האנטישמיות בעולם - מטריד...

[miaoo673]

מה יגרום לכך? אלוהים יודע. אולי זה אפילו לא יקרה, אולי זה יקרה שלציבור ימאס ואולי סתם יום אחד ימאס לחמאס. כאשר זה יקרה, הדרך להסכם קבע תהיה סלולה ומהירה. מה גורם לי לחשוב שזה יקרה? מתישהו לציבור הפלסטיני ימאס לחיות בעוני, בתנאים של החמאס ותחת הגחמות של ישראל, שיום אחד תחליט להפסיק להם את המים והחשמל, ובצדק (אגב, למה אותן מפלגות ימין לא עושות את זה?).

אתה אופטימי, אבל המציאות מוכיחה אחרת. לאחר נצחון החמאס בבחירות העוני רק החריף, ולמרות זאת הארגון המשיך לצבור כוח עד שהיה מספיק חזק כדי למחוץ את האופוזיציה. אתה מבין, הפלסטינים לא באמת מתעניינים ברמת חיים. הרי כמות הכסף שנשפכה עליהם יכלה להפוך את עזה לגן עדן, ובכל זאת הם ניצלו אותו על מנת לשדרג את החמאס לצבא טרור.

ואתה מדבר כאילו החמאסניקים באו ממאדים והשתלטו על רצועת עזה - לא חבר, הם צמחו מהעם.

ומבחינתי העם הזה הוכיח שהוא לא רוצה שלום.

ואתה באמת רוצה לדעת מה גרם להסכם השלום עם מצריים? אז ככה. הייתה מלחמת ששת הימים (ואותו ליברמן שהתפאר בכך שזה הביא גל תמיכה בארץ, היום המלחמה הזאת היא בדיוק הגורם לשנאה שלנו בעולם - היא זאת שמסמלת את המעבר של ישראל ממדינה קטנה ומתגוננת מפני מדינות ערב הרעות, למדינה החזקה, הרעה והמתעללת בערבים ה"מסכנים"). בעקבות הניצחון המוחץ שם - מדינות ערב, ובעיקר מצריים, נפגעו קשות, אבל ניסו לדבר עם ישראל - כי הן הבינו שבסופו של דבר זו הדרך לשלום. ישראל פשוט התעלמה. זה היה המצב 6 שנים בערך, שכללו מלחמת התשה. ואז פרצה מלחמה, שאולי מצריים הובסה בה, אבל לזה קדמו השפלות צבאיות שבהן הצבא המצרי פשוט שבר את כל ההגנות והטקטיקות הישראליות, ונדרשו כמה מהלכים מטורפים, שהסיכוי שיכשלו גבר על הסיכוי שיצליחו, כדי להדוף את המצרים (אני בכלל לא מדבר על החזית הסורית, ששם אם הסורים לא היו נבהלים מההצלחה של עצמם הם כנראה היום היו יושבים בגולן ואולי קצת מעבר). אחרי זה לקח עוד 4 שנים עד שבגין נבחר, והסכם השלום היה נגד כל העקרונות המוצהרים שלו. אגב, סאדאת בנאום בכנסת, אמר שהוא מוכן להסכם שלום תמורת סיני ומדינה בעתיד לפלסטינאים.

בבקשה תרד מהפוזה של מורה להסטוריה, זה לא יושב עליך טוב.

בעצם אולי עדיף שאתה תקרא קצת:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9D

ברור שגם ישראל נפתחה יותר לקראת הסכם שלום בעקבות מלחמת יום כיפור. אבל הסכם כזה עדיין היה בגדר בלתי אפשרי, אלמלא השינוי הדרסטי בתפיסה של סאדאת. הוא היה הראשון להבין שאנחנו כאן כדי להישאר, ולדעתי אף ראש ממשלה בישראל לא היה מפספס את ההזדמנות לחתום על הסכם שלום עם האויב החזק ביותר (אם כי ייתכן והיה צריך להיחתם בתנאים אחרים)

[rroonnii]

אתה מתחמק יפה יואב, אבל לא יפה מספיק.

תגיד לי, מה גורם לך לחשוב שיום בהיר אחד החמאס יתרצה וישנה את האמנה שלו, שמבוססת אחד לאחד על הקוראן? (לפי האיסלאם אנחנו יושבים על שטח לא שלנו)

ומעניין שהזכרת את הסכם השלום עם מצרים, כי באופן אירוני נדרשה תבוסה מוחצת של הצבא המצרי על מנת לממש אותו.

דווקא בקוראן מדובר שהארץ נתנה לישראל. מה לעשות שרובם בורים

[Yoav]

אתה אופטימי, אבל המציאות מוכיחה אחרת. לאחר נצחון החמאס בבחירות העוני רק החריף, ולמרות זאת הארגון המשיך לצבור כוח עד שהיה מספיק חזק כדי למחוץ את האופוזיציה. אתה מבין, הפלסטינים לא באמת מתעניינים ברמת חיים. הרי כמות הכסף שנשפכה עליהם יכלה להפוך את עזה לגן עדן, ובכל זאת הם ניצלו אותו על מנת לשדרג את החמאס לצבא טרור.

ואתה מדבר כאילו החמאסניקים באו ממאדים והשתלטו על רצועת עזה - לא חבר, הם צמחו מהעם.

ומבחינתי העם הזה הוכיח שהוא לא רוצה שלום.

העם הזה הוכיח שהוא נואש. העם הזה חי תחת שלטון שתמיד לקח לעצמו את הכסף (אל תחשוב שערפאת גנב פחות), ולא השקיע אגורה באוכלוסיה. כשעם נואש הוא מחפש אלטרנטיבה - שבאה בדמות החמאס, והחמאס גורם לעם הפלסטינאי לחשוב שהוא עושה למענם הרבה יותר מאשר מה שקודמיו עשו.

בבקשה תרד מהפוזה של מורה להסטוריה, זה לא יושב עליך טוב.

בעצם אולי עדיף שאתה תקרא קצת:

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%AA_%D7%97%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%9D

ברור שגם ישראל נפתחה יותר לקראת הסכם שלום בעקבות מלחמת יום כיפור. אבל הסכם כזה עדיין היה בגדר בלתי אפשרי, אלמלא השינוי הדרסטי בתפיסה של סאדאת. הוא היה הראשון להבין שאנחנו כאן כדי להישאר, ולדעתי אף ראש ממשלה בישראל לא היה מפספס את ההזדמנות לחתום על הסכם שלום עם האויב החזק ביותר (אם כי ייתכן והיה צריך להיחתם בתנאים אחרים)

ועידת חרטום או לא (וכן, אני מודע לועידה הזאת), העובדות הן שנעשו ניסיונות למו"מ עם ישראל, וישראל דחתה אותם על הסף. קל להאשים את הערבים, אבל אף פעם לא תאשים את עצמך. אתה יודע, זה דומה למלחמת לבנון השניה - חטפו שני חיילים, ישראל הודיעה שהיא לא מדברת עם טרוריסטים, יצאה למלחמה, ההשגים המדיניים שאפו לאפס, ובסוף לא רק שניהלה מו"מ עם חמאס, אלא שחררה אותה כמות אסירים בדיוק כמו שנדרשו לפני המלחמה, אם לא יותר. במקרה של מלחמת יום כיפור, היו במשך 6 שנים ינסיונות להחזיר את סיני (מלחמת ההתשה וניסיונות מדיניים), ישראל דחתה אותם על הסף, קיבלה בראש ממצריים וסוריה והחזירה את סיני בסוף כמו גדולה. בשני המקרים ישראל הייתה שאננה וחשבה שבדרך צבאית והתעלמות אפשר יהיה לנצח, בשני המקרים ישראל שילמה רק מחיר כבד יותר, ובשני המקרים המדינה הגיעה לויתורים גדולים (הרבה יותר מהצד השני, אגב). ההיסטוריה מוכיחה שלהלחם בהם לא יתן לך כלום, ולפעמים עדיף לותר כדי לא לספוג דברים קשים יותר בהמשך.

הרי עם הערבים אנחנו נוכל להלחם עד מחר, יצא מזה משהו? התשובה היא חד משמעית - לא. אי אפשר להפיל את שלטון החמאס, אי אפשר לנצח אותם צבאית. מה כן צריך לעשות? לגרום לאוכלוסיה שכדאי להם שלום עם ישראל. איך? ניתוק חשמל, מים, כרוזים ויצירת הרתעה. להלחם בהם במבצעים בסגנון עופרת יצוקהלא יתן יותר מידי, אבל מבצעים ממוקדים כן (ורצוי מינימום חיסולים מקסימום שבויים), אבל לא להכנס למדיניות של הפצצות על בסיס יומיומי כי זה באמת רק יגביר את השנאה שלהם.

[DarkMoh]

ההיסטוריה מוכיחה שלהלחם בהם לא יתן לך כלום, ולפעמים עדיף לותר כדי לא לספוג דברים קשים יותר בהמשך.

איזה היסטוריה בדיוק הוכיחה שלהלחם בהם לא יתן לך כלום? ב-1948 להלחם בהם נתן לנו מדינה. :

ב-1967 להלחם בהם נתן לנו הרתעה ועליונות שנתנה לנו לנצח ב-1973 למרות שהמצרים והסורים הצליחו יפה מאוד במלחמה בשלבים הראשונים שלה (ואל תשלה את עצמך - הסיבה שבגללה ספגנו כמות גדולה כזו של אבדות היא שאננות ישראלית ואי הערכה מודיעינית נכונה. ברגע שהתעשתנו, גייסנו לוחמי מילואים והעירו אותנו משנת החורף שלנו הצלחנו להגיע מאוד קרוב לקהיר ולמרחק יריקה מדמשק).

הרי עם הערבים אנחנו נוכל להלחם עד מחר, יצא מזה משהו? התשובה היא חד משמעית - לא.

תתעורר.

אי אפשר להפיל את שלטון החמאס, אי אפשר לנצח אותם צבאית. מה כן צריך לעשות? לגרום לאוכלוסיה שכדאי להם שלום עם ישראל. איך? ניתוק חשמל, מים, כרוזים ויצירת הרתעה.

מי אמר? ברור שזה לא יהיה קל ושזה יהיה כמה רמות מעל "קשה מאוד", אבל בסופו של דבר בלתי אפשרי אומר שאנחנו צריכים להתאמץ קצת יותר. אל תשכח שהם עדיין אנושיים, ואפשר להביס כל אדם בצורה כזו או אחרת. אני מקווה שלא שכחת את "מכונת המלחמה הגרמנית" ואת העובדה שחשבו שאי אפשר לנצח אותה בשנות ה-40 המאוחרות עד שמעמדה התערער בעקבות הכישלונות בבריטניה ובבריה"מ? כדי להביס משהו קודם כל צריך לערער אותו, כמו שהפילו את שלטון פת"ח - קודם עירערו אותו ואז הביסו אותו. שלב שלב. אל תדבר על תבוסה לפני שתחשוב על דרכי ערעור מקוריות.

מה כן צריך לעשות? לגרום לאוכלוסיה שכדאי להם שלום עם ישראל. איך? ניתוק חשמל, מים, כרוזים ויצירת הרתעה.

ככה לא תערער את שלטון חמאס, ככה רק תגרום לאיחוד אצל הפלסטינאים ולשנאה חזקה יותר כנגד ישראל, חוץ מזה - שנינו יודעים שלחץ בינלאומי יקטע את זה מהר מאוד ככה שאין טעם.

יש לך כמה רעיונות טובים, רק תזכור שבסופו של דבר הכל ניתן לשבירה, גם אם זה נראה בלתי אפשרי. במקום לחשוב בצורה של "אני לא יכול לקנות מכונית" תתחיל לחשוב בצורה של "מה אני צריך לעשות כדי שאוכל לקנות מכונית?"

[miaoo673]

העם הזה הוכיח שהוא נואש. העם הזה חי תחת שלטון שתמיד לקח לעצמו את הכסף (אל תחשוב שערפאת גנב פחות), ולא השקיע אגורה באוכלוסיה. כשעם נואש הוא מחפש אלטרנטיבה - שבאה בדמות החמאס, והחמאס גורם לעם הפלסטינאי לחשוב שהוא עושה למענם הרבה יותר מאשר מה שקודמיו עשו.

ובכל זאת, גם כיום החמאס לא מתקשה לאתר עוד ועוד מגויסים פוטנציאלים.

מדהים כמה סלקטיבי אצלך הניגון על העוני של הפלסטינים.

ועידת חרטום או לא (וכן, אני מודע לועידה הזאת), העובדות הן שנעשו ניסיונות למו"מ עם ישראל, וישראל דחתה אותם על הסף. קל להאשים את הערבים, אבל אף פעם לא תאשים את עצמך.

"יוזמת השלום" של סאדאת מ1971 היתה אולטימטום שנועד להחזיר את הגלגל ל1967, כאשר המטרה היא מאות אלפי חיילים מצרים לאורך הגבול, מוכנים לרגע הפלישה. בהסכם השלום של 1979, לעומת זאת, נקבע שסיני יהיה שטח מפורז ולא יוצבו בו כוחות צבא. זאת הסיבה המרכזית שההסכם מחזיק מעמד עד היום.

אתה יודע, זה דומה למלחמת לבנון השניה - חטפו שני חיילים, ישראל הודיעה שהיא לא מדברת עם טרוריסטים, יצאה למלחמה, ההשגים המדיניים שאפו לאפס, ובסוף לא רק שניהלה מו"מ עם חמאס, אלא שחררה אותה כמות אסירים בדיוק כמו שנדרשו לפני המלחמה, אם לא יותר.

אם אולמרט היה מתפטר אחרי המלחמה כמו גולדה, אולי זה היה דומה למלחמת לבנון השניה.

ואולי גם לא היינו משפילים את עצמנו בעסקה כזאת...

במקרה של מלחמת יום כיפור, היו במשך 6 שנים ינסיונות להחזיר את סיני (מלחמת ההתשה וניסיונות מדיניים), ישראל דחתה אותם על הסף, קיבלה בראש ממצריים וסוריה והחזירה את סיני בסוף כמו גדולה. בשני המקרים ישראל הייתה שאננה וחשבה שבדרך צבאית והתעלמות אפשר יהיה לנצח, בשני המקרים ישראל שילמה רק מחיר כבד יותר, ובשני המקרים המדינה הגיעה לויתורים גדולים (הרבה יותר מהצד השני, אגב). ההיסטוריה מוכיחה שלהלחם בהם לא יתן לך כלום, ולפעמים עדיף לותר כדי לא לספוג דברים קשים יותר בהמשך.

השאננות נבעה מליקויי מודיעין והסתמכות על הגנה סטטית. הכשלון (ההתחלתי) היה צבאי בעיקרו.

בסופו של דבר, צה"ל התאושש וכיתר ארמיה מצרית שלמה, בעוד צבאות ערב נהדפים מעבר לקוי הפסקת האש הקודמים (ע"ע הרתעה).

וכפי שציינתי, המלחמה הובילה את סאדאת להצעת שלום טובה יותר.

הרי עם הערבים אנחנו נוכל להלחם עד מחר, יצא מזה משהו? התשובה היא חד משמעית - לא. אי אפשר להפיל את שלטון החמאס, אי אפשר לנצח אותם צבאית. מה כן צריך לעשות? לגרום לאוכלוסיה שכדאי להם שלום עם ישראל. איך? ניתוק חשמל, מים, כרוזים ויצירת הרתעה. מעבר לזה אין יותר מידי מה לעשות - כי להלחם בהם גורם לעוד יותר שנאה.

אני מת על המילים המפוצצות האלו. איך תיצור הרתעה בקרב הפלסטינים מבלי לגבות מחיר כבד על כל התגרות? (כולל קסאם אחד מצ'וקמק בשטח פתוח)

ביטול אספקת התשתיות - עם זה אני מסכים - השאלה למה נדמה לך שזה יפחית את השנאה?

אצלי, בניגוד אליך, לא קיים השיקול עד כמה הפלסטיני הממוצע רוצה לראות אותי תלוי הפוך עם הקרביים בחוץ. המטרה היא למנוע ממנו לעשות משהו בנוגע לזה. וכן, זה אפשרי.

[Yoav]

ובכל זאת, גם כיום החמאס לא מתקשה לאתר עוד ועוד מגויסים פוטנציאלים.

מדהים כמה סלקטיבי אצלך הניגון על העוני של הפלסטינים.

מדהים כמה הקריאה שלך סלקטיבית, זה רק מחזק את מה שטענתי (העם רוצה אלטרנטיבה, החמאס מציג לכאורה אלטרנטיבה, העם הולך אחרי החמאס).

"יוזמת השלום" של סאדאת מ1971 היתה אולטימטום שנועד להחזיר את הגלגל ל1967, כאשר המטרה היא מאות אלפי חיילים מצרים לאורך הגבול, מוכנים לרגע הפלישה. בהסכם השלום של 1979, לעומת זאת, נקבע שסיני יהיה שטח מפורז ולא יוצבו בו כוחות צבא. זאת הסיבה המרכזית שההסכם מחזיק מעמד עד היום.

בהסדר שלום כזה או אחר הייתה מושגת הבנה לגבי מצב סיני מבחינת הצבא. הנקודה היא שכל הצעה נדחתה על הסף ולא ישבו לדבר בכלל. אם סאדאת היה רואה שיש על מה לדבר, הכל היה נראה אחרת.

אם אולמרט היה מתפטר אחרי המלחמה כמו גולדה, אולי זה היה דומה למלחמת לבנון השניה.

ואולי גם לא היינו משפילים את עצמנו בעסקה כזאת...

הפואנטה היא שאתה יכול להמשיך להלחם עד מחר, את שני החיילים (הגופות למען הדיוק) היית משיג רק סביב שולחן הדיונים, כמו שבאמת קרה.

השאננות נבעה מליקויי מודיעין והסתמכות על הגנה סטטית. הכשלון (ההתחלתי) היה צבאי בעיקרו.

בסופו של דבר, צה"ל התאושש וכיתר ארמיה מצרית שלמה, בעוד צבאות ערב נהדפים מעבר לקוי הפסקת האש הקודמים (ע"ע הרתעה).

כל הסימנים, הראו שהולכת להיות מלחמה. מלך ירדן הזהיר את גולדה, המודיעין אמנם כש"ל אבל הרמטכ"ל הורה על גיוס מילואים יום קודם, אבל ללא תמיכת הממשלה (ובאופן מעשי הפקודות לא הגיעו למי שהיו צריכות להגיע). מלחמה הייתה באויר, וגולדה הלכה כי למרות כל האזהרות שהיו לה, היא העדיפה ללכת בגישה השאננה של המודיעין ולא לגייס מילואים. אם היא הייתה מגייסת מילואים 24 שעות קודם אף אחד לא היה פותח את הפה שלו עליה (למרות שלגיוס מילואים מלא יש השלכות עצומות והוא לכשעצמו סיבה טובה למלחמה).

המהלכים שהובילו לכיתור הארמיה המצרית היו הימור, ניצול של פרצה בהגנה המצרית, ואם במקרה איזה סיור היה שם לב לזה, שתי ארמיות היו סוגרות על הכוחות וכנראה מכריעות אותם (או במילים אחרות, יותר מזל משכל).

אגב, לפי הסכם הפסקת האש, המפה כללה כוחות מצרים בשטח שנכבש על ידם בסיני.

המלחמה הובילה את סאדאת להסכם טוב יותר מההצעה שלא דנו עליה, אף אחד לא יודע איך זה היה נגמר אם מההתחלה היו יושבים על שולחן הדיונים ומדברים. חוץ מזה, סאדאת הבין שקשר עם המערב יועיל לו יותר מאשר ברית עם ברית המועצות ואת זה הוא ישיג דרך שלום עם ישראל, ולמצריים בטווח הרחוק יצא רק טוב מזה, כולל במובן הצבאי (מצריים היא המפעיל השני בגודלו בעולם של F-16 מחוץ לארה"ב, למשל. ישראל היא הראשונה, אגב).

אני מת על המילים המפוצצות האלו. איך תיצור הרתעה בקרב הפלסטינים מבלי לגבות מחיר כבד על כל התגרות? (כולל קסאם אחד מצ'וקמק בשטח פתוח)

ביטול אספקת התשתיות - עם זה אני מסכים - השאלה למה נדמה לך שזה יפחית את השנאה?

אצלי, בניגוד אליך, לא קיים השיקול עד כמה הפלסטיני הממוצע רוצה לראות אותי תלוי הפוך עם הקרביים בחוץ. המטרה היא למנוע ממנו לעשות משהו בנוגע לזה. וכן, זה אפשרי.

כל קסאם יגרור טון חומר נפץ ממטוס/2-3 פגזים, לא צריך יותר מזה. זו תגובה בהחלט לא פרופורציונלית, אבל לא צריך להשתגע עם השטחת שכונות או משהו כזה.

לגבי ביטול אספקת התשתיות - עם ההסברה והתעמולה הנכונה (רוצים תשתיות? תבחרו בגורמים המתונים), זה יכול לעבוד לטובתנו. אבל זה הימור גדול מאוד מהבחינה הזאת, ולדעתי זה גם למה לא עושים את זה (מעבר ללחצים בינ"ל שלא ממש יאפשרו את הביטול).

השיקול שלי הוא גם איך למנוע את זה. ההבדל בינינו שאתה מניח שכל ערבי רוצה לראות אותך ככה, אני אומר שזה לא נכון. כן, זה אפשרי. השאלה היא איך. בדרך צבאית נטו זה בוודאי לא אפשרי (אלא אם עלית על דרך מהפכנית להפלת משטרים והעלאת משטר שמקובל עליך עם מינימום התערבות צבאית).

[DarkMoh]

כל קסאם יגרור טון חומר נפץ ממטוס/2-3 פגזים, לא צריך יותר מזה. זו תגובה בהחלט לא פרופורציונלית, אבל לא צריך להשתגע עם השטחת שכונות או משהו כזה.

רואים שאין לך מושג על מה אתה מדבר. מלחמת התשה היא לא הצד החזק של ישראל - אל תשכח שיש לנו כרגע עורף שלם שמתפורר בגלל חייל חטוף אחד. העלויות ל"טון חומר נפץ ממטוס" והפעלתו ביחס לעלות של קסאם היא אסטרונומית. הפלסטינים רק ישמחו שהם גורמים לנו נזק כלכלי כל כך גדול כל פעם שהם משגרים רקטה, וככה אתה רק מעודד מוטיבציה לפגוע בנו, לא מפחית אותה.

[miaoo673]

מדהים כמה הקריאה שלך סלקטיבית, זה רק מחזק את מה שטענתי (העם רוצה אלטרנטיבה, החמאס מציג לכאורה אלטרנטיבה, העם הולך אחרי החמאס).

החמאס לא מהווה אלטרנטיבה כבר 4 שנים FFS!!! הוא השולט בפועל, וכל זה בזמן שהמצב ברצועה ממשיך להתדרדר.

אז למה בעצם הפלסטינים לא מפילים את החמאס וחוזרים לפתח'?

שתי סיבות -

א. אין יותר פתח'. החבר'ה ה"לא רציניים" מהחמאס הרגו את כולם.

ב. החמאס מבטיח נהרות של דם והפלסטינים, מהיותם עם רצחני, פשוט מוקסמים מזה.

אגב, גם לפלסטינים באיו"ש היתה תקופה של טרור בלתי נפסק. גם אז אנשים כמוך הציעו לדבר עם המחבלים.

ובסוף באמת יצא מזה הסכם, קראו לו "חומת מגן" אם אתה זוכר. הסכם חד צדדי.

כי כמו כל דבר בחיים יואב, כשאין לך מספיק ביצים לעשות משהו - מישהו אחר ייאלץ לעשות את זה במקומך.

וזה הדבר העיקרי שדפוק אצל השמאל.

בהסדר שלום כזה או אחר הייתה מושגת הבנה לגבי מצב סיני מבחינת הצבא. הנקודה היא שכל הצעה נדחתה על הסף ולא ישבו לדבר בכלל. אם סאדאת היה רואה שיש על מה לדבר, הכל היה נראה אחרת.

טעות.

סאדאת, בדומה לאסד בימינו, התנה את המו"מ עצמו בויתור מקדים על סיני. ללא ערבויות.

מה שכן, אני מסכים שאם היינו מקבלים את ההצעה בזמנו, ומאפשרים לצבא המצרי לשבת על הגדר:

הכל היה נראה אחרת.

הפואנטה היא שאתה יכול להמשיך להלחם עד מחר, את שני החיילים (הגופות למען הדיוק) היית משיג רק סביב שולחן הדיונים, כמו שבאמת קרה.

הפואנטה היא שנסראללה דרש מאות אסירים לפני המלחמה, ואחרי המלחמה התפשר על 5 אסירים + 197 גופות.

אבל אל תתן לעובדות לבלבל אותך. הנה תזכורת לסרט שאתה חי בו -

אתה יודע, זה דומה למלחמת לבנון השניה - חטפו שני חיילים, ישראל הודיעה שהיא לא מדברת עם טרוריסטים, יצאה למלחמה, ההשגים המדיניים שאפו לאפס, ובסוף לא רק שניהלה מו"מ עם חמאס, אלא שחררה אותה כמות אסירים בדיוק כמו שנדרשו לפני המלחמה, אם לא יותר.

כל הסימנים, הראו שהולכת להיות מלחמה. מלך ירדן הזהיר את גולדה, המודיעין אמנם כש"ל אבל הרמטכ"ל הורה על גיוס מילואים יום קודם, אבל ללא תמיכת הממשלה (ובאופן מעשי הפקודות לא הגיעו למי שהיו צריכות להגיע). מלחמה הייתה באויר, וגולדה הלכה כי למרות כל האזהרות שהיו לה, היא העדיפה ללכת בגישה השאננה של המודיעין ולא לגייס מילואים. אם היא הייתה מגייסת מילואים 24 שעות קודם אף אחד לא היה פותח את הפה שלו עליה (למרות שלגיוס מילואים מלא יש השלכות עצומות והוא לכשעצמו סיבה טובה למלחמה).

כאמור, כשלון כתוצאה מחוסר כוננות. איך הגעת מזה ל"אין פתרון צבאי", אין לי מושג ירוק...

המהלכים שהובילו לכיתור הארמיה המצרית היו הימור, ניצול של פרצה בהגנה המצרית, ואם במקרה איזה סיור היה שם לב לזה, שתי ארמיות היו סוגרות על הכוחות וכנראה מכריעות אותם (או במילים אחרות, יותר מזל משכל).

אגב, לפי הסכם הפסקת האש, המפה כללה כוחות מצרים בשטח שנכבש על ידם בסיני.

בלה בלה בלה המצרים נתנו לנו בראש בלה בלה בלה כל נצחון ישראלי בא בפוקס

המלחמה הובילה את סאדאת להסכם טוב יותר מההצעה שלא דנו עליה, אף אחד לא יודע איך זה היה נגמר אם מההתחלה היו יושבים על שולחן הדיונים ומדברים.

שוב, אף אחד לא באמת מדבר באולטימטום.

כל קסאם יגרור טון חומר נפץ ממטוס/2-3 פגזים, לא צריך יותר מזה. זו תגובה בהחלט לא פרופורציונלית, אבל לא צריך להשתגע עם השטחת שכונות או משהו כזה.

אתה מדבר כאילו נולדת אתמול, כי אף אחד מהפתרונות האלה לא עבד עד היום.

השטחת שכונות? את זה דווקא עוד לא ניסו.

לגבי ביטול אספקת התשתיות - עם ההסברה והתעמולה הנכונה (רוצים תשתיות? תבחרו בגורמים המתונים), זה יכול לעבוד לטובתנו. אבל זה הימור גדול מאוד מהבחינה הזאת, ולדעתי זה גם למה לא עושים את זה (מעבר ללחצים בינ"ל שלא ממש יאפשרו את הביטול).

השיקול שלי הוא גם איך למנוע את זה. ההבדל בינינו שאתה מניח שכל ערבי רוצה לראות אותך ככה, אני אומר שזה לא נכון. כן, זה אפשרי. השאלה היא איך. בדרך צבאית נטו זה בוודאי לא אפשרי (אלא אם עלית על דרך מהפכנית להפלת משטרים והעלאת משטר שמקובל עליך עם מינימום התערבות צבאית).

אי אפשר להפיל את החמאס - הפלסטינים הם החמאס. אם אתה באמת רוצה לשנות משהו בתפיסה שלהם, אתה חייב להראות להם שהם מסוגלים להפסיד הרבה יותר ממה שהם חשבו. וזה אפשרי רק בדרך צבאית.

[GiZmo]

חבר'ה, אני שמח שהעלתי פה אחלה דיון..

אבל ממש סטיתם מהנושא של הת'רד, והוא האנטישמיות והגינויים כלפי ישראל ברחבי העולם..

אשמח אם יש למישהו יש משהו לומר בנושא,

אם לא אז מה שאתם מדברים עליו גם בסדר..

בכל מקרה...זה רק אני שחושב שהמצב במזה"ת דפוק לגמרי מהיסוד ?

[עכביש בכביש]

המצב במזרח התיכון הוא המשך ישיר לאנטישמיות בעולם .

ויואב אתה טועה .

[GiZmo]

^^ אתה טועה בגדול.

אין הרבה קשר בין ה2 שכן רוב המחאה והנאצה כלפי ישראל חסרת בסיס עובדתי, וזה מה שמציק.

תשוטט ביוטיוב למשך 5 דקות בשביל להיווכח בעצמך.

[עכביש בכביש]

אתה עברת את המבחנים בהבנת הנקרא בענק

ואנטישמיות היא לדעתך בעלת בסיס מוצק ועובדתי :s05:

[shem86]

ציור רלוונטי:

[attachment deleted by admin]

[עכביש בכביש]

אכן.

[totah]

ולהגיד לך משהו?

הם דיי צודקים, אנחנו לא צריכים להיות כמו הגרמנים שעשו לנו את זה.

אנחנו יהודים ותראה מה עשינו לאויבים שלנו,

הרגנו ילדים גם.

לא סתם הם אומרים שאנחנו אנטישמים,

מתי שתוקפים מישהו חושבים 10 פעמים.

יש לי שאלה אליך.

השאלת את עצמך מה האויבים שלנו עשו לנו?.

עין תחת עין, שן תחת שן, הקם להרגך השקם להרגו.