QttP
-
מספר הודעות
24840 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
-
Days Won
57
הודעות שנפתחו על-ידי QttP
-
-
ציטוט של Jonah Eli
אתה חושב שהמשטרה עשתה פה עבודה משטרתית כמו שצריך?
זו לא הנקודה בכלל. סתם ההערה המפגרת שלך על "משטרה בצפון הרחוק" שבה כולם "ערסים ודפרים". כאילו, המסקנה שהקורא צריך להסיק היא שבמדינת תל-אביב הנאורה כולם שוטרים ואזרחים לתפארת.
ציטוט של Jonah Eliדי ברור שניסו להרשיע אותו, ולא משנה מה הראיות או אם יש כאלה בכלל
אז במה הם יותר טובים מהמשטרה?
-
ציטוט של Milford Cubicle
אתה כמובן טועה, ההרשעה לא מתבססת על הנעל כלל וכלל (הראיה הזאת כבר נפסלה)
מתי זה נפסל? יש לך סימוכין לזה?
בפס"ד המקורי אותה "תביעת נעל" היא הראיה המרכזית שמחזקת את ההודאה, והם מדברים עליה המון. לא בכדי. זו הראיה הפורנזית היחידה ש(אם אתה מקבל אותה) קושרת את רומן זדורוב לזירת הרצח. פשוט אין שום דבר אחר.
למרות שכמו שהמשפט הזה מתנהל, כבר לא יפליא אותי שפשוט "ויתרו" על הראיה המרכזית ו"שכחו" שהיא הייתה הראיה המרכזית, ומסתפקים בדברים מגוחכים כמו ההודאה והשחזור. היסקים לוגיים מעולם לא היו כלי חזק במשפט הזה.
-
ציטוט של Jonah Eli
לך תסמוך על משטרה בצפון הרחוק - כולם שם דפרי"ם עם איי קיו של ציפור
לא רק משטרה, כ-ו-ל-ם בצפון הרחוק הם ערסים דפ"רים, לא?
ציטוט של Jonah Eliלא יודע מה אתכם אבל אם הוא לא הרוצח אז יש פה צירופי מקרים של אחד למיליון.
אשמח לשמוע תירוצים נורמליים לעניין הזה.
במשפט המערבי, שבו קיימת חזקת החפות זה צריך לעבוד הפוך. הוא לא אמור להוכיח את חפותו, אלא התביעה את אשמתו. בניגוד למה שהפרקליטות טוענת, כל ההרשעה מתבססת על ראיה אחת ויחידה (תביעת הנעל), שגם לגביה יש השגות קשות (שבכלל לא מדובר בתביעת נעל).
-
קראתי את כל פסק הדין בזמנו. כל התיק הזה עמד על דבר אחר בלבד: האם מקבלים את הקביעה שאותה תביעת נעל מרכזית שיוחסה לרומן זדורוב היא אכן תביעה של נעל מסוג סלמנדר. אם כן - אז בשל נדירות הנעליים, אין ספק שזה הוא. אם לא - אז כל שאר הראיות וגם ה"ראיות" הן חסרות משמעות לחלוטין.
-
אף אחד לא מאשים ששה שופטים בזיוף, שקרים ועצלנות.
-
ציטוט של lev-27
נכון, אין לי מושג, אבל גם לך אין. אתה לא אדם בעל הכשרה משפטית וניסיון בתחום.
בשביל שיהיה לך מושג בעניין זה לא צריך הכשרה משפטית. אלה עובדות יבשות. צריך פשוט לקרוא את החומר ולהחליט האם הוא נראה לך משכנע או לא. אתה מן הסתם לא תעשה את זה. אני, האמת, עושה את זה לאט-לאט כשאני מוצא זמן. ממה שזכור לי עד עכשיו, אותם "פרטים מוכמנים" ש"רק הרוצח יכול היה לדעת" לא היו כל-כך חד-משמעיים. היו שם כאלה שלכאורה נראים משמעותיים מאוד, כאלה שלא משמעותיים כלל (למשל שלבשה מכנסיים ולא חצאית, נו באמת, בהסתברות של 50% כל אחד מנחש פה נכון), כאלה שהוצגו בצורה מגמתית כדי להיראות חשובים בעוד שהם לא (למשל פה), לצד דברים די משמעותיים שהרוצח היה יודע בוודאות, שלכאורה זדורוב לא ידע.
ציטוט של lev-27צריך להיות "קצת" חוצפן בשביל להאשים שופטים במחוזי ובעליון (אותם שופטים היו עורכי הדין הטובים ביותר בתחומם לפני שעברו למערכת המשפט) בשקרים, זיוף ועצלנות.
צריך להיות גם "קצת" חוצפן בשביל להאשים אנשים עם נסיון של שנים בניהול המדינה בזה שאינם יודעים לנהל מדינה או שעשויים להיות שקרנים, עצלנים ומושחתים...
צריך גם להיות "קצת" חוצפן בשביל להאשים טייקונים ומנכ"לים של חברות ענק בזה שאינם מקבלים החלטות עסקיות נכונות, או שעשויים להיות רמאים, מושחתים או גנבים..
צריך גם להיות "קצת" חוצפן בשביל להאשים ספורטאים בטופ העולמי בכך שיכולים להיות רמאים, לקחת סמים, "למכור" תחרויות...
מבין לאן אני חותר?
נכון, שצריך להיות אידיוט מוחלט כדי להאמין בצורה עיוורת שכל מי שהגיע לרמה בכירה בתחום כלשהו הוא בהכרח אדם מאוד חכם, הגון וכזה שלא יכול לטעות בתחומו.
-
ציטוט של Milford Cubicle
וואו לב, היו לך פוסטים הזויים בהיסטוריה של הפורום אבל זה שובר את כל השיאיים.
ממש לא. אפילו לא קרוב.
ציטוט של lev-27ג. שאל את השופטים. אתה יודע, אותם אנשים שלמדו שנים משפטים, עסקו עשרות שנים במשפטנות ועברו מספר ועדות עד שהתמנו לשופטים. אבל כמובן טוקבקים יודעים יותר טוב.
לא ציפיתי לתשובה אחרת ממך. אין לך מושג (הרי אתה בטח מסתמך על משהו שקראת פעם בעיתון), אין לך כוח לקרוא את החלקים הרלוונטיים בפסק הדין, ובטח לא להבין אותם. אז מה עוד אפשר להגיד חוץ מ"לך תשאל את השופטים". ידוע לכולם ששופטים אף פעם לא טועים ולא מזייפים ולא עצלנים ולא משקרים. שופטים תמיד צודקים וצדיקים. אז בשביל מה הדיון הזה בכלל?
ציטוט של lev-27אני בהחלט יכול להבין איך פועל בניין עייף ומתוסכל מהחיים מתפוצץ מכעס כי ילדה מפונקת זרקה לעברו "רוסי מסריח" או משהו בסגנון.
זה לא העניין בכלל. הנושא הוא לא "האם יכול היה לרצוח" אלא "האם רצח". או אפילו יותר מדויק - "האם בהליך שהתקיים ניתן לומר שהוכח שהוא רצח מעבר לספק סביר כנדרש וכמקובל במשפט הפלילי".
-
ציטוט של MiniMizer
אם באמת היית קורא את פסק הדין, היית מבין שאין קשר בין "תחקיר" ערוך (ועוד ערוך בצורה מביכה יש לציין) שהוצג בערוץ 1, לממצאים בפועל. באותו "תחקיר" גם מן הסתם לא הוצגו חוות דעת סותרות - יש נרטיב אחד, ואותו מפמפמים לציבור.
פסק הדין לא יותר טוב במובן זה. בסופו של דבר, פסק הדין נכתב אחרי שהשופטים כבר הגיעו להחלטה. עקב כך, ברור שהוא ינוסח בצורה שתתמוך בהחלטה שלהם. אם זה אומר להשמיט פרטים מסוימים, להבליט פרטים על חשבון אחרים, או לבחור פרשנות מסוימת שתומכת בנרטיב של פסק הדין - כך ייעשה.
למשל יש בפסק דין פרק שעוסק בעדותו של זדורוב בבית המשפט. בפרק זה כל סתירה וכל בלבול וכל חוסר התאמה מפורש בפסק הדין אך ורק כעדות להיותו של זדורוב שקרן מניפולטיבי; שום פרשנות אחרת לא מתקבלת, וזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם, עד שזה מתחיל להיראות מביך. וזו רק דוגמה אחת.
אתה לא יכול להתייחס לפסק דין כאמת לאמיתה, רק בגלל שהוא יצא מכתלי בית המשפט. השופטים הם בני-אדם, וגם ביניהם יש חכמים ויש טפשים, יש שקדנים ועצלנים, נקיי כפיים וכאלה שלא, וכו' וכו'. פסק דין מייצג בסך הכל פרשנות מסוימת לאירועים, כזו שהתקבלה ע"י האנשים שהוטל עליהם להכריע בסוגייה. במקרים רבים העניין מספיק ברור כדי שלא יערערו על פסק הדין וכדי שכמעט כל בר דעת יקבל שבסבירות גבוהה מאוד, התמונה המתוארת היא הנכונה. לא כך במקרה הזה.
-
איך אפשר להשיג משפט חוזר? כלומר, מה דרוש כדי לפסול את כל המשפט ולהתחיל הכל מחדש? זה לא נשמע דבר של מה בכך.
-
מרוויחים כמו האידיוטים שכבר שנים יושבים על הגדר ומחכים לירידת מחירי הדירות? או כמו האידיוטים שקנו את מניית קולפלנט כשהמלצת עליה בערך בנקודת השיא שלה לפני 3 חודשים?
על סמך מה קבעת שהם בד"כ מרוויחים? יש לך נתונים על שיעורי החזר ההלוואות האלה, והרווח הממוצע בהן?
ככל שתפנים יותר מהר שאין לך מושג מה הולך לקרות (בשוק הביטקוין, או בבורסה, או בשוק ההלוואות החברתיות), כך יהיה לך יותר טוב. אל תחשוב שאני יורד על הידע שלך. לאף אחד אין באמת מושג ויכולת לצפות.
זה בסדר להמר, במיוחד אם זה הימור מושכל (אבל גם אם לא, כל עוד אתה מבין פחות או יותר את הסיכון והסיכוי), אבל להתבסס על wishful thinking בקבלת החלטות כלכליות זה לא טוב.
-
תוכיח.
תוכיח אתה שלא.
אתה יודע כמה פעמים התקשרו אליי מהבנק שלי והתחננו שאקח הלוואה של 100,000 לקניית רכב בפריים-0.5% (שזה בערך 1% היום)? מישהו ייתן לך שם הלוואה בP2P בריבית כזו?
בחיי, שרמת הטיעונים של כל אבירי הביטקוין פה היא פשוט רמה של גנון. זה פשוט מביך: "לה-לה-לה, עמלות, לה-לה-לה, בנקים, לה-לה-לה, גוזרים עליי קופון, לה-לה-לה."
omrij צודק בהחלט - זו רמת חשיבה שמתאימה לילדים מתבגרים שעדיין חיים על חשבון ההורים / הצבא, ואין להם מושג אין מתנהלים כלכלית בחיים.
מישהו מכם ישב, בדק את המספרים, השווה את האפשרויות, וחישב כמה באמת עולה פה וכמה שם? וודאי שלא, אתם סתם מקשקשים באוויר. יש בנק שלוקח עמלות, אז בטוח בלי בנק יהיה לי זול יותר, לא? ייאלה, חרם צרכנים!
בלי להבין בכלל, שבכל מצב שבו אתה זקוק לשירותים של מערכת כלשהי, השירותים האלה עולים כסף. זה לא משנה אם קוראים לזה בנק, או מתווך, או מסלקה, או הפיה הטובה. אז תיפטר מהבנקים הקיימים, ותחליף אותם בחברות חדשות שנותנות בסופו של דבר את אותם השירותים (רק שאין עליהן שום פיקוח), ולאט לאט תגלה שאתה משלם בסופו של דבר את אותן העמלות, רק למשה ולא לאיציק. ממש אחרית הימים.
ואם אתה רוצה לוותר על שירותי המערכת כדי לחסוך בעמלות, אתה משלם על זה בזה שאתה מגלגל סיכון על עצמך. אם זה שישדדו אותך ברחוב ויקחו את ה50,000 במזומן שאתה נושא איתך, או שיישרף הבית שלך, ואיתו יישרף כל הכסף שמתחת לבלטות, המחשב שבו שמור הארנק הדיגיטלי שלך ומה לא.
-
וגם אם זה לא עדכני , אולי עדיין אפשר להניח שהוא יותר גדול מהאינטרנט שאנחנו מכירים..
כמו כן, ה dark web\dark net הוא רק חלק מהdeep web ...
זה בסדר, אתה פשוט לא מבין מספיק אנגלית כנראה כדי להבין למה הכוונה שם. הdeep web הוא כן חלק מהאינטרנט שאנחנו מכירים, פשוט חלק שלא עובר אינדקסציה ע"י מנועי חיפוש, מכל מיני סיבות לגיטימיות לחלוטין.
כל זה בלי קשר לזה שמדובר באיזושהי אמרה של איזשהו מישהו ללא שום ביסוס מאחוריה.
-
זה לא משנה. הוא פשוט התבלבל (ובלבל גם אותנו) בין Deep web לDark web.
-
מי צריך את ה deep web שגודלו מוערך בפי כמה מאות מרשת האינטרנט שאנחנו מכירים ?
מוערך ע"י מי? עינב גנד גלילי?
-
אחד מיתרונותיו המפתיעים של הביטקוין: Ransomware נהיה הרבה יותר פופולרי והרבה יותר קל למימוש. לא צריך להתחזות למשהו לגיטימי, אפשר פשוט לדרוש כופר בגלוי. איזה כיף שיש יותר דרכים להרוויח כסף.
-
לדעתי צריך להוסיף עוד רמה מעבר לתקין/לא תקין.
דיסק שיש לו reallocated sectors הוא דיסק לא תקין במידה מסוימת, אך יש רמות שונות. בד"כ תוכנות כמו CrystalDisk ידווחו אזהרה על דיסקים שיש להם מעט סקטורים כאלה, אך דיסקים כאלה יכולים להמשיך לעבוד שנים. מעבר לסף מסוים זה כבר נחשב תקלה חמורה ומפעיל גם את התראת הSMART בBIOS. כמובן, גם במצב הזה דיסק עדיין יכול לעבוד, אך לרוב זה כבר סימן של סוף קרב במהרה.
אולי משהו כמו - תקין, תקול, קרס לחלוטין - יתאר בצורה נכונה יותר את הפיזור. כמובן על דיסק שקרס לחלוטין אי-אפשר לרוב להוציא את מידע הSMART, אך בהינתן דגימות רבות זה גם יכול לתת מידע מועיל.
-
הוספתי הבהרות לגבי השהיית תמונה, דיוק צבעים של IPS וכן התייחסות לעניין עומק הצבע.
על קצב רענון של טלוויזיות עוד לא כתבתי, כי נראה שיש הם קצת ניואנסים שלא הספקתי לעשות בהם סדר על רגל אחת.
-
הרזולוציה תוקנה. את שאר הדברים ואת ההערות שעוד יגיעו אוסיף בימים הקרובים.
-
אני מניח שאתה מתכוון לbanding (איחוד צבעים) ולא bending (עיקום).
-
תודה על ההערות, חברים. בכוונה השארתי את האשכול נעוץ ופתוח כדי לקבל פידבק. אחרי שתצטבר איזושהי מסה, אשלב אותה במדריך, אז כל תוספת תתקבל בברכה.
-
פרמטרים חשובים של מסכי מחשב מודרניים וטיפים לרכישה
מדריך זה יסקור את הפרמטרים העיקריים שמאפיינים מסכי מחשב מודרניים. לכשעצמו, המדריך לא נועד לתת מענה לשאלה "איזה מסך מתאים לי?", אלא להבהיר את המושגים המרכזיים, ולספק לקוראים כלים להכריע בעצמם, לפי דרישותיהם. למידע מקיף יותר ולדיונים על דגמים ספציפיים הנכם מוזמנים לפתוח דיון ולשאול את כל השאלות שברצונכם לשאול.
פרמטרים בסיסיים
גודל: נמדד באינצ'ים ומציין את אורך האלכסון. בשוק הרחב קיימים מסכי מחשב בגדלים שנעים בין "19 ל"30. יש גם גדולים יותר, אך מרבית המסכים בגודל "32 ומעלה הם טלוויזיות (על ההבדל קצת בהמשך). הגדלים הנפוצים הם "21.5 עד "27.
רזולוציה: מציינת את מספר הפיקסלים במטריצה של המסך. ככל שהרזולוציה גבוהה יותר, כך מסוגל המסך להציג יותר מידע בגודל נתון, או לחילופין להציג תמונה נתונה ברמת פירוט גבוהה יותר. הרזולוציה מצויינת מספרית ולפעמים גם באמצעות שם קוד כלשהו. למשל הרזולוציה הנפוצה – 1920X1080 או בשמה השיווקי FHD – Full HD. מסכים ברזולוציה שנמוכה מFHD לא נפוצים כיום וככלל אינם מומלצים. קיימים מסכים ברזולוציה גבוהה יותר כמו QHD – 2560x1440, UHD – 3840x2160 (הידועה גם בשם הבלתי-רשמי – 4K), ואף מעבר לכך. ראו נספח א'.
חיבורים: קיימים כמה סוגים של חיבורים דיגיטליים אפשריים – DisplayPort/Mini-DisplayPort, HDMI/Mini-HDMI/Micro-HDMI וכן DVI הותיק. לצידם קיים במרבית המסכים חיבור הVGA האנלוגי (הידוע גם בשמות RGB או D-Sub). חיבור זה פחות מומלץ לשימוש, בשל היותו רגיש לרעשים שמשפיעים על חדות התמונה. ככלל, ברזולוציות גבוהות (QHD ומעלה) חיבור VGA לא יהיה זמין. כאשר רוכשים מסך, ובמיוחד אם מתכוונים לחבר אליו יותר ממכשיר אחד (מחשב משני / קונסולה / ממיר), יש לוודא שקיימות מספיק כניסות מתאימות. חשוב להבין כי בין יציאות וכניסות מסוימות אפשר להמיר עם מתאם / כבל פאסיבי זול ופשוט, במצבים אחרים זה לא מתאפשר. ראו נספח ב'.
פרמטרים מתקדמים
טכנלוגיית הפאנל: זהו המאפיין המרכזי שמגדיר באופן ניכר את אופן הפעולה של המסך. כרגע במסכי LCD/LED קיימות שלוש טכנולוגיות-על: TN, VA וIPS, כל אחת על נגזרותיה. היתרונות היחסיים של הטכנולוגיות השתנו מעט בשנים האחרונות ועל רגל אחת ניתן לסכמם באופן הבא (להסבר מלא מומלץ מאוד המאמר על טכנולוגיות הפאנל בTFTCentral):
- TN - הזולה ביותר, מאפשרת קצב רענון גבוה וזמן תגובה נמוך, אך סובלת מזוויות צפייה אנכיות בעייתיות, ומציגה צבעים לא מאוד מדויקים (בין היתר בגלל זוויות הצפייה).
- IPS/PLS – מעט יותר יקרה, לרוב מציגה את הצבעים המדויקים ביותר, זוויות צפייה כמעט מושלמות, אך בתמונות כהות מאוד קיימת "הילה" כאשר מביטים מהצד, אשר מבהירה את התמונה ופוגמת בניגודיות. זמן תגובה נמוך, אך מעט מאוד פאנלים זמינים בקצב רענון 120HZ ומעלה, ואלה שכן – יקרים.
- VA (לרוב MVA) – מבחינת מחיר דומה לIPS, זוויות צפייה קצת פחות טובות מIPS, אך עדיין יותר טובות מTN, ניגודיות גבוהה מאוד (יותר מIPS/TN), אך זמן תגובה בפועל (לא זה המוצהר) גבוה יותר משתיהן.
אין מסך אידאלי או טכנולוגיה שעדיפה על האחרות בכל המובנים. בהתאם לשימושים עשויים להיות יתרונות לפה ולשם. באופן כללי אפשר לתת את ההמלצות הבאות:
- IPS/PLS – מסכים טובים באופן כללי, מתאימים לכל שימוש, ואפשר להמליץ עליהם כברירת מחדל כמעט בכל מצב. מומלצים במיוחד למי שדיוק צבע הוא קריטי עבורו (גרפיקאים, צלמים, וכו').
- TN – לאור צמצום פערי המחירים בין TN לVA/IPS, המקרים שבהם שווה להמליץ על TN כיום הם מוגבלים. רק במצבים בהם התקציב מאוד מאוד לחוץ, או לחילופין במצבים שבהם נדרש קצב רענון גבוה מה60Hz הסטנדרטי (למשל – גיימינג תחרותי או מסכי תלת-מימד). שימו לב שמסכים כאלה, להבדיל מTN בסיסי לא זולים כלל. לא מומלץ לעבודת גרפיקה שבה דיוק צבעים חשוב מאוד.
- VA – היתרון המרכזי הוא הניגודיות הגבוהה, ואפשר להמליץ עליהם לצפייה בסרטים, או לאנשים עם עיניים רגישות. במשחקים במצבים מסוימים עדיין מציגים יותר "מריחות" מאשר המסכים האחרים, ולכן פחות מומלצים אם משחקים הם השימוש המרכזי.
תאורה אחורית: בשנים עברו, מסכי LCD השתמשו בנורות פלורסנט (CCFL) לתאורה האחורית. לפני מספר שנים החלה מגמה של החלפת הפלורסנטים בנורות LED הממוקמות מאחורי הפאנל או, לעיתים קרובות יותר, מצדדיו. הטכנולוגיה מאפשרת לייצר מסכים דקים יותר, עם צריכת חשמל נמוכה יותר עבור רמת בהירות נתונה, ובתאוריה גם אמינים יותר לאורך זמן, שכן פלורסנטים עם השנים נוטים לאבד בהירות או למות לחלוטין. עם זאת, היו גם חסרונות מסוימים, בעיקר סובייקטיביים, בכל הנוגע להשפעת התאורה על הצבעים או באחידות התאורה על פני הפאנל. כדי להבדיל ממסכי LCD עם תאורת CCFL, שיווקו מסכים כאלה כ"מסכי LED", מה שגרם לאנשים לחשוב כאילו מדובר בטכנולוגיה שונה מLCD, מה שכמובן לא נכון. חוץ מהתאורה האחורית – הפאנלים משתמשים בטכנולוגיה זהה. כיום כמעט 100% ממסכי הLCD המודרניים משתמשים בתאורת LED, וCCFL קיים רק במסכים ישנים שתוכלו להשיגם כנראה רק כמשומשים, לכן גם הדיון על יתרונות/חסרונות של LED לעומת CCFL הוא חסר משמעות. עם זאת, לעיתים המילה "LED" עדיין מופיעה בתאור של מסכים, כאילו יש לה חשיבות מסוימת, שבפועל לא קיימת.
ניגודיות: זהו פרמטר חשוב, אך לא קריטי, כי בפועל כמעט כל מסך מודרני הוא בעל ניגודיות טובה מספיק. למסכי VA יש יתרון מסוים על האחרים. חשוב לא לקחת ברצינות את המספרים המוצהרים במפרט המסך, שכן במקרים רבים הקשר בינם לבין מה שקיים בפועל הוא מקרי בהחלט. כמו כן, נתוני "ניגודיות דינאמית" (כל ערך שהוא מעל 5000:1 הוא בהכרח דינאמי) הם מיותרים לחלוטין ואין שום סיבה להתייחס אליהם.
ציפוי: הציפוי של המסך נא בין שני קצוות – מבריק מאוד (glossy) שמחזיר אור כמעט כמו מראה, ומאט (matte/anti-glare) שמפזר את האור בצורה המונעת השתקפויות. ביניהם יש רמות שונות של ציפוי נגד השתקפויות שגורמות למסך להיראות יותר או פחות מבריק. יתרונותיו של המסך המבריק הוא צבעים "חיים" ובוהקים יותר, וניגודיות גבוהה יותר. לעומתו, מסך מאט מציג צבעים יותר "רכים" ואולי פחות מרשימים, אך ציפוי הanti-glare מונע השתקפויות מסיחות דעת שעשויות להתרחש בתנאי תאורה מסוימים. ככלל אצבע – רוב מסכי המחשב השולחניים הם בצד המאט של הסקאלה, כך שמי שמעוניין במסך מבריק יצטרך לחפש זאת במיוחד. רוב הטלוויזיות מעט יותר מבריקות. במסכים של ניידים יש מכל הסוגים. ניידים ביתיים לרוב מגיעים עם מסך מבריק (מאוד), ועסקיים יותר עם מסך מאט.
קצב רענון: עד לפני מספר שנים, כמעט כל מסכי הLCD בשוק היו מוגבלים ל60HZ (כלומר תמונה מתרעננת 60 פעם בשנייה). אמנם זה מספק כמעט בכל מצב ולכל שימוש, אך העין האנושית מסוגלת במרבית המקרים להבחין, גם אם בתת-מודע, בקצב רענון גבוה יותר. בשנים האחרונות חלה עלייה במסכים המסוגלים לעבוד גם ב120Hz וגם יותר מכך. למסכים כאלה עשוי להיות יתרון במשחקים מהירים, שכן גיימרים תחרותיים רבים טוענים שניתן להציג ביצועים טובים יותר כאשר המשחק רץ בקצב פריימים גבוה יותר מ60. כמובן, המחשב צריך להיות מסוגל לספק קצב פריימים כזה למסך, מה שתלוי מאוד במפרט הכללי ובמשחקים הספציפיים. שימוש נוסף של קצב רענון גבוה מ60Hz הוא במסכי תלת-מימד (על כך בהמשך).
זמן תגובה: בעבר זה היה אחד הפרמטרים החשובים שנמדדו במסכי LCD, שכן כשזמן התגובה (של הפיקסלים במסך) גבוה, הפיקסלים מחליפים צבע לאט יותר מקצב חילוף התמונות, מה שהיה יוצר "מריחות" וטשטושים מורגשים בסצנות מהירות. מסיבות הסטוריות רבים עדיין מתמקדים בפרמטר זה, אך המצב כיום הוא שאין שום סיבה להתייחס אליו כלל וזאת משני נימוקים: (1) זמן התגובה בכל מסך מודרני כבר נמוך מספיק כדי לא לגרום מריחות מורגשות ברוב המוחלט של המקרים, ו(2) זמן התגובה המוצהר של היצרנים נמדד בצורה שרירותית שלרוב אין קשר בינה לבין המציאות, כך שממילא לא ניתן להסיק שום דבר שימושי מנתון זה. לאנשים שמאוד רגישים למריחות של מסכי LCD מומלץ להתמקד יותר במסכי 120HZ, שכן קצב הרענון הגבוה יותר מקטין את השפעתן, גם אם זמן התגובה של הפיקסלים נשאר קבוע.
השהיית תמונה: לא להתבלבל בין זמן תגובה להשהיית תמונה. כאן מדובר לא על "זריזות הפיקסלים", אלא על השהייה ברמת התמונה כולה – כמה זמן עובר בין הרגע שבו המסך מקבל תמונה מהמחשב ועד שהוא מציג אותה. להבדיל מזמן תגובת הפיקסלים, השהייה גבוהה לא תגרום למריחות, אלא לעיכוב מורגש בין ביצוע פעולות להופעתן על המסך. במסכים טיפוסיים ההשהיה יכולה לנוע בין כמעט אפס לבין עשרות מילישניות אין הסכמה גורפת, עד כמה השהייה של 20-30 מילישניות היא בכלל מורגשת, אך באופן כללי מומלץ שתהיה נמוכה ככל האפשר, במיוחד לטענתם של גיימרים רציניים / תחרותיים. באופן כללי, השהייה של 16 מילישניות ומטה (שקול לפריים בודד ב60Hz) תיחשב למספיק נמוכה. שימו לב שמדובר בנתון שלרוב לא מתפרסם במפרט המסך וכדי ללמוד אודותיו, יש לקרוא סקירות מקיפות שבהם מודדים את ההשהייה (למשל באתרים כמו TFTCentral או AnandTech).
עומק צבע: בסטנדרט הנהוג, השבב הגרפי מייצג צבע כשילוב של שלושה צבעי בסיס (אדום/ירוק/כחול), כאשר לכל אחד 256 רמות שונות, שמיוצגות ע"י 8 סיביות (ביט). המסך, אם כך, צריך לספק גם הוא 8 ביט פר צבע לכל פיקסל. בפועל יש מסכים שאכן נותנים 8ביט, ויש כאלה שמאפשרים רק 6ביט פר צבע, ומדמים 8ביט מלא באמצעות טכניקה שנקראת Frame Rate Control = FRC, שבה צבעים קרובים מתחלפים בקצב מהיר מאוד כדי לתת הרגשה של צבע ביניים. מסכי TN רובם ככולם עובדים ב6bit+FRC. בעבר, מסכי VA/IPS סיפקו 8ביט, אך לאחרונה גם בטכנולוגיות אלה החלו לייצר מסכי 6bit+FRC רבים, לצד מסכי 8bit. מסך 8bit אמיתי עשוי להציג צבעים יותר מדויקים, אם כי בשנים האחרונות הFRC השתפר משמעותית, וההבדל בפועל כמעט בלתי-מורגש במרבית המקרים, למעט אולי ביישומי גרפיקה מקצועיים, כך שאין סיבה לפסול אוטומטית כל מסך 6ביט. נציין גם שקיימים מסכים שמאפשרים עומק צבע גדול יותר מהסטנדרט (10bit או 8bit+FRC), אך לרוב אין בכך שום יתרון אלא לגרפיקאים שעובדים עם ציוד מקצועי המסוגל בפועל להפיק מכך תועלת. מסכים כאלה גם לרוב יקרים מאוד.
דרישות מיוחדות
תמיכה באודיו / רמקולים מובנים: בחלק מהמסכים יש רמקולים מובנים. אם קיימים, ייתכן שהמסך יכול לקבל אודיו מכניסת 3.5 מ"מ סטנדרטית שתתחבר בכבל 3.5 מ"מ זכר-זכר לכרטיס הקול במחשב. לחילופין, אם קיימות במסך כניסות HDMI/DisplayPort, האודיו יכול לעבור דרכן. לפעמים שתי האפשרויות קיימות. חשוב להבין שאיכותם ועוצמתם של רמקולים מובנים במסך לרוב תהיה נחותה משמעותית מכל רמקול שולחני נורמלי, ולו רק בשל גודלם הקטן. בחלק מהמסכים שיודעים לקבל אודיו בHDMI/DisplayPort ניתן למצוא גם יציאת אודיו 3.5 מ"מ שמאפשרת להוציא את הקול לרמקולים חיצוניים. יציאה כזו יכולה לבוא במקביל לרמקולים מובנים או במקומם.
יכולת הגבהה / סיבוב למצב אנכי / תלייה: במרבית המסכים המשענת הסטנדרטית מאפשרת רק כוונונים בסיסיים כמו הטיה בזווית של עד 20 מעלות או סיבוב סביב הבסיס. במסכים מסוימים שמכוונים לשוק המקצועי תיתכן משענת יותר רב-תכליתית, שמאפשרת גם משחק עם גובה המסך ואף סיבוב המסך (pivot) למצב אנכי (portrait). האפשרות האחרונה יכולה להיות שימושית לקריאה של דפי טקסט ארוכים, המוצגים לגובה ולא לרוחב. כמו כן, חלק מהמסכים מאפשרים לנתק את המשענת ובמקומה לחבר את המסך למתקן תלייה על קיר בסטנדרט VESA 75 או 100 מ"מ.
תמיכה בתכני תלת-מימד: לפני מספר שנים פרצו מסכי תלת-מימד (שמשדרים תמונה "סטראו" שונה לכל עין), בדומה לקולנוע, לשוק ברעש גדול, ונראה היה שאולי מדובר בדבר הבא. בפועל הטרנד לא ממש תפס, כנראה משילוב של מספר סיבות: ריבוי טכנולוגיות לא תואמות מצד יצרני המסכים ויצרני כרטיסי המסך, הצורך בתמיכה מיוחדת מצד הכרטיס ובציוד חיצוני (משקפיים), היעדר טכנולוגיה "מושלמת" (לשני הסוגים - אקטיבית ופאסיבית - היו יתרונות וחסרונות), וכמובן הדרישה לתכנים מיוחדים שינצלו את היכולת. חלק ממסכי ה3D תמכו מראש ב120HZ (כדי לספק תמונה של 60HZ לכל עין), אך בשנים האחרונות דווקא קצב הרענון הגבוה הפך ליותר פופולרי ושימוש מה3D עצמו. מי שבכל זאת רוצה מסך 3D יצטרך כנראה להתמודד עם מבחר נמוך ומחיר גבוה.
קצב רענון משתנה (G-Sync / FreeSync): פיצ'רים אלה יעניינו כנראה גיימרים בלבד, אך עבורם יכולים להיות מועילים ביותר. מדובר ביכולת של המסך לקבוע את קצב הרענון בצורה מתואמת עם קצב ציור הפריימים ע"י כרטיס המסך, מה שמונע תופעות כמו קריעת תמונה, אך מצד שני לא נעול לקצב פריימים קבוע של כמו V-sync הסטנדרטי, מה שמאפשר לקבל תמונה חלקה גם בקצב פריימים נמוך מצד אחד, ולנצל בצורה מיטבית קצבים גבוהים מצד שני. החסרון הוא, כרגיל – מחיר, וגם תאימות. G-sync הוא פיצ'ר של nVidia ונתמך רק בכרטיסי nVidia, בעוד FreeSync הוא פיצ'ר של AMD ונכון לעכשיו נתמך רק בכרטיסי AMD. כרגע אין מסך בשוק שמממש את שניהם, כך שהקונה למעשה נועל עצמו לכרטיס מסך של חברה מסוימת. יש לציין שבעוד G-Sync ממומש ע"י בקר נפרד בתוך המסך, FreeSync עושה שימוש בפיצ'ר מובנה של פרוטוקול DisplayPort, כך שאינו דורש רכיב נוסף, ובתאוריה יכול להיות זול יותר. עם זאת, נכון לעכשיו, מספר המסכים בכל קטגוריה די קטן, זמינותם בישראל נמוכה, ומחירם גבוה.
מסכי מחשב לעומת טלוויזיות
חשוב להבין שאין הבדלים ממשיים בטכנולוגיות הליבה בין מסכי מחשב למסכי טלוויזיה. מדובר באותן טכנולוגיות פאנל, ותאורה אחורית. בעקרון כל מסך יכול לשמש כטלוויזיה, וכל טלוויזיה כמסך, אך לרוב קיימים הבדלים בתכונות שגורמים לכך שמסך טלוויזיה יהיה עדיף לשימושים טיפוסיים של טלוויזיה וההיפך. את ההבדלים המרכזיים ניתן לסכם כך:
- גודל – נדיר לראות מסכי מחשב בגודל מעל "32, בעוד שטלוויזיות לרוב מתחילות מ"32 וממשיכות לגדלים אסטרונומיים של פי 2 ויותר. מבחר טלוויזיות בגדלים קטנים מצומצם יותר.
- רזולוציה – רוב הטלוויזיות הן ברזולוציה של Full HD (הקטנות והזולות לפעמים HD Ready בלבד), זאת משום שברוב המקרים אין תכני צפייה ברזולוציה גבוהה יותר. טלוויזיות 4K נכנסות לשוק, אך לאט יותר ממסכי מחשב ברזולוציה דומה, וגם זמינות התכנים עודנה נמוכה. לעומת זאת במסכי מחשב, כבר מ"27 ניתן למצוא דגמים עם רזולוציות גבוהות משמעותית.
- כניסות וידאו – במסך מחשב תראו לרוב את הכניסות הטיפוסיות למחשבים – DVI, HDMI, DisplayPort ולרוב גם VGA אנלוגי. ברוב המסכים יש 2-3 כניסות שונות, בחלקם יותר. בטלוויזיות לעומת זאת הכניסות השולטות הן כניסות שפופולריות בציוד צפייה – HDMI (לרוב 2-4 כניסות או יותר), וחיבורי component/composite, לפעמים גם כמה. לרוב, בטלוויזיה יש יותר כניסות במסך מחשב כדי לתמוך בחיבור התקנים מרובים. לרוב גם תהיה כניסת VGA אנלוגית וכניסת אודיו אנלוגית מתאימה, שמתאימה לחיבור מחשבים ישנים.
- רמקולים מובנים – בטלוויזיה קיומם מובן מאליו, במסכי מחשב הם נדירים, ואיכותם נמוכה.
- טיונר – בכל טלוויזיה תמצאו טיונר מובנה וכניסת אנטנה לקליטת שידורים מהאוויר. לרוב זה המאפיין המרכזי שמבדיל טלוויזיה ממסך מחשב. במרבית הדגמים החדשים יש גם טיונר אנלוגי וגם דיגיטלי, מה שמאפשר קליטת עידן+ ללא ציוד נוסף (למעט אנטנה).
- שלט רחוק – קיומו בטלוויזיה גם מובן מאליו, במסכים כמעט אף פעם אין.
- כניסות USB – ברוב הטלוויזיות יש כניסת USB שמאפשרת לחבר אחסון נייד ולהציג סרטים/תמונות/מוזיקה ישירות מההתקן, באמצעות מפענחי תכנים מובנים בטלוויזיה. במסכי מחשב אין כאלה, שכן מצופה שהמסך יחובר למחשב שבו יתבצעו כל אלה. במסכים שבהם יש חיבורי USB – הם משמשים רק כרכזת/מפצל USB שמתחבר למחשב דרך המסך, ותו לא.
נספח א' – טבלת רזולוציות נפוצות במסכים שולחניים מודרניים
[TABLE=align: right]
[TR]
[TD]רזולוציה[/TD]
[TD]יחס[/TD]
[TD]שמות שיווקיים[/TD]
[TD]גדלים נפוצים[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]1366x768[/TD]
[TD]16:9[/TD]
[TD]HD[/TD]
[TD]טלוויזיות "32-37 זולות[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]1920x1080[/TD]
[TD]16:9[/TD]
[TD]FHD – Full HD[/TD]
[TD]"21.5-27[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]1920x1200[/TD]
[TD]16:10[/TD]
[TD]WUXGA[/TD]
[TD]"24[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]2560x1440[/TD]
[TD]16:9[/TD]
[TD]QHD / 1440p[/TD]
[TD]"27[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]2560x1600[/TD]
[TD]16:10[/TD]
[TD]WQXGA[/TD]
[TD]"30[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]3840x2160[/TD]
[TD]16:9[/TD]
[TD]UHD – Ultra HD / 4K[/TD]
[TD]"24 ומעלה[/TD]
[/TR]
[/TABLE]
נספח ב' – תאימות יציאות וכניסות וידאו כניסות וידאו
[TABLE=align: right]
[TR]
[TD][TABLE=align: right]
[TR]
[TD][/TD]
[TD]כניסה (מסך)[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]יציאה (מחשב)[/TD]
[TD][/TD]
[/TR]
[/TABLE]
[/TD]
[TD]VGA (RGB , D-SUB)[/TD]
[TD]DVI[/TD]
[TD]HDMI / MINI-HDMI / MICRO-HDMI[/TD]
[TD]DISPLAYPORT / MINI-DISPLAYPORT[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]VGA (RGB , D-SUB)[/TD]
[TD]כן[/TD]
[TD]לא[/TD]
[TD]לא[/TD]
[TD]לא[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]DVI[/TD]
[TD]כן (עם מתאם)[/TD]
[TD]כן[/TD]
[TD]כן (עם מתאם). לרוב לא יעביר אודיו.[/TD]
[TD]לא[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]HDMI / MINI-HDMI / MICRO-HDMI[/TD]
[TD]עם מתאם אקטיבי בלבד[/TD]
[TD]כן (עם מתאם).
לא יעביר אודיו.[/TD]
[TD]כן[/TD]
[TD]לא[/TD]
[/TR]
[TR]
[TD]DISPLAYPORT / MINI-DISPLAYPORT[/TD]
[TD]עם מתאם אקטיבי בלבד[/TD]
[TD]כן (עם מתאם).
לא יעביר אודיו.[/TD]
[TD]כן.
יכול להעביר גם אודיו.[/TD]
[TD]כן[/TD]
[/TR]
[/TABLE]
נספח ג' – קישורים לקריאה נוספת
-
TFTCentral - אתר מקצועי בנושא LCD, הכולל מידע רב:
-
ביקורות על מסכים וציוד כיול
-
מאמרים מקיפים על טכנולוגיות
-
סקירה של טכנולוגיות תלת-מימד (לא עדכנית במיוחד)
-
טכנלוגיות קצב רענון משתנה
[*]AnandTech – אתר סקירות הכולל בין היתר חדשות וביקורות על מסכי מחשב
[*]Lagom LCD Test Images – אוסף רחב של תמונות כיול והוראות כיול למסכים, ללא הצורך בציוד חיצוני
[*]GSync / FreeSync – מידע נוסף
-
ביקורות על מסכים וציוד כיול
-
1
- TN - הזולה ביותר, מאפשרת קצב רענון גבוה וזמן תגובה נמוך, אך סובלת מזוויות צפייה אנכיות בעייתיות, ומציגה צבעים לא מאוד מדויקים (בין היתר בגלל זוויות הצפייה).
-
אתה רוצה לקרוא לזה תרמית פירמידה ולא פונזי? גם מקובל.
כן, זה בהחלט יותר מדויק, ובהחלט יש מאפיינים של תרמית פירמידה, אפילו שלא מדובר בתרמית פירמידה קלאסית.
בתפישה שלי זה איפשהו בין פירמידה לסתם השקעה ספקולטיבית במניות. אין לי תחושה לאן זה יותר קרוב בשלב זה.
-
באמת לא כל כך קשה להבין מה כתוב שם. תוכל להתייחס גם לדבריו של רוביני (עוד פוץ?)
כל בן-אדם שלא מסוגל לדייק במושגים בסיסיים ופשוטים הוא פוץ (משום מה כל הזמן יוצא לי "פות", והאמת זה גם מתאים), אפילו שיהיה לו פרס נובל לכלכלה (שהיא בפני עצמה פסאודו-מדע וכל מה ש"גדולי הכלכלנים" יודעים לעשות זה להסביר אחרי דבר למה משהו קרה, אחרי שהם עצמם קודם לכן טענו שהולך לקרות משהו אחר לגמרי.
ניתן לבחור הספציפי שהתייחסת אליו להנות מהספק שדבריו אולי הוצאו מהקשרם.
יש בועה פיננסית ויש תרמית פונזי. זה לא אותו דבר, ברור כשמש לכל בר דעת שזה לא אותו דבר, וחבל שאנשים בכוונה מבלבלים בין המושגים כי זה דווקא מפריע להבנה אמיתית של פני הדברים.
-
קראתי. פסקה ראשונה:
A recently published World Bank policy research working paper on Ponzi schemes mentions bitcoin as a “naturally occurring Ponzi”, clarifying that it has nothing to do with deliberate Ponzi schemes, as some bitcoin critics have claimed.להמשיך לקרוא?
אז איזה פוץ איפשהו המציא מושג חדש "פונזי טבעי" או "פונזי סחוט טרי" שלא קשור בכלום לתרמית פונזי, ועכשיו כל הפוצים בדיון הזה חוזרים אחריו.
רצח ראדה, הרשעת זדורוב - מבט שני
ב אקטואליה ותרבות
פורסם
זו לא הנקודה בכלל. סתם ההערה המפגרת שלך על "משטרה בצפון הרחוק" שבה כולם "ערסים ודפרים". כאילו, המסקנה שהקורא צריך להסיק היא שבמדינת תל-אביב הנאורה כולם שוטרים ואזרחים לתפארת.
אז במה הם יותר טובים מהמשטרה?