ענקית התוכנה מציעה חבילות פיצויים לעשרות אלפי עובדים, גם בחטיבות Windows ו-Copilot, לצד השקעות גוברות בתשתיות בינה מלאכותית
מיקרוסופט מתכננת להשקיע כ-175 מיליארד דולר בתשתיות ובציוד במהלך 2026, ובמקביל מציעה לעשרות אלפי עובדים חבילת פיצויים כדי שיעזבו את החברה. ענקית התוכנה, שסיימה את שנת הכספים האחרונה ברווח נקי של כמעט 134 מיליארד דולר, ממשיכה להגדיל את ההשקעות בבינה מלאכותית, אבל בכל הקשור לכוח האדם שלה, הכיוון שונה לגמרי. במקום להכריז על עוד גל פיטורים, היא מנסה הפעם לשכנע עובדים לעזוב מיוזמתם.
ב-26 באוקטובר הכריזה מיקרוסופט על תוכנית Voluntary Exit Offer, או VEO, המאפשרת לעובדים זכאים לקבל פיצויים וסיוע במעבר לקריירה אחרת. ההצעה מגיעה חודשים ספורים אחרי תוכנית פרישה קודמת וגל קיצוצים שפגע גם בחטיבת Xbox. הפעם, היקף הזכאים גדול בהרבה.
רבע מהחברה רשאי לפרוש, אבל לא כולם ייעזבו
כ-60 אלף עובדים קיבלו אפשרות לפרוש, אבל איש עדיין לא יודע כמה מהם ינצלו אותה. המספר הזה מייצג כ-27% מ-223 אלף העובדים שמיקרוסופט העסיקה בסוף יוני 2026, והוא אינו יעד פיטורים רשמי. החברה גם אינה מחייבת את העובדים הזכאים לעזוב, ולא כל המחלקות משתתפות בתוכנית.
התוכנית פתוחה לעובדים בדרגה ארגונית 70 ומטה בארצות הברית, קנדה, בריטניה והודו. בניגוד לתוכנית הפרישה הקודמת, שהתמקדה בעובדים ותיקים, הפעם ההצעה מגיעה גם למנהלים בכירים יחסית, כולל בעלי תפקידים בדרג סגן נשיא. בין היחידות המשתתפות נמצאות Windows, Xbox, צוותי Copilot ובינה מלאכותית, לצד מחלקות כספים ומשאבי אנוש. יחידות אחרות, בהן אבטחת מידע, מכירות ושיווק, אינן נכללות במהלך הנוכחי.
העובדים שיבחרו לעזוב יקבלו פיצויים בהתאם לדרגה, לוותק ולמדינה שבה הם מועסקים. החבילות כוללות תשלום כספי, ובחלק מהמקרים גם המשך הבשלת מניות, כיסוי ביטוח בריאות וליווי מקצועי למציאת עבודה חדשה. התנאים דומים במידה רבה לחבילות הפיטורים הרגילות של מיקרוסופט, כך שלא בהכרח מדובר בהצעה כספית חריגה במיוחד. העובדים יצטרכו לקבל החלטה עד תחילת דצמבר, והעזיבות מתוכננות לסוף השנה.
מיקרוסופט כבר בדקה השנה את המודל הזה. באפריל הציעה החברה תוכנית פרישה מוקדמת לכ-8,750 עובדים בארצות הברית, וכ-30% מהזכאים נענו להצעה. ביולי הגיע סבב נוסף של קיצוצים, שכלל כ-4,800 משרות. התוכנית החדשה רחבה בהרבה, אבל החברה דווקא מעריכה ששיעור ההיענות יהיה נמוך יותר, בין השאר משום שהתנאים אינם כוללים בהכרח תמריץ מיוחד מעבר לפיצויי הפרישה הרגילים.
מיליארדים לשבבים, פחות ודאות לעובדים
ההחלטה מגיעה בתקופה שבה מיקרוסופט מפנה סכומים הולכים וגדלים לבניית מרכזי נתונים, רכישת מאיצי AI והרחבת שירותי הענן שלה. בשיחה עם משקיעים ביולי עדכנה סמנכ"לית הכספים איימי הוד את תחזית הוצאות ההון לשנת 2026 הקלנדרית לכ-175 מיליארד דולר. הסכום כולל השקעות הון מסוגים שונים, ולא רק רכישת שבבי AI, והוא מושפע גם מאופן הסיווג החשבונאי של חוזי שכירות למרכזי נתונים.
ההוצאות האלו כבר משנות את המאזן של החברה. בשנת הכספים שהסתיימה ביוני 2026 הוציאה מיקרוסופט כ-115.9 מיליארד דולר במזומן על רכוש וציוד, לעומת כ-64.6 מיליארד דולר בשנה הקודמת. מדובר בגידול של כמעט 80% בתוך שנה אחת. חלק משמעותי מהכסף מיועד למרכזי נתונים ולציוד המחשוב שמאפשר להפעיל את Azure, את Copilot ואת שירותי הבינה המלאכותית שהחברה מוכרת ללקוחות ארגוניים.
וזה לא קורה מפני שמיקרוסופט מפסידה כסף. להפך. בשנת הכספים 2026 היא רשמה הכנסות של כ-331.8 מיליארד דולר, עלייה של 18%, ורווח נקי של כ-133.7 מיליארד דולר. גם עסקי Azure ממשיכים לצמוח בקצב גבוה. אלא שבניית תשתית שתוכל לתמוך בביקוש העתידי לבינה מלאכותית מחייבת השקעות הולכות וגדלות, עוד לפני שכל לקוח פוטנציאלי התחיל לשלם עליהן.
כאן נמצא הקשר המשמעותי בין ההשקעות לבין תוכנית הפרישה. מיקרוסופט אינה טוענת שכל עובד שיעזוב יוחלף במערכת AI, ואין בסיס לקבוע שחבילות הפרישה נועדו ישירות לממן רכישת שרתים. ההערכה הסבירה יותר היא שהחברה מנסה לשנות את מבנה ההוצאות שלה: לשמור יותר משאבים פנויים להשקעות טכנולוגיות, להתאים את היקף הצוותים לצרכים החדשים ולצמצם שכבות ארגוניות שכבר אינן מצדיקות את העלות שלהן.
במילים פשוטות, עובד תוכנה ותיק ומערכת של אלפי מאיצים אינם תחליפים ישירים. אבל שניהם מתחרים על תשומת הלב של הנהלת החברה ועל תקציבים שבסופו של דבר צריכים לייצר תשואה.
מה יקרה למחלקות שיישארו, ולפעילות בישראל?
אחד הסיכונים בתוכנית פרישה מרצון הוא שמיקרוסופט אינה יכולה לבחור בדיוק מי יעזוב. עובד מנוסה שמחזיק בידע קריטי על מוצר ותיק יכול להחליט לקבל את החבילה, בעוד עובד שהחברה הייתה מעדיפה להיפרד ממנו עשוי דווקא להישאר. זה ההבדל בין תוכנית פרישה מרצון לבין קיצוץ ממוקד: היא יכולה להפחית את מספר העובדים, אבל גם להוציא מהארגון אנשים שקשה להחליף.
החשש רלוונטי במיוחד לחטיבות שכבר עברו שינויים ארגוניים. Xbox, למשל, נמצאת בעיצומו של תהליך התייעלות שכולל קיצוץ של אלפי משרות ושינויים במבנה אולפני המשחקים. גם Windows ו-Copilot נכללות בין היחידות שעובדיהן עשויים לקבל הצעת פרישה, מה שמראה שהמהלך אינו מוגבל למוצרים ותיקים או למחלקות תמיכה. אפילו צוותים שעובדים על הטכנולוגיות שמיקרוסופט מציגה כעתיד שלה אינם חסינים מבדיקה מחדש של מצבת כוח האדם.
בישראל, לפחות בשלב הנוכחי, התמונה שונה. תוכנית VEO מוגבלת לארבע המדינות שהוגדרו בהודעה הרשמית, ולכן אינה חלה ישירות על עובדי מיקרוסופט בישראל. הדבר אינו מבטיח שהפעילות המקומית תהיה חסינה משינויים ארגוניים עתידיים, אבל אין בהכרזה הנוכחית הודעה על צמצום כוח האדם הישראלי.
נכון לעכשיו, השאלה אינה כמה מתוך 60 אלף העובדים מיקרוסופט תפטר, אלא כמה יבחרו לעזוב ומה תעשה החברה אם מספר הפורשים לא יתאים לתוכניותיה. תוכנית פרישה יכולה להיות דרך פחות כואבת לצמצם כוח אדם בהשוואה לפיטורים כפויים, אך היא אינה מבטיחה שלא יגיעו קיצוצים נוספים. גם הנהלה שמעדיפה לתת לעובדים לבחור בעצמם אינה מוותרת על האפשרות לקבל עבורם את ההחלטה בהמשך.
מיקרוסופט ממשיכה להרוויח, להתרחב ולהשקיע במחשוב בקצב גבוה. אבל סדר העדיפויות שלה נעשה ברור יותר: ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית מקבלות התחייבויות לשנים קדימה, בעוד שעשרות אלפי עובדים מקבלים הזדמנות להחליט אם הם רוצים להמשיך להיות חלק מהתוכנית.
