עבור לתוכן

מה גודל הpartition המומלץ לויסטה אולטימט 64 ביט?

Featured Replies

פורסם

"ומחיצה שלי בתמונה רק 10 גיגה......... "

אז מה זה משנה איפה הקבצים עליה? אתה אמרת שהם בסוף כאילו שזה במרחק של 640 גיגה.

"ואם אין מחיצות איפו יהיו קבצים אלה ?

ומי מגביל מחיצה של סיסטם ל 40 גיגה ? "

בדיוק על זה הדיון הזה. ואנחנו לא יודעים איפה הם יהיו. בדוגמא שאתה נתת יש מחיצה של 10 גיגה. צריך לבדוק את זה על 500 גיגה. אתה מסיק מ10 גיגה לגבי 500 ואת זה אתה לא יכול לעשות :nono:

  • תגובות 71
  • צפיות 5.4k
  • נוצר
  • תגובה אחרונה
פורסם

אתה מסיק שאני מסיק מדוגמא אחת שהבאתי.

אתה טועה.

פורסם

אתה מסיק שאני מסיק משהו ממה שאמרת. אני בעצם מסיק את זה מזה שאתה לא מביא דוגמאות אחרות ובמקום להביא בחרת לתקוף את תהליך הסקת המסקנות שלי. דבר שלא תורם לדיון הזה.

פורסם

אם כבר עדיף להתקין מאמצע ולא בקצה ומשמה להתקדם לקצה.

גם את קבצים של FILE SYSTEM לשים באמצע של כל מה שיש כבר על דיסק.( יש תוכנות אחוי שעושות את זה.)

מה זה עוזר אם תוכנה היא בהתחלה שכל הקבצים חלונות באמצע ? מי יותר עובד קשה - חלונות

או טעינה של תוכנית?. ואז בשביל לטעון תוכנית הדיסק זז הרבה זמן מאמצע להתחלה. החי איטי

בקונן קשיח זה להזיז ראשים למקום חדש ומה יותר רחוק יותר זמן זה לוקח.

ביוניקס (לא כולם) יש אפשרות להתחיל הכל מהאמצע, ולגדיר מה יהיה יותר באמצע ולהתקדם שווה שווה לשני צדדים מהאמצע.

בכול מקרה למחשב שבבית זה ממש לא משנה אם זה יקח עוד 16 עד 20 מילי שניות לטעון תוכנית.......

אני מצטרף לרעיון הכללי.

קודם כל OFF TOPIC למשתמש הביתי אין שום סיבה להתקין VISTA ULTIMATE ה HOME PREMIUME תתאים הרבה יותר טוב.

ולגבי הPARTISIONS אין שום צורך בהם,עדיף להתקין תוכנת כגון O&O DEFARG או DISKKEEPER ולהריץ פעם ב.

חוץ מזה הגדרה של PARTISION של 50G לC זאת תהיה ההתחלה של שינוי נתיבים של ה DESKTOP ה DOCUMENTS וכוו...

לD כדי לא לספור כל ביט אחרי חצי שנה.

וכל יתרון שPARATITION מציע יתגמד מול החסרון כאשר כל המערכת נמצאת ב C וכל הנתונים ב D (אבל זה אותו הדיסק הפיזי ! )

אז הריצה מC לD סתם יפגע בביצועים.

עדיף להתקין תוכניות DEFRAG ולעשות בהם שימוש תקופתי.

פורסם

זה בדיוק מה שאנחנו ממליצים. המקום של כל המידע האישי הוא לא במחיצת הסיסטם.

פורסם

אני חושב שאיבן [IVAN] צודק כשהוא אומר שלמשתמש ביתי

כל העיסוק באיזה מקום/איזור בדיסק [התחלה/אמצע/סוף] הוא לא ענייני [רלוונטי] כי שיפור הביצועים יהיה זעום ולא מורגש.

לעומת זאת בעמדת שרת-קבצים [עם מעה"פ Windows Server 2008 לדוגמה] בה הגישה לדיסק הקשיח מתבצעת כל הזמן,

יש מקום לשקול ולנתח היכן כדאי למקם את הקבצים כדי לשפר ביצועי זמן טעינה/קריאה/כתיבה.

אך כמו שנאמר - למשתמש ביתי על XP/Vista כל הדיון והעיסוק בכך מיותר.

פורסם

חלק מתוכניות ה DEFRAG (בכללן זאת שצינתי) עושות את זה כבר בשבילך.

אוספות סטטיסטיקת שימוש וממקמות את הקבצים הכי חשובים ושהכי בשימוש במקומות טובים.

פורסם

Nihility, אולי אני הוזה, אבל נדמה לי שפספסת משהו. כמה הנחות:

1. ככל שרדיוס המעגל גדול יותר, כך גדולה יותר הדרך שהראש צריך לעבור כדי לקרוא סקטור.

2. כמות הסקטורים ברדיוס הקרוב ביותר שווה לכמות הסקטורים ברדיוס הגדול ביותר (ככה זה בדיסקים קשיחים).

3. הטענה שמבטלת את סעיף 1 היא שאחרי סיבוב שלם שני הרדיוסים אמורים להגיע לאותה נקודה. אם לדוגמה היקף הרדיוס הקטן ביותר הוא 10 ס"מ, והיקף הרדיוס הגדול ביותר הוא 20 ס"מ, אחרי סיבוב שלם שניהם חוזרים לנקודת ההתחלה, מה שאומר שהרדיוס הגדול יותר מסתובב במהירות כפולה.

4. מטענה 2 ו-3 נובע שהסקטורים בתחילת הדיסק נקראים באותה מהירות כמו הסקטורים בסוף הדיסק. אם לדוגמה בשני הרדיוסים יש 60 סקטורים, הזמן שלוקח לקרוא אותם בתחילת הדיסק ובסופו שווה. נכון שבשביל לקרוא את הסקטורים בסוף הדיסק הראש עבר דרך יותר ארוכה, אבל הוא גם עבר אותה במהירות כפולה.

מכל זה אמור לנבוע שאין הבדל בין מהירות קריאה בתחילת הדיסק למהירות קריאה בסוף הדיסק. נראה לכם הגיוני? ???

פורסם

בהחלט פספסת פה את כל הנקודה.

אני אסביר לך הפעם אבל אני בהחלט ממליץ לך לפנות לגוגל בשביל תשובות לשאלות כאלה בסיסיות.

הסקטורים כתובים על הדיסק בtracks. שזה כמו מה שיש בCD. הטראקים נכתבים לאורך הדיסק במעגלים ולא כלפי פנים.

כמות הסקטורים שיש במעגל החיצוני הוא הרבה הרבה יותר גדול ממה שיש בפנים. כלומר עבור אותו מספר סיבובים הטראקים החיצוניים רואים הרבה יותר מידע.

החלק החיצוני של הדיסק נקרא תחילת הדיסק בגלל שהוא החלק הכי מהיר של הדיסק. החלק הפנימי נקרא סוף הדיסק ובו צפיפות המידע היא הכי נמוכה.

שים לב שכל פעם שיוצא דיסק עם יותר נפח הקצב העברת נתונים שלו עולה למרות שהוא עדיין מסתובב ב7200. דיסק של 320 נותן 90 מגה לשנייה בקצה של הפלטה בעוד שדיסק של 1.5 טרה נותן מעל 110.

אני מקווה שזה סוגר לך את החור.

פורסם

מה עוד עושה האחוי של XP של מיקרוסופט?

ציטוט:

The Windows utility will not only defrag the files, but it 'compresses' the file system as well. It will also move some files to the center or middle of the drive platter where they can be read faster.

וזה אחוי של דיסקיפר ב XP .....

איזה פקודה ביוניקס בשביל לשים דאטא שלך איפו ?

INTRA-POLICY: Has 3 values (edge, middle, center

אבל כבא כתבתי - זה מקצוע, ופו לא בדיוק המקום לדסקס את זה.

פורסם

מה עוד עושה האחוי של XP של מיקרוסופט?

ציטוט:

The Windows utility will not only defrag the files, but it 'compresses' the file system as well. It will also move some files to the center or middle of the drive platter where they can be read faster.

וזה אחוי של דיסקיפר ב XP .....

האיחוי של XP עושה בכלל איחוי :o

פורסם

בהחלט פספסת פה את כל הנקודה.

אני אסביר לך הפעם אבל אני בהחלט ממליץ לך לפנות לגוגל בשביל תשובות לשאלות כאלה בסיסיות.

הסקטורים כתובים על הדיסק בtracks. שזה כמו מה שיש בCD. הטראקים נכתבים לאורך הדיסק במעגלים ולא כלפי פנים.

כמות הסקטורים שיש במעגל החיצוני הוא הרבה הרבה יותר גדול ממה שיש בפנים. כלומר עבור אותו מספר סיבובים הטראקים החיצוניים רואים הרבה יותר מידע.

החלק החיצוני של הדיסק נקרא תחילת הדיסק בגלל שהוא החלק הכי מהיר של הדיסק. החלק הפנימי נקרא סוף הדיסק ובו צפיפות המידע היא הכי נמוכה.

שים לב שכל פעם שיוצא דיסק עם יותר נפח הקצב העברת נתונים שלו עולה למרות שהוא עדיין מסתובב ב7200. דיסק של 320 נותן 90 מגה לשנייה בקצה של הפלטה בעוד שדיסק של 1.5 טרה נותן מעל 110.

אני מקווה שזה סוגר לך את החור.

אני מצטער. חיפשתי בגוגל וכל מה שמצאתי לא תומך בהסבר שלך. דבר ראשון, הנה תמונת מיקרוסקופ של CD:

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/fe/CDgroove.jpg

קצת בעייתי לראות את זה בתמונה, אבל השקעים שמכילים את המידע בדיסק נמצאים באותה צפיפות בתחילת הדיסק ובסופו. מזה נובע שברדיוס הקטן ביותר יש פחות מידע מאשר ברדיוס הגדול ביותר.

עכשיו נעבור להארד דיסקים:

http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/a/ae/Disk-structure2.svg

כמו שאתה רואה, ככל שהמרחק מהמרכז עולה, כך הסקטור (המלבן) נעשה ארוך יותר. בהארד דיסקים יש מס' קבוע של Bytes/Sector, ואם כופלים את הנתון הזה במס' הסקטורים שבהארד דיסק מקבלים את נפחו.

דוגמה לגבי התמונה: נניח שיש לי 512B/S. כמות הסקטורים בחלק החיצוני שווה לכמות הסקטורים בחלק הפנימי ושווה ל-12. 512*12=6144B=6KB. הנתון הזה תקף לשני הרדיוסים, מה שאומר שצפיפות המידע בטרק הפני גדולה יותר מצפיפות המידע בטרק החיצוני. מה הבנתי לא נכון? ???

פורסם

לא מבין מה אתה אומר.

חפש בגוגל את Zoned Bit Recording hard disk

ואז תחזור לפורום ותסביר מה אתה אומר על הרד דיסק.

כמו למשל כאן

http://en.wikipedia.org/wiki/Zone_bit_recording

[attachment deleted by admin]

פורסם

חוץ מזה הגדרה של PARTISION של 50G לC זאת תהיה ההתחלה של שינוי נתיבים של ה DESKTOP ה DOCUMENTS וכוו...

לD כדי לא לספור כל ביט אחרי חצי שנה.

וכל יתרון שPARATITION מציע יתגמד מול החסרון כאשר כל המערכת נמצאת ב C וכל הנתונים ב D (אבל זה אותו הדיסק הפיזי ! )

אז הריצה מC לD סתם יפגע בביצועים.

לא סתרתם אחד את השני?

זה טוב לא טוב שכל המסמכים נמצאים ביחד עם הווינדואוס?

פורסם

טוב למה ?

למהירות - טוב שיהיה במחיצה של חלונות. (לא שתרגיש בכלל שזה יותר מהר..... )

לקלות בעבודה במקרה של שחזור חלונות מגבוי (למשל GHOST) או פירמוט - טוב מאד שיהיה במחיצה/קונן אחר.

אני יש לי אפילו גם עוד PROGRAM FILES במחיצה אחר לתוכנות מסוימות ששומרות דאטא בתוך עצמן ואז זה לא

הולך לאיבוד בגוי/שחזור.

עכשיו אתה לבחור מה טוב יותר בשבילך.........

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.

דיונים חדשים