הם מייצרים את המעבדים וכרטיסי המסך לקונסולות אז הסוף שלהם לא קרוב בכלל.

1. אפשרות ייצור של מעבדים עם הספק נמוך (ע"י הורדת מתח העבודה - יותר רגליים=יותר זרם) עבור רוב סוגי המעבדים .
2. הקטנת הטרנזיסטורים מאיצה את התדר המקסימלי שאפשר להוציא מהם עבור אותו הספק.

 

הקטנת המתח מאפשרת צריכת הספק קטנה יותר של הרכיב האלקטרוני שכן לא כל
 הזמן הוא צורך מקסימום זרם אך כן צורך מתח קבוע .

 

@shapin אתה מבין בדיוק. בגלל זה טכנולוגיית הטרנזיסטורים נקראת "fully scalable"

אם אתה מקטין, אתה מרויח בכל הפרמטרים

מתח יורד, הספק יורד, מהירות עולה, צפיפות ליחידת שטח עולה

בדר"כ יש tradeoff, פה אין

חוץ מהtradeoff הכלכלי

 

כאשר כמות החשמל יורדת לרכיב ומחולקת יותר לפינים יש הקטנה של החשמל הכללי (V×A=W) אבל גם אותו חוט בפנים מוקטן באותה מידה כך שיש אותה רמה של חום שנוצרת.

 

כשאינטל עברו ל22 ננומטר הם היו צריכים לעשות פס ייצור מאפס

אני לא רוצה שכל החברות יהיו אותו הדבר, אז מי ייצר את הרכיבים בתחתית המדרג שעשיתי?

 

 

 

 

@captaincaveman 

 איזו שאלה. בבדאי. בטח.

שזה טרולינג אינטרנטי חמוד שמצאתי כמו זה:

מצד AMD אין שום "בעיות יצור" שמובילות לפערים בתחרות.

 

היא וגם נוידיאה תלוים ברובד הזה ביצרניות צד שלישי כקבלני ביצוע, והן עבדו משך שנים רבות ביחד עם TSMC

כך שהיה כאן שוויון מוחלט. רק באיטרציה האחרונה AMD מנסה להמר על ייצור של סמסונג, שהוא בשל יותר

ומודרני מעט יותר - 14 ננו מטר במקום 16, מה שמקנה לה יתרון קליל ברובד הפיסיקאלי של יצור השבב.

 

ההבדלים טמונים במקומות אחרים לחלוטין ואלו חלק מהם:

1. כמות תקציב המו"פ שכל האחת מהמתחרות נוידיאה ו- AMD מסוגלות לשפוך לקלחת.

2. כתוצאה מהמו"פ ישנם פערים באיכות האלגוריתמיקה/הטופולוגיה של הטרנזיסטורים בשבב, ויש כאן מומחיות

וטריקים רבים לבצע כמו גם אופטימיזציות.

3. האלגוריתמיקה שבאה ליידי ביטוי בשערים הלוגיים, ומה הם מסוגלים לבצע בשבב ובאיזו יעילות.

4. חשוב לא פחות מכל האמור מעלה זהו הדרייבר. דווקא ברובד הזה ישנה הזדמנות או פוטנציאל לשיפורים של עשרות

אחוזים כמו כלום, מעבר כנראה למה שניתן לבצע בשבב עצמו פיסית.

דוגמא אחת ממחישה לנו שדרייבר בטכנולוגיה שונה מאפשר קפיצה של 50% בביצועים מאותה חומרה (עיין ערך Vulkan).

5. שווק ושת"פ - נוידיאה השכילה בתחרות שבין השתיים לרתום יותר שיתופי פעולה עם מפתחות כותרים והצליחה יותר

במאמצי שווק ופרסום לשכנע יותר צרכנים. בהתחלה ההבדל הוא קטן אולי, אך לאורך זמן הוא מקבל אפקט מתגלגל.

6. תוכנית אסטרטגית נכונה יותר בבחינת בחירת הדגמים, מועד שווקם, תמחורם, מענה תגובה למתחרה, והתאמתם המדויקת

יותר לצרכי השוק.

 

ולכן לא ברובד ייצור השבבים טמון איזה שהוא חסרון או יתרון למי מהמתחרות, ואם כבר כנראה שהיתרון הוא לצד AMD שמצליחה

לקבל מחיר נמוך יותר לכל טרנזיסטור בטכנולוגיה של סמסונג, או כך לפחות לפי המקורות בעיתונות הכלכלית/עסקית בתחום השבבים.

ציטוט של nec_000

מצד AMD אין שום "בעיות יצור" שמובילות לפערים בתחרות.

 

היא וגם נוידיאה תלוים ברובד הזה ביצרניות צד שלישי כקבלני ביצוע, והן עבדו משך שנים רבות ביחד עם TSMC

כך שהיה כאן שוויון מוחלט. רק באיטרציה האחרונה AMD מנסה להמר על ייצור של סמסונג, שהוא בשל יותר

ומודרני מעט יותר - 14 ננו מטר במקום 16, מה שמקנה לה יתרון קליל ברובד הפיסיקאלי של יצור השבב.

 

ההבדלים טמונים במקומות אחרים לחלוטין ואלו חלק מהם:

1. כמות תקציב המו"פ שכל האחת מהמתחרות נוידיאה ו- AMD מסוגלות לשפוך לקלחת.

2. כתוצאה מהמו"פ ישנם פערים באיכות האלגוריתמיקה/הטופולוגיה של הטרנזיסטורים בשבב, ויש כאן מומחיות

וטריקים רבים לבצע כמו גם אופטימיזציות.

3. האלגוריתמיקה שבאה ליידי ביטוי בשערים הלוגיים, ומה הם מסוגלים לבצע בשבב ובאיזו יעילות.

4. חשוב לא פחות מכל האמור מעלה זהו הדרייבר. דווקא ברובד הזה ישנה הזדמנות או פוטנציאל לשיפורים של עשרות

אחוזים כמו כלום, מעבר כנראה למה שניתן לבצע בשבב עצמו פיסית.

דוגמא אחת ממחישה לנו שדרייבר בטכנולוגיה שונה מאפשר קפיצה של 50% בביצועים מאותה חומרה (עיין ערך Vulkan).

5. שווק ושת"פ - נוידיאה השכילה בתחרות שבין השתיים לרתום יותר שיתופי פעולה עם מפתחות כותרים והצליחה יותר

במאמצי שווק ופרסום לשכנע יותר צרכנים. בהתחלה ההבדל הוא קטן אולי, אך לאורך זמן הוא מקבל אפקט מתגלגל.

6. תוכנית אסטרטגית נכונה יותר בבחינת בחירת הדגמים, מועד שווקם, תמחורם, מענה תגובה למתחרה, והתאמתם המדויקת

יותר לצרכי השוק.

 

ולכן לא ברובד ייצור השבבים טמון איזה שהוא חסרון או יתרון למי מהמתחרות, ואם כבר כנראה שהיתרון הוא לצד AMD שמצליחה

לקבל מחיר נמוך יותר לכל טרנזיסטור בטכנולוגיה של סמסונג, או כך לפחות לפי המקורות בעיתונות הכלכלית/עסקית בתחום השבבים.

 

אז אתה אומר בעצם שהנהג שמחבר את המעבד למערכת ההפעלה ובסוף למשחק או לתוכנת עריכת חוזי (Video). בעצם חלק ממנו כמו הר-געש בנהג של האדומים לאומת תצוגה תמידית פתוחה בירוקים מראה בדיוק את מה שכתבת על ניתוב של 50% יותר לביצועים בתוכנת הנהג של חשמל בין הטרנזיסטורים כדי לעשות התאמה ובגלל 50% יותר בביצועים המעבד מתחמם יותר.

כלומר הם שמים משתנה שמורה על יותר מדי חשמל להכנס לאותו מקום קטן כדי להגביר את הביצועים לטרנזיסטור אבל זה גורם לחום גבוהה מדי.

 

או שלא הבנתי אותך נכון?

ההבדל בנצילות הטרמית והחשמלית שקיים בין שתי החברות (בדור הנוכחי) הוא בשל טכניקת הטמעת טרנזיסטורים שונה ב- ASIC.

 

נוידיאה חקרה ושמה הרבה הון על הנושא, וביצעה בדור maxwell קפיצת מדרגה בתחום, כזו ש- AMD לא ביצעה במקביל.

זה עלה לנוידיאה הרבה מאד כסף (וזמן) לחקור, ללמוד את הנושא, ולהטמיעו. העסק מבוסס על טכנולוגיה שפיתחה בשעתו אינטל לפני

למעלה מעשור ומכונה pipping. תוצריו באו לידי ביטוי אי שם בפנטיום 4 משנות ה- 2000 המוקדמות.

 

להערכתי גם AMD תבצע מהלך דומה משום שלראיה הוא מוכיח את עצמו אצל המתחרה, רק שזה יקח להם דור שלם כדי ליישר קו בנושא

הזה וגם לא מעט כסף.

ציטוט של nec_000

ההבדל בנצילות הטרמית והחשמלית שקיים בין שתי החברות (בדור הנוכחי) הוא בשל טכניקת הטמעת טרנזיסטורים שונה ב- ASIC.

 

נוידיאה חקרה ושמה הרבה הון על הנושא, וביצעה בדור maxwell קפיצת מדרגה בתחום, כזו ש- AMD לא ביצעה במקביל.

זה עלה לנוידיאה הרבה מאד כסף (וזמן) לחקור, ללמוד את הנושא, ולהטמיעו. העסק מבוסס על טכנולוגיה שפיתחה בשעתו אינטל לפני

למעלה מעשור ומכונה pipping. תוצריו באו לידי ביטוי אי שם בפנטיום 4 משנות ה- 2000 המוקדמות.

 

להערכתי גם AMD תבצע מהלך דומה משום שלראיה הוא מוכיח את עצמו אצל המתחרה, רק שזה יקח להם דור שלם כדי ליישר קו בנושא

הזה וגם לא מעט כסף.

 

איזה כסף. אתה מדבר על תוכנה, לא על חומרה?

אתה מדבר על כסף לכוח אדם (עובדים) איכותי.

על השירות שלהם לרכיבי אלפית מתקדמים.

נו כמה זה כבר עולה?

להערכתי מעל 100 מיליון דולר בשנה על צוות פיתוח כמו של NV.

לNV יש כ400! מרכזי פיתוח עצמאיים ובאקדמיות למינהם, צוות מדענים ראשי! של כ100 אנשים, ומעל 550 חברות בשיתוף פעולה איתם.

 

 

^

כנראה שאף יותר, משהו כמו כמה חצאי מיליארדים.

אתם מומחים בתחום שאתם מעריכים כמה עולה פיתוח של מוצר כזה ?

מן הסתם אף אחד לא יודע וNVIDIA לא תחשוף את המספרים האלו.

^נוידיאה הינה חברה ציבורית, נסחרת בבורסה, ועל כן חושפת כל סעיף בהוצאותיה ובמאזניה ובכלל זה הוצאות פיתוח.

כנס לאתר שלהם וקרא את הפרק שעוסק ב- investor relations , הכל מופיע שם לפרטים (תעבור גם על ה- sec files ).

אני רואה שמישהו חטף קדחת הצבעות מינוס, וסיפק הצבעה "מכובדת" לכל כותב בשרשור אשר רק ניסה להתדיין עם זה שפתח אותו.

זה כבר שיא חדש...

 

בואו נראה מה המאזן יצא:

shaping חטף לא פחות מארבע הצבעות מינוס (והוא מנצח הסיבוב הזה)

nec חטף "רק" שתי הצבעות מינוס (מזל שלא כתב יותר הודעות)

stavBN היה חכם דיו להגיב רק פעם אחת, אז יצא בזול וחטף ממנו "רק" הצבעת מינוס אחת

captaincaveman בדומה לסתיו, הגיב פעם אחת אז חטף גם הוא רק פעם אחת.

 

 

מרגע לרגע נחצים פה "באולימפיאדת ההצבעות" שיאי עולם חדשים ותודות לפותח השרשור על האירוח הנעים.

פעם הבאה כלל לא יימצא עוד מי שמתייחס לפותח השרשור, משום שלא ירצה לחטוף בפרצוף מהמארח המזמין.

אני בכל מקרה נטשתי, תודה ben.

 

 

 

הדיון הזה ננעל בגלל ספאם ורעל של הקהילה. נראה שרעל צריך להיות סעיף חדש בחוקי הפורום. מה לעזאזל אתם עושים לי מהפורום הזה.