שתי זוועות בבתי ספר... - עמוד 2 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

שתי זוועות בבתי ספר...


R0ck

Recommended Posts

היו... בערך שלוש... זהו. מורים זה עם צבוע שאוהב רק מי שמלקק לו ומתחנף אליו. למדתי את זה על בשרי ומשום כך בעתיד אני אהפוך את בית הספר למגרש חניה כשהמורים נעולים בחדר המורים שהם שיפצו שנה שעברה ביחד עם החדר של המנהלת בכמה עשרות אלפי שקלים...

אתם יכולים לחזור לדיון...

זה כל כך עצוב שאתה צודק...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 39
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

בקשר לחתולה פשוט כואב לי הלב אני לא מבין איך יש את הרוע הזה לפגוע במשהו קטן וחמוד שלא עשה לאף אחד שום דבר!!

ובקשר לשנאה שלכם למורים - תעשו שטויות כמה שאתם יכולים ותעשו הרבה צחוקים!, תהנו מהתקופה הזאתי כמה שאפשר! אבל תהיו מודעים למה שאתם עושים ותדעו מתי להגיד עד כאן!

אני אישית עזבתי את בי"ס שנה שעברה, אני חיי לי חיי דרור וחופש, כל היום עם החברה, קצת עם החברים, עובד, מרוויח את כספי וקונה חומרה חזקה ;)

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כן.. יש מורים טובים. אבל רובם פשוט לאמותאמים למקצוע הזה שדורש כוח התמדה סבלנות וסובלנות הרבהיותר מכל מקצוע אחר. אני תמיד אמרתי שהמורה צריך להיות פסיכולוג, כי הרי הוא זה שמחנך את דור העתיד זה אמור להיות אחד המקצעות החשובים (משהו כמו מרצה פרופסור באוניברסיטה)

רק חבל שפה בארץ וברב העולם לא רואים את זה ככה.. ואנחנו נהיים גרעוים יותר משנה לשנה וכך גם המורים :\

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

היו... בערך שלוש... זהו. מורים זה עם צבוע שאוהב רק מי שמלקק לו ומתחנף אליו. למדתי את זה על בשרי...

you're a sad, sad little man

אני מאוד מצטער בשבילך ש"למדת על בשרך" שמורים זה "עם" צבוע. באמת.

תפסיק לז*** ת'מוח בסדר?

מעטים, ואפילו מעטים מאוד המורים שנותנים ציון ו/או יחס לפי כמה שמלקקים להם.

למען האמת, אני יכול להזכר רק באיזה מורה אחת כזאת בכל ה"קריירה" שלי.

מה שכן, תמיד שומעים סיפורים מכלמיני אנשים שלא הולך להם באיזשהו מקצוע או משהו כזה, והם יספרו לך כמה שהמורה מניאק, ומחלק ציונים רק לפי ליקוקים ועוד כלמיני.

אני לא אומר שאין מורים גרועים, מורים טיפשים או מורים שלא מגיע להם לדרוך על החניה של בי"ס כלשהו. אבל הרוב המכריע לא כאלו.

...שהם שיפצו שנה שעברה ביחד עם החדר של המנהלת בכמה עשרות אלפי שקלים...

תגיד לי, ממתי למורים יש איזושהי החלטה מה קורה בבי"ס מבחינת שיפוצים וכאלה? אני יודע שבבי"ס שאני לומד בו יש משהו כמו 2 מורות ואיזה 2 מזכירות, שפחות או יותר מחזיקות את כולם בביצים, הן כביכול ה"ועד", וזהו. שאר ה-200 מורים (ואפילו יותר, אני לא זוכר כמה בדיוק.... בי"ס גדול....) חסרי השפעה ממשית על מה שקורה. ואין לזה שום קשר לתכונות של מורים-אלא רק לבירוקרטיה מטומטמת ואנשים שקיבלו פתאום כח לידים ולא יודעים איך הם אמורים להשתמש בו.

ועוד משהו: כמו שאמרו לך פה פעם-לפני שאתה יוצא בהצהרות מתלהמות ודביליות, תחשוב, למשל, איך היית מדבר אם אמא שלך הייתה מורה?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

כן.. יש מורים טובים. אבל רובם פשוט לאמותאמים למקצוע הזה שדורש כוח התמדה סבלנות וסובלנות הרבהיותר מכל מקצוע אחר. אני תמיד אמרתי שהמורה צריך להיות פסיכולוג, כי הרי הוא זה שמחנך את דור העתיד זה אמור להיות אחד המקצעות החשובים (משהו כמו מרצה פרופסור באוניברסיטה)

רק חבל שפה בארץ וברב העולם לא רואים את זה ככה.. ואנחנו נהיים גרעוים יותר משנה לשנה וכך גם המורים :\

קבלו משהו: (אני מפרסם בפוסט נפרד כי זה נהיה ארוך.....)

עמדתי מובטל, אבל וחפוי ראש מול פקיד לשכת התעסוקה.

-"אדוני מחפש עבודה?" הוא שואל בעיניים מבטלות.

-"כן," אני אומר, "משהו מכובד, ואפילו מכביד," כשאני מנסה עדיין לשמור על פירורי גאוותי.

הוא עלעל, מצמץ, כחכך, צחקק ושוב עלעל:

-"מורה?? אדוני רוצה להיות מורה?"

-"כן, בוודאי," גאווה בגרוני ולא רעד בקולי. ודמיוני פרש כנפיים, כיצד יושב לי כבודי שנגזל.

ראיתי עצמי עומד בכיתה וידי פרושות כמנצח, עיני נוצצות בגאוות הידע והסמכות, ומולי תלתלים סדורים ועפעפיים מרותקים. ואני מלמד ומקשה, ושואל ומפתיע, וכותב ומוחק, ומגביה קול ומטעים כראוי, והזרם ... הו הזרם המתוק של החשמל המדגדג עובר בי, גולש ממני אל הפיות הפעורים, האוזניים הכרויות והעיניים הפקוחות לרווחה. והכול אומר שירה, והכול קורא תודה, הללויה!...

-"לאדוני יש תעודות?" מצניח אותי הפקיד ארצה.

-"בוודאי, תיק מלא תעודות, במה להתחיל?" אני שואל, מעפעף עין בסיפוק של הערכה עצמית.

"תעודות המעידות על השכלתך, בבקשה." ואצבעות ידיו מתופפות על שולחנו.

אני שולף-מלטף את תעודות התואר השני במקרא, לשון, ספרות וארכיאולוגיה, ומניח אותן בגאווה על שולחנו, ואיני שוכח להניח מול עיניו גם את תעודת ההוראה שהוענקה לי לאחר לימודים של שנתיים בחוג לחינוך באוניברסיטה.

הפקיד מרפרף בחוסר חשיבות ומניח בצד.

-"אדוני עבר קורס בקרב מגע ?! אדוני יכול להיקלע למצוקה בכיתה ויהיה עליו להתגונן !!"

-"בוודאי" ואני שולף תעודת בוגר קורס ג'ודו, ג'יאוג'יצו, "אפילו חגורה בקרטה," ואני מנקה באצבעי הקטנה פירור לא נראה מן התעודה המוצהבת, אך הדופק מחסיר פעימה.

הפקיד מביט במבט מפוקח: "אדוני ישתדל רק להדוף מכות, וידאג רק להתחמק מהן, ולא ייטול יוזמות ולא יחזיר, יש חוק זכויות לתלמיד. אדוני בוודאי שמע על כך?!"

אני מבטל תהייה זו ושולף תעודת משפטן. אנחת רווחה בקרבי. מה טוב שידידי כבר הכינני שאזדקק לכך מול התלמיד ומול הוריו התובעניים.

-"לאדוני יש קול חזק ועמיד?" מקשה הפקיד.

-"בוודאי" ואני שולף תעודת גמר בקורס לפיתוח קול, חיזוק שרירי הגרון ומיתריו, תעודת הסמכה לנושם-סרעפת ומדבר-מבטן. "אני יכול להדגים" וקולי טנור.

"מה טוב שהכינותי עצמי," אני מהרהר בהקלה.

-"לאדוני יש ידע באילוף?"

"???" אגלי זיעה ראשונים על מצחי.

-"אדוני יכול להיפגש שם עם תופעות שאין הוא רגיל אליהן: שיהוקים, גיהוקים, קרקורים, צרחות, צעקות, משיכות, נשיכות, בעיטות, חבטות, יללות, דהרות פראיות... אני מקווה שלאדוני הסבלנות והיכולת להתגבר על כך?"

-"א-דו-ני !" אני אומר לו בקול גאה, ומושך כל הברה והברה. אתה מדבר עם אומן, עם מומחה, מקצוען ברמה," ואני מראה לפקיד המביט בתימהון תעודה, כי בארץ גלותי, בטרם עליתי ארצה, הייתי מאלף אריות בקרקס העירוני. ולהדגמה קלה תקתקתי בלשוני, מצמצתי בשפתי וליטפתי לאותו פקיד על פדחתו ובקצה גרגרתו בליטוף מרגיע. נחה דעתו.

-"אדוני יודע את תורת העזרה הראשונה?"

-"בטח," אני מנפח חזי בגאווה, ושולף תעודת חובש קרבי. לתימהון שבפני השיב הפקיד: "נפצעים שם, אדוני, הם רצים שם, רודפים זה את זה, מכים ונושכים, מושכים ובועטים, נופלים וגולצ'ים, נחתכים וזבים. אדוני, אני מקווה, אינו רגיש לדם," והוא אוסף אל חיק השולחן גם את התעודה הזו.

-"אדוני יודע משהו על יחסי מין בגיל הנעורים?"

-"??!!??"

-"אדוני יצטרך לשוחח על כך עם תלמידיו בשיעורי חינוך, על אהבה ומין, ויחסים, ומה אסור ומה מותר. אדוני השתמש כבר בקונדום????" והוא מניף גבות אל על.

המבוכה בי רבה ואני כועס על החדירה לפרטיותי.

-"סליחה?" אני רוגז קמעה.

-"איידס, אדוני, איידס, לא שמעת על איידס?" הוא פורש כפו כמניפה. "אדוני יצטרך להסביר לתלמידיו כיצד נמנעים מאיידס, אדוני יצטרך להסביר על אמצעי מניעה, אדוני אפילו יקבל ערכה להמחשה..."

אני נשנק.

-"על סמים אדוני שמע?" והוא כממתיק עמי סוד גלוי לכול. "אדוני יודע לזהות משתמש, מסומם, מתמכר, מוכר או 'פושר'?!"

זיעה זורמת בין שכמותי. "ככ...ןן" אני מגמגם. "הייתי בהודו, ראיתי שם כמה מעולפי-עיניים ומזוגגי-מבט, זבי-נזלת עם גיחוך תמידי, מרחפים, וחשבתי לתומי שזה רק שם.... גם כאן??"

הוא מביט בי ברחמים.

-"אדוני חייב לדעת שיהיה עליו להתמחות גם ב 'זהירות בדרכים', 'הכנה לצה"ל', 'פחד מבחינות', 'חשש מלחצים', 'זיהוי מתייאשים', לימוד 'לקויי למידה'... אני חש שכפות רגלי מזיעות.

-"סססססליחהה.." אני מנסה, והוא ממשיך:

-"אדוני יצטרך להיפרד מביתו למספר ערבים ארוכים בשנה: טיול שנתי, סיורים לימודיים, ערבי-תלמידים, מסיבות, הצגות, בילויים, אספות מורים, אספות הורים, ישיבות מחנכים, ישיבות מורי המקצוע, אספות כלליות, מועצות פדגוגיות, התרמות... אדוני כבר היה בהצגת תיאטרון עם מאתיים תלמידים...???"

-"אדוני יחתום לי כאן, כי ברור לו, שבדיקת מבחנים עד השעות הקטנות של הלילה, התכוננות לשיעורים, הכנת תרגילים, חיבור מבחנים, תיקוני עבודות בסופי שבוע, הם על חשבונו, חשבון זמנו וחשבון החשמל שלו... ויידע אדוני, כי הוא צפוי לשיחות ליליות רבות עם הורים טורדניים, שזמנו הפרטי של אדוני אינו נחשב בעיניהם."

אני מכחכח בגרוני, דופק קלות על השולחן, מנסה להסב תשומת לבו, ולעוצרו משטף דיבורו, אך הוא ממשיך לירות ללא עפעוף:

-"אדוני חייב לדעת, כי בלילה, בטיול מדברי, יצטרך אדוני לנטוש את מיטתו הנוחה וללון עם עשרות תלמידיו המרעישים, ובמקום יצועו הטוב ירבץ אדוני על החול או על אבנים או באוהל בדואי צפוף. אדוני חושב שהוא יישן, או לפחות יצליח לעצום עיניו, אחרי יום של טיול מפרך? אדוני טועה, הוא יצטרך להסתובב טרוט-עיניים ולהשגיח היטב שלא יקפצו לים או יתגנבו לעיר הקרובה, או ישתכרו, או ישאפו נרגילה! ולמחרת, אחרי ליל השימורים, ייאלץ אדוני לקפץ בוואדיות, ולדלג על ההרים, ולהמשיך להשגיח על השיות חסרות הרסן, שלא ירוצו ויפלו, חס ושלום, או יפצעו או יצנחו אל תחתיות תהום, רחמנא לצלן."

-"אבל יש חופשות," אני אומר לו בייאוש גובר, אוחז בקרש הצלה אחרון, וכבר דמעות בעיני, "יש חופשות," אנוח, ארגע, אאסוף כוח..."

-"תשכח מזה," מלעיגות עיניו, וזוויות פיו מלגלגות: "השתלמויות, השלמות חומר, ישיבות, הכנות... טרום ישיבות... טרום הכנות..."

הכול מחשיך בעדי, והנשימה כבדה.

-"אני רואה, שאדוני חש ברע, אולי מים?" וכוסו בידו.

גרוני יבש, ואני מלחשש במבוכה: "ואני בסך הכול רציתי ללמד תנ"ך, אהבת , קצת היסטוריה..." וידי צונחות בייאוש גלוי אל צדי גופי.

-"אולי אדוני מבקש עבודה קלה יותר?" אני חש בקולו סימפטיה והשתתפות בצער.

-"כן," אני אומר לו בהקלה רבה ובתקווה. "אני מבקש ממך לרשום אותי לעבודה במחצבות..."

מאת: יוסי נינוה - ס/מנהל תיכון הדרים, הוד-השרון

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

זה גם תלוי מאוד איפה אתה גר. זה קובע את "איכות" המורים שאתה מקבל.. יש תיכונים אני חושב במרכז הארץ שיכול ללמד אותם פרופסור (לא כל הזמן אבל נניח פעם פעמיים בשבוע). והמורים שמה גם יותר "שקולים". לא בכל מקום אבל הרוב. עכשיו במקום נניח כמו איפשהו בדרום נניח ירוחם או קריית-גת, אתה לא תראה את זה קורה. וגם אנחנו כתלמידים (רובנו לפחות) לא יכולים להכליל, לומר לעשות הכללות של "כלל המורים רעים\טובים" כי יש לנו נסיון מוגבל מאוד בקרב מע' החינוך והמקסימום שלנו זה 2-3 בתי ספר - יסודי, חטיבה, תיכון (רובנו לפחות). יש גם בתי ספר מושחתים שאם אבא שלך מקורב אל משרד החינוך, ויש לו מכתבון מפסיכולוג.. הבן שלו שלא הגיע חצי מהשנה לבצפר יילך למגמת 5 יח"ל.. זה לא מושחת זה קפיטליזם.....

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

יש גם בתי ספר מושחתים שאם אבא שלך מקורב אל משרד החינוך, ויש לו מכתבון מפסיכולוג.. הבן שלו שלא הגיע חצי מהשנה לבצפר יילך למגמת 5 יח"ל.. זה לא מושחת זה קפיטליזם.....

אני לא יודע מי הסביר לך על קפיטליזם, אבל זה מאוד מושחת. (אלא אם כן דיברת בציניות ואז...... ;D )

וזה קורה הרבה. המון. מעבר לכל פרופורציה. ולא בכלמיני "בתי ספר מושחתים", אלא בכל מקום כמעט. וזה מתחיל ממש להרגיז, במיוחד כשאתה מכיר את הילדים של האנשים שציינתי בפוסט הקודם שלי ("2 מורות ו-2 מזכירות"), ואתה מגלה שהם קופי של ההורים. בלעעעעעעעעעעע.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תתפלא, אבל אני גר במקום שכוח אל כמו טירת כרמל (יצא חרוז)

וכאן יש לנו מורה לכימיה שהוא פרופסור... למעשה כל המורים למדעים...

והמורה לספורט הוא דוקטור...

המורים ממש טובים, התלמידים לא הכי...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

תתפלא, אבל אני גר במקום שכוח אל כמו טירת כרמל (יצא חרוז)

וכאן יש לנו מורה לכימיה שהוא פרופסור... למעשה כל המורים למדעים...

והמורה לספורט הוא דוקטור...

המורים ממש טובים, התלמידים לא הכי...

טירת הכרמל? איזו שכונה... אני משרתת בבסיס שם וגרה בבסיס. קפוץ לבקר בש"ג פעם.

נחזור לעניינינו, הת'רד נסחב למקומות רחוקים ולא קשורים אז חשבתי, הווה נפתח ת'רד על מורים וכמה אנו שונאים

את בית הספר. זה תמיד חביב.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...