ישראל היא גרמניה של שנות ה40

[americium]

אני לא מתפלא שהויכוח/פוסט הזה הצליח להגיע ל-6 עמודים. אני מתפלא מאוד שהוא עוד לא הגיע ל-60 עמודים!

כל פעם שמישהו יגיד את המילה פוליטיקה ומילים אחרות שמלוות אליה מתפתח דיון שבו שני הצדדים משתלחים אחד בשני וכל אחד מנסה להביא דוגמאות מדוע השני נכשל. מעניין שאף אחד לא מצליח להביא דוגמאות למה הוא הצליח

בעצם, אני יודע למה. כי שני הצדדים נכשלו כשלון חרוץ משנת 1948 ועד היום!!

פיתחו בבקשה ספרי היסטוריה של מדינת ישראל מקום המדינה ועד היום ואני מבטיח לכם שתמצאו שלא משנה איזו ממשלה כיהנה, מטעם השמאל או מטעם הימין, שתיהן נכשלו כשלון חרוץ ונמנעו מלבצע צעדים נועזים.

אני לא מתכוון להביא דוגמאות למרות שיש לי לפחות 5 לכל צד. אני רק רוצה לומר ש-"זו נבלה וזו טריפה". ככה זה בפוליטיקה הישראלית, בסופו של דבר העם לא ממש מעניין את נבחרי הציבור שלמרבה האירוניה אנחנו בוחרים אותם. כולם יודעים להבטיח הבטחות וכשזה מגיע לקיומן הם מושכים את הרסן ויוצרים עיכובים מפה ועד להודעה חדשה.

מה שכן, אני חייב לומר שלגבי המקרה הספציפי של שולמית אלוני על דבריה בכתבה הנ"ל יש להעמידה לדין על הסתה והוצאת דיבה של עם ישראל. כל פעם שמישהו בכלל מצליח להעלות על לשונו את ההשוואה בין ישראל לגרמניה הנאצית עוברת בי חלחלה ואני מרגיש מן גועל שעם כזה בן אדם אני נאלץ לחיות באותה המדינה.

אל תבינו לא נכון, אני בעד ויכוחים נוקבים ולגיטימיים בין השמאל והימין (למרות ששניהם נוטים יותר למרכז מאשר לשמאל או לימין) אבל לומר כאלה דברים על המדינה שלך שבה אתה חי? זאת בושה למדינת ישראל ויתרה מזאת, בושה לכל חברי סיעת מר"צ ומצביעיה. חברת הסיעה שלכם לשעבר עברה כל גבול!! (שוב פעם, כמובן).

[Merrymoon]

אם כל הכבוד לשולמית אלוני, אבל ההשוואה עצמה בין מדינת ישראל לבין גרמניה הנאצית, היא פשוט פושעת.

מה שהעם היהודי עבר בתקופת השואה ניתן להשוות רק לשואת הארמנים, אבל מה שקורה לפלשטינאים קורה

אך ורק בגללם, ובגלל חוסר הרצון שלהם להשתלב בסדר החדש היום. נכון שכפרים ערביים נהרסו ורבים גורשו

בראשית הקמתה של מדינת ישראל, אבל רבים ניצלו את זה לטובה ועברו לצד היהודי, רכשו השכלה וחיים טוב

עכשיו. לאומת זאת, יש אנשים רבים שמתקשים להבין שאלו הם זמנים אחרים ומדינת ישראל חיה וקיימת

(ובועטת), והיא כאן להישאר ושום רעיון, מעשה ואמונה פנאטיים שלהם לא ישנו את זה. הם יכולים לקבל

את זה כעובדה ולחיות איתנו בשלום ולנהל יחסי מסחר ושכנות טובים ותינתן להם מדינה משלהם בכיף, או שהם

יכולים להמשיך בהסטה ובטרור ונראה שמרבית הרחוב הפלשטיני תומך דווקא באפשרות השניה.

כשקורה משהו, הם עומדים אצלינו במחסומים בשביל לעבור ולקבל טיפול רפואי בבתי החולים שלנו ואח"כ ועד

מעזים לבדוק את גבול הסבלנות שלנו ומנצלים את טוב ותום ליבם של חיילים ומתפוצצים להם בפרצוף.

אין כאן שואה, יש כאן מעגל מתמשך של שנאה ונקמנות שלאף אחד מהצדדים אין את ה-guts לעצור.