שאלה כללית בנוגע תקינות של ספקים

[Lyor]

רציתי לדעת ליידע כללי, עד כמה אמינים הספקים שלנו (בעיקר הToughPower).

ידוע לי שלספקים באופן כללי מאוד קשה בחיי היום יום אם הם נדרשים לספק הספק שהוא גובל לגבול היכולת שלהם במקרה הטוב, ו/או עובר את הגבול במקרה הרע יותר...

השאלה שלי היא האם כל ספק נידון למות (לפחות בטווח הארוך) אם הוא בשימוש במצבי קיצון כאלו, או שקיים מנגנון בקרה שמונע מהם (או לפחות לספק כלשהו בשוק) להגיע למצב קריסה מלכתחילה?

הכוונה, שאם אני צורך נגיד 800W והספק שלי יכול לספק במקסימום 400W אז האם תהיה למחשב איזושהי אינדיקציה להביא לי מסך כחול (לדוגמה) אחרי X זמן (אם כן אז מהו ערכו של ה-X המדובר), או שהיא תמשיך לפעול כרגיל עד שהספק יקרוס/ימות/ישרוף כמה רכיבים על הדרך...

[none77]

לחלק מהספקים יש הגנות עם ניתוק, חלק ישרפו, חלק יכולים לספק את ההספק שרשום עליהם לאורך זמן, חלק ההספק שרשום עליהם זה הספק רגעי וחלק ההספק שרשום עליהם לא קשור לכלום

http://www.hardwaresecrets.com/article/Anatomy-of-Switching-Power-Supplies/327

http://www.hardwaresecrets.com/article/181

[Lyor]

לפי מה שהבנתי מפה רק לספקים מסוימים מאוד קיימות כל ההגנות האלו.

מעבר לכך, אין שום אינדיקציה נוספת שיש בספק בעיה מעבר לכיבוי...

הייתי מאוד רוצה לדעת אם יש ספקים שנותנים יותר נתונים כמו הדוגמה שנתתי מקודם (מסך כחול) שיכולים להצביע יותר על מקור הבעיה בספק (SCP/UVP/OCP וכו').

הייתי גם מאוד שמח לדעת אם קיימת חברה שבאמת באה לקראת הצרכן מבחינת הנתונים הללו, ולא מתייחסת אליהם כמובן מאילו כמו שנאמר בכתבה "חלק מיצרניות הספקים קובעים את הערכים שלהם יותר מידיי משוחררים" או במילים אחרות, כאילו לא שמו שם כלום.

[Ash Binary]

מה שכתוב על הספק אינו בהכרח מה שהספק בנוי להחזיק. יש התאמה או אי התאמה בין הנתונים האלה, בדרך כלל לפי הסוג, קהל היעד וכמובן המחיר של הספקים :

A. ספקים איכותיים ביותר - בנויים להחזיק הספק גבוה יותר ממה שכתוב עליהם - על הספק כתוב 500W, הרכיבים שבתוכו בנויים ל 700. בדרך כלל אלה ספקים של החברות המובילות - Seasonic, Enermax, Etasis אבל לא כולם אלא רק הדגמים "הטובים"

B. ספקים איכותיים - בנויים להחזיק את מה שכתוב עליהם אם מקדם ביטחון קטן - על הספק כתוב 500W וזה גם מה שהרכיבים בתוכו בנויים להחזיק. הרוב המוחלט של הספקים האיכותיים מחברות כמו Seasonic, Enermax, Chieftec, Delta שייכים לקבוצה הזאת

C. ספקים "איכותיים בסיסיים" - בנויים להחזיק קצת פחות ממה שכתוב עליהם - על הספק כתוב 500W, הרכיבים בפנים ל 450, אבל אם לא יאמצו אותו יותר מידי על 500 הוא יסתדר. הרבה ספקים של חברות שנחשבות ל "איכותיות" אבל מיועדות לשוק הנמוך - Corsair VS series, הרבה ספקים של FSP ו HEC (שמייצרים גם ספקים ל TT....), ואחרים - שייכים לקבוצה הזאת. ויש בה גם כמה "הפתעות לטובה" מצד החברות הגנריות, אבל לא הרבה

D. ספקים גנריים "נורמליים" - בנויים להחזיק כ 100W. כל הנתונים שכתובים על המדבקה חסרי משמעות - ספק גנרי של 500W אינו טוב יותר מספק גנרי של 400W אלא כל אחד מהם יכול להיות כל דבר. לקבוצה הזאת שייכים הרבה ספקים גנריים - ABpower, JTC, Zeus, Zumax, Topower

E. ספקים גנריים "גרועים" - לא באמת בנויים לכלום. אם תחבר ספק כזה אם בודק ספקים (כדיי להדליק אותו) ותיתן לו ספיק זמן הוא יישרף רק מהעומס של הרכבים של עצמו. לקבוצה הזאת שייכים הרבה ספקים גנרים שולים במיוחד ובראש הרשיה Cidev, Codege, EZcool, Super power, G-pro

אם כך, אנחנו כבר עכשו צריכים להפסיק להסתכל על ה W שכתובים על הקופסה אלא להתחיל (לפחות לנסות) להעריך מה ה W שמסתתרים בפנים ולנהוג לפי זה, או כשבוחרים ספק, להביא את זה בחשבון. יכול להיות שאנחנו רוצים ספק מדהים של אנרמקס של 500W, אבל במציאות ייה לנו קל יותר למצוא ספק של סדרה נמוכה יותר, גם כן של אנרמקס, של 700W - אז זהו, שהוא בדיוק מה שחיפשנו רק לא אם המדבקה שרצינו לקבל....

עכשו שהבננו שיש הספק אמיתי בספק שתלוי ברכיבים הפנימיים, מה בעצם מגביל אותנו ועד כמה זה הגבלה "חדה" - מה צפוי לנו אם נרשה לעצמנו לחרוג ממנה ?

- יכולות החזקת זרם של רכיבים - אם רכיב כלשהוא בנוי להעביר עד 40A ניתן להעמיס אותו עד 40A בדיוק. זה הגבול הכי "חד" - מתחת ל 40A - בסדר, מעל 40A - צפוי בום תוך זמן קצר

- קירור של הרכיבים - אותו רכיב מיועד לקבל רמה מסויימת של קירור כשהוא עובד בזרם גבוה, והיצרן של הרכיב נותן ליצרן של הספק דף מפרט שבו יש, בין היתר נתון כזה בערך (מופיע בדרך כלל בצורת גרף) :

ב 60C : הזרם המקס' 40A

ב 70C : מוגבל ל 35A בלבד, והן לא סימן לכלום.

ב 80C : מוגבל ל 30A בלבד

....

היצרן של הספק הוא זה שמתכנן איך לבנות את הקירור של הספק בצורה שיחזיק את הרכיב הזה (וכל האחרים) בטמפ' המתאימה. בדרך כלל צריך צלעות קירור ענקיות בשביל באמת להחזיק רכיב בטמפ' המתאימה תחת כל התנאים - לא משהוא שיש ברוב הספקים. למה ? היצרן של הספק בונה על זה ש "המיישר לא יצתרך להעביר 40A קבוע אז ניתן לו קירור שמספיק להחזיק אותו ב 30A. בזמנים הקצרים שהמחשב ירצה 40A, הרכיב יחרוג ממה שהיצרן מאפשר אבל לא בהרבה ולא יספיק להתחמם לטמפ' שהוא נשרף....

אםם נותנים לרכיב להיות זמן משמעותי בטמפ' גבוהה יותר מהטמפ' שבה הוא מיועד לעבוד, יקרה נזק מצתבר ואחריי הצתברות מסויימת של הנזק, משהוא יישרף (לא בהכרח הרכיב עצמו, הוא יכול גם לחמם יותר מידי רכיב אחר שעומד צמוד אליו ולשרוף אותו קודם)

- קבלים - הספק עובד בצורת פולסים וצריך רכיב שימשיך לתת מתח קבוע לחומרה בזמן שבין פולס אחד לשני. בשביל זהשמים קבל, בזמן פולס הוא נטען למתח המקס' של הפולס ומרגע סיום הפולס מתחיל לרדת. לפניי תחילת הפולס הבא זהו בדיוק המתח המינימלי שהחומרה תקבל, כלומר החומרה מקבלת משהוא כזה למשל :

12.0V

יורד באיטיות ל 11.95V

קופץ בצורה חדה ל 12.0V

יורד באיטיות ל 11.95V

קופץ בצורה חדה ל 12.0V

....

המהירות של הפולסים שהספק יכול לתת מוגבלת, אבל המהירות שבה העומס פורק את מתח מהקבל גבוהה יותר ככל שיש עומס גדול יותר. תחת עומס גדול יותר המתח יירד כבר לא ל 11.95 אלא ל 11.9. אם נמשיך להעמיס המתח יירד ל 11.85... העומק של נפילות המתח - כלומר המרחק הזה בין הגבול העליון והתחתון - בדוגמאות שלנו 0.05V, 0.1V ו 0.15V נקרא מתח ripple

התהליך הזה חוזר על עצמו בדיוק מושלם בסביבות ה 50000 פעמים בשניה. לכל מי שחושב שהוא יכול לעקוב אחריו ב BIOS , מולטימטר או בגרף יציבות מתחים שהוא מקבל מתוכנה למעקב אחרי מתחים - בחלומות. הקפיצות שרואים שם הן קפיצות איטיות של עד כמה פמים בשניה, הן לא קשורות ל ripple, הן איטיות מידי כדיי שתהיה להן השפעה כלשהיא. יש ספקים שעולים ויורדים קצת יותר מאחרים, זה אוליי סימן לספק קצת פחות יציב מבחינת היוק במתחים, אבל לא סימן לספק גרוע ולא סימן לתקלה

אז לענייננו, הגורם #1 לנפילות מחשב ולשריפת חומרה הוא הנפילות האלה - מתח ripple. הרגישות של חומרת מחשב אליו היא עצומה - בהשוואה לרגישות לערך המקורב של המתח. ספק יכול לתת למחשב 14V אם מתח ripple של 0.01V (כשהמתח קופץ בין 14.01 ו 14.00) במקום 12V ולא יקרה כלום. ספק אחר יכול לתת 12V אם ripple של 0.2V (למשל בין 12.2 ו 12.0) וזה יכול בקלות לגרום למסים כחולים ואחריי תקופה גם להעיף לוח או כרטיס מסך - הספק עצמו ממשיך לעבוד

אם הזמן, מתח ripple גבוה מידי הורס גם את הקבלים בספק עצמו. הספק ממשיך לעבוד, רק שהקבלים (שתפקידם לשמור על ה ripple נמוך ככל האפשר) מאבדים יעילות ונפילות המתח נעשות עמוקות יותר, מה שאומר שהסיכויים למסכים כחולים עולים, הנזק המצתבר לחומרה של המחשב קורה מהר יותר, הנזק לספק עצמו קורה מהר יותר, הקבלים נהרסים יותר וזה ממשיך - עד שמשהוא יעוף

והקבלים הם הבעיה הכי גדולה בכל הסיפור הזה. הם החלק העיקרי שבגללו נשרפת חומרה אחרת במחשב ולא הספק עצמו

מתח ה ripple שיוצא מהספק (תחת עומס קבוע כלשהוא של החומרה של המחשב) תלוי בביצועים של הקבלים - בקיבול שלהם ובנתונים אחרים כמו היכולת שלהם להיטען מהר בזמן הפולס כדיי להשלים במהירות את המתח שהם פרקו - כדיי להצליח לשמור על רמת מתח אחידה ולא לרדת.... אלה נבחרים לפי ההספק האמיתי של הספק. בספק 500W מקבוצה A יהיו קגבלים שיכולים להחזיק 700W, קבוצה B קבלים של 500W, וכן הלאה לפי אותה חוקיות

אבל יש כאן עוד קטע :

קבלים הם הרכיב היחיד (חוץ אוליי ממאווררים אם אנחנו רוצים להחשיב אותם) בעל אורך החיים הקצר ביותר בכל מעגל אלקטרוני. מרגע שקבל נכנס לשימוש הוא מתחיל להיהרס ולרדת בביצועים. כמה מהר ? תלוי באיכות שלהם

בספקים הטובים ביותר - A שמים קבלים של מיטב היצרנים היפנים. קבלים כאלה יכולים להחזיק מעל 10 שנים (ובהרבה מקרים קרוב ל 20) כשהם עדיין שמרו טוב על התכונות שלהם. כמובן בתנאי שלא התעללו בהם יותר מידי

בספקים טובים - B, חלק מ C - שמים קבלים ששומרים על התכונות שלהם מספיק כדיי להחזיק את אורך החיים הצפוי של הספק

בספקים פחות טובים - חלק מ C ו D - שמים קבלים פחות טובים... כאלה שאוליי אחריי כמה שנים כן מתחילים לרדת בצורה דרסטית בביצועים ומתח ה ripple עולה מעל למה שמותר

ובספקים מקבוצה E שמים בדרך כלל קבלים שלא עומדים בנתונים שלהם כבר מהרגע שיוצרו..... לא מדהים למה ספק של Cidev חדש מהקרטון מייצר קפיצות מתח פי 3 ממה שמותר בתקן כשהוא מועמס בקושי ב 100W.....

הסימנים שיש בעיית קבלים הם מתח ripple, והסימנים שלו הם קריסות/מסכים כחולים ושריפת חומרה. מה מגיע קודם - שונה ממקרה למקרה.... במחשב 1 יש ספק לא תקין, המחשב התחיל לעשות מסכים כחולים, החליפו ספק, הכול מושלם. במחשב 2 התחילו מסכים כחולים, החליפו ספק, עזר לשבוע ואז המשיך.... למה ? הספק הלא תקין כבר הספיק לעשות נזק רציני ללוח, כלומר השבוע הנוסף זה הזמן שלקח ללוח להמשיך להישרף בעצמו (אחריי ה "דחיפה" שקיבל מהספק) עד למצב שהוא לא עובד יותר בצורה תקינה גם אם הספק החדש

לכן על הקבלים צריך להיזהור. הם הרכיב שהנזק אליו הכי פחות בולט (הם יולים לספוג הרבה התעללות עד שקורה משהוא - יותר מדיודה שנשרפת לכל היותר אחריי כמה דקות של זרם גבוה מידי), אבל ברגע שהם מתחילים להיהרס הסיוט הגדול מתחיל

מה זה אומר מבחינתנו ?

- לבחור ספק אם מקדמי ביטחון. חישבת לפי הכלל TDP+TDP+50 כמה המחשב לוקח ? קח ספק שההספק האמיתי שלו גבוה ב 100-200W ממה שחישבת. משתמשים יאמרו לך שמספיק ספק של 350 לחומרה שלך והאמת שהם צודקים, אבל תוסיף ביטחון וקח 500

- להימנע מספקים גנריים. לא צריך להסביר לך למה....

- אם שמים ספק גנרי (מודה - ברוב הקופסאות שעומדות אצלי יש ספקים גנריים) - להיזהר מאוד על לא להתקרב אפילו לספק האמיתי שלו כדיי לא לתת דחיפה לקבלים או לרכיב אחר. ספק גנרי - ללוח אם כרטיס מסך מובנה ומעבד שלא לוקח מעל 65W. ולשים עין עליהם - בכל פעם שאתה מציץ למחשב לניקוי - תפתח ותציץ גם בספק. אם זה לא סתם מחשב נוסף שאתה מרכיב לעצמך מחומרה ישנה אלא מחשב למישהוא - תתרחק מספקים גנריים

- בביקורות ספקים שנעשות באתרי חומרה, הביקורת נמשכת כמה דקות. הרבה ספקים מסתירים בעיות שמתגלות מאוחר יותר - צלע קירור חלשה שלא מקררת מספיק, קבלים בעייתיים.... אלה בעיות שפשוט לא יהיה להן זמן להראות את עצמן בביקורת. לחפש את התמונות של הספק המפורק בביקורת ולהסתכל טוב על הפרטים בתמונות שאוליי כן יכולים לאמר משהוא על זה - ולא לקפוץ ישר לסיכום אם טבלאות הוואטים

שיהיה ברור, A-E זה דירוג כלשהוא שאני נתתי עכשו לצורך ההסבר ולא דירוג קיים לאיכות של ספקים. איך מזהים לאיפה הספק שייך ? - מפרקים ומתחילים להשוות - נתונים של כל רכיב למה שהוא מור להחזיק בספק הזה. לפעמים אין לנו את כל הנתונים של הרכיבים או דברים שמי שתיכנן את הספק חישב לעצמו, ובלי המידע הזה דברים מסוימים צריכים הערכה סוביקטיבית (יכולת קירור של צלע קירור, איכות של קבלים, הספק מקס' של שנאי) - זה יגיע אם תפרק מספיק ספקים - תוכל כבר לזהות בערך כמה יכול להחזיק משהוא לפי הגודל שלו....

עד כאן יכולת החזקת ההספק של ספקים, אבל מה אם דברים אחרים ?

מאוורר - בספקים שונים יש מאווררים באיכותצ שונה וידועים מאווררים שנדפקו, שהשמן שלהם נעשה קשיח ותקע אותם (מה שבהמשך גורם לשריפת יתר הספק מהתחממות יתר, ומכיוון שבין היתר נשרפים גם קבלים אם זה נמשך מספיק זמן יכולה להישרף עוד חומרה במחשב)..... אין כאן הרבהאפשרות לדעת מראש מה יקרה לספק אחריי כמה שנים אבל כן צריך לבדוק תקופתית שהמאוורר תקין ולא מתחיל להסתובב "קשה" (כיאלו שהוא "מודבק" מבפנים) - תקלה נפוצה שנגרמת מזה שהשמן של הציר של המאוורר מתייבש מהחום של המנוע שצמוד אליו, אבל דיי קלה לתיקון

רכיבי סינון רעשים - בספקים מקבוצות A-C יש מסנן EMI בכניסת המתח. בספק מקבוצה D ומטה - בדרך כלל אין. ספק שאין בו מסנן יאפשר לפולסים הפנימיים של הספק (שעליהם הספק עובד) לצאת החוצה בתור הפרעה "אחורה" לתוך שקע החשמל, ומשם החוטים (החוט שאיתו המחשב מחובר לשקע, החוטים בקירות) ישדרו את ההפרעות לאוויר כמו אנטנה. זה יפריע בצורה בולטת לקליטת רדיו וטלויזה אנלוגית, אוליי לעוד דברים, ואני דיי לא בטוח שלהיות כל הזמן בשדות האלה בריא במיוחד....

Active PFC - הרבה ספקים היום מתגאים בטכנולוגיית PFC "ליעילות", אבל מה זה בכלל ? ספק כוח מושך מהשקע "זרם מיותר" - זרם גבוה יותר ממה שהספק באמת מנצל. נניח שהספק צריך 2A, הוא ימשוך דרך כל החוטים עד אליו 4A ואז ינצל מתוכם רק 2A. על מה זה משפיע ? על המונה של חברת חשמל זה לא. המונה "מזהה" שרק 2A הם אמיתיים ואתה משלם לחברת חשמל על 2A (טוב, לא על ה 2A אלא על ה 480W שהגיעו דרך ה 2A האלה). אבל השקע, חוטים בקירות וכו מעבירים 4A. כשמנסים לחבר יותר מכשירי חשמל, למשל כמה מחשבים במשרד או כמות גדולה של ציוד בחדר שרתים, קל מאוד לתקוע באותו שקע כמה מחשבים ולהגיע לזרמים גדולים - בקלות בלי לשים לב מגיעים ל 10A על שקע 1 בקיר ומשאירים שקע שרוף אם מכסה פלסטיק שחור ונמס, בקצת יותר מאמץ (ונניח שמחולק על 2 שקעים כך שלא שורפים את השקעים) ניתן להגיע גם ל 16A - המקס' של מפסק בלוח חשמל ולקבל נפילות של החשמל, וכן הלאה. PFC הוא מעגל נוסף בכניסת המתח של הספק (בתוך הספק) שתפקידו "להפריד" את הזרם המיותר כדיי שספק שמנצל רק 2A, ימשוך מהחשמל באמת רק 2A ולא יותר. אם ספקי PFC, ניתן לחבר על שקע 5 מחשבים כאלה שלוקחים 2A ולא 2 שלוקחים 4A.....

קיים גם Passive PFC - פתרון ביניים. הוא פשוט יותר, לא מוריד את הזרם המיותר עד הסוף (אבל בהחלט מוריד), אמין ביותר והיה נפוץ בהרבה מחשבי מותג בשנים האחרונות - שרק עכשו עוברים ל Active PFC

קפיצות מתח/נפילות מתח/וכו - כל הספקים פגיעים לקפיצות מתח, מתח גבוה, מתח נמוך (ספקי Active PFC קצת פחות פגיעים למתח נמוך, אבל בכל היתר אותו דבר), נפילות מתח חוזרות וכו. אם אתה מחפש אמינות של המחשב תגן עליו, ובמיוחד מנפילות מתח חוזרות וממתח גבוה/נמוך (כלומר, מגן ברקים טוב או UPS טוב) - נכון שהכול חוץ מ onlne UPS מגן רק חלקית אבל יותר טוב מכלום

עמידות של ספק לנפילת מתח קצרה - ספק שמשמעותית "גדול מידי" בשביל המחשב (ספק של 600 למחשב שלוקח 200...) לפעמים מצליח לעבור נפילת מתח קטנה של פחות משניה (ולהחזיק את המחשב בלי שיעשה reboot) לבד בלי UPS. הסיבה היא שלספק גדול יש קבלים גדולים ואם המחשב לוקח משמעותית פחות, הספק יכול להצליח להחזיק רק על הקבלים עד שהמתח חוזר. זה לא משהוא אמין שניתן לבנות עליו שתמיד יצליח, אבל התופעה אכן קיימת

[Lyor]

במילה אחת... WOW

בטוח שלא העתקת את זה ממקום אחר? (סתם, צוחק)

תודה רבה על ההשקעה, אני לא חושב שמישהו אי פעם ענה לי בכזאת דקדקנות בפרטים הקטנים.

בהחלט שווה לנעוץ את זה (לא ראיתי חצי מהמידע הזה בנעוץ!)

בכל אופן, למרות כל המיידע העצום שסיפקת פה, לא בדיוק ענית לי על השאלה (יותר נכון שתי שאלות):

1. האם ישנם ספקים שנותנים אפשרות מדידה אמיתית (או לפחות אחת שקרובה למציאות) בהקשר ל"למה הספק נפל" מבלי להיות מהנדס ראשי בטכניון בערך. משווה את זה למה שאמרת לי מקודם:

"איך מזהים לאיפה הספק שייך ? - מפרקים ומתחילים להשוות - נתונים של כל רכיב למה שהוא מור להחזיק בספק הזה. לפעמים אין לנו את כל הנתונים של הרכיבים או דברים שמי שתיכנן את הספק חישב לעצמו, ובלי המידע הזה דברים מסוימים צריכים הערכה סוביקטיבית (יכולת קירור של צלע קירור, איכות של קבלים, הספק מקס' של שנאי) - זה יגיע אם תפרק מספיק ספקים - תוכל כבר לזהות בערך כמה יכול להחזיק משהוא לפי הגודל שלו...."

או במילים אחרות, משהו כמו מסך כחול או נורות לד (בדומה ללוחות אם) שמצביעות על סוג התקלה.

2. האם אין חברת ספקים שמגלה יוזמה בעניין האמינות/איכות הספק לקראת הצרכן?

הכוונה שנותנת יותר מיידע על דגם הספק שייצרה מאשר כמה ספרות שנויות במחלוקת (כמו שנאמר בכתבה שקראתי לפני כן ואתה עוד הוספת על זה בחיוב, המספרים לא הכי אמינים בדיוקם).

לדוגמה, לאיזה קטגוריה הוא שייך? A,B,C (לא בהכרח במדגם הזה, כי בסה"כ הוא לא קיים, אבל משהו בסגנון)

והאם ההגנות שלו יכנסו לתוקף מתי שבאמת צריך ולא יתנו לו להיהרס וכו'

אני מודע לזה שכדי לדעת (באמת) אם הספק שברצוני לבדוק הוא באיכות טובה או לא, אני חייב לדעת מה יש מתחת למכסה המנוע.

אבל מאכזב אותי לדעת שאין מקומות ברשת שבודקים זאת בקפדנות ייתר ספקים ולא כמשהו שיגרתי או יום יומי שאמור לקחת מס' שעות במקרה הטוב.

אבל אשמח להתבדות...

[sell_parts]

מאכזב אותי לדעת שאין מקומות ברשת שבודקים זאת בקפדנות ייתר ספקים

זה פשוט לא נכון.. ג'וני גורו ודומיו, יש מלא

[Ash Binary]

על הרבה רכיבים כתובים נתונים בעלי משמעות על הרכיב עצמו - מיישרים למשל

בהרבה רכיבים אחרים זה בעיה. קח למשל שנאי. אם תפרק ספק כלשהוא תמצא שעל השנאי כתוב EI-35 וכדומה... חיפוש קצר באינטרנט ימצא לך datasheet של שנאי "ריק" (בלי הסלילים) אם נתונים כמו גודל במילימטרים - לא ממש עוזר לך....

ואתה בהחלט מעריך יותר מידי את הטכניון. בהתחשב בזה שסטודנטים בחצי מהדרך לתואר בהנדסת חשמל לא יודעים להשתמש אם מולטימטר, אני דיי בטוח שרוב מי שמסיים שם תואר לא יוכל להעריך נכון את ההספק של ספק מחשב מהגודל של רכיבים שלו

מנורת לד או סימםן זיהוי אחר - זהו שאין ממש. יש בודקי ספקים (שיש להם כמה לדים) שנראים כמו מה שאתה מחפש רק שיש להם 2 בעיות : הם לא מעמיסים את הספק ולכן יראו כ "תקין" ספק שנופל רק כשהוא תחת עומס, והם לא בודקים בכלל ripple כך שבהרבה מקרים הם יזהו כ "תקין" גם ספק שהתפוצצו מתוכו קבלים.... הדבר היחיד שהוא יכול לאמר בוודאות זה, אם הוא אומר שהספק לא תקין, הספק באמת לא תקין

הבדיקה הבאה שבה ניתן לתפוס את רוב התקלות וההגבלות היא בדיקה ויזואלית. אתה פותח את הספק ובודק שלא רואים משהוא שרוף. בודק שאין קבלים שהראש שלהם נראה מנופח. בודק שהמאוורר מסתובב. ספק עבר את אלה - יש סיכוי גבוה שהוא תקין

אם כבר עוד משהוא שאתה יכול לבדוק, תעבור על הקבלים אם ESR meter. זה מודד שנראה קצת דומה למולטימטר אם מסך שמראה נתונים ב uF ו ohm. את החמבר אותו ל 2 הרגליים של קבל (ישר בתוך המעגל -- לא צריך לפרק) והוא נותן לך מספרים כלשהם שמתוכן אתה יכול להעריך את התקינות של הקבל הספציפי. אחריי בדיקה כזאת יש לך תמונה טובה מאוד של התקינות של הקבלים

ועכשו מה 3 האלה אתה מרכיב את התמונה השלמה. אם הספ קנדלק ועובר את הבדיקה של הבודק ספקים - המעגל העיקרי שלו עובד והמתחים לא רחוק ממה שהם אמורים להיות (רצוי לוודא אם מולטימטר). אם לא רואים רכיבים שרופים כנראה שלא היה אירוע של התחממות קיצונית בספק הזה. אם הקבלים נראים טובים בדרך כלל זה אומר שהם בסדר, אם ה ESR meter גם כן מראה שהם בסדר - אז הם בסדר וכל הספק אמור להיות בסדר

מספרי תקלה במסך כחול - בעיות בספק כוח לא יכולות להיות מזוהות בתור בעיות בספק כוח. הן תמיד ייראו (מבחינת קוד שגיאה במסכים כחולים, לוגים של מערכת ההפעלה וכו) בתור תקלות של חומרה אחרת - ודיי ברור למה : הספק כוח לא גרם ישירות לקריסה. הספק שיחרר נפילת מתח, נפילת המתח גרמה לרכיב חומרה אחר לאבד מידע שעבר דרכו באותו רגע - והנה קיבלת "תשלח/אל תשלח" מהדרייבר של הכרטיס מסך, מסך כחול על קריאה מהזיכרון, "כבל רשת לא מחובר" וכל מה שרק תרצה.....

יש חוט מידע שעובר בין הספק והלוח - זה החוט האפור בחיבור ה 24 pin. החוט הזה לא מעביר מידע שיכול להיקלט במערכת הבהפעלה, הוא רק מעביר בצורת "1" או "0" בדיקה פנימית פרימיטיבית ביותר (מצב הגנות ה UVP/OVP של הספק) כדיי לדווח ללוח שהספק "עלה ומוכן לעבודה" - הלוח מחכה אם מסך שחור מרגע ההדלקה עד שיקבל "1". המטרה של זה היא למנוע מהמחשב להתחיל לעבוד לפניי שכל המתחים עלו מ 0 למתח המלא בהדלקה, ולא להתריע על תקלה בספק - הבדיקה הזאת בדרך כלל תצא "תקינה" גם בספק לא תקין

האמינות הולכת בגדול לפי חברות ודגמים. ספקים של Seasonic ו Enermax למשל שייכים כמעט תמיד לקבוצות A-B, בגדול אתה יכול לתייחס לכולם כאל B חוץ מדגמים מסוימים שייתכן שנמצאים ב C כמו NAXN של אנרמקס (ואלה קיבלו מספיק התייחסות ברשת כדיי שיהיה ברור שיש ספקות אם הם ב B). אם אתה מחפש ספקים איכותיים אין לך מה להסתכל על D-E

קח לדוגמה את Corsair. זה חברת מדבקה בכל מה שקשור לספקים, אבל הם לא שמים את מדבקה שלהם על כל דבר שיש אלא בוחרים דברים באיכות נורמלית. הרבה ספקים שלהם הם פשוט דגמי ה B של סיסוניק. אבל יש כמה שמיועדים לשוק הנמוך - יצא לי להציץ לתוך VS450 (בלי לפרק - היה ספק חדש ששמתי למישהוא שהיה באחריות) ויש ספקים מקבוצה D שראיתי בהם קירור טוב יותר......

אכן לא התייחסתי להגנות, אז הנה :

Short Circuit Protection - הגנה מקצר - הספק יתכבה אם מזוהה קצר באחת מהמסילות, בדרך כלל על ידי זה שיש נפילת מתח באותה מסילה ולא ממדידת זרם. תמצא כזאת בכל ספקי A-C, רוב D ואפילו חלק מ E

Over Power Protection - הגנה מעומס יתר כללי - הספק יתכבה אם הוא מעביר יותר מידי הספק בכללי. תמצא כזאת בכל ספקי A-B וכמעט כל C (חוץ אוליי מהגבוליים ביותר שלא באמת מגיע להם להיות ב C)

Over Current Protection - הגנה זרם יתר (עומס יתר) במסילה - הספק יתכבה אם במסילה אחת כלשהיא הזרם עובר את המקס' של אותה מסילה. תמצא ברוב A-B וחלק מ C. זה הגנה שטוב שתהיה, אבל בהרבה ספקים מסתמכים על זה ש SCP ו OPP מספיקות, גם אם זה לא נכון

Over/Under Voltage Protection - הגנה ממתח גבוה/נמוך במסילה - הספק יתכבה אם הוא מזהה מתח גבוה או נמוך מידי במסילה (בדרך כלל בגלל תקל בספק עצמו או עומס קיצוני). תמצא בכל A-C ולפחות בחלק מהמסילות ב D

הגנות תמיד צריך שיהיו וזה אומר בגדול לא לקחת ספקים מקבוצות D-E שבהם יש הרבה הגנות חסרות. אבל ההגנות האלה לא משנות על כל מה שאמרנו מקודם מ 2 סיבות :

- ההגנות גבוהות יותר ממהספק הכתוב של הספק. אם למשל יש לך ספק של 500W, סביר שההגנות יהיו על 600W בקבוצות A-B, כ 500W בקבוצה C, וחסרות לחלוטין ב D ו E. ההגנות יגנו (בדרך כלל) במקרה שחתכת כבל אם הקצוות המתכתיים של המארז ועשית קצר, יגנו (לפעמים) אם עשית הרבה יותר מידי אוברקלוק לכרטיס מסך, שרפת אותו והוא מקצר את הספק, אבל לא יעשו כלום כדיי למנוע נזק איטי מזה שהעמסת 550W על ספק של 500. האחריות לוודא שאתה לא עובר את המקסימום של הספק (ובינינו, שאתה בכל לא מתקרב למקסימום אלא שומר על מקדם ביטחון כדיי להבטיח אורך חיים ואמינות) היא עליך בלבד

- ההגנות כשהן מופעלות, גורמות לכיבוי הספק. כלומר זה האלטרנטיבה שלך לחומה שרופה במקרה שקורה משהוא ולכן ההגנות הן חשובות והכול, אבל האם אתה מחפש ספק שמידי פעם יתכבה כדיי להגן על עצמו ? אם לא, תדאג אתה למקדמי ביטחון בזמן בחירת הספק ולא רק להגנות

בהחלט יש אתרים שעושים ביקרורות רציניות, אבל כמה דברים בביקורת שעליך לקחת בערבון מוגבל גם מאתרים כאלה :

- אורך הביקורת הוא קצר - כמה דקות, חצי שעה, שעה מקסימום..... זה מספיק מעל ומעבר להחרבה מהירה של כל הספקים מקבוצות D ו E אבל הרבה בעיות נסתרות של ספקים בקבוצה C (קירור לא מספיק למשל....) לא יספיקו להראות את עצמן בבדיקה כזאת קצרה

- במהלך הביקורת מפרקים את הספק. קח את הזמן כדיי להסתכל ולהעריך את מה שאתה רואה שם - גודל של רכיבים שרואים בתמונות למשל - גם אם זה לא מקבל התייחסות בטקסט. קח לדוגמה קבלים - הם אוהבים לזהות יצרנים וארץ ייצור אבל 0 התייחסות לקיבול שלהם (מה שקובע ישירות את הזרם המקס' למסילה לפי נוסחה פשוטה...) וכנל בהרבה מקרים גודל צלעות קירור וכו

- והם אוהבים להוריד ציון על כל מיני דברים חסרי משמעות כמו חוטים בלי סליבינג, אלמנטים כאלה ואחרים של עיצוב, או מיקום החיבורים על הכבלים (שהוא למשל הזוי לגמרי בהרבה מאוד ספקים של שרתים, אבל אלה בדיוק הספקים מקבוצה A...). הציון בהרבה מקרים לא ממש אוביקטיבי

לסיכום :

אם אתה מחפש ספק נורמלי אתה יכול להיות מעונין בספקים מקבוצות A/B (לספק הטוב ביותר), C (לספק על תקציב מוגבל/למחשב בסיסי), ו D (כשאתה מקבל שיכול לקרות משהוא ו "בעיה שלך" אם זה קורה). מה שקורה במציאות זה שברוב המחשבים הביתיים בארץ עומדים ספקים מקבוצה D ואחריהם E (אתה יכול למצוא אינסוף דיונים כאלה בפורום לפי שמות של חברות של ספקים)

תמיד קח מקדם ביטחון

אין תחליף להיכרות אם ספקים ברמה של להעריך יכולות ריבים מהגודל שלהם אם אתה באמת רוצה להיכנס לזה. אין כאן מדע טילים, פשוט תצתרךך לעבור על כמות של ספקים כדיי שתראה חוקיות

[roeesnir]

מצטרף ל-WOW!

נעוץ!!!

[Lyor]

ואתה בהחלט מעריך יותר מידי את הטכניון. בהתחשב בזה שסטודנטים בחצי מהדרך לתואר בהנדסת חשמל לא יודעים להשתמש אם מולטימטר, אני דיי בטוח שרוב מי שמסיים שם תואר לא יוכל להעריך נכון את ההספק של ספק מחשב מהגודל של רכיבים שלו

ענק חחח

אבל הייתי מעוניין לדעת האם אפשרי שתהיה למשתמש הפשוט יחסית אינדיקציה לדעת שהספק שלו בסדר כמו לדוגמה: 2 נוריות 7 סיגמנט כמו שיש בהרבה לוחות אם.

אם שם יש את זה, איזו סיבה יש לא להכניס את זה לספקים?

אישית הייתי מעדיף להחליף בספק איזה קבל או סליל שנפגמו מאשר ספק שלם שעולה הון בכל פעם....

[roeesnir]

אם כבר הדיון מוקפץ, מה שגרם לי לקרוא שוב את מה שכתב ידידנו 1101,

הייתי שמח לדעת האם נכון להניח שספק בתקן Pulse 80, ברונזה וכו'... יהיה בהכרח ספק איכותי.

כי גם כאן יש פערים עצומים במחיר בין החברות השונות.

[none77]

חד משמעי לא

[roeesnir]

אז זה גימיק?

[none77]

זה לא גימיק, זה אומר שמה שהספק נותן למחשב חלקי מה שהוא לוקח מהשקע גדול מ0.8 זה לא אומר שהספק איכותי

http://hwzone.co.il/community/threads/470338-%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AA-80-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1?highlight=80+%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A1

[Ash Binary]

אם תסתכל על הספק שלך יש עליו מדבקות שמזהירות את המתמש הפשוט לא לפתוח אותו. גם טכנאי מחשבים בדרך כלל לא יפתחו אותם (מאכילים אותם סרטים בנושא בכל קורס הדרכה לטכנאי מחשבים). בעיקרון זה קטע של אחריות שלא יתבעו אותו אם מישהוא פותח ספק ומתחשמל. כך שאין להם סיבה לתת למשתמש אפשרות לבדוק איזה רכיב בספק הלך. הספק הלך - מחליפים ספק

אם אתה רוצה לתקן את הספק (היצרן נגד זה אבל אני בעד), מה שנשרף בספקים בדרך כלל ניתן לזיהוי בעין (קבל מנופח, מאוורר תקוע, רכיב שהתפוצץ ויש שחור על המעגל לייד....) או על ידי מולטימטר/ESR מטר, ו common sense כדיי להבין מה קרה ואם יש רכיבים מעורבים אחרים (פיוז שרוף --> היה קצר --> לחפש את הרכיבים שגרמו לקצר/שנפגעו כתוצאה מהקצר, ולא סתם להחליף פיוז כי הוא יישרף שוב על השניה הראשונה של חיבור לחשמל). אם תתחיל להתעסק אם זה אתה כבר תקלוט מה הולך

מה זה 80+ - נניח שיש לנו ספק של 500W אמיתי מקבוצה A/B. הספק הזה יכול להוציא 500W נקי למחשב בלי קשר ל 80+

ההבדל בין ספק 80+ וספק שאינו 80+ / רמות שונות של 80+ הוא כמה הספק הזה יקח מהשקע. נניח שהמחשב לוקח מהספק 300W ונשווה כמה ספקים :

80+GOLD יקח 300/0.87 = 345W מקס'

80+BRONZE יקח 300/0.82 = 366W מקס'

80+סתם יקח 300/0.80 = 375W מקס'

ספק איכותי שאינו 80+ יקח 300/0.75 = 400W מקס'

סתם ספק גנרי (שנניח שבכלל מחזיק 300W) יקח 300/0.6 = 500W מקס'

ונניח שהספק עובד על היעילות הנמוכה ביותר בכל מקרה (מה שלא בדיוק נכון - היעילות של הספק מתארת את המקרה הגרוע כיותר כשמעמיסים עליו 500W, במציאות כשמעמיסים עליו רק 300W היעילות תהיה גבוהה יותר אבל לא בהבדל כזה גדול)

מדובר כאן על אנרגיה (אנרגיה / זמן = ואטים). את ה 345-500W שהספק לוקח צריך לייצר בתחנת כוח (זיהום אוויר), למכור לך (חשבון חשמל), לנצל (300W עוברים לחומרה, כל היתר - להתחממות של רכיבים בספק), לפנות את האנרגיה בצורת חום מהספק על ידיי צלעות קירור ומאווררים (ואף קירור של ספק גנרי לא יצליח לקרר 200W - זה כמות חום של 1/4 ספירלה של תנור ספירלות ישן.....), לפנות מהחדר (אוליי על ידי מזגן = תוספת גם לצריכת חשמל שלו)

מה שעושה למשל הבדל של 125W בכמות החשמל המבוזבז בין ספק גנרי וספק 80+ "סתם" ו 30W בין ה 80+ "סתם" וה 80+ GOLD (אכן, ההבדל "בפנים" בין רמות של 80+ לא כזה משמעותי)

התקן גם מחייב מקדם הספק גבוה (כלומר קיום של PFC). מקדם ההספק קובע את ההספק המדומה ב VA. הספק מדומה הוא מדומה ולא קשור לכמות של אנרגיה, אבל כן קשור לזרם שעובר לספק (בכבלים ומפצלים בין הספק לשקע, השקע, בקירות של הבית, בלוח חשמל ובמערכת של חברת חשמל) ולכן ככל שהוא קטן יותר העומס של הספק על מערכת החשמל פחות מורגש במקומות האלה

התקן לא מדבר על איכות הספק. יכול להיות ספק 80+ שאינו איכותי. הקשר לאיכות הוא עקיף יותר

ספק 80+ מכיל רכיבים איכותיים יותר (מכיוון שיש מהם דרישות יעילות גבוהות יותר, והתכנון שלו שונה מזה של ספקים פחות יעילים). זה השקעה שאותה יעשו יצרני ספקים בקבוצות A-C. בקבוצות D-E הספקים בנויים לתג מחיר ויוותרו אפילו על בורג לחיבור חוט הארקה (יש כמה כאלה ב E) כדיי להגיע אליו - מוספט איכותי יותר כדיי לחסוך בחשמל לא מעניין אותם

עכשו, כשבגלל השיקולים הכספיים של היצרנים יוצא שכמעט כל ספקי 80+ הם בקבוצות A-C ורוב הספקים שאינם 80+ הם C-E, דיי ברור שספקי 80+ איכותיים יותר מספקים שאינם 80+.... הכלל לא חד משמעי כי יש ערבוב בספקים הבינוניים - C וגם יש בודדים יוצאים מהכלל בקבוצות אחרות, אבל ההתאמה עדיין טובה בהחלט....

[Lyor]

11010010110, השקעה מטורפת... העשרת אותי המון.

תודה רבה