1.אני לא אחיך

2.יש מקרים שקל לתבוע, זה אחד מהם

3.יש עשרות דוגמאות שסותרות את הטענות שלך, באף אחת מהן לא היו "הוכחות" כמו שאתה מתאר

4.שוב, עדות שקר (של המאבטחים) זאת עבירה חמורה מאוד (עד 7 שנים מאסר בארץ) , אין למאבטחים שום אינטרס לקחת על עצמם כזה סיכון

זה לא שהכסף יוצא מהכיס שלהם.

תשמע, כמו שיש את הזכות לסובלנות, יש גם את הזכות לחוסר סובלנות.

אדם בעל מקום פרטי בבעלות שלו, זכותו לא להכניס לשם אנשים

בלי באמת לתת סיבות על כך לאף אחד.

נכון שזה מגעיל ואני לא מצדיק את זה, אלא מבין את זה.

מה שכן, אני לא יודע אם העקרון הזה תקף למקום כמו דיזינגוף סנטר,

שתכלס, מדובר במקום ציבורי שבו מתחם של חנויות ולא איזה פאב

או מועדון חברים פרטי.

מצטער, אחי, אתה זה שראית יותר מידי סרטים אם אתה חושב שקל לתבוע. תוכיח שבכלל הייתה סלקציה, תוכיח שמאבטחים קיבלו הנחייה לא להכניס פריקים, תוכיח שהם בכלל ניסו להיכנס לקניון. מועדון זה סיפור קצת שונה כי כולם יודעים שיש סלקציה במועדונים, אבל בקניון? תעשה טוב.

למה אתה חושב שבקניון זה לא אפשרי?

סתם כתבתי את כל מה שכתבתי? זה אפשרי ועוד איך ועברתי את זה לצערי...

אגב,חברתי אינה "ילדה" ,כפי שאמרתי אנו בגילאי צבא, ומבינים היטב את המצב ואת מה שנעשה.

תשמע, כמו שיש את הזכות לסובלנות, יש גם את הזכות לחוסר סובלנות.

אדם בעל מקום פרטי בבעלות שלו, זכותו לא להכניס לשם אנשים

בלי באמת לתת סיבות על כך לאף אחד.

נכון שזה מגעיל ואני לא מצדיק את זה, אלא מבין את זה.

מה שכן, אני לא יודע אם העקרון הזה תקף למקום כמו דיזינגוף סנטר,

שתכלס, מדובר במקום ציבורי שבו מתחם של חנויות ולא איזה פאב

או מועדון חברים פרטי.

דיזינגוף סנטר הוא מקום ציבורי בבעלות פרטית

הוא לא יכול להחליט שהוא לא מכניס "פריקים"/רוסים/אתיופים/גמדים/אנשים עם משקפיים וכו'

אז מתי אני כן יכול לקבוע?

1.אני לא אחיך

2.יש מקרים שקל לתבוע, זה אחד מהם

3.יש עשרות דוגמאות שסותרות את הטענות שלך, באף אחת מהן לא היו "הוכחות" כמו שאתה מתאר

אם ככה למה אתה לא מתפרנס מתביעות? 100,000 שקלים בשנה זו אחלה הכנסה. לא צריך הוכחות, משפט שמסתיים כעבור מספר חודשים. תענוג.

כי זה לא קרה לו והוא לא רוצה לשקר בבית משפט ולהיכנס לכלא? :

אז תדאג שזה יקרה לך. תתלבש כמו ערס ותעבור מועדון מועדון עד שיהיה מועדון שלא יסכים להכניס אותך. תתבע לו את הצורה, תזכה במאות אלפי שקלים ושנה הבאה תעשה את אותו הדבר. אפשר להפוך את זה למקצוע.

אגב, מאיפה הם יודעים שבכלל לא היית שם? לא צריך הוכחות, שכחת?

האמת שפעם באמת שקלתי את זה, אבל המצפון והכבוד העצמי שלי גרמו לי לרדת מזה.

זה לא משנה את העובדה שעובדתית זה אפשרי, ואם אתה רוצה להמשיך להתעקש שאתה צודק וכולם טועים - שיהיה לך לבריאות.

אם זה היה כל כך קל כל המדינה הזאת הייתה חיה על תביעות נגד מקומות ציבוריים. עובדה שלא. אז יש שתי אפשרויות:

א. לאנשים בארץ יש כבוד עצמי ומצפון. אבל מספיק להסתכל איך מתנהגים במדינה כדי להבין שזה לא נכון.

ב. זה בולשיט עובדתית.

אם ככה למה אתה לא מתפרנס מתביעות? 100,000 שקלים בשנה זו אחלה הכנסה.

כי אני מרוויח יותר בתור רואה חשבון

אז תדאג שזה יקרה לך. תתלבש כמו ערס ותעבור מועדון מועדון עד שיהיה מועדון שלא יסכים להכניס אותך. תתבע לו את הצורה, תזכה במאות אלפי שקלים ושנה הבאה תעשה את אותו הדבר. אפשר להפוך את זה למקצוע.

אגב, מאיפה הם יודעים שבכלל לא היית שם? לא צריך הוכחות, שכחת?

אתה מתבלבל בין לא צריך הוכחות לבין לא צריך להוכיח נזק.

וכן, אני מניח שאפשר לביים כזה דבר, אפשר גם לבים תאונות דרכים ולתבוע את חברות הביטוח

אפשר גם לשדוד בנקים

אז מתי אני כן יכול לקבוע?

יש הגדרה לזה בחוק

"מקום ציבורי" - כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית;

[br]פורסם בתאריך: 20.10.2008 בשעה 18:16:22

---

אגב, הסכום המקסימלי צמוד למדד שבית המשפט יכול לפסוק הוא כ60,000 ש"ח נכון להיות ללא הוכחת נזק

ועם הוכחת נזק זה יכול להגיע כמובן להרבה יותר כסף

אלו החזקות שיש להוכיח

הוכיח התובע בהליך אזרחי לפי חוק זה אחד מאלה, חזקה שהנתבע פעל בניגוד להוראות סעיף 3, כל עוד לא הוכיח אחרת:

(1) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לאחר שבירר פרטים הנוגעים לעילות ההפליה המנויות בסעיף 3;

(2) הנתבע סירב לספק מוצר או שירות ציבורי, מנע כניסה למקום ציבורי או סירב לתת שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, ולא סירב כאמור, באותן נסיבות, למי שאינם נמנים עם אותה קבוצה;

(3) הנתבע התנה הספקת מוצר או שירות ציבורי, כניסה למקום ציבורי או מתן שירות במקום ציבורי, לנמנים עם קבוצה המאופיינת לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3, בקיום תנאי אשר לא נדרש ממי שאינם נמנים עם אותה קבוצה.

שוב, בניגוד לדיני עוולות "רגילים" אין צורך בהוכחת נזק

גם אני הייתי אתמול בדיזנגוף סנטר, יצאתי שניה לאכול שווארמה בחוץ. כשאני חוזר - אין כניסה. "למה?" שאלתי, והשומר הסתכל עליי כמו מטומטם ולא נתן תשובה.

עברתי אני ועוד חבר כמה שערים לראות מה יגידו השומרים, ברוב המקרים לא הייתה תשובה. באחד מן השערים קיבלתי תשובה "אין כניסה לנוער היום".

לבסוף הצלחתי להכנס בשער די צדדי וקטן שלשומר כנראה לא היה קשר ולא קיבל את ההוראה עוד, או שפשוט באמת היה נחמד ולא מנע מאיתנו את הכניסה.

יש לציין שאני וחבר שלי לא באנו בלבוש "פריקי" בכלל ואפילו לא דומה לזה... או משהו שאמור לרמז על "פריקיות" מסוג כלשהו. (אני בחולצת פולו וג'ינס והוא טישרט וג'ינס.. רגיל לחלוטין :)

פשוט אין לי מה להגיד.

יש הגדרה לזה בחוק

השאלה, אם אני מקים מועדון חברים בין היתר הוא גם בר-מסעדה או מועדון ריקודים,

האם ייכבדו את הזכות שלי לחוסר סובלנות?

אני מניח שזה תלוי

אתה יכול לקבוע שחברים יכולים להיות רק מחתך מסויים (נגיד סטודנטים) או שעומדים בסטנדרט מסויים (למשל לחייב חליפה)

לדעתי, אתה לא יכול לקבוע שאדם X יכול להיות חבר ואדם Y לא כי אדם Y הוא בגוון עור שחום יותר או נראה פחות טוב (או לצורך העניין "פריק")

למה אתם מתווכחים כל כך הרבה על הוכחת נזק? אל תשכחו שבמקום יש מצלמות. כל מה שצריך הוא לדעת את הזמן המדויק והתאריך. בנוסף לכך, אני מציע לפותח הת'ארד לבדוק אם יש לו "ראיות" כלשהן שמוכיחות שהוא היה במקום. דבר כמו כרטיס רכבת לת"א יכול להוות כהתחלה.

הכניסו את חברה שלו ולא אותו, דבר אשר במהירות יצביע על סלקציה אם הדבר תועד במצלמות. כמו כן, לאחר ששייכו אותה ל"פריקים", הוציאו מהמתחם גם את חברה שלו. שוב, דבר שיעיד בפירוש על סלקציה אם תועד במצלמות.