Bearlake – מבט מקרוב
מבחר הדגמים הקיימים כיום בשוק הוא מצומצם וכולל בתוכו את דגם ה-P35, ואת מקבילו המתהדר בבקר הגרפי המובנה, ה-G33. למרבה ההפתעה, בעוד שהשניים זהים למעשה בכל הפרמטרים (מלבד השבב הגרפי המובנה, כמובן), דווקא ה-G35, שצפויה להגיע לשוק בד בבד עם ה-X38 המיועדת לשוק הגבוה, תציג תמונה שונה בתכלית. שני הדגמים הנוספים צפויים להשלים את השקת סדרת ה-Bearlake ויופיעו על מדפי החנויות כבר בחודשים הקרובים. בקרוב אנו צפויים לראות גם לוחות אם המבוססים על ערכת ה-G31 המוצעת עבור פלח השוק הנמוך ועל הדגמים העסקיים (Q33 ו-Q35), אך בינתיים נאלץ להסתפק בגרסאות המיינסטרים, שפרטיהן מובאים בתרשימים שלהלן:
מהשוואה מהירה אל מול ערכות השבבים הקיימות הנמצאות בסוף דרכן, ניתן לראות כי אינטל עושה מאמץ נאה בשמירה על סטטוס מוצרים אחיד. או במילים אחרות, סל הפיצ\'רים של השתיים דומה באופן מחשיד, ונראה כי החידושים הטכנולוגיים שמציעה הערכה החדשה שטחיים ברובם.
עם זאת, היות ויש להסתכל על שני המוצרים כאב-ובן אבולוציוניים, נראה כי בכל זאת ישנם שיפורים משמעותיים הדורשים אזכור. בראש נישא יישומו של בקר DDR3 מובנה בגשר הצפוני התומך בתדר מקסימאלי של 1066MHz (רוחב פס תיאורטי המקביל ל-8.5GB/Sec), כמו גם בקר DDR2 המאפשר תמיכה לאחור. למרות תמיכה רשמית מאכזבת בתדר יחסית נמוך (זכרונות DDR2 בעלי רוחב פס זהה נמצאים בשוק מספר חודשים), ידוע לכל שיצרניות הלוחות יאפשרו תמיכה גם בזכרונות הפועלים בתדר 1333MHz, ואולי בעתיד אף כאלו הפועלים במהירות כמעט דימיונית של 1600MHz ויותר.
הרמזים המטרימים מורים גם על שיפורים פנימיים ביכולות בקר הזכרון המובנה. מאחורי השם Fast Memory Access Technology עומדת מסכת שדרוגים שעליה היצרנית ממעטת לפרט, ואותם נאלץ לבדוק בעצמנו במבחני הביצועים השונים.
השבב השני השייך לסדרה הוא הגשר הדרומי החדיש – ה-ICH9 על גרסאותיו השונות (ICH9R ו-ICH9DH), שעל פני השטח אינו מציג שינויים רבים. התמיכה במס\' יציאות SATA במהירות של 3GB/Sec נשארה כשהייתה, ועדיין יוצעו למשתמש שישה חיבורים שכאלה. מס\' יציאות ה-USB גדל ועלה ל-12, רעיון לא רע בפני עצמו, אך אין בכך כדי לכפר על האכזבה האמיתית, שהיא אי-הגדלת מספר הנתיבים המוקצים לאפיקי ה-PCI-Express שנשאר על 22 (16 נתיבים מלאים מהגשר הצפוני, ו-6 נוספים מהגשר הדרומי). מכאן נובע שהמערך המיטבי שמתאפשר למשתמש הוא 16x-4x. על פי המידע שהציגה אינטל בתערוכת קומפיוטקס, דגם ה-High-End של הסדרה, ה-X38, יאפשר מערך מלא של 32 נתיבים בטכנולוגיית CrossFire כמובן (ואולי לראשונה בדגמי אינטל – גם SLI).
ה-Intel Turbo Memory, טכנולוגיה מעניינת למדי שאינטל החליטה לייבא מעולם הניידים, תראה גם היא אור, לראשונה בלוחות האם השולחניים. טכנולוגיה זו מאפשרת אחסון מידע של פעולות חוזרות ונשנות (למשל הדלקת המחשב והרצת חלונות) בזכרון המקביל ל-Flash Memory, ובכך בעצם מקטינה משמעותית את זמן ההמתנה המייגע הנגרם הודות לאחד מצווארי הבקבוק המשמעותיים ביותר במערכת – הכונן הקשיח.
השקת סדרת שבבים חדשה ברוב המקרים מצביעה על התפתחות דומה בשוק המעבדים. גם הפעם המצב אינו שונה, ואנו זוכים לתמיכה רשמית במעבדי הדור הבא של אינטל, וממשיכי דרכם של הדור הנוכחי. לקראת סוף השנה (או במקרה הפחות מעודד – בתחילת 2008) נהיה כולנו עדים להשקת מעבדי ה-45nm הראשונים, עבורם מיועדת למעשה סדרת ה-Bearlake. הארכיטקטורה המשודרגת תפריד בין גרסת ה-4 ליבות, בשם Yorkfield, לבין Wolfdale כפולת הליבה.
השבב הגראפי המובנה שב-G33 עונה לשם Graphics Media Accelerator 3100, וכולל תמיכה בטכנולוגיית \'Clear Video\' שהייתה קיימת גם ב-G965. טכנולוגיה זו, בדומה למקבילותיה מבית NVIDIA ו-AMD-ATI, מאפשרת פענוח חלקי ברמת החומרה של וידאו בהבחנה גבוהה (וכמובן שגם בהבחנה רגילה). בנוסף לכך, קיימים פילטרים נוספים ברמת החומרה, כגון Deinterlacing Filter, האמונים על שיפור האיכות והקלת העומס על התוכנה והמעבד. בקר גראפי זה אינו מציג תמיכה ב-DirectX 10 או ביציאת HDMI\DVI מובנית, ומכאן שהתמיכה היחידה ביציאה שכזו תעשה ע"י שימוש בתקן ה-SDVO של אינטל, הדורש שימוש בכרטיס הרחבה על גבי חריץ PCI-E 16x. לעומת זאת, הבקר המובנה שייכלל ב-G35, צפוי להציג לראשונה תמיכה בגרסת ה-DirectX החדשה, כמו גם ב-Shader Model 4, אך לפי כל הסימנים המוקדמים לא יהיו שיפורים בנושא ממשק ה-HDMI\DVI.