קצת כבוד...

[Merrymoon]

...וואי, המפגש אתמול התחיל יבש אבל נגמר עם עוד 2-3 אנשים חביבים בפאב. אכלנו, שתינו, צחקנו, ניסינו לברר למי מאיתנו הבחורה בפינה עושה עיניים, חזרנו -2 בלילה, הלכתי לישון ב-3 וקמתי חצי מתה בבוקר. חיממתי צלחת וזחלתי לי לעבר הטלויזיה לראות מה יש. לא היה כלום, אבל בערוץ 2 היה איזה סרט קצר. מה שגרם לי לא להחליף ערוץ היתה השחקנית הראשית דוידה (אינני זוכרת את שם משפחתה), אותה הסבתא המצחיקה מהפרסומת של חברת החשמל. חשבתי אולי יהיה משהו מצחיק בסגנון "בנות הזהב" או משהו אך טעיתי בהערכה. הסרט עסק ככל הנראה לכמה קשים חייהם של קשישים רבים, גם מפחינה שהם כבר לא חזקים ונמרצים כמו פעם, לא רואים/שומעים טוב, גם מפחינה כלכלית, אך מה שמטריד ביותר היה שהסביבה לא מקלה עליהם.

לסרט קוראים "יומולדת עם גפילטע פיש". התחלתי לצפות היכנשהו בנקודה בה השחקנית הראשית, אישה מאד קשישה, עולה לאוטובוס והנהג מאיץ בה "תעלי כבר!" ועד שהיא עלתה, גם ספרה את הכסף לאט כי היא לא רואה טוב, והנהג אפילו לא חיכה עד שתתיישב ופשוט נתן על הגז והקשישה העומללה התעופפה באויר, נפלה ועיקמה את הרגל. הנהג, במקום לעצור, לבקש את סליחתה ולעזור לה להתיישב פשוט צעק עליה "אמרתי לך, שבי כבר!", והיכן היא היתה צריכה בדיוק לשבת? המקומות הפנויים היו רק בסוף האוטובוס ואיש לא ממש הסביר פנים ונתן לה לשבת... האישה הלכה מאוחר יותר לקופ"ח לרופא שהפנה אותה לרנטגן. מהבית היא התקשרה ושם - מערכת ניתוב השיחות של קופ"ח. היא הקישה את השלוחה הנכונה לרנטגן ואולטרסאונד ושם עונה לה בחורה ושואלת מה רצונה. הקשישה עונה:"אני צריכה צילום" -"איזה צילום?" -"רנטגן, רגיל", אז הצעירה פשוט אמרה שהיא תפנה אותה "לאן שצרייך" והחזירה אותה לאותה מערכת לניתוב שיחות שהיא כבר נתקלה בה קודם. הקשישה פגה סבלנותה והיא טרקה את הטלפון והלכה להכין גפילטע פיש שבנה כל כך אוהב שהיה זה יום הולדתו. מאוחר יותר התקשרה המזכירה של בנה ומסרה לה שהוא אינו יכול לאסוף אותה מביתה והיא תצתרך לקחת אוטובוס או מונית והבטיח להחזיר את ההוצאות. היא רצתה לדבר עם בנה שהיה בישיבה ואמרה למזכירה חסרת הסבלנות שהיא תמתין על הקו כי זה נורא חשוב. בסוף הבן התפנה לדבר איתה ואמר לה "אויש, נו, לא יכולים לבוא לקחת אותך כל פעם...!". לבסוף היא התייאשה והתקשרה למונית. שם עד שענו לה, הטלפון החזיק את השפורפרת וצעק משהו חצי שעה לשאר הנהגים עד שענה לה ואמר שלגמת-גן זה 70 שקל והיא אמרה שחסר לה קצת אז אם אפשר שיעצור לה ליד כספומט שהיא תוכל להוריד ולשלם את הסכום המלא אז הוא צעק לה "גברת, אל תבלבלי לי את המוח" וניתק אז הישישה נטלה את הגפילטע פיש ופסעה לאיתה לעבר תחנת האוטובוס. לבסוף עד שהקשישה הגיע עד לבית בנה השעה כבר היתה מאוחרת ובמקום קבלת פנים, הבן ישב עם הילדים מול הטלויזה וראה משחק. אשת הבן גרעה בה "מה לוקח לך כ"כ הרבה זמן?! צריכים לחכות לך עד שנשב לאכול, כבר הילדים גוועים ברעב!...". בזמן הארוחה הבן שואל "מה נשמע?" ואז איך שהיא באה לענות לו נשמע גול והוא קפץ לטלויזה והתעלם ממנה לגמרי. לבסוף הוא החזיר אותה לביתה והיא כולה מצוברחת. הוא שואל (סוף סוף בלי הפרעות) מה קרה, אז היא אמרה שהיה לה יום רע, נפלה, עיקמה את הרגל, התשלום מביטוח לאומי מאחר וכיו"ב. הוא שאל אם היא צריכה כסף אך היא אמרה בכעס שלא, שהיא רק רוצה לדבר לפעמים איתו, כמו פעם על כוס קפה, על מה וכך ועלתה לביתה. אחרי כמה דקות הבן עולה אליה ושואל אם יש לה בבית קפה, היא מחייכת והולכת להכין וכאן נגמר הסרט.

נשמע משהו יבש ומשעמם ודפוק אבל חוצמזה, זאת המציאות שאנו חיים בה. אין כבוד לאדם מבוגר. אף אחד לא פותח להם את הדלת (והדלתות האלו בקופ"ח או בקניון או בת"מ בחוף הכרמל האלו יכולות להיות ממש כבדות!). כולם מאיצים בהם "נו כבר, אין לי זמן" (לכם אין זמן?... עוד יומיים אומרים עליה קדיש ולך אין זמן?!). איש לא קם לפנות מקום באוטובוס. דברים מינימאליים שפעם היו חובה כמו תשלום מס הכנסה. קרה לי מקרה שנסעתי הביתה באוטובוס מהבי"ס בחורף אחד והיה מפוצץ. אני עמדתי כי עוד מעט והתחנה שלי ובדיוק עצר האוטובוס ועלו עוד נוסעים. ביניהם היתה קשישה לבושה יפה, כנראה לאיזה אירוע, גילה היה מעל 80 ככל הנראה והיא נעמדה מול זוג פריחות מכיתה י' או י"א, יכול להיות מהבי"ס שלי (אני הייתי בי"ג וכבר לא הכרתי אף אחד) או מבי"ס "גולדה" שבפ"ת שגם היה במסלול. היא נעמדה לידן בכוונה לרמוז להן שיקומו, אך אלו לא הסתכלו עליה. אישה כנראה מכובדת, רגילה שלאדם זקן צרייך לפנות מקום באוטובוס, לא ציפתה למה שקרה אח"כ. פקעה סבלנותה והיא אמרה לאחת מהן, תקומי בבקשה ותני לי לשבת. אז הכונפה הקטנה פתחה עליה כזאת ג'ורה... צרחה עליה וקיללה אותה "כוסאממו, מה אני צריכה לקום לך יא חתיכת $%#!". איך הסבתא לא קיבלה התקף לב באותה שניה אני לא יודעת, אני גם שבץ במקומה הייתי מקבלת כי הייתי מה בשוק. איזו אישה מבוגרת אחרת לבסוף נתנה לה לשבת והיא התיישבה וקיפלה את ידייה ושרוול המקטרון שלה עלה קצת וחשף ספרות מקועקעות של מספר, כמו שיש לכל מי ששהה אי פעם במחנה ריכוז. לכל הרוחות, לא דיי שהיא אישה מבוגרת, שהיא עברה הרבה, גם ניצולת שואה, אז למה היא הגיע לגיל הזה? לחמה על חייה כדי לעלות לארץ ולראות את זה? הרבה יהודים לא רצו לחזור לגרמניה אחרי המלחמה ודווקא עלו לארץ. מה שבטוח שהיא לא היתה מקבלת שם כזה יחס היום ותשלומי ביטוח לאומי, קצבאות זיקנה ותשלומים לניצולי שואה שם לא היו מאחרים לה ואף אחד לא היה מנסה לגזול מהם אחוזים (מס).

הלאן הגנו? אין כבוד יותר בעולם הזה? קצת סובלנות! לא כואב, לא עולה כסף... אם זה מה שקורה היום לאנשים זקנים, אז מה יקרה כשאנו נזדקן? ישימו אותנו במחנות ריכוז לזקנים??? אגב, במלחמה היה גם דבר כזה, לארים דווקא, אבל זה גרף הרבה זעם מהציבור. מה יקרה בעוד 50-60 שנה? לדעתי, אם המצב ימשך כך, לא תישאר לנו מדינה. האנושות מושתת על אנושיות, על כבוד הדדי, על עבודה, על מדע, על סובלנות... בלי זה אנחנו כלום.

[WarMachine]

קראתי הכל, עד כמה שזה מעצבן ומקומם אני כבר מזמן הפסקתי להתרגש מסיפורים כאלה כי זאת המציאות שאנו חיים בה, אני לא אומר שצריך להשלים איתה אבל אני כבר הפכתי להיות אפטי לכל מה שהולך במדינה הזאת.

[Milk-Inc]

^^^

כמה שזה עצוב , אבל אתה צודק... :

[darkman]

מה לעשות אנחנו חיים בחרא של מדינה עם חרא של אנשים

מה עושים?!

עוזבים.

[ביז'ו המוס]

פשוט בושה מה שהולך היום בארץ.

ומה אתם מנסים להגיד? שהגלל "שכולם" עושים רע לאנשים אז גם אנחנו צריכים?

ומה זה יעזור אם נעזוב? יהיה יותר טוב בארץ הזאת?

[Milk-Inc]

ומה אתם מנסים להגיד? שהגלל "שכולם" עושים רע לאנשים אז גם אנחנו צריכים?

WTF?! איפה ראית שמישהו אמר את זה?

[darkman]

לא אבל לפחות לא נסבול.

[ETB]

מה לעשות שיש לנו שר האוצר וכל פקידיו מתיחסים לכל הזקנים ולאמהות החד הוריות כנטל.

גם העלה להם את הזקאות לפנסיה, וגם הוריד את קצבה לזקנים.

ואז הזקנים צריכים ללכת לבית תמחוי בשביל מנה חמה ובשביל פת לחם, פשוט זוועה.

לא לכולם יש כסף לשלוח את ההורים שלו למקומות יוקרתיים כמו בית ראשונים, שיוכלו לחיות את חייהם בשיבה טובה.

והישישים לא תמיד יכולים לקבל עזרה מהילדים שלהם מבחינה כלכלית, כי כידועה DVD לא יעזור להם ממש.

כשאני רואה זקן עולה על אוטובוס וכל החלק הקידמי תפוס, אני תמיד מפנה להם מקום, אפילו שאני מת מעייפות והרגליים רוצחות אותו, אבל לא תמיד הזקנים רוצים שתפנה להם את המקום, כי כנראה זה פוגע בהם.

ובקשר ליחס שתיארת של התתי אדם האלו (פרחות,צ'חלות,פקצות, ערסיות,גם ממין זכר) שמתייחסים כך לזקנים, כנראה לא קיבלו חינוך בבית, אני זוכר אפילו שהיו פעם תשדירים (לפני הרבה הרבה זמן, שעוד היה ערוץ אחד) בטלויזיה החינוכית על פינוי הכסא לישיש באוטובוס, היה גם בכמה תוכניות חינוכיות כמו דובי הדוברמן על יחס עדיב כלפי זקנים (פאק איך הכול חוזר עליי).

אני לא מצפה שנעבור שטיפת מוח כמו פעם בימי ערוץ 1 של התשדירים העזויים של פעם (בסגנון של מעוצת הירקות, או משטרת ישראל על חפץ חשוד) , במיוחד שיש היום את כל הגרויים של התוכניות המצוירות, אבל ראבק קצת תוכן חינוכי לא יזיק.

[WarMachine]

זה לא משנה אם יהיה תוכן חינוכי או לא, אני מצפה מכל אחד שמתיימר לקרוא לעצמו אדם אנושי להבין בעצמו מה צריך לעשות במצבים כאלה, הרי כל אחד מתייחס לסבא וסבתא שלו הכי טוב בעולם ורוחש להם כבוד אז מה הבעיה לעשות זאת גם לאנשים אחרים? זה מגיע להם.

[ariebel]

כן כי רק בארץ אין סבלנות לקשישים... :

בהרבה מדינות זה ככה, כי אם כל הכבוד וגם לי יש סבתא שאני מאוד אוהב

שגרה איתנו, הקשישים הופכים לנטל בסופו של דבר לא משנה מה תגידו.

נכון צריך לכבד ולתת להם לשבת באוטובוסים במקומות הראשונים וצריך

להתחשב בהם יותר כאשר הם לקוח שבא לקבל שירות.

ואני ראיתי הרבה פעמים נהג שנותן גז לפני שהאישה המבוגרת שעלתה

לאוטובוס שילמה לו ואז אמנם לרבות הן לא נופלות אבל הן מטלטלות בחזקה

ואני בטוח שזה לא הדבר הכי נעים שיש.

אז מה שמפריע לי פה שמייחסים את חוסר הסובלנות לאזרחים קשישים

ובכלל רק לישראל, כאילו במדינות אחרות התופעה לא קיימת

(ראה ערך: רוסיה, גרמניה, צרפת, איטליה, ניו-זילנד, אנגליה וכיו"ב).

[ETB]

זה כן משנה, כי נתקלתי באנשים שמתיחסים להורים שלהם כאל זבל, רק לקבל כסף הם יודעים.

וזה כן קשור לחינוך, ואני לא מצפה מהטלויזה שתעשה את זה, אבל המדיה הזאת ידוע כיותר עוזה נזק חינוכי מאשר מועילה.

לכן אני מצפה שתשפר את התכנים של בשעות הצפיה לילדים.

ברור שרוב החינוך של הילד נופל על הסביבה שמגדלת אותו, ולפעמים הסביבה הזאת לא תמיד מספיקה.

[WarMachine]

מה שמפריע לי פה שמייחסים את חוסר הסובלנות לאזרחים קשישים

ובכלל רק לישראל, כאילו במדינות אחרות התופעה לא קיימת

(ראה ערך: רוסיה, גרמניה, צרפת, איטליה, ניו-זילנד, אנגליה וכיו"ב).

חלון לאקטואליה: אני רוצה לראות איך מתייחסים לקשישים בסינגפור?

[ETB]

דיי, חלאס כבר עם הסינגפור, נשבר כבר עם ההשוועה המטומטמת הזאת בין ישראל לסינגפור, איך אפשר בכלל לעשות כזאת השוועה למדינה דיקטוטרית.

כמו שאי אפשר לעשות השוועה למדינות נאורות כמו פינלנד ושוודיה, ששם הזקנים חיים בשיבה טובה.

ישראל זה ישראל, ולא צריך בכלל להתחיל להשוות בינה למדינה אחרת.

[ruler]

בקשר לסיפור עם הנהגי אוטובוס-אני פעם נסעתי לבצפר בבוקר והיה אוטובוס ריק עם איזה 5 אנשים סה"כ ועלו זוג זקנים. הזקן נתן לאישתו לשבת ובעצמו המשיך לעמוד (כנראה שיחק אותה גבר... :) הנהג אמר לו לשבת והוא המשיך לעמוד (כנראה שיש גם זקנים ערסים...) . אחרי זה הזקן כמעט נפל מעצירה פתאומית שעשה הנהג (זה לא היה בכוונה) ,הנהג עוד פעם אמר לזקן לשבת וסופסוף הוא התיישב.

כמו שאפשר להבין מהמקרה הזה כנראה שהזקנים הם כבר לא כאלו חכמים והם באמת נייהים נטל.

[DXT]

מה לעשות אנחנו חיים בחרא של מדינה עם חרא של אנשים

מה עושים?!

עוזבים.

כמובן, הפתרון הפשוט, לברוח מהבעיה.

ומה זה המשפט המפגר הזה, עם כל הכבוד, "חרא של מדינה עם חרא של אנשים"?!

אתה רוצה, תעזוב, אף אחד לא מכריח אותך להשאר. אבל תבין שבתור אזרח של המדינה אתה צריך לפחות להראות לה טיפה כבוד.