כולנו כבר שמענו את עול הגזרות הכלכליות וידוע לנו על השלכותיהן על השכבות החלשות בחברה, עתה אחרי שנה קוצרות אותן שכבות את הפירות הבאושים של משרד האוצר.

עובדי ערים, כפי ששמעתם, לא מקבלים משכורות, חלקם אפילו במשך כשנה או שנתיים (!!). המצב דומה למה שקרה ברוסיה אחרי האינפלציה הגדולה של לאחר המהפיכה, כאשר אנשים עבדו, לא קיבלו שכר ואם זאת פחדו להתפטר מחשש שלא יקבלו את שכרם שבשבילו עבדו. עם כל המחסור שנוצר, עלה רף הפשע למידות בלתי-ניתנות לתפיסה (או סיבולת) בכל תחום - גניבות, פריצות, שודים ואף הגיע לכך שאנשים חטפו אנשים/ילדים ברחוב לצורך מכירת איברים להשטלות במערב או לעבדות/זנות. האם לשם מובילה דרכינו? וכי מי ישמור שזה לא יקרה וכיצד? ההבטחות מפוזרות מכל עבר, מפוליטיקאים, אנשי דת, נגיד בנק ישראל ושאר נביאי שקר ולנו לא נותר אלא להוציא אנחת יאוש ולחכות לטוב.

הרוצים אתם להציץ לרגע לחייהם של אותם אנשים שמוגדרים כחיים מתחת לקו העוני? אשמח להביא דוגמאות...

עובדי ערים שלא שולם להם שכר - צ'קים חוזרים, בנקים שמסרבים לתת הלוואות, מקרר ריק, בושת פנים מול חברים שמהם לוו כסף שהרי עדיין לא נתקבל השכר ממנו ניתן להחזיר. שוב לראות את הילד מסתובב ברחובות במקום לצאת עם חבריו לקייטנה (אם בכלל לא בוטלה, תקציבי המתנ"סים והמרכזים הקהילתיים גם הם בקנטי) או להסתובב בעיר/בים, אפילו לארטיק אין כסף... עוד שנת לימודם בפתח, משמע ששוב צרייך להוציא אלפי שקלים בשביל ה"חינוך חינם" הזה על ספרים, ילקותים, מחברות וכלי כתיבה. ותחשבו מה קורה כשיש יותר מילד אחד בבית... ישנם גם כאלו שצריכים לממן תרופות שאגב, תודות לתקציב, רבות מהן קוצצו להן מסל התרופות ועתה החולים נדרשים לרכוש אותן באופן פרטי, לעיתים במאות שקלים או יותר. הנכים, גם בקצבאותיהם קיצצו, משמע כל הדברים הנ"ל, רק שאנשים אלו לא יכולים אפילו לקום וללכת לעבוד כי חלקם לא מסוגלים פיזית לעבוד וגם מעסיקים פעמים רבות נמנעים מלהעסיק אדם בעל אחוז נכות כי משמעות הדבר שצרייך לתת לו פוליסת ביטוח ייחודית, תוספת שכר מיוחדת, במיוחד אם יש לו ילדים (או הרבה ילדים) ואף לספק לאותו אדם גישה לנכים (במרבית המוסדות לא מכירים כנראה את המושג) ולתת לו חנית נכים נגישה וקרובה. למי יש כוח לזה?

אמהות חד הוריות. רבים לא מדברים בשבחן ומציגים אותן כאינקובטורים לתינוקות שלא עובדים ורק מתלוננים. אתם מכירים אמהות חד הוריות שלא קיבלו יותר מדיי מהגירושין או כאלו שאין להן קריירה? אני מכירה! אלמנה בת 45 בערך, אם ל-4 ילדים. כשבעלה נפטר, היו 2 בנותיה הגדולות בתיכון, ילד ביסודי, סבתא מבוגרת ותינוק בן שנה על הידיים. המשפחה של האב התנגדה לנישואים מלכתחילה ומסרבים להגיש עזרה. הביטוח הלאומי ושאר משרדים "אדיבים" כנראה לא עזרו אחרת המסכנה לא היתה צריכה לעבוד ב-3 משרות ולישון שעתיים בלילה באוטו בין המשמרות. היא עושה הכל בשביל הילדים שלה. אם זה ציוד יקר למגמת גראפיקה בשביל בנותיה, אם זה לחגוג בר-מצווה נורמלית לבן, ואם זה לשלוח אותו ואת אחיו לקייטנה בקיץ ואם זה לקנות להם בגדים הולמים ואוכל. האישה הזאת, פשוט כמשמעו מדהימה, ואם זאת היא השתגעה. לא, לא אישפזו אותה אבל סף הסיבולת שלה הוא דיי נמוך עכשיו. באסיפת הורים כאשר מורה מגעילה אחת העליבה את ביתה, היא פשוט תפסה אותה בצוורון החולצה וצרחה לה בפרצוף "יא בת-ז***!". האם באמת צרייך להביא נשים אלו, שסבלו כבר דיי, למצב נפשי וכלכלי כזה? בשביל מה? בשביל שהילדים שלהן יסתובבו ברחובות כי האמא צריכה לעבוד ואינה יכולה למצוא או לממן מעון או שמרתף? שיגדלו עבריינים בגלל מה שהם רואים כתוצאה מהסתובבות ברחובות? זה קורה גם במשפחות הכי טובות... הבת הגדולה במשפחה הזאת, גם היא הרגישה שהיא לא יכולה יותר. בשנת השירות ה-1 שלה, היא נפקדה, גילחה את הראש והחליטה שהיא בודוהיסטית. היא איבדה אביה, ראתה איך אמא שלה סובלת בעוד שכל משפחת האב יורקת לה בפנים ובעוד שהם נאבקים על חייהם. מזל שהיא נהייתה רק בודוהיסטית (וחזרה לעצמה אחרי חודש מחבוש...) ולא התדרדרה לסמים כבריחה מהמציאות המסריחה. כמה כמותה עוד ישנם כאן? אגב, גם אבות חד-הוריים במצב לא יותר טוב. לא רוצים להעסיק אותם בגלל תוספות שכר שהם דורשים וכל אותן סיבות שבגללן גם לא מעסיקים נכים.

מצב הקשישים היום הוא ביזוי ולעג למושג "גיל הזהב", שכן, רבים מהם חיים בזוהמה של עצמם ולא מסוגלים לתפקד בצורה תקינה ולטפל בעצמם. אמא שלי מטפלת (ללא תשלום) בזוג קשישות שנמצאות לבד בארץ. הן בנות למעלה מ-85 (אחת מהן בת 92), לא רואות טוב, לאחת יש סוכרת ובעיות ברגליים. הביטוח הלאומי סיפק להן מטפלות בעבר אך ללא פיקוח ואלו נהגו לגנוב מביתן (ולא היה הרבה מה לגנוב) ואחת אפילו הביאה את בן-דודה הנרקומן שניסה לסחוט אותן באיומים - העומללות פחדו לפתוח את הדלת ובמשך ימים ארוכים לא יצאו כלל מפתח-דירתן. הבית ישן  ועל סף התמוטטות. בכל מקום יש ריח של הפרשות, קורי עכביש ואבק. הן לא רואות טוב ובקושי זזות ואין הן מסוגלות לנקות. ה"מטפלת" מעולם לא עשתה את זה וסתם לקחה כסף. מצב הקשישים בארץ הוא בזיון והם מתביישים לגשת לילדיהם (במידה וישנם) כדי לבקש סיוע (שכן אולי גם לאלו קשיים כלכליים ואין הם יכולים לכלכל גם את הוריהם יחדיו). לא מעט קשישים (ולא רק...) התאבדו בגלל המצב הכלכלי בשנים האחרונות, כמה מיתות שווא כאלו צריכות לקרות כדי שהממשלה תרים את הראש ותבין שאין ואין מאין לקצץ בקצבאות של החלשים.

נגיד בנק ישראל יצא היום בנבואה חדשה, לפיה הוא מבטיח להקטין את העוני ב-4% (זהו?!) בתוך 10 שנים (מה?!), להגדיל את שוק העבודה העברי, לצמצם עובדים זרים במשק, להגדיל קצבאות לקשישים ולאלו שלא מסוגלים לעבוד (מעניין איזה קריטריון יקבע זאת...), השקעה בחינוך באיזורים חלשים וחיזוק מקצועות ריאליים ושפות זרות, הגדלת הקצבאות לפי מספר הילדים, הנהגת פנסיה תעשוקתית חובה וכו'... הכל נראה טוב ויפה על הנייר אבל איך הוא מתכוון לעשות את זה? הרי לא נשמע כי הוא הולך להוציא מיליארד וחצי שקלים מכיסו בכל שנה בשביל ליישם את זה. נדמה כי הוא מנסה להפוך את עצמו למעין לוחם חברתי, בהצלחה קטנה ממועטה, שהרי לכולם ידוע שהוא היה זה שניהל בעשור האחרון את מדיניות הריבית הגבוהה ועל ראשו נופל חלק ניכר מההאשמות על האבטלה והמצוקה הכלכלית בארצינו. הכל מזמרים באוזנינו על צמיחה כלכלית במשק, מראים לנו תרשימים בצורות יפות וצבעוניות של גרפים ו"עוגות", אבל בשטח - העם רוצה לחם וביבי אנטואנט אומרת: "אם אין לחם - איכלו עוגות". מה זאת אומרת בעצם? שרק המעמדות העליונים הם אלו שבעצם נהנים מהצמיחה הכלכלית (יותר ויותר אגב) בעוד שהשאר רק ממשיכים לצנוח מטה מה שמביא אותנו למסכנה שאין דבר כזה צמיחה בשטח אלא אם קיים צמצום משמעותי של הפער בין המעמדות הסוציאו-אקונומיים בחברה הישראלית. אבל איך דבר כזה קורה כשהמדינה מעדיפה להחזיר את חובותיה מכיסם של עניים, קשישים, נכים חסרי אונים, במקום לעשות זאת מכספם של אלו שבכרס שלהם זה לא יפגע - ההון. לא נשמע שיהיה סבל משמעותי (אלא דמעות תנין) אם יטילו מס של כמה מאות שקלים על ההון אבל משום מה הממשלה חושבת שזאת הפרה הקדושה שאין לפגוע בה. למה? האם זה בגלל שהם אוכלים מצד וההון הוא הצד שלהם?...

   תחשבו על זה...

הבעיה אני חושב שכבר לא אכפת לנו. יותר מזה, אנחנו חושבים שמגיע להם, לעניים, להיות איפה שהם. אימצנו את השיטה האמריקאית כל כך יפה והפנמנו את חוקי המשחק, שרק החזקים שורדים. אם פעם להיות מוצלח אמר להשקיע בלימודים/עבודה/וכו' היום צריך להיות תחמן/קומבינטור על מנת להשיג משהו, כדי "לא לצאת פראייר". איפה הסולידריות ואיפה החמימות הישראלית, הסחבקיות שאנחנו כל כך מתגאים בה? היא מתה ממזמן אם אי פעם בכלל הייתה קיימת (כבר מזמן לא הייתה איזה מלחמה טובה)..

אם באמת היה לנו אכפת היינו יוצאים לרחובות ומשנים משהו במדינה הזאת. אבל בעצם, עזבו אותכם יהיה בסדר...

הבעיה אני חושב שכבר לא אכפת לנו. יותר מזה, אנחנו חושבים שמגיע להם, לעניים, להיות איפה שהם. אימצנו את השיטה האמריקאית כל כך יפה והפנמנו את חוקי המשחק, שרק החזקים שורדים. אם פעם להיות מוצלח אמר להשקיע בלימודים/עבודה/וכו' היום צריך להיות תחמן/קומבינטור על מנת להשיג משהו, כדי "לא לצאת פראייר". איפה הסולידריות ואיפה החמימות הישראלית, הסחבקיות שאנחנו כל כך מתגאים בה? היא מתה ממזמן אם אי פעם בכלל הייתה קיימת (כבר מזמן לא הייתה איזה מלחמה טובה)..

אם באמת היה לנו אכפת היינו יוצאים לרחובות ומשנים משהו במדינה הזאת. אבל בעצם, עזבו אותכם יהיה בסדר...

למה לדבר כאילו יש לך את כל הניסיון בעולם?

תמיד היה חרא ותמיד יהיה חרא.........

עם ישראל בנוי בשביל שיהיה לו רע......

גם בשנות ה50 היה רע להרבה מאוד אנשים שרק אז הם היו רק מזרחיים ולאפחד לא היה אכפת....... עכשיו שלכולם רע (כן גם לאשכנזים) אז כולם עושים כאילו עכשיו התחיל להיות רע ופעם היה יותר טוב

פעם לא היה יותר טוב היה אותו דבר....... ולמעשה בשנה האחרונה נהייה הרבה יותר טוב אבל כמובן כשיש ממשלה ימנית חייבים למצוא דרך להראות שרע לכולם......

בעצם פעם היה יותר טוב..... אנשים לא ישבו ובכו שרע להם הם ניסו לשפר את המצב

נראה לי 60% מהמשפחות במצוקה יש 2 פלאפונים והם מעשנים...... במקום להתלונן שהם לא מקבלים קיצבה שיפסיקו לעשן ושלא ישתמשו בפלאפון ואז לא יצטרכו קצבה

בקשר להומלסים זה משהו אחר...... אבל ההומלסים היו פעם אלה שהיה לה 2 פלאפונים ועישנו

זה מה שקורה כשהעיתונים היומיים מפרסמים בהדגשה דיווחים יום יומיים רגילים של עיתוני הכלכלה.

זה נכון שהיה מיתון, מיתון קשה וארוך במשך כמה שנים, אח"כ נרשמה האטה במיתון, ז"א שהמיתון הלך וירד וההאטה הגיעה לאפס. אח"כ התחילה צמיחה (לא מזמן) וכבר היום די ברור שהיא חיובית ורצינית.

בכל זאת.

המצב הקשה שאליו נקלעו משפחות רבות בארץ לא נגרם מקיצוצי הממשלה. ממש לא. תוציאו את זה לגמרי מהראש. זו דמגוגיה זולה וההתחבאות מאחוריה רק מרחיקה אותנו מהפיתרון.

פעולות הממשלה נעשו בשביל להחזיר את כל מקבלי הקצבאות שחייהם נעשו קשים מנשא עם השנים למעגל העבודה כדי לאפשר להם קיום בכבוד. בשביל זה היה צורך לקצץ בקצבאות כדי שמצד אחד יגדל התמריץ לעבוד ומצד שני יוקטנו הוצאות הממשלה כך שניתן יהיה להוריד מיסים כדי שהעבודה תשתלם עוד יותר.

פעילות מבורכת שניתן להעריך שאילו נעשתה כבר לפני עשור או שניים לא היינו מגיעים למצב משקי גרוע כמו שהגענו.

ברור גם שלא ניתן להרגיש באופן מיידי בצמיחה. המדדים מצביאים על כך ראשונים, הקפי הצריכה עולים ורק בשלב השני והשלישי מורגשת באמת ההתרחבות במשק ברמה שניתן לחוש בה דרך עומס מודעות דרושים ואוירה כלכלית חיובית - זה לוקח קצת זמן.

עובדי הרשויות בהחלט נמצאים במצוקה אדירה אך כל תשלום שמנסים להעביר אליהם נבלע ישר על ידי הנושים של הרשויות שנמצאות בגרעון עצום. גרעון זה מקורו בשחיתות של אותם עובדי עיריות בעצמם שרגילים בשגרת יומם להחתים כרטיס ולעשות כלום, לסדר מכרזים מכורים למקורבים בעלויות מוגזמות, לקבל שוחד מכל מי שמעיז לתת להם וכמובן להתנגד אוטומאטית לכל תוכנית הבראה שתנסה לחלץ את עירייתם מגרעונה.

אין ספק שיש מה לשפר (והרבה) בתמיכה החברתית שלנו בנכשלים ובמוגבלים. איננו עושים די בכך וכנראה שגם ארוכה הדרך עד שזה יקרה.

הבעיה שרוב הציבור נפגע ממנה כלכלית היתה אוכלי החינם של הקצבאות ועובדי המדינה שהעמיסו את עולם על הציבור וגררו את המשק אל פי התהום.

הצמיחה כבר פה והיא בדרך אל כולנו.

הצמיחה כבר פה והיא בדרך אל כולנו.

אם היא כבר אז איך היא יכולה להיות בדרך?

סתם סתם

זאת גישה נכונה

אל תתייחסו לעיתונים....

המטרה שלהם היא לא לגרום להרגיש טוב אלא למכור עיתונים

שהייתי קטן שאלתי את אמא שלי למה אין עיתונים שמראים את הדברים הטובים היא ענתה "כי זה לא מוכר"

אצבע מאשימה יש להפנות לכל  אלה שיולדים יותר משני ילדים, ובגללם לכל נפש יש פחות.

הבעיה היא שאנשים לא חושבים מראש מאיפה הם יתנו אוכל וחינוך לילדיהם.

צריך לחשוב ולשקול היטב לפני שמחליטים לא להשתמש בקונדום.

כל המשפחות שהתרבו ללא  אחריות כעת תקועות עם חבורת ילדים עניה, שבמקומה היה יכול להיות ילד אחד או שניים שהיו מסתדרים עם המעט שיש.

האנשים שבאמת צריך לרחם עליהם הם נכים וקשישים שבאופן מוצדק אינם יכולים לממן את מחייתם, ומובטלים שמראים נכונות אמיתית למצוא עבודה ולחזור למסלול, ולא מחכים כדי למצוץ את הקצבאות עד הסוף.

כל העולם נמצא בתהליך התרבות קטסטרופלי, שמונע בחלקו על ידי דתות וצרכים רוחניים כגון כבוד או כפיה חברתית.

הדבר המפחיד בכך שהסיר הרותח יתפוצץ בסופו של דבר למלחמה גרעינית שתשמיד את המליארדים שלא היו צריכים להיות פה מההתחלה.

כולכם מביאים כאן נקודות נכונות אבל אי אפשר רק למצוא את האשמים ולשימם על הגרדום. לדותן, למדינה שלנו יש הרבה מאד חובות, תקציב הביטחון דורש יותר ויותר (יש חיילים במוצבים שאין להם מה לאכול וקצינים שאוכלים קייטרינג בקריה). זה לא הגיוני לקצץ לקשישים ולנכים כי זה לא מה שיגרום להם לצאת לעבוד... ואמהות (או אבות) חד הוריות? מישהו צרייך גם להשגיח על הילדים כך שכאן האמא נקרעת בין הבית לעבודה. אתה יודע שאסור להשאיר ילד מתחת לגיל 8 לבד בבית בלי בייבי-סיטר כי אז משרד הרווחה יכול להאשים אותך בהזנחה? אבא שלי נכה והוא עובד ועבד למרות נכות של 40%. הוא עדין לא קיבל שום הכשרה שהובטחה לו אז עכשיו הוא עובד עבודה שחורה בשמירה על איזה מחסן. אתה רוצה להגיד לי שהממשלה לא קולטת שנותני העבודה בעצמם מעסיקים פועלים זרים כי שכרם נמוך והם מעדיפים אותם על ישראלים (כי ישראלי לא יתן לך הרגשה כאילו אתה בעל עבדים...). אנשים בריאים בגופם ובנפשם מתקשים למצוא היום עבודה! אנשים עם תואר שני במשפטים הולכים ושוטפים חדרי מדרגות כי אין, אין עבודה! איך אתה גם רוצה שסבא/סבתא בני 80 ילכו לעבוד??? ולמה לקצץ להם בקצבה? למה? אני חושדת שזה בגלל שהממשלה אל מעוניינת לגבות מיסים גבוהים יותר מההון כי אלו ממנים את מסע הבכירות שלהם והם מקבלים מהם את כל השוחד. הרי הם לא ירקו לבאר שהם שותים ממנה - הם ירקו לזאת שהם שואבים ממנה (העם)!

בקשר למשפחות מרובות ילדים, אפילו עזבו מרובות, מי אמר כאן שמי שיש לו יותר מ-2 ילדים הוא מקור הבעיה? אז זהו, שאני אהיה בנאדם הרבה יותר מאושר אם כל זוג על הכוכב הזה לא היה מביא יותר מ-2 ילדים כי הפיצוץ אוכלוסין על הכוכב הזה מתחיל להיות מורגש וזה נורא. הבעיה היא שבארץ אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להגביל את שיעור הילודה (שהשנה היה הנמוך ביותר בתולדות המדינה) כי יש לנו צורך קיומי בלשמור על רוב יהודי (או לפחות לא ערבי...) בארץ. לא יודעת מה איתך, אני יודעת שאני רוצה 3 ילדים, אחרי שראיתי ילדים של אל"ם שלי, אני רוצה יותר. מה לעשות? מה כן, זה באמת לא צודק שאנשים שאין להם כסף לאוכל ממשיכים להשריץ בקצב. אני משווה אותם לפעמים עם אלו באפריקה שמתים כמו זבובים מרעב ואיידס ועם זאת ממשיכים להביא ילדים וחושבת "UNICEF לא צריכים לשלוח להם אוכל וכסף, הם צריכים לשלוח להם קונדומים ולהגיד להם לחזור לקניבליזם כי זה יפתור להם את בעיות הרעב, האיידס ופיצוץ האוכלוסין". אבל זה בלתי אפשרי, זה בלתי מוסרי, ללכת ולעשות לכל העניים עכשיו סירוס/עיקור כימי (למרות שבמקומות מסויימים עושים את זה להומלסים...). ישנם גם רבים אחרים שנמצאים במצוקה שלא הזכרתי. ילדים שההורים שלהם מתעללים בהם בכל דרך אפשרית והעובדים הסוציאליים (שלכל אחד יש כ-200 מקרים על הידיים...) חסרי עונים ולמשרדי הרווחה כבר לא נשארה תחתית לגרד.

זה לא ייתכן שיקצצו לחלשים! אני אומרת להטיל מס על ההון כי זה הדבר הכי הגיוני. הם לא ירעבו אם יטילו להם מס של כמה מאות שקלים נוספים - הזקנים, הנכים, ההורים הבודדים, החוסים והנכים - כן!

את שוכחת דבר אחד, ההון הוא מה שמניע את המדינה ואת העולם.

למה שזרים ישקיעו בישראל שהיא מדינה מערבית שלוקחת מהם מיסים רבים כשלדוגמא הם יכולים להשקיע בטאראג'יקיפליקיטאקיסטן שם כוח העבודה זול והמיסים נמוכים?

מדינות מערביות מפסידות בגלל שלכל משקיע יש מאות אלטרנטיבות יותר זולות.

תוסיפי לזה את העובדה שישראל היא מדינה נטולת כל משאב טבעי, בעלת אקלים נוראי, ובעלת אוכלוסיית אוכלי חינם, ותתחילי להבין למה הרבה אנשים עושים את הדבר הנכון ועוזבים.

אני מבינה את זה יפה מאד, אבל אם נחשוב רק על עצמינו, נמצא את המידנה במצב הרבה יותר חמור מעכשיו. כל כך הרבה אנשים טוענים שהם פטריוטים, אבל הם לא עושים כלום בשביל שבאמת יהיה פה משהו. למדינה אולי אין הרבה משאבים טבעיים (אנחנו מייצרים גיר, חצץ, בטון, קוסמטיקת ים המלח הייחודית רק לנו, אנו מייצאים בננות ומוצרי ביטחון). לישראל יש פוטנציאל תיירותי עצום שנפגע בגלל הטרור. אם לשים את המצב המדיני בצד, ולגרום להון להשקיע בתיירות ואם זאת להציע משרות לישראלים ולהחיות את המושג "עבודה עברית" - יכול מאד להיות שנצליח.

תוסיפי לזה את העובדה שישראל היא מדינה נטולת כל משאב טבעי, בעלת אקלים נוראי, ובעלת אוכלוסיית אוכלי חינם, ותתחילי להבין למה הרבה אנשים עושים את הדבר הנכון ועוזבים.

צודק.

אני אומר לכם מעכשיו - אין לכם מה ללמוד כאן במוסד אקדמאי בתקווה להשתלב לאחר מכן במקצוע בלי ויטמין P (היינו פרוטקציה). מי שמשויך, מקומבן.

נקודה. אני חושב ברצינות לקחת את הדברים ולעזוב. לאחרונה יעד כמו אוסטרליה נראה לי כאופציה טובה. אין לי בעיה של שפה, אני רוצה להצליח מבחינה כלכלית ולא נראה שכאן המקום לעשות את זה אלא בשימוש במרמה, עשיקה והונאה. חבל לי לעזוב, אבל אם אין לי כאן עתיד אז אין ברירה... : :-X

אז מה שאתה אומר בעצם זה שבשחיטות, מדיניות הקומבינות, הנהגת הפגיעה בחלשים וכל זה יחדיו הם בעצם המתכון לסיומו של החלום הציוני? שלישראל אין עתיד?

אז מה שאתה אומר בעצם זה שבשחיטות, מדיניות הקומבינות, הנהגת הפגיעה בחלשים וכל זה יחדיו הם בעצם המתכון לסיומו של החלום הציוני? שלישראל אין עתיד?

בהנחה שזה כוון אלי:

אין ספק שההישגים של המדינה בהתחשב במספר השנים בהן היא קיימת הם גדולים. אך עלינו לזכור שכל המפעל הזה לא היה קיים לולא עזרה של "גורמים מבחוץ", היינו כל מה שלא מקורו בארץ אלא מגיע מחוצה לו כדי לפתח, לחזק ולהעצים את המדינה. כרגע, המצב הביטחוני הוא עקב האכילס של כולנו והעניין הזה גורם להתשה של החברה באספקטים רבים. אני מאמין שאם יפתר כל המשבר הביטחוני, ישראל תוכל להביט קדימה. אך כל עוד זה לא המצב, הרי שתקוע לנו מקל בגלגלים.

בלי להתחשב בזה, אני יודע שאני רק קורא ללינץ' עצמי כאן, אבל כרגע.... כרגע עד לכתיבת שורות אלו, ההימור של הרעיון הציוני היה לשווא.

אם מסתכלים על מספר ההרוגים מאז קום המדינה ועוד היום, יהודים שמתו כדי להמשיך לקיים אותה, הרי שאין סיכוי שמאז תום הקרבות במלה"ע השנייה ועד ימינו אנו, היה אחוז תמותה שכזה בגלל אנטישמיות. כרגע אנחנו עם מעל 20 אלף הרוגים עבור מעל 5 מיליון יהודים. אין סיכוי שבגולה, היו יהודים מתים בסדר גודל כזה בגלל היותם יהודים.

ותחשבו על זה.

ציונות ועבודה עברית הם דברים שהיו פה בתקופה שבה עלו לארץ יהודים רבים מאירופה.

מאז המדינה התפתחה, האוכלוסיה שינתה פניה, והמציאות של החיים בקרב הערבים במדינות השכנות ובשטחים סוף סוף פרצה את הדלת עליה התדפקה שנים רבות כל כך.

אי אפשר להתחרות בעם ששם לעצמו מטרה להתרבות יותר מאיתנו, ועוד כזה שמאוחד לגמרי תחת תחת הרעיון להשמיד את מדינת ישראל בזמן שאנחנו מתווכחים על היותנו כובשים או לא.

יום יבוא ואנחנו נשוב לנדוד ולהיטבח ברחבי הגלובוס.

טוב, קודם כל, אני יודעת שאני שבה להיטווח (או יותר נכון, להתפנק) ברחבי הגלובוס כי אני לא רואה כאן עתיד ממליון ואחת סיבות והן לא בטחוניות כלל. עכשיו אפשר לחזור לנושא הכלכלה...?

בטח שתתפנקי באירופה\ארה"ב\אוסטרליה\קנדה, כמו כל היהודים שם.

אבל אחרי כמה דורות בום המשטר הישראלי נופל ומתחילים פרוגרומים.

אפשר לסכם את הת'ראד הזה ולומר שהמצב גרוע, וכנראה ימשיך להיות גרוע.

כל אחד יסתפק בפחות ופחות עד שנגיע למצב של הודו ואפילו אפריקה.

אפשר רק לדחות את זה, לא למנוע.