מחיר הלחם מתייקר

[Old Cat]

אפשר להצטרף?

מחיר הלחם אינו רק מחיר הלחם, ולא בכדי המוצר הזה משמש גם כסמל לגישת המדינה כלפי אזרחיה. כך זה בכל המדינות המתקדמות.

מחיר הלחם מסמל את הגישה הכללית והכלכלית של ההנהגה, את מידת האמינות לעמדות ה"חברתיות" הנישאות בפי הצבועים המתקראים חברי כנסת וממשלה.

שמירת מחיר הלחם (ועוד מוצרי יסוד דומים) יכולה להיעשות בלא כל קושי תקציבי.

הסבסוד הניתן למאפיות הוא אחוז מסוים מעלותו המקורית של הלחם. העלות המקורית מושפעת מאד מקביעות הממשלה ומדיניותה, ובכך הממשלה בעצם אחראית לעלית התשומות ולעלית המחיר. כך לדוגמא הממשלה אחראית למתן רשיון יבוא הגרעינים (החיטה ממנה עושים קמח ממנו אופים לחם) לגורם אחד בלבד או שניים במשק הישראלי ולמניעת התחרות בחומר גלם זה. כך לדוגמא הממשלה אחראית בלעדית לרמת מיסוי המזוט המשמש כחומר דלק לתנורי המאפיות.

מקורות לסיבסוד:

כסף יש, השאלה אינה של כסף אלא של סדרי עדיפויות. הכסף הגדול של תקציב הבטחון לא נמצא בחדר האוכל בקריה.

(במאמר מוסגר: רוב מה שמגיע מארצות הברית נרכש על חשבון משלם המיסים האמריקאי, לא הישראלי.)

ישנם יעדים הרבה יותר משמעותיים והרבה פחות מבוקרים, כמו גם הרבה פחות נדרשים לקיומה של המדינה, בהם אפשר לחסוך.

זוכרים את הדמגוגיה של נתניהו על השירות הציבורי השמן הרוכב על גב השוק הפרטי הרזה והמסכן? אז היכן נמצא עיקר השומן של השירות הציבורי, היכן יש הכי הרבה עובדי ציבור שמשכורתם מקופת הציבור והמדינה, יחסית לאלף אזרחים (35 אחוז יחסית ל22 ממוצע ארצי או 25 במרכז הארץ)? היכן יש הכי הרבה משרות דמה בשירות הציבורי שאינן אלא להחזיק באופן מלאכותי עוד מ"אנשינו"? ניחשתם נכון, שם היכן שהכי פחות קיצצו בשירות הציבורי, היכן שלא העזו לפגוע ביקירי השלטון (דאז, של נתניהו), היכן שלא הפחיתו בעומק השומנים, במועצות המקומיות והאזוריות שממזרח לקו הירוק.

ניתן גם ניתן להגדיל הכנסות המדינה מרווחי העתק של גופי ענק כלכליים, אשר במדיניות בלתי מרוסנת וחסרת אחריות חברתית העניקה להם הממשלה בשנים האחרונות את האפשרות להגדלת רווחים על חשבון האזרח ועל חשבון קופת המדינה. בפועל הוכח כי הפחתת מיסוי חברות ומעסיקים לא הוסיפה מקומות עבודה, לא תרמה לשיפור במצב התעסוקה אלא רק תרמה להגדלת הרווח הנקי של החברה.

לענין ההערות על מעורבות ממשלתית ומדיניות קפיטליסטית מול סוציאליסטית:

בארצות הברית, מלכת הקפיטליזם והמשק ה"חופשי", רמת ההתערבות של הממשל המרכזי והממשל המקונמי במערכות הכלכליות וההשפעה שיש לכך על המחירים היא גבוהה מאד, בכמה תחומים גבוהה מאשר בישראל. גם המעורבות הרגולטורית גבוהה ויעילה הרבה יותר ומה שחשוב יותר - רמת היושרה של המנהיגים ורמת תקינות הממשל הם ברמה שאינה דומה אפילו למה שנעשה בישראל. כאשר בישראל חברה סלולרית א מעלה מחיר ומיד שתי האחרות מעלות באותה רמה - זה לא גורם להרמת גבה אצל הממונה על ההגבלים העיסקיים. בארה"ב רמת תיאום כזו בחלוקת השוק והמחירים היתה מביאה לחקירה פדרלית מיידית והאשמים היו יושבים בכלא לא מעט שנים.

במדינות סקנדינביה, שאינן חשודות ברתיעה ממשק חופשי ומשוכלל, האחריות הסוציאלית של הממשל כלפי האזרח מהווה קנאה לכל אזרח אירופאי. על דמיון אפילו למתרחש בישראל אין על מה לדבר . באורח לא מוזר דווקא מדינות אלו ידועות בכלכלה יציבה ואיתנה.

המדינה היחידה בעולם בה נוסתה התיאוריה של מילטון פרידמן, המורה הרוחני והלפיד הכלכלי של מה שקרוי "משק חופשי" בסגנו נתניהו, הלכה למעשה היא ארגנטינה. במדינה זו עד כדי כך הצליחה המדיניות הזו שבתוך מספר שנים הפערים בחברה התרחבו וגדלו עד לרמה של מרי אזרחי, עליה בפשע, הסתגרות של חלק קטן מאד ועשיר מאד במובלעות שמורות היטב והתרחקות מרוב העם שיכולתו לחיות בכבוד הלכה ונעלמה. רק לאחר שהרחובות החלו לבעור הבינו שליטי המדינה כי הניכור החברתי הנובע משיטתם הכלכלית יביא מהר לחורבן המדינה, והפסיקו עם השיטה הזו. המשמעות על קיומה של בהמדינה בתנאים כאלו ברורה, ואנו במצב הרבה יותר רגיש מאשר ארגנטינה.

בכל המדינות המפותחות במערב ישנה בקרה ומעורבות חזקה של הממשל במהלכים שבסופו של דבר מביאים לקביעת מחירים, במיוחד של מוצרי יסוד.

השבוע קראתי באחד המוספים על ביקור ראשי הכלכלה מברזיל, שבחנו אפשרויות השקעה בישראל. מה שענין אותם בעיקר ומה שראו כאיום הכי גדול על היציבות של המדינה, לא היה הנושא הבטחוני אלא גידול בפערים כלכליים וחברתיים, הניכור המתפשט בין חלקים שונים בחברה. בכך ראו את הסיכון האמיתי להשקעותיהם, והם יודעים על מה הם הדברים.

[IG]

ברוך הבא

סוף סוף מצתרף חדש שעוד לא נמאס לו להסביר לאהבלים חסרי היגיון והבנה את החשיבות והמשמעות של הארועים... כן ירבו...

[Nemesis]

הי חתול זקן,

אתה במקרה מפורום צרכנות ב ynet/מעריב?

ניתן גם ניתן להגדיל הכנסות המדינה מרווחי העתק של גופי ענק כלכליים, אשר במדיניות בלתי מרוסנת וחסרת אחריות חברתית העניקה להם הממשלה בשנים האחרונות את האפשרות להגדלת רווחים על חשבון האזרח ועל חשבון קופת המדינה. בפועל הוכח כי הפחתת מיסוי חברות ומעסיקים לא הוסיפה מקומות עבודה, לא תרמה לשיפור במצב התעסוקה אלא רק תרמה להגדלת הרווח הנקי של החברה.

לענין ההערות על מעורבות ממשלתית ומדיניות קפיטליסטית מול סוציאליסטית:

בארצות הברית, מלכת הקפיטליזם והמשק ה"חופשי", רמת ההתערבות של הממשל המרכזי והממשל המקונמי במערכות הכלכליות וההשפעה שיש לכך על המחירים היא גבוהה מאד, בכמה תחומים גבוהה מאשר בישראל.

המדינה היחידה בעולם בה נוסתה התיאוריה של מילטון פרידמן, המורה הרוחני והלפיד הכלכלי של מה שקרוי "משק חופשי" בסגנו נתניהו, הלכה למעשה היא ארגנטינה. במדינה זו עד כדי כך הצליחה המדיניות הזו שבתוך מספר שנים הפערים בחברה התרחבו וגדלו עד לרמה של מרי אזרחי, עליה בפשע, הסתגרות של חלק קטן מאד ועשיר מאד במובלעות שמורות היטב והתרחקות מרוב העם שיכולתו לחיות בכבוד הלכה ונעלמה. רק לאחר שהרחובות החלו לבעור הבינו שליטי המדינה כי הניכור החברתי הנובע משיטתם הכלכלית יביא מהר לחורבן המדינה, והפסיקו עם השיטה הזו. המשמעות על קיומה של בהמדינה בתנאים כאלו ברורה, ואנו במצב הרבה יותר רגיש מאשר ארגנטינה.

בכל המדינות המפותחות במערב ישנה בקרה ומעורבות חזקה של הממשל במהלכים שבסופו של דבר מביאים לקביעת מחירים, במיוחד של מוצרי יסוד.

ברוך הבא.

אפשר לקבל את מקורות המידע שלך לפסקאות שציטטתי ממה שכתבת?

תודה.

[rk666]

אהלן חתול, בגלל זה באת להפריע לשנתי?

תשאר

[solo53]

איך דיברה בחוכמה רוחמלה

אין לחם שיאכלו עוגות

[omrij]

את זה אמרה מרי אנטואנט

רוחמה אמרה

"אם אין סוכר שיעשו ריבה"

[solo53]

אני יודע את זה

שידרגתי אותה

[Old Cat]

ל NEMESIS :

אין כאן "מקור" ואין כאן ציטוט. יש כאן ביטוי להצבר של נסיון ולימוד וקריאה נסיון חיים בשל גילי המופלג (יחסית, יחסית........ ).

את ההערה על המשלחת הברזילאית קראתי אתמול באחד ממוספי השבוע. מה לעשות, שאני פסיכי מושלם שטורח לקרוא את דיעות המועמד למשרת שר אוצר גם לפני 5 או 10 שנים כדי להתרשם באמת על דעותיו ודרכו הכלכלית, וגם טורח לקרוא מצעי מפלגות לפני בחירות וגם אחריהן.

א-פרופו שר האוצר, מענין יהיה לבדוק בעוד שנתיים מה קורה במשרד האוצר. זה על רקע היותו יוזם "חוק הפטור לחברי מרכז" שעיקרו היה לאפשר לשרים למנות לתפקידים שונים ובעיקר דירקטורים בחברות ממשלתיות את חברי מרכז המפלגה (אז-ליכוד) ללא מכרז וללא בקרה של הועדה שבוחנת מקרים כאלו של מינויים פוליטיים.

ל RK:

רציתי שתראה לי מהר ויעיל איך עושים "צטט" כדי לצרף ציטוט, במקום שאנסה ואטעה.

אתה הרי יודע שאני לא כל כך טוב בעניני מחשבים ובתיפעולם ומצד שני בהתחשב בעצלנותי הטבעית..........

האמת שבגילך גם אני ישנתי בשעות אלו כדי לקום ולבלות במה שנקרא "השעות הקטנות".

[Nemesis]

שלום חתול,

תחילה, על מנת לצטט, מעל כל הודעה בשרשור בצד שמאל למעל יש כפתור הנקרא צטט. כפתור זה יצטט את כל ההודעה.

עכשיו, חזרה לנושא.

אחד הדברים החשובים שיש לזכור כאשר דנים בנושאים הקשורים בפוליטיקה הוא שהתקשורת לעולם אינה אובייקטיבית. ייתכן כי העובדות המדווחות הן ברובן נכונות, אבל לעיתים כה קרובות העובדות מוסתרות בשכבה כה עבה של פרשנות כי אף אחד לא זוכר את העובדות, אלא את הפרשנות בלבד. פרשנות, מטבעה, אינה אובייקטיבית. היא מושפעת ממוצאו של הכותב, חינוכו ומקומו בחיים. בנוסף, היא יכולה להיות מושפעת מאג'נדה לטווח קצר ולטווח ארוך של הכותב.

אני מעריך את העובדה שאתה טורח וקורא על הרקע והדעות של מועמד לתפקיד הקרוב לליבך על מנת ללמוד עליו כמה שניתן - ואני גם מוכן לקבל את דבריך שמועמד מסויים תומך בדרך מסויימת לפי דבריו בעבר. אבל, כאן זה נגמר.

מעט קשה לי לבלוע את הנאמר על מדיניותו של מילטון פרידמן, מימושה בארגנטינה בלבד ותוצאותיה ההרסניות. כמו כן קשה לי לקבל את הדברים שנאמרו על המדיניות המוניטורית בארצות הברית בהשוואה למה שנעשה בישראל, או סקנדינביה.

קשה לי לקבל את הדברים האלה כעובדה, מפני שאתה טוען שאת המידע הזה אתה שואב מאמצעי התקשורת. מידע כזה הוא ברובו פרשנות של אנשי תקשורת שלרובם אין את הידע, היכולת והרצון לבצע מחקר ולבסס את הדברים שהם כותבים. תפקידם בשורה התחתונה הוא למכור עיתונים.

לדוגמא:

אתה טענת כי:

בפועל הוכח כי הפחתת מיסוי חברות ומעסיקים לא הוסיפה מקומות עבודה, לא תרמה לשיפור במצב התעסוקה אלא רק תרמה להגדלת הרווח הנקי של החברה.

בעוד שמהדיווח האחרון של הלמ"ס זכור לי כי רמת המובטלים מתוך כח העבודה ירדה מתחת ל9%.

אחרי שכל זה נאמר, אני מסתכל על הכתבה בנושא העלאת מחירי הלחם האחיד המסובסדים, אני מלקט מהכתבה עובדה אחת בלבד חשובה:

1. מחיר הלחם האחיד המסובסד עלה ב- 25 עד 40 אגורות לכיכר.

מכך, אני מסיק כי משפחה שלדעתי אוכלת הרבה לחם - היינו כיכר אחת שלמה ביום, תשלם בין 7.9 לבין 12.4 ש"ח בחודש יותר מאשר שילמו קודם.

לדעתי זאת גם הנחה סבירה כי כל אדם עובד, במיוחד בהתחשב בעובדה כי משכורת המינימום תועלה בצורה משמעותית בזמן הקרוב, לא יושפע משמעותית מהשינוי.

אנשים שעלול להיות להם קשה השינוי הם אנשים שאינם עובדים.

מנקודת המבט שלי יש לבדוק מי אלה האנשים שאינם עובדים, מדוע אינם עובדים וכיצד ניתן לגרום לכך שיעבדו.

באם יש אנשים שאינם מסוגלים לעבוד, יש לבדוק כיצד ניתן לעזור להם.

מעבר לעובדה כי זה מעט משעשע שאחד הצעדים הראשונים שעושה ממשלה שעמיר פרץ הוא אחד השותפים העיקריים בה הוא להעלות מחיר מוצר מסובסד, הנקודה היא לטעמי שולית לחלוטין. אני לא רואה טעם לעלות על הבריקדות כאן, כיוון שזה רק סימפטום קטן לבעיה גדולה יותר.

כל אחד מנסה לצבור כמה שיותר הון פוליטי, ומנמלה נהיה לפתע הר סיני.

[Old Cat]

לנמסיס,

נהניתי לקרוא תגובה אינטליגנטית וענינית.

אכן, השפעת מחיר הלחם על הארנק הממוצע באמת זעומה יחסית, אלא שללחם משמעות סימלית גדולה יותר. לכן אני מצטרף לנימת הגיחוך הציני העולה מהסיפא של דבריך, אבל זה לא משעשע בכלל אם מעיד על כיווני חשיבה ועל הצפוי לנו בכל הקשור למדיניות (לא) חברתית של הממשלה.

לענין מקומות העבודה: השפעת ההקלות במיסוי מעסיקים על יצירת מקומות עבודה חדשים אפסית על פי כלכלנים שמנתחים נתונים אלו וכותבים הגיגיהם בין אם ימכרו את העיתון ובין אם לאו.

נכון, פרשנים כותבים כל אחד על פי הבנתו, השכלתו, דעותיו הקודמות וכיוב"א. אלא כשקוראים מספיק מהם מצטיירת תמונה מספיק מגוונת.

ארגנטינה: דווקא בחור ארגנטינאי שעלה לישראל לפני כמה שנים, כלכלן בהכשרתו, פקח עיני בהקשר זה. דברים דומים קראתי בהמשך שנכתבו ע"י אותם "פרשנים" כאשר למעשה מדובר בכלכלנים העושים פובליציסטיקה שבועית ולא בהכרח רק מכתיבה בעיתונים מוצאים פרנסתם. אתה מכיר נתונים אחרים מההיסטוריה של הארץ הזו?

סקנדינביה: במקומות הראשונים בכל הקשור לעניני רווחה. מימוש מדיניות חברתית (סוציאלית) ולאו דווקא סוציאליסטית.

ארה"ב: הרגולציה והמעורבות של הממונה על ההגבלים בארה"ב הרבה יותר "מורגשת" מאשר בישראל. גם החוק נאכף וההקפדה על חוקים נשמרת יותר מאשר בישראל. כל החלטה בתחום איכות הסביבה, לדוגמא, משפיעה ישירות על המחירים ועל הפעילות הכלכלית. כך גם כל החלטה בחום הבקרה הרפואית, לדוגמא. החלטות כאלו מתקבלות שם באופן הרבה יותר עניני מאשר בישראל והתקנות נאכפות בהתאם.

[Nemesis]

היי חתול,

אני מסכים איתך בנוגע לכך שהדבר עלול להעיד על כיוונה הצפוי של המדיניות הממשלתית. אני יכול אפילו להגדיל ולומר שעל בסיס תגובתי המגחכת מעט, ניתן להפעיל את שיטת הסלאמי ולהתקל במעט מאוד התנגדות.

פשוט נורא מרגיז אותי הטרמפ הפוליטי שתופסים על המהלך הקטן הזה כל הפוליטיקאים, שאני מניח שהיו עושים את אותו דבר לו היו הם בממשלה.

בעניין מקומות העבודה, ייתכן וזה מה שהם כותבים. אולם כאשר אני מסתכל על נתוני התעסוקה אני רואה כי הם השתפרו.

בהנתן הנתון הזה, אני לא מתכוון לסמוך על משהו שנכתב בעיתון בלא שאקבל הסבר מניח את הדעת המבוסס על עובדות.

בנוגע לארגנטינה: אני לא משוכנע כי נקודת המבט של כלכלן אחד, אפילו שהגיע משם מספיק רחבה על מנת לבצע את האנלוגיה. תחילה, לדעתי במיוחד בתור עולה חדש, אין לו את הפרספקטיבה המתאימה על כור ההיתוך הישראלי. בנוסף לכך, אני כבר לא משוכנע שמנקודת מבטם של הכלכלנים בזמן אמת הם יכולים לקבל תמונה אמיתית של המצב.

אני יכול לתת לך דוגמא עדכנית.

כאשר דובר בתחילה על העלאת שכר המינימום לרף של כ 1000 דולר לחודש, התנגדתי לרעיון של המהלך באופן מוחלט. הסיבות הן סיבות שאני מקצוע רבים וטובים (כנראה) כבר העלו על הכתב, ולכן לא אחזור עליהן כאן שוב.

דעתי בנושא השתנתה לאחר שקראתי מספר מחקרים שנעשו במקומות בהם הועלה שכר המינימום, ובניקוד לתאוריות הכלכליות הרווחות ההשפעה על האינפלציה ורמת התעסוקה היתה זניחה.

בנוגע לסקנדינביה: אני יוצא מנקודת הנחה שאכן סקנדינביה נמצאת במקומות הראשונים בכל מה שקשור לרווחה. אולם אני לא מוכן לקחת את הנתון הזה בלי לבדוק את ההקשר שלו. לדוגמא, האם ייתכן כי סקנדינביה נמצאת במקומות הראשונים בכל מה שקשור לרווחה כיוון שמספר הנדרשים לשירותי הרווחה הוא כל כך קטן, וכפועל יוצא סקנדינביה מקדישה סך זעיר מהתקציב לרווחה ובכל זאת נמצאת במקומות הראשונים?

זוהי רק דוגמא אחת קטנה כיצד הקשר מסויים יכול לרוקן את העובדה מכל תוכן.

איני סומך על אנשים, במיוחד כאשר הם קשורים בתקשורת לספק את ההקשר הזה עבורי.

בנוגע לדבריך לגבי ארצות הברית: כיצד זה נמדד?

[Old Cat]

לנמסיס,

הטרמפ הפוליטי צפוי ומגעיל באותה מידה, לא רק בהקשר הזה.

בענין מקומות העבודה: שיפור כולל בביקוש משפיע על יצירת מקומות העבודה, לא הקלות מס למעסיקים ועל כך דיברתי.

השיפו בכלכלת העולם המערבי בכלל השפיע לטובה על מצבנו יותר מכל. המפעל של XXX באיזור הדרום לא יתן יותר תעסוקה

או לא ישפר שכר המועסקים בו היום גם אם יקבל פטור של עוד 5 אחוז במס מעסיקים או בתשלומי הבטל"א.

בנוגע לארגנטינה: לא מדובר בדעת כלכלן איזוטרי אחד אלא בהרצאה נחמדה מלווה במובאות רבות ששמעתי מאותו כלכלן.

לא מדובר על כור ההיתוך הישראלי אלא על תהליכים חברתיים אליהם הביאה שיטה כלכלית מסויימת, והסכנה המיוחדת והגדולה הרבה יותר שיש בכך לגבי עצם קיומה של מדינת ישראל.

לגבי הדוגמא שלך בענין שכר המינימום: בדיוק כך. ידיעתי ודעתי על מה שהתרחש בארגנטינה וההשלכות לגבי ישראל נתגבשו באופן דומה.

דרך אגב, דווקא בארה"ב היתה ההתנגדות העזה ביותר להעלאת שכר המינימום, ודווקא שם הוכח ההפך (לנימוקיהם).

ואוסיף: במדינת ישראל זה בכלל לא משנה אם אין אכיפה על אי תשלום שכר מינימום של 500 דולר או של 1000 דולר לחודש.

ועוד: למה בדולרים? מה השטות הזו חוץ מאשר לצרכי דמגוגיה של טרם בחירות? אדם רציני היה נוקד באחוזון מהשכר הממוצע או השכר החציוני או אפילו שכר מנכ"ל משרד ממשלתי או שכר ח"כ או שכר דרגה ח' בדירוג האחיד במשרדי הממשלה. אבל לא בסכום דולרי שאינו קבוע ואינו רלוונטי כל עוד אנו לא המדינה ה 52 של ארה"ב.

לגבי סקנדינביה: טיעון מענין. אין צורך בתקציבי תמיכה כי המערכת הכלכלית והחברתית היא כזו שפחות אנשים הנדרשים לתמיכה.

ומה בא קודם, הביצה או התרנגולת? לא שאלתי שאלה כזו, כי בראיה שלי אין משנה וכשאני חושב על זה אז לדעתי מניעה תמיד עדיפה על תיקון.

בדוק נא תקופת חופשת הלידה בשכר מלא הקבועה בחוק בשבדיה. בדוק נא תנאים לתמיכה בעת אבטלה כמובן שביחד עם הדרכים שהם נקטו במשולב וכמערכת אחת למניעת מצבי אבטלה). בדוק נא תנאי החינוך בבתי הספר שם וההשקעה בחינוך כולל שכר מורים, וההקשר בין השכלה לתעסוקה ולהכנסה ידוע. בדוק נא את תנאי שירות הבריאות הציבורי ואת ההשקעה במניעה. בדוק תמיכת מערכת הבריאות בענין אישפוז סיעודי, כחלק מראיה חברתית כוללת המטפלת גם במשפחת החולה ולא רק בקצבאות ונדבנות כספית זעומה.

[Kitt0s]

בגלל זה יש bread maker :[

[rk666]

כאילו שזה יוצא יותר זול...