שרת החינוך יולי תמיר טוענת שיום הזכרון לרבין חשוב כמו יום השואה

[omrij]

היא בסה"כ חודשים ספורים בתפקיד

לאיזה שינוי את כבר מצפה?

[איסתרא בלגינא]

אין שר רווחה כי לראש הממשלה לא ממש אכפת מרווחה. הוא שומר את התיק ליהדות התורה (וגם להם אכפת בעיקר מרווחה לחרדים), כי הקואליציה חשובה יותר מהרווחה.

[Merrymoon]

היא בסה"כ חודשים ספורים בתפקיד

לאיזה שינוי את כבר מצפה?

תקוותי היתה שהיא תבטל את פיטורי המורים, נתחיל בזה. גם ככה אין יותר מדיי מורים. מורה אחד ל-40 ומשהו תלמידים זה חרא ואתם יודעים את זה טוב מאד.

[omrij]

קודם כל, יש במערכת הזאת מורים שצריכים לפרוש

הדגש צריך להיות על איכות ולא על כמות.

דבר שני, היא מנסה, הביאו לך קישור מקודם

(אין לי מושג מה נסגר עם זה בסוף)

[Merrymoon]

יש בכלל איזשהו סדר לפי איזה מורים מביאים לפרישה?

טוב נו, הנושא הזה כבר התדרדר. לא עדיף נכתוב בעצמינו מה אנחנו רוצים, נשלח לה איגרת כזאתי יפה שתתלה על המקרר ליד הציורים של הילדים שלה?

[איסתרא בלגינא]

בטח: מורים פורשים כשהם מגיעים לגיל פנסיה.

ישנם חריגים: מורה שיתפס כשהוא אונס תלמיד, יש סיכוי לא רע שיועף. פה ושם ישנם מבצעים בהם מציעים למורים פנסיה מוקדמת. אבל אלו חריגים. מורה, לא משנה כמה שחוק ולא משנה כמה גרוע, הוא כמו מסמר בלי ראש: הדרך היחידה להיפטר ממנו היא להמתין שיצא לגימלאות.

[Yoav]

דווקא לפי מה שאני יודע, פרישה מוקדמת זה לא נדיר ולמשרד החינוך יש במידה זו או אחרת אינטרנס שמורים יצאו לפנסיה מוקדמת.

[GGuyZ]

יום אחד אני לא פה וההודעות נערמות.

יש לי הרבה מה להגיב, לכל אחד ואחד מכאן, אבל מחוסר זמן ורצון להלאות אתכם אני אגיד את הדבר הבא, בקצרה יחסית:

סטינו מהנושא חבר'ה. אני כן שופט את השרה בגלל אמירה אחת, משום שישנם דברים שאסור למעוד בהם, ואם היא מעדה, ועוד בפומבי, אז כנראה שיש לא מעט סודות מלוכלכים המתחבאים מאחורי האיצטלה האינגטיליגנטית לכאורה שבה היא מתכסה. "החיים והמוות ביד הלשון", וזה תקף על אחת כמה וכמה כשזה נוגע להתבטאות כל כך אומללה מפי שרה בכירה הנמצאת בתפקיד כה רגיש.

לדעתי לא צריך בכלל להיות יום רבין. וגם לא יום גנדי. מאחורי שני "ימי הזכרון" הללו עומדת מלחמה פוליטית מסריחה בין ימין לשמאל. הצער הגדול שלי, בתור דור שלישי לניצולי שואה מצד אחד של המשפחה, ולוחמי מחתרות מהצד השני, הוא לראות שהנפגעים העיקריים מהמלחמה הזאת הם ימי הזכרון האמיתיים במדינה, שאותם צריך לקדש ולזכור לאורך ההיסטוריה.

אין בכוונתי להגיד שלא צריך להזכיר את שאירע לרבין וגנדי מדי שנה. אבל לשים אותם באותה שורה עם ימי הזכרון רק גורמים לבעייתיות, שעכשיו קיבלה גושפנקא בהתבטאות האומללה של שרת החינוך. הרי אם אישה משכילה, המופקדת על חינוך צעירי המדינה, נופלת בלשונה בהשוואה מזעזעת שכזו, כיצד אפשר לצפות שבעוד 20 שנה, הילדים של היום יחשבו אחרת כשינהלו את המדינה?

חינוך לקוי שכזה יגרום לאובדן הערכים המעטים שעוד נשארו לנו, וזה כואב יותר מהכל.