוק הפואנטה.

מצטער אורן, יש לך המון ידע הצילום אבל אתה לא יודע מהו טווח דינמי ולמה אין לו קשר ישיר להיסטוגרמה.

מצטער, אין על מה להתדיין כאן, כי כל עוד אנחנו לא מדברים על אותם דברים זו בעיה.

שחורים שיראו כשחורים באולימפוס לא בהכרח כאלה בגלל הטווח הדינמי המוגבל של אולימפוס.

טווח דינמי לא קשור לאיך נראית ההיסטוגרמה שלך, אלא להאם ההיסטוגרמה שלך מציגה את רמות הבהירות האמיתיות הקיימות, זה הבדל משמעותי.

עד שלא תבין את ההבדל, אין למה להתדיין.

מישהו שיודע ספרדית בלבד, לא יכול לנהל שיחה עם דובר סינית בלעדית, מה לעשות.