לא הבנת את הכוונה שלי

קודם כל, הכדור ירד לקרקע בכל מקרה (לא משנה באיזה זווית), כל עוד פועל כוח המשיכה [אלא אם כן אתה מסוגל לזרוק אותו כך שיגיע לחלל]

אני התכוונתי, מאיפה אתה יודע שהכדור ייפול?

יכול להיות שכוח המשיכה יפסיק לפעול, ויכול להיות שהשמש לא תזרח מחר

ולכן אתה חי עם ההנחות שהדברים האלה ימשיכו לקרות כמו שהם קרו מאז ומתמיד

למרות שאתה לא יכול לדעת בביטחון מוחלט שכל זה יקרה (שמש תזרח/הכדור יחזור לרצפה)

כל זה בא להראות לך שיכול להיות שאנחנו רואים צבעים באותה צורה, יכול להיות שלא

אבל מכיוון שקודם כל, זה לא באמת חשוב (שהרי אנחנו מסתדרים טוב מאוד בנתיים בלי לדעת אם אנחנו רואים צבעים באותה צורה)

וגם אם זה היה משנה, איך אתה מתכוון לבדוק את זה בדיוק? אין דרך בטוחה לדעת

לכן אתה חי פשוט עם ההנחה שאנחנו רואים צבעים באותה צורה וזהו, כי זה נוח יותר ופשוט יותר

ולכן אנחנו מניחים ש-Z ו-Y זהים, שכן אחרת זה היה עלול לסבך את חיינו לא לצורך (ואין דרך לבדוק אם הם זהים או לא, אז לא משנה)

וסתם בלי קשר, על מה אתה מדבר בקשר לזווית הזריקה? בכל מקרה, הכדור ייפול ללמטה

השאלה לא תהיה האם תהיה לו מהירות אופקית או לא, אלא האם הוא ייפול (וזה אם כוח המשיכה ימשיך לפעול, שזאת הנחה שאתה מניח על מנת שלא להסתבך סתם)

ואגב, פעם הבאה תגיד ביחס למה הזווית (ביחס לאופק [ציר הX החיובי]? ביחס למה?)

אתה מיושן.

זה מה שהיוונים הקדמונים עשו.

כיום יש לך מתמטיקה מפותחת מספיק בכדי שתוכל להוכיח את זה ללא כל ניסוי - בצורה בטוחה.

וכן, הוכח שקיים כזה דבר כוח משיכה (בין אם לפי ניוטון או בין אם לפי איינשטיין), ויותר מזה, הוא כנראה נוצר בגלל המסות, ולכן כל עוד יש בסבביתך מסה גדולה הכדור "ייפול" אליה.

דרך המתמטיקה אתה מפתח בהתבסס על חוקים שאתה מניח כמובנים מאליהם...

תורת היחסות פותחה באופן מתמטיקה מהנחות היסוד, ביניהן העובדה שמהירות האור היא המקסימלית האפשרית בכל מערכת יייחוס. העובדה הזאת נובעת מניסויים ואין בה שום תיחכום מתמטי.

פיסיקה אינה מתמטיקה - פיסיקה היא מדע אמפירי. אבל אם אתה מניח שחוק מסויים נכון (למשל, חוק קולון, כלומר שהכוח החשמלי יורד ביחס ישר למרחק בריבוע) אז אתה יכול לפתח את המתמטיקה שנובעת מזה לגבי ההשלכות של החוק. אבל אין לך שום אפשרות להמציא חוק יש מאין באמצעות מתמטיקה.

אגב, לדעתי גם המתמטיקה היא לא אבסולוטית. בסופו של דבר, מי שעומד בקצה ושולט במתמטיקה ומחליט שהוכחה זאת היא תקפה וזאת לא הם בני אדם (או מחשב שאותו תיכנת בן אדם) - ולכן אין שום סיבה להאמין באבסולוטיות של המתמטיקה.

מצד שני, אם אנחנו מאמינים שכדור ייפול לנו בחזרה לידיים כשאנחנו זורקים אותו, אז אפשר בכיף להאמין במתמטיקה...

אתה צודק שזה מה שהיוונים עשו, וכן, זאת חשיבה שעברה מן העולם

אבל עם זאת, אתה לא יכול בעזרת מתמטיקה להוכיח שהכדור ייפול ללמטה

שהרי החוקים יכולים להשתנות בן רגע (בגלל סיבות שאנחנו לא מודעים אליהן)

ולכן אין דרך לדעת בוודאות שום דבר לעולם, אנחנו פשוט מניחים שהחוקים לא

משתנים, אחרת לא נוכל לחיות את חיינו כמו שצריך, בנחת ושלווה (יחסית...)

הדברים היחידם שמתקבלים כמובן מאליו הן האקסיומות במתמטיקה.

בעזרתן מפתחים חוקים מסובכים יותר.

עד לימינו ממש, שאנחנו על סף "גילוי" כוח הכבידה בעזרת מתמטיקה.

את האקסיומות אנחנו הגדרנו כך שלא יתנגשו עם אקסיומות אחרות. ניתן להגדיר אותן בצורות שונות, אך זה לא יתן כלום ולא נוכל לפתח שום דבר.

בקשר לכדור ולשמש, אנחנו וידעים מה הולך שם, בניגוד למוח שלנו(בעניין של הצבעים). חכה שיחקרו את המוח יותר טוב ואז נוכל לענות.

אז איך תגדיר את הצבע בצורה "גלובלית"?

אור הוא גל אלקטרומגנטי.

נהוג לאפין את הגלים ע"י אורך גל (אפשר גם ע"י תדירות מכיון שוארך גל ותדירות קיים בינהם יחס קבוע).

האור בעצם נוצר ע"י תנודות בתוך האטומים והמולקלות מה שיוצר שינוי של שדה חשמלי שיוצר שדה שיוצר שינוי של שדה מגנטי שיוצר שינוי של שדה חשמלי וככה עד שמגיע לעיניים שלכם הגל שהוא בעצם התקדמות של הפרעה(שזה כל השינוי שדות).

העין שלכם מתרגמת את אורכי הגל לצבעים וזה מה שאתם רואים. ובאשר למה שנאמר פה בדיון בהחלט יכול להיות תרגום לא נכון של העין (עיוור צבעים).

זה פשוט מדהים איך כל העולם שלנו מלא בגלים.