מעניין ופותח עוד זוית נוספת על התחום, שלא תמיד אנו ערים לה:

כמו מדוע עד עתה נוידיאה עדיין מייצרת את המאיצים הגראפיים שלה בליטוגרפיה מיושנת יחסית של 12nm בעוד ש- AMD כבר

שנה רוכבת על 7nm. מדובר במצב כזה בו AMD (ועוד כמה חברות בתעשיית השבבים כמו אפל למשל), קנו את כל הקצאת היצור

הזמינה ב- 7nm אצל TSMC, מצב שהוביל לכך שלא נותרה הקצאה זמינה לנוידיאה בסבב הנוכחי.

 

אז איך נוידיאה מטפלת בסיטואציה ?

תחילה היא מחפשת חלופות אצל יצרני שבבים נוספים, כמו למשל אצל סמסונג. וסוגרת מולה חוזה להקצאה על 7nm שככל

הנראה שם ייוצר הדור מאיצים הבא שלה - זה שיושק על פי ההדלפות הטריות כבר בחודש מאי הנוכחי.

 

אבל, אחרי שהיא חטפה את המכה הזו, שאין לה הקצאה ב- 7nm אצל TSMC, היא החליטה לסגור לעתיד את ההקצאה

של TSMC בדור הבא 5nm ולסגור בכך ל- AMD כל מקום לרכב על הפס יצור הזה, לפחות בתחילת חייו על הכביש כשהוא עודנו יהיה צעיר.

 

בקיצור - מפתחות השבבים בעולם נלחמות זו בזו על הקצאות יצור בליטוגרפיה מתקדמת (נוכחית ועתידית), תוך שהן

חוסמות האחת את השניה מלזכות בנתח יצור בלטוגרפיה חדשה, בכך שהן קונות את ההקצאות במלואן ומונעות אותן מהמתחרה.

זוהי כבר מלחמה מסוג שונה, שאינה על טכנולוגיית השבב עצמו, אלא על נתחי ייצור של השבבים במטבעות השבבים העולמיות. 

 

לראייתי הדבר פוגם בסופו של דבר בצרכן הסופי, כי הדבר דוחק לעיתים מתמודדות מלהשתתף בסבב אך מהסיבות הלא נכונות,

מה שמוביל בעקיפין לייצר יתרון משמעותי ליצרן שכן תפס נתח יצור על פני מתחריו שנמנעה מהם האפשרות לאותו דור ליטוגרפיה,

וכך יכול לספסר במחירי מוצריו ולהאמירם בהיעדר תחרות בריאה ותקינה. בסופו של דבר מי שנדפק מכך זהו הצרכן,

ומי שנהנה מרווחים מופרזים ושמנים אלו הזוכים באותו סבוב של ליטוגרפיה.

 

אם אני הרגולטור ומודע למצב הזה, אז אני נכנס לתמונה ומייצר אילוץ, שמחייב את מטבעות השבבים להקצות

למפתחות השבבים נתח יחסי סביר לכל אחת מהן, על סמך פרמטרים שיקבעו בצורה מושכלת, על ידי וועדת מומחים

במשרד הרגולטורי האחראי על הנושא. כך יובטח שלכל השחקניות תהיה הזמדנות שווה זו לזו, או שווה עד כמה שניתן,

ולייצר תחרות ראויה לשמה, להציע לצרכן מחיר תחרותי ובריא בכלכלה חופשית.

 

 

אכן, החיים קשים !

גם אם מרוויחים מיליארדים !

למה לTSMC אין מפעל ייצור מתחרה...?

ביזנס זה ביזנס.

המגמה היא למקסם רווחים, גם אם חברות אחרות יחטפו ריקושטים.

אין שום עניין שיויוני בתעשיה, יש היצע, ביקוש, ברוטו ונטו, גם אם נהרוג את התחרות כדי למקסם את הרווח.

 

אף אחד בתעשיה הזוו לא אידיאליסט כדי למקם את השוק בתחרות שפויה כדי לתת LEVEL MAX מוצר בMIN מחיר רק כדי שלכולם יהיה מה לאכול.

או במילים אחרות, מבלי להתיימר לחדש דבר,

יש הרבה זמרים, אבל רק 2 מהם גם יוצרים - 

סמסונג ואינטל !

אלה גם כותבים וגם שרים, מי פחות טוב ומי יותר.

כל האחרים, "חסכו" על המפעלים, אז על מה יש להם להתלונן ?

וכפי ש - No-One  ציין, הכל ביזנס.

בחזית אחת החברות כותשות אחת את השניה, ובאחרת מספקות

רכיבים אחת לשניה, הכל הולך, העיקר שיראה רווח ברבעון .....

הבעיה בתחום השבבים היא מונופוליזם. יש מעט מדי שחקניות שנשארו בתחום, סביבות 2 בכל סגמנט.

שתי מטבעות שבבים רציניות שיכולות לשרת את הלקוחות, ושתי מפתחות שבבים בכל תחום (CPU או GPU).

 

התוצאה ?

אין תחרות משוכללת.

 

ממצב שכזה מרוויחים בעלי המניות של היצרניות, ונדפקים הלקוחות.

אני תמיד בעד קפיטליזם ושוק חופשי, חוץ מאשר כשזה פוגע בתחרות משוכללת. זה אסור שיפגע.

 

במחקרים בתחום נמצא כי צריכים להיות 5 שחקנים באותו מגרש, על מנת שתחרות משוכללת תתחיל לקרות.

דוגמא טובה מהשוק הישראלי, כל עוד היו רק 3 שחקני סלולר המחירים היו בשמיים. בא כחלון, החליט לפתוח

את השוק לתחרות ואישר רשיונות לשחקנים חדשים להכנס למגרש ולהתחיל ולהתחרות אל מול הטריאופול שהיה

בשוק הישראלי (סלקום,אורנג',לפאפון).
אז עלינו ל- 8 שחקנים כבר בשנה הראשונה לפתיחת הרשיונות בשוק, ובמכה אחת המחירים לצרכן בישראל
נעשו לזולים ביותר ברמה עולמית בתחום הסלולר. מדהים . יותר זולים מארה"ב.

 

אנחנו לצערי רחוקים מאד ממצב של 5 שחקנים בתחומים הנסובים, וזה לא משהו הולך להשתנות,

בגלל מחיר החדירה המאד גבוהה, שמונע משחקנים חדשים להכנס למגרש.

 

כדי לפתח שבב CPU או מאיץ GPU מאפס, ולנסות להתמודד אל מול הנסיון הנצבר בן 40 שנה לפחות

בתעשיה הזו כמו שיש לשחקניות וותיקות, צריכים כמות כסף כל כך גדולה, עשרות מיליארדים רבים של דולרים,

עד שזו משימה שהיא כנראה מסוכנת מדי ולא רווחית דיה למשקיע, לכן לא נמצא מי אשר מוכן להרים את הכפפה.