מניסיון העבר אנו למדים כי לדעות מוקדמות אין מקום בתחום האוברקלוק, והחלוקה הנפוצה לפייבוריט-ואנדרדוג הינה חסרת משמעות לחלוטין כאן. למרות הטבע האנושי לחלק את העולם למנצחים ומפסידים, חזקים וחלשים, בתחום האוברקלוקינג, להבדיל מכדורגל או מקצועות ספורט אחרים, הגבולות נשברים בכל פעם מחדש ע"י שחקנים שונים. ואכן, למרות שעל הנייר נדמה כי Gigabyte, הממשיכה עם דגם ה-DQ6 הטוב והמוכר, היא זו שאמורה לתת את מהלומת המחץ בקרב על תדר ה-FSB הגבוה ביותר, הופתענו לגלות כי דווקא ה-Platinum P35 היה זה שאמר את המילה האחרונה. אומנם לא ניתן להתייחס ל-MSI כשחקנית שולית במערך החומרה, אך אם נתבונן במציאות השנים האחרונות, הרי שלא מדובר בשחקנית מובילה בתחום ה-High-End ובוודאי שלא בתחום ההמהרה.
הקרב היה צמוד, ואפילו צמוד מאוד, אך המנצחת ב\'נוק-אאוט\' בסיבוב האחרון היא MSI, שלוח ה-P35 Platinum שלה הגיע לתדר FSB מרשים של 480MHz. לעומת זאת, ה-DQ6 הגיע קרוב מאוד, ואף איפשר POST עד קרוב ל-500MHz, אך נכשל בהעלאת מערכת ההפעלה או בבדיקות יציבות בסיסיות בכל ערך הגבוה מ-475MHz.
הרשו לנו להדגיש בפניכם את משמעות התוצאות, שבמבט ראשון אולי ייראו לכם צנועות למדי. להזכירכם, מערכת הבדיקה שלנו עשתה שימוש במעבד מרובע ליבות, ה-QX6700. בביקורת על לוחות ה-R.O.G של ASUS, הצגנו בפרוטרוט את הגורמים להגבלת ה-FSB המקסימאלי כאשר עושים שימוש במעבדים אלו, בהשוואה למעבדים כפולי הליבה מסדרת ה-E6xxx. בקצרה נזכיר שהסיבה קשורה לטכנולוגיית אותות בשם A/GTL+, המיושמת בתקשורת בין הרכיבים על פני ה-FSB.
המושגים הטכניים הנ"ל התקבצו בסופו של דבר לתוך מציאות עגומה אחת: FSB סופי נמוך והרבה כאב ראש מהתהליך המייגע. לוח ה-Commando של ASUS, שנחשב לאחד הלוחות החזקים (אם לא החזק ביותר) בתחום האוברקלוק, הצליח להניב את אחת התוצאות המרשימות ביותר דאז (במונחים בינלאומיים) ללוח ללא מודיפיקציות – 471MHz. תוצאה זו הייתה רעועה כמו בניין פל-קל שמט לפול, ולמעשה יציבות התקבלה רק בתדר 460MHz, וגם זה לאחר מאמצים רבים.
ברור מאליו אם כן, שאינטל הפיקה את לקחי העבר ותיקנה את שגיאותיה (לפחות חלקית) בסדרת ה-Bearlake. מגמה זו נעוצה, כפי הנראה, בעובדה שמרובעי הליבה הופכים אט אט למעבדי \'מיינסטרים\', ובעיקר בגלל השקתן הקרובה של סדרות מעבדים חדשות (תחילה דגמי ה-6×50, ובעתיד המעט רחוק יותר, ה– Wolfdale & Yorkfield) – כאלו האמורות להציג ביצועי אוברקלוק עדיפים, ויזדקקו לכל תמיכה אפשרית מצד הלוחות.
מעבר לבדיקת ה-FSB המקסימאלי ביצענו בשני הלוחות אוברקלוק בשיטה נוספת, על מנת להגיע לתדר המעבד המקסימאלי האפשרי. התוצאות למעשה היו זהות, וניכר כי ההגבלה נבעה מהמעבד עצמו (ככל הנראה עקב הטמפרטורה שלו).
