סרטון:

 

סיכום קצר בראשי פרקים:

על שבב זיכרון GDDR5 בודד בנפח 1GB, גובות היום חברות הקרטל של עולם הזיכרון כ-9 דולר. זאת, בשונה מכ-6 דולר אשר גבוה בסוף שנת 2016. ישנה עליה מלאכותית של 50% כאן. משמעות הדבר הוא שאין ליצרניות דוגמת אסוס וגיגהבייט רצון למכור שוב כרטיסי מסך מתקדמים במחירים הרשמיים שלהם. כרטיס כמו GTX 1070 שמכיל 8 שבבים צריך לעלות 24$ יותר כברירת-מחדל. כמובן שבפועל המחיר מתנפח משמעותית יותר

 

חבילת HBM2 בודדת הוצעה בכ-40 דולר וכיום מוצעת בכ-80 דולר ויותר.

 

זיכרון GDDR6 בשבב אחד צפוי להיות מוצע ליצרניות בכ-11 דולר, למרות שעלות היצור שלו תהיה דומה ל-GDDR5. נפח של 2GB לשבב בודד אמור לחסוך לכולנו כסף עם השתלה בכמות נמוכה יותר בשביל להגיע לאותם 8GB. בפועל, אנחנו צפויים לשלם יותר בין כה וכה.

 

תקלה ביצור או כל תירוץ אחד בכל מפעל של אחת משלושת יצרניות הקרטל (הייניקס, סמסונג ומיקרון) תגרום לכולם בלי יוצא מן הכלל להעלות מחירים בהתאם. אין מפסידים בשוק הזה, רק מרוויחים.

 

וייפרים של סיליקון יוצעו למרבה במחיר על מנת למקסם רווחים. אפשר להפיק עד 8000$ מוייפר בודד אם השבבים יוקדשו לסוג הזיכרון היקר והמשתלם להם ביותר. בהתאם לכך הם מייצרים. זיכרון DDR4 סטנדרטי למחשבים הינו מבין הפחות משתלמים לקרטל הזיכרונות ולכן בין סיבות אחרות המחיר זינק בצורה כה משמעותית.

 

עליית המחיר המלאכותית גרמה לרווחי שיא בין יצרניות הקרטל והן הציגו עשרות אחוזים של שיפור ברבעונים האחרונים.

 

שוק הפלאש בעולם כרטיסי הזיכרון מסוג SD וכונני SSD דווקא לא נפגע במיוחד. הוא בריא למדי אך יכל להיות זול יותר בכ-10-15% ממה שהוא היום.

 

נראה שאין לצרכנים כל כך איך להשפיע על הקרטל המדובר. הדרך היחידה לעצור את השתוללות יצרניות הזיכרון היא דרך משפטית חריפה ושלל הגבלות. אחת כזאת מתבשלת מחשש לתיאום מחירים ואי-אמון.

 

 

 

מעניין מאוד.