YOAV.G

אני נהנתי לקרוא את מה שכתבת , לרוב אנשים פשוט לא מבינים מה אני רוצה מהם בגלל העברית הלא קלה שלי ...

אבל אני גם די מתוסכל מהתשובה הזו , כי זה רק מחזק את ההרגשה שהייתה בתוכי - IT WONT BE EASY

אני עצלן מטבעי ואני אוהב תשובות ברורות ומוגדרות , והנה חיזקת את ההבנה בי שבנושאי פילוסופיה אני לא הולך לקבל אחת כזו .

ניסיתי לעשות תרשים מסוים ויצא לי שחשיבה פתוחה= חסר דעה .

והמחשבה שכך אני אשאר עד סוף חיי ממש מבאסת =\ , ושוב כמה יפה ונכון מה שכתבת , הייתי נותן הכל כדי להפסיק לחשוב בדרך שבא אני חושב עכשיו , פשוט לקבל על עצמי צד מסוים ולחיות על פיו . בן אדם טיפוסי שכמוני =]

כמה דברים שרשמת פה מאוד מגרים אותי לשאול שאלות פילוסופיות אבל השעה כבר מאוד מאוחרת אז אני ארחם על עצמי ועל מי שינסה להבין את מה שכתבתי ואזרום למיטה ,

אגב אם יש לך מאמרים שלא בהכרח קשורים לדת ואתאיזם אני אשמח לקרוא אותם !

חבוב, החיים לא פשוטים. אני לא יודע בן כמה אתה (בן כמה אתה באמת?), אבל אם עברת את גיל 13 אתה כבר צריך לדעת את זה. גם אני עצלן מטבעי (welcome to the club), וגם אני אוהב תשובות ברורות ומוגדרות. אני אספר לך סוד, אבל תבטיח לא לגלות אותו לאף אחד: כולם אוהבים תשובות ברורות ומוגדרות.

כתבתי את זה בחפירה בעמוד הקודם - אנשים אוהבים שאומרים להם מה לעשות. זה מוריד מהלחץ, זה נותן לך מטרה מאוד ברורה בחיים, and the best part is שאתה לא צריך לחשוב עבור עצמך - יש לך אנשי דת שיעשו את זה במקומך! על המושג "אופיום להמונים" שמעת?

אבל מה לעשות שהדרך הקלה היא לא תמיד הנכונה בעיני כולם. אל האתאיזם הגעתי אחרי עשרות שעות של בהייה בתקרה והרהורים בנוגע לאלפי נושאים שונים, לעיתים קרובות יותר מאשר לא על חשבון זמן השינה שלי (מה שיכול להסביר בצורה חלקית את הציונים שלי בכיתה ט' ), ואחרי כ"כ הרבה זמן של הסקת מסקנות ופיתוח תיאוריות, שלא פעם ולא פעמיים התיישבו בדיוק על גבי טענות האתאיזם שמצאתי רק לפני כחצי שנה בוויקיפדיה, אני ממש סגור על עצמי ועל האמונה שלי, כי אין אלוהים. למען הסר ספק, פתחתי את התנ"ך וקראתי בו המון, לבד ועם חברים (דתיים) בנסיון להבין את ההגיון הדתי. זה פשוט לא התיישב לי במוח, איפה שהם רואים הסברים אני רואה תירוצים, איפה שהם רואים ניסים אני רואה סיפורי פיות, איפה שהם רואים אניגמות אני רואה חורים רציניים בעלילה, ואיפה שהם רואים הוכחות לקיומו של אלוהים אני רואה בעיקר דרך מחשבה פרימיטיבית ונסיון לשלוט באנשים. ככה גם הגעתי למסקנה האישית שלי שדת היא דבר מצויין לחברות חדשות כי היא עוזרת להשליט סדר באוכלוסייה גדולה מאוד, אבל לדעתי אין לה מקום בחברות מודרניות משום שכבר אין צורך ברדיפה הפסיכולוגית והסוציולוגית של איומי הדת.

אנימסכים שחשיבה פתוחה הינה כחוסר דעה. אך אין זה אומר שחשיבה פתוחה היא דבר שלילי. זהו שלב שבא והולך, זהו הפרוזדור שבין הדעות. זה המקום שלך לבחון כל דלת ודלת, להציץ מעבר לעינית ולהחליט איזה חדר הכי מתאים לך. אם תתיישב לך בחדר מסויים ותחליט בכל שלב שהוא שלא מתאים לך - הפרוזדור תמיד נמצא שם. גם אם דעתך התקבלה עליך והנפש שלך מרגישה שלמה עם הדעה, אף אחד לא מכריח אותך לסגור את הדלת. החדרים מתחלפים באופן תמידי, ולעולם תינתן לך ההזדמנות לראות חדר שמתאים לך יותר ולעבור לגור בו. אף אחד חוץ ממך לא יכול להגיד לך מה נכון.

הרצון שלך לבחור צד בצורה דחופה יכול להיות הרסני, אך אני מאמין שהוא נובע ממקום של התבגרות ודחף ליציבות בחיים. אל תיקח את זה בקלות, תשב תקרא חומרים תעשה השוואות והכי חשוב - תשב עם עצמך לבדך ותשאל את עצמך שאלות קשות. האם ההגיון המעגלי של הדת מתיישב לך במסגרת ההגיון? האם זה נראה לך הגיוני שלכל דבר יהיה סיבה, חוץ מאלוהים שהוא הסיבה הראשונית להכל ואין סיבה לקיומו? האם אתה מסוגל להאמין לסיפורים שנכתבו ע"י אנשים אנונימיים לפני אלפי שנים? האם נראה לך הגיוני שכל צורות החיים יתפתחו מצורות חיים חד-תאיות? זה נראה לך נכון שכל תופעה אפשר להסביר באמצעות מדע (או שיום אחד נוכל להסביר באמצעותו)?

זה סתם כמה שאלות עוקבות שעלו לי בזמן הכתיבה. יש עשרות אלפי שאלות וכל אחת מהן תצוץ לתודעתך בשלב כזה או אחר. כשתענה לעצמך על השאלות האלו (זה תהליך טבעי, קשה לשים לב לזה בזמן שזה קורה וזה חסר כל תועלת לנסות לכפות על עצמך תהליך חשיבתי מסויים - פשוט זרום עם זה) תדע מה אתה חושב והאם אתה מאמין, אתאיסט, אגנוסטיקן גמור (זה גם כן חדר) או אחד משישים טריליון החדרים האפורים האחרים שזמינים לך.

וכמובן, אין כמו לקרוא חומרים פילוסופיים ולהתחיל לשאול את עצמך שאלות בעקבותם. תכתוב אותם על דף אם אתה חושש שלא תזכור אותם לאחר מכן. מחשבה מפותחת היא מה שמפריד אותנו מהבהמות, אחרי הכל

המבקש אתה אחי, לצאת אל ההתבודדות ? המבקש אתה לחפש את הדרך אל עצמך ? השתהה נא עוד מעט והקשיבה לי.

"כל המחפש, על נקלה יאבד בעצמו. כל התבודדות אשמה היא": זה דברו של העדר. וימים רבים איש העדר היית.

קול העדר עתיד להדהד גם בקרבך. וכאשר תאמר : "מצפונכם ומצפוני לא חד המה עוד", יהיו דבריך גם תלונה גם כאב.

ראה נא המצפון האחד, הוא הוא שהוליד את הכאב הזה עצמו, ונצנוצו האחרון של מצפון זה הוא הרומץ שם מתוגתך.

אך מבקש אתה ללכת בנתיב תוגתך שהוא הנתיב אל עצמך ?

הבה אם כן, הוכח לי את זכותך וכוחך לכך!

הכי כוח חדש אתה וזכות חדשה ? תנועה ראשונית ? גלגל הנע מכוח עצמו ? התוכל גם לאלץ כוכבים שיסובו סביבך ?

הה, כה רבה ההתאוות לגבהים! כה רבות עוויתותיהם של השאפתנים! הוכח לי, כי לא אחד המתאווים והשאפתנים אתה.

הה, כה רבות המחשבות הגדולות, שאינן עושות אלה את אשר עושה המפוח, מנפחות ומרוקנות עוד יותר.

תאמר כי חופשי אתה ? ברצוני לשמוע את מחשבתך השלטת, ולא כי נמלטת מעול.

וכי נמנה אתה עם אלה הרשאים להימלט מעול ? מצויים אנשים, אשר בהשליכם מעלם את שירותם, גם את שארית ערכם השליכו.

חופשי ממה ? מה זה איכפת לי! אך תהא עינך מגדת בהירות: חופשי למה.

וכי יכול אתה לתת לעצמך טוב שלך ורוע שלך ולתלות מעל ראשך את רצונך כמו חוקה? וכי יכול אתה להיות שופט את עצמך ונוקם את חוקתך ?

אימה היא היות האדם לבדו עם שופטה ונוקמה של חוקתו שלו עצמו. ככה יושלך כוכב לתוך החלל הריק ולתוך נשימתה הקרחית של הבדידות.

כיום הזה עוד סובל אתה בעטיים של הרבים, אתה האחד: כיום הזה עוד רוחך ותקוותיך שלמות עמך.

אך יבוא יום בו תלאך בדידותך, יבוא יום בו גאוותך תתעוות ועוז רוחך יחרוק שיניים. יבוא יום בו תזעק: "אני בודד !"

יבוא יום בו לא תראה עוד את גובהך ואת נמיכותך קרובה אליך במאוד מאוד, ועצם נעלותך תבעית אותך כרוח רפאים. יבוא יום בו תהא זועק : "הכל כזב !"

ישנם רגשות המבקשים להמית את הבודד. ואם אין הדבר עולה בידם, או אז הם עצמם חייבים למות ! אך האם בכוחך הוא להיות רוצח ?

האם כבר למדת לדעת, אחי, את המלה "בוז" ? ואת עינויי צדקך לנהוג בצדק עם אנשים הבזים לך ?

אתה מאלץ רבים לעיין בך מחדש, וזה מעורר את רוגזם עליך.

קרבת אליהם ואף על פי כן חלפת על פניהם, את זאת הם לעולם לא יסלחו לך.

אתה עובר עליהם ומעליהם והלאה. אך ככל שתגבה לעלות, כן תקטן בעיני הקנאה. אך עזה מכל - השנאה למעופף.

"איככה זה ביקשתם לנהוג עימי בצדק ?" -- כה חייב אתה לטעון -- "אני בוחר בעוול מידעם כמנת חלקי הראויה לי."

עוול וזוהמה הם משליכים על הבודד. ואולם, אם מבקש אתה, אחי, להיות כוכב, הלא בשל כך לא תוכל למנוע אורך גם מהם !

והישמר לך מפני הצדיקים והישרים ! הם צולבים ברצון את אלה הממציאים לעצמם מידה טובה משלהם -- הם שונאים את הבודד.

הישמר גם מפני הפשטות הקדושה ! כל מה שאינו פשוט, אינו קדוש בעיניה. וכן אוהבת היא את משחק האש -- המוקד.

והישמר גם מהתקפי אהבתך ! נחפז מאוד הבודד להושיט את ידו למי שמזדמן לו.

יש אנשים שאין אתה רשאי להושיט להם את ידך, כי אם רגל החיה. ורוצה אני שגם צפרניים תהיינה לרגלך זו.

אך האויב המר ביותר מכל מה שעלול להזדמן על דרכך, הלא רק אתה לעצמך תהיה תמיד. אתה עצמך אורב לעצמך במערות וביערות.

הבודד, אתה עושה את דרכך אל עצמך ! והיא עוברת על פניך שלך עצמך ועל פני שבעת שטניך !

לעצמך כופר תהיה, ומכשפה וידעוני ושוטה וספקן והדיוט ונבל.

חייב אתה לרצות להישרף בלהבתך שלך עצמך. וכי איך ביקשת להיות חדש, אם לא היית תחילה לאפר !

הבודד, את דרכו של יוצר אתה עושה. משבעת שטניך ביקשת לברוא לך אל !

הבודד, את דרכו של אוהב אתה עושה. את עצמך אתה אוהב ועל כן אתה בז לעצמך כאשר רק אוהבים יבוזו.

לברוא מבקש האוהב, מכיוון שהוא בז ! וכי מה ידע באהבה מי שלא נאלץ לבוז למה שאהב !

לך אל התבודדותך, אחי, ואהבתך עמך ועשייתך היוצרת. ורק במאוחר מכן יגיע הצדק הצולע אחריך.

לך אל התבודדותך, אחי, ודמעותי עמך. אוהב אני את מי שמבקש ליצור מעבר ומעל לעצמו, וזה אובדנו...

חבוב, החיים לא פשוטים. אני לא יודע בן כמה אתה (בן כמה אתה באמת?), אבל אם עברת את גיל 13 אתה כבר צריך לדעת את זה. גם אני עצלן מטבעי (welcome to the club), וגם אני אוהב תשובות ברורות ומוגדרות. אני אספר לך סוד, אבל תבטיח לא לגלות אותו לאף אחד: כולם אוהבים תשובות ברורות ומוגדרות.

כתבתי את זה בחפירה בעמוד הקודם - אנשים אוהבים שאומרים להם מה לעשות. זה מוריד מהלחץ, זה נותן לך מטרה מאוד ברורה בחיים, and the best part is שאתה לא צריך לחשוב עבור עצמך - יש לך אנשי דת שיעשו את זה במקומך! על המושג "אופיום להמונים" שמעת?

אבל מה לעשות שהדרך הקלה היא לא תמיד הנכונה בעיני כולם. אל האתאיזם הגעתי אחרי עשרות שעות של בהייה בתקרה והרהורים בנוגע לאלפי נושאים שונים, לעיתים קרובות יותר מאשר לא על חשבון זמן השינה שלי (מה שיכול להסביר בצורה חלקית את הציונים שלי בכיתה ט' ), ואחרי כ"כ הרבה זמן של הסקת מסקנות ופיתוח תיאוריות, שלא פעם ולא פעמיים התיישבו בדיוק על גבי טענות האתאיזם שמצאתי רק לפני כחצי שנה בוויקיפדיה, אני ממש סגור על עצמי ועל האמונה שלי, כי אין אלוהים. למען הסר ספק, פתחתי את התנ"ך וקראתי בו המון, לבד ועם חברים (דתיים) בנסיון להבין את ההגיון הדתי. זה פשוט לא התיישב לי במוח, איפה שהם רואים הסברים אני רואה תירוצים, איפה שהם רואים ניסים אני רואה סיפורי פיות, איפה שהם רואים אניגמות אני רואה חורים רציניים בעלילה, ואיפה שהם רואים הוכחות לקיומו של אלוהים אני רואה בעיקר דרך מחשבה פרימיטיבית ונסיון לשלוט באנשים. ככה גם הגעתי למסקנה האישית שלי שדת היא דבר מצויין לחברות חדשות כי היא עוזרת להשליט סדר באוכלוסייה גדולה מאוד, אבל לדעתי אין לה מקום בחברות מודרניות משום שכבר אין צורך ברדיפה הפסיכולוגית והסוציולוגית של איומי הדת.

אנימסכים שחשיבה פתוחה הינה כחוסר דעה. אך אין זה אומר שחשיבה פתוחה היא דבר שלילי. זהו שלב שבא והולך, זהו הפרוזדור שבין הדעות. זה המקום שלך לבחון כל דלת ודלת, להציץ מעבר לעינית ולהחליט איזה חדר הכי מתאים לך. אם תתיישב לך בחדר מסויים ותחליט בכל שלב שהוא שלא מתאים לך - הפרוזדור תמיד נמצא שם. גם אם דעתך התקבלה עליך והנפש שלך מרגישה שלמה עם הדעה, אף אחד לא מכריח אותך לסגור את הדלת. החדרים מתחלפים באופן תמידי, ולעולם תינתן לך ההזדמנות לראות חדר שמתאים לך יותר ולעבור לגור בו. אף אחד חוץ ממך לא יכול להגיד לך מה נכון.

הרצון שלך לבחור צד בצורה דחופה יכול להיות הרסני, אך אני מאמין שהוא נובע ממקום של התבגרות ודחף ליציבות בחיים. אל תיקח את זה בקלות, תשב תקרא חומרים תעשה השוואות והכי חשוב - תשב עם עצמך לבדך ותשאל את עצמך שאלות קשות. האם ההגיון המעגלי של הדת מתיישב לך במסגרת ההגיון? האם זה נראה לך הגיוני שלכל דבר יהיה סיבה, חוץ מאלוהים שהוא הסיבה הראשונית להכל ואין סיבה לקיומו? האם אתה מסוגל להאמין לסיפורים שנכתבו ע"י אנשים אנונימיים לפני אלפי שנים? האם נראה לך הגיוני שכל צורות החיים יתפתחו מצורות חיים חד-תאיות? זה נראה לך נכון שכל תופעה אפשר להסביר באמצעות מדע (או שיום אחד נוכל להסביר באמצעותו)?

זה סתם כמה שאלות עוקבות שעלו לי בזמן הכתיבה. יש עשרות אלפי שאלות וכל אחת מהן תצוץ לתודעתך בשלב כזה או אחר. כשתענה לעצמך על השאלות האלו (זה תהליך טבעי, קשה לשים לב לזה בזמן שזה קורה וזה חסר כל תועלת לנסות לכפות על עצמך תהליך חשיבתי מסויים - פשוט זרום עם זה) תדע מה אתה חושב והאם אתה מאמין, אתאיסט, אגנוסטיקן גמור (זה גם כן חדר) או אחד משישים טריליון החדרים האפורים האחרים שזמינים לך.

וכמובן, אין כמו לקרוא חומרים פילוסופיים ולהתחיל לשאול את עצמך שאלות בעקבותם. תכתוב אותם על דף אם אתה חושש שלא תזכור אותם לאחר מכן. מחשבה מפותחת היא מה שמפריד אותנו מהבהמות, אחרי הכל

כל העניין הזה של לשאול את עצמי שאלות כאלו זה בעצם להכניס את עצמי ללואה עם כל שאלה שנשאלת , ולצערי אני לא יודע מה הזקיף שמוציא אותי מהן ...

מנקודה זו אני נאלץ לא להסכים עם חלק ממה שרשמת , כי אני עכשיו במצב שבו אני לא רואה ולכן לא יכול לעשות חלוקה ברורה או משוערת של דברים , וטענות כלשהן פשוט לא מתקבלות אצלי כי אין שום דרך להוכיח משהו ב100% לאור העובדה שכבר ציינתי שאין לאדם את כל המידע אודות יקומנו הקט .

ועל שלב השאלות שהבאת כדוגמה עברתי כבר מזמן ...

השאלה שאליה אני מגיע עכשיו מכל שאלה שאני שואל את עצמי היא - '' איך אני יודע אם אני מחוץ ללולאה או בפנים ? ''

ולדעתי היא ברמת הקושי של ''מה יש מעבר ליקום שלנו ? '' , או יותר נכון זו אותה שאלה אך בניסוח קצת יותר מדעי

מה שכן אני מודה מאוד על הדחיפה לקרוא חומרים פילוסופים בתקווה שאני אצליח להתקדם משם .

לעולם לא תוכל לדעת מה קיים מעבר ליקום כי היקום מתרחש בתוך עצמו.

לכל יצור יש טווח של גודל ומרחק אליו הוא מסוגל להתייחס.

איננו יכולים לראות דברים שבשבילם צריך להתבוננן על יותר ממה שיש באפשרותינו לתפוס.

איננו יכולים לראות דברים שמתרחשים יותר מהר מהיכולת שלנו ללכוד.

חלק מתהליך הלמידה זה לטעות ולעבוד על חלקים מהשלם.

רק בהמשך מגיע הנסיון והחוכמה.

השלם הוא לא כל מה שקיים במרחב והזמן האין סופי.

השלם הוא מה שקיים במרחב והזמן שלך.

האם אלוהים קיים במרחב והזמן שלך ?

או שמה דברים אחרים קיימים ופועלים בו ?

כמה פעמים שמעת הסברים סתומים שאינם מתיישבים עם מה שאתה תופס ?

כמה פעמים ידעת שיש הסבר מלא למשהו גם אם אתה לא מסוגל להכיל את כולו ?

כמה פעמים ראית שגם הידע החלקי שלך הוא גדול יותר מהידע האפסי של אלו שאינם יודעים דבר ?

כמה פעמים הבנת משהו באופן אינטואיטיבי ורק מאוחר יותר הצלחת להגדיר מהי האמת שאותה ידעת ?

לעולם לא תוכל לדעת מה קיים מעבר ליקום כי היקום מתרחש בתוך עצמו.

לכל יצור יש טווח של גודל ומרחק אליו הוא מסוגל להתייחס.

איננו יכולים לראות דברים שבשבילם צריך להתבוננן על יותר ממה שיש באפשרותינו לתפוס.

איננו יכולים לראות דברים שמתרחשים יותר מהר מהיכולת שלנו ללכוד.

חלק מתהליך הלמידה זה לטעות ולעבוד על חלקים מהשלם.

רק בהמשך מגיע הנסיון והחוכמה.

השלם הוא לא כל מה שקיים במרחב והזמן האין סופי.

השלם הוא מה שקיים במרחב והזמן שלך.

חוץ מזה שאני לא מסכים עם כל הציטוטים , הם בכלל לא עוזרים לפתירת הבעיה שלי .

ואת הקטע הקודם שהבאת פשוט לא הצלחתי לקרוא .

לכל דבר יש סיבות ותוצאות.

מי שאתה הוא שילוב של הנטיות המולדות שלך והסביבה שלך.

כל מה שעברת עד היום הוביל אותך לנקודה בה אתה נמצא.

אז כן אתה בתוך לולאה.

אבל לא היא לא חייבת להגביל אותך.

האמת היא תמיד מורכבת מאוד.

אבל הפשטות היא הכי שימושית שיש.

וגם אם הגזע שלך נטוי במקום שלא אתה בחרת, את הענפים אתה יכול לבחור לאן לשלוח.

ואת הקטע הקודם שהבאת פשוט לא הצלחתי לקרוא .

אתה דיברת על הסביבה שלך ואיך חוסר ההסכמה איתם גורם לך לחוסר שקט.

כל התבודדות אשמה היא": זה דברו של העדר. וימים רבים איש העדר היית.

קול העדר עתיד להדהד גם בקרבך. וכאשר תאמר : "מצפונכם ומצפוני לא חד המה עוד", יהיו דבריך גם תלונה גם כאב.

ראה נא המצפון האחד, הוא הוא שהוליד את הכאב הזה עצמו, ונצנוצו האחרון של מצפון זה הוא הרומץ שם מתוגתך.

את הטקסט הזה כתב אחד הפילוסופים הגדולים בהיסטוריה.

שבמקרה גם הוא בא מרקע דתי.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A_%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A9%D7%94

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%9E%D7%A8_%D7%96%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%90

הספר הוא חיבור אזוטרי על פילוסופיה ומוסר, והוא מסופר דרך דמותו של זרתוסטרא, המקיים מונולוגים לאורך עלילה רופפת. זהו זרתוסטרא חדש ושונה מזרתוסטרה מייסד דת הזורואסטריות בממלכת פרס העתיקה. זרתוסטרה הפרסי ייסד מוסר דתי, ולעומתו זרתוסטרא של ניטשה הופך את מערכת הערכים המסורתית על פיה.

חלק ניכר מהספר עוסק ברעיונות שהוצגו כבר בהמדע העליז, כמו החזרה המתמדת, מות האלוהים, הרצון לעוצמה ואדם-העל.

הטקסט עשיר במשלים, בשעשועי לשון ובסתירות. לחלקו יש אופי פואטי, וסגנונו מחקה את זה של התנ"ך ושל הברית החדשה - ובכך מוסיף ניטשה אירוניה להצגת רעיונות המנוגדים למוסר הדתי והמסורתי.

הקטע המלא שכתבתי במעלה הדף הוא מתוך הספר, ונקרא "על דרכו של היוצר".

אהה

פילוסופים מתים הם קצת פחות גרועים מפילוסופים חיים ולא פחות גרועים מרבנים מתים שקצת פחות גרועים מרבנים חיים .

ממש לא מסכים.

בעוד שרבנים ימכרו לך את אותה סחורה משומשת שהם קנו בזול מסוחר עתיקות, יש פילוסופים שהיו יוצרים עצמאים, ועבודת חייהם היא פיסת היסטוריה יחודית ומקורית באנושות.

הדברים הטובים באמת הם אלו שעדיין רלוונטים ומלאים בצילצולי אמת, שהיא כמובן כמעט תמיד סוביקטיבית.

תראה

פילוסוף מת , צוחק עלינו מהקבר ,

פילוסוף חי אתה צריך לבזבז את הזמן שלך בוכוחים אין סופיים

רבנים מתים הם כמעט כמו פילוסופים מתים אינך יכול לשכנע אותם והם אינם יכולים ללמוד יותר

ורבנים הכי גרועים כי הם באים להגיד לך מה לעשות

אני כבר יודע שפילוסוף צריך 60 אלף מילים כדי להגיד "לא יודע"

חשבתי שאתה כבר מבין , עלייך למצא את הדרך שלך בעצמך ( ואולי אם יש לך מזל יהיה לך מורה ) ( התוצאה היא אותו דבר מינוס טראומות ומינוס כסף פלוס השפלה ופלוס שיעבוד )

יש מעט מורים מייטיבים . פילוסופים ? רבנים ? אההה זה מורים מקצועיים שאינם יודעים לכן הם מלמדים . ( איזה דרך טובה יותר יש מלבן אדם להבהיר לעצמו אלא על ידי זה שהוא מנסה את זה על אנשים אחרים ?! )

ערכיה :

אני חושב שבטקסט שהבאת יש אולי משפט או שניים של אמת וזה הרבה וזה יפה - יש לי כבוד אם כי לא רב ( חחח "רב" )

אני מוצא בכתביו של ניטשה הרבה מאוד דברים שבעצמי חשבתי עליהם באופן דומה עוד לפני שקראתי אותם.

ובנוסף עוד הרבה דברים שמעולם לא מצאתי איך להגדיר, אבל הם תמיד היו קיימים.

וגם דברים שמעולם לא ראיתי מזווית מסוימת, ומצאתי את הזווית הזאת משעשעת או מעוררת השראה.

גם אם אתה לא מסכים אם כל מה שהוא אומר, לעבודה שלו עדיין יש ערך.

אנ בהחלט מסכים שיש לו כמה רעיונות יפים ואפילו נכונים ( יפה עבורי זה גם נכון )

אני מאוד מסכים למה שאמרת בקשר לזה שהקורא מוצא במקומות מסויימים את מחשבותיו שלו עצמו מתמללות במילים של אנשים אחרים ואפילו בצורה מסכמת וכן גם ניתן למצא זאת גם בכתביו של ניטשה

אני מסכים שהבחור היה חושב שהוא חושב ( ולכן יהיה קל יותר לאדם שגם הוא חושב למצא את "עצמו" במחשבותיו של אדם חושב אחר )

אחרי שזה נאמר , אני יודע שהבחור איננו יכול להגן על טענותיו נכון להיום מפני שהוא מת , אני יודע שמי שעיין בכתביו של הבחור ניטשה והפנים רעיון אחד או שניים והמשיך לחיות את חייו במודעות שהוא עצמו רכש מחייו הוא יהיה קרוב יותר לאמת שלו עצמו מאשר אחד שגר בתוך ספר של ניטשה ( לדוגמה )

האמת היא מצב דינמי ויכולה להחוות ולהיות מובנת בפעולה ולכן כל מה שנכתב באותו רגע כבר נהפך ללא רלוונטי , ישנם אנשים נניח כמו ניטשה שניסו לגעת בדבר האמיתי , הדבר הזה שקיים כל הזמן - אני קורא לו "רוח האדם" ( המקור ) האיש שהצליח הכי הרבה הוא ללא צל של ספק משה בן עמרם יש רבים ומצויינים וטובים שהיו מוארים גם כן כמו בודהה למשל וישנם כאלו שבכלל אנחנו לא יודעים עליהם ( למרות שמי שמגיע לרמה כזו יכול להראות את עצמו , אבל אני חושב שזו עיניין של העדפה ואופי .

ניטשה לא היה איש אמת במובן הזה הוא היה אדם חושב ,הוא היה אדם בדרך שכותב את מה שהוא היה חש .

אם הייתי צריך להגדיר את ניטשה ועבודתו , הייתי אומר שהוא תמרור ( ולא מורה או מדריך למשל )

אישית אני מכבד את המלחמה שלו ואת האמת העצמית שלו לעצמו אני חושב שהוא היה חלוץ אבל בין זה לבין "ללכת לאורו" - המרחק רב . ( אני לא טוען שזה מה שאתה אומר - זה מה שאני אומר )

מבחינתי אף אחד לא מורה ומדריך.

כולם חלקים בפאזל ענק שאינו מסתדר.

אין ללמוד מאדם אחד אלה את מגבלותיו ומגבלותיך.

המאמר ה"פילוסופי"(אם אפשר להגדירו כך) האהוב עלי

http://www.haayal.co.il/story?id=296

מבחינתי אף אחד לא מורה ומדריך.

כולם חלקים בפאזל ענק שאינו מסתדר.

אין ללמוד מאדם אחד אלה את מגבלותיו ומגבלותיך.

רק את מגבולתייך ( וגם זה אולי גדול מאוד בכלל )

( אני "מבין" את מגבלותייך ארטי ) ( רק אל תשנא אותי )

רק את מגבולתייך ( וגם זה אולי גדול מאוד בכלל )

( אני "מבין" את מגבלותייך ארטי ) ( רק אל תשנא אותי )

לכל אדם יש מגבלות.

לכן מאדם אחד מה שיש לך ללמוד זה או את המגבלות שלך (ואולי משהו שלא ידעת קודם), או את המגבלות שלו.

אל תדאג, אני בז לך כמו שרק אוהבים יבוזו.