^ המונח virtual memory שקול למונח swap file.

 

זהו למעשה תהליך של הדמיה של נפח זיכרון גדול יותר מה- RAM הפיסי שיש זמין במחשב.

 

זאת באמצעות כתיבת תוכן הזיכרון הפיסי (שיש לפנותו כי אין מקום ב- RAM) אל קובץ שיושב בכונן הקשיח.

לכן קוראים לו זכרון וירטואלי, כי הוא לא באמת זיכרון פיסי, אלא זיכרון שמדמה אותו.

 

הבעיה הפרקטית/שימושית כאשר מערכת ההפעלה נכנסת למוד שהיא מבצעת page swapping , היא זחילת

המערכת עד כדי במקרי קיצון, קרטוע רבתי ומערכת בלתי שמישה לחלוטין.

 

קרה לי לא אחת בשנים האחרונות עם מערכות מבוססות חלונות 7 עם רק 2GB RAM.

ברגע שהוספנו להן זיכרון, הכל השתחרר.

 

להערכתי מה שהתרחש זה, שבמקור כאשר מערכת חלונות 7 נולדה אי שם ב- 2009, מיקרוסופט מדדה וראתה

שעבור מערכת 32 סיביות אפשר להסתדר עם 2GB RAM. אלא שמאז זרמו מים וירדו למערכת עדכונים והיא התנפחה

משהו, אלמנט שהביאה לצרוך יותר זיכרון.  מיקרוסופט כמובן שלא עידכנה את דרישות הסף למערכת המיושנת הזו,

אך בפועל, הדרישות עלו. נסיוני הצנוע לפחות מראה, שפחות מ- 3GB RAM לא עובד סביר/שפוי מבחינת תגובתיות, כיום,

על מערכת הפעלה מגרסת חלונות 7.

 

^

הבנתי את הבעיה:

אתה דיברת על התוכן של הזיכרון הוירטואלי,

ואני חשבתי על הכתובות הוירטואליות עצמן שהמעבד מתרגם עם MMU, בגלל זה לא הבנתי למה הן יושבות בדיסק ולא שמורות בתהליך.

עברית קשה שפה