אם כבר מדברים על הצעות חוק הזויות, הרשו לי להציע כמה הצעות חוק טובות באמת.

בעבר עלה לי הרעיון לחוקק חוק שמאפשר להמיר חצי מהקנס על דיבור בסלולרי בזמן הנהיגה לסיבסוד קניית דיבורית לרכב, כדי להגדיל את כמות הדיבוריות לרכב ולמנוע תאונות.

הרעיון עצמו נהדר וחיובי.

באופן אבסורדי הוא חושף את השיטה הקלוקלת של חוקים וקנסות, שמטרתם העיקרית היא לעשות כסף ולא להפחית באמת את מספר התאונות.

לכן עלה לי רעיון נוסף.

לאסוף קבוצה של חוקים דומים, שיועילו לחברה הרבה יותר מקנסות נטו.

ולהשתמש בה שוב ושוב בתקשורת כדי להצביע על האבסורד השלטוני ומערכת המשפט, שמוכנים למכור את טובת הציבור בשביל רווח במסווה טובת הציבור.

עימות התועלת השלמה מול התועלת החלקית תחשוף את הכוונות האמיתיות מאחורי המסכות, ותביך את נציגי השלטון(ובכוונה אני משתמש במילה שלטון ולא ממשל).

[סרקזם מדיון אחר]

דרך אגב, אם אהבתם את הרעיון(למקרה שלא שמתם לב לחתימה כי היא לא מספיק בולטת), אשמח אם תלחצו תודה.

אבל רק בתנאי שאהבתם את הרעיון, ורק בתנאי שאתם באמת רוצים ללחוץ.

אוהבים נקניקיות?

[/סרקזם]

נערך 2013 ביוני 1912 שנים על-ידי Art Tatum

בהתחשב בעובדה שמחקרים הוכיחו שיש הבדל אפסי בכמות התאונות עם ובלי דיבורית תצטרך כנראה לאסור על דיבור בפלאפון בעת נהיגה בכלל. בהצלחה...

אני הייתי במכונית בזמן שמישהו ללא דיבורית שנהג להחזיק את הסלולרי ביד בין שיחות, שמט בטעות את המכשיר, והתכופף להרים אותו תוך כדי נסיעה עירונית.

הנהג שמולו במקרה! לחץ על הברקס, ובום תאונה.

אם חוקקו קנסות כדי למנוע החזקת סלולרי ביד והסחות דעת, הרי שחוקים אלו צריכים להשיג ביעילות מירבית את המטרה לשמם הם נוצרו.

אלה אם כן כמובן הם נוצרו רק בשביל לעשוק כלכלית את הציבור.

הרעיון שלי מגדיל את יעילות המטרה(להקטין שימוש בסלולרי ברכב ללא דיבורית).

וחושף את אלו שאינם רואים את טובת הציבור מולם.

למקרה שאתה הבאת צריך לחוקק חוק IQ מינימלי לקבלת רישיון נהיגה.

עוד רעיון בסגנון, לחוקק חוק שמחייב רשויות מקומיות להשתמש באחוז מסוים(נגיד 20%) מכספי קנסות דוחות החניה להקמת חניונים ציבוריים ולמימון תחזוקתם.

כך ככל שבעיית החניה גודלת, גם התוכנית לפיתרון ממשי תגדל בהתאם.

עוד רעיון. לחוקק חוק שאומר שעל כל חוק שמחוקקים המדינה צריכה לתת מענק של 100 שח לכל אזרח.

לדעתי צריך להיות חוק המטיל על מחוקקים, שופטים, ולמעשה כל בעל תפקיד רשמי שחיי אדם או רווחתם תלויים בו, אחריות אישית על השלכות החלטותיהם, אם ההשלכות הללו פגעו באחרים ואם קודם לקבלת ההחלטה הם הוזהרו מהשלכותיה, אך התייחסו לאזהרה בביטול.

עוד רעיון בסגנון, לחוקק חוק שמחייב רשויות מקומיות להשתמש באחוז מסוים(נגיד 20%) מכספי קנסות דוחות החניה להקמת חניונים ציבוריים ולמימון תחזוקתם.

כך ככל שבעיית החניה גודלת, גם התוכנית לפיתרון ממשי תגדל בהתאם.

בעקבות העלמותם המבהילה של שטחי החניה הפנויים ברעננה חשבתי על חק שיחייב לבנות חניון תת קרקעי ציבורי מתחת לבניין שייבנה על קרקע כזו.

בעקבות העלמותם המבהילה של שטחי החניה הפנויים ברעננה חשבתי על חק שיחייב לבנות חניון תת קרקעי ציבורי מתחת לבניין שייבנה על קרקע כזו.

אם מדובר בקרקע פרטית, חוק שכזה יהיה בעייתי ביותר. נניח ויש קרקע פרטית ריקה באזור כלשהו, שעליה התושבים נוהגים לחנות, בלי שבעל הקרקע התלונן אי פעם (בחזקת "זה נהנה וזה לא חסר"). עכשיו, כשהוא פתאום רוצה לבנות בניין על הקרקע הזו, אתה אומר לו שחובתו להקים שם חניון תת קרקעי? גם אם נניח והעיריה תהיה זו שתממן את עלויות ההקמה (וגם אם כן, למה? הנוהגים ברכב משלמים מס למשרד האוצר, לא לעירייה), בעל הקרקע יוכל לטעון שחניות שכזה ירתיע דיירים ויוריד את הערך של הדירות העתידות להבנות, ושהוא נדרש למעשה לשלם על טוב ליבו שהתבטא בכך שלא גידר את הקרקע ששייכת לו מלכתחילה.

בעקבות העלמותם המבהילה של שטחי החניה הפנויים ברעננה חשבתי על חק שיחייב לבנות חניון תת קרקעי ציבורי מתחת לבניין שייבנה על קרקע כזו.

בדיוק!

לרתום את אותם כוחות שפוגעים בסביבה, לשיפור הסביבה.

אש מים, ין יאנג, באדה בינג באדה בום.

ויק, לא חסרים פרויקטים של בנייני ענק.

הם צריכים לקבל אישור?

סבבה, חוק עירוני ז' בעין יקבע שבכל בניין גדול במיוחד מחויב לבנות חניון ציבורי.

תחזוקת החניה תמומן ע"י חלק מהארנונה של הבניין.

אי אפשר רק לקחת שטח עד שאין איפה לזוז, ואז לקנוס את כל התושבים והמבקרים שבמצוקת חניה.

איך תקבע התאמה ספציפית אם לא ע"י מסד נתונים שישמור את המידע הגנטי של כל אחד?

בדיוק באותו אופן שבו הדבר מתבצע כיום- הנזקקים לתרומה נרשמים למאגר, ואת המידע הדרוש להתאמות יקחו מגופת התורם בזמן או לפני קצירת האיברים.

אגב, לא דיברתי מעולם על 3 רשימות, דיברתי על כך שכל נהג באשר הוא יוגדר כתורם איברים בפוטנציה (כלומר אדם שלולא התנגדות משפחתית עזה, יתרמו איבריו במידת הצורך), ללא צורך במאגר כלשהו מעבר למאגר הקיים של משרד הרישוי שמאנדקס את כל הנהגים בארץ ממילא. מי שירצה להרשם כנהג שלא יתרום איבריו בשום אופן, יאונדקס באופן שונה במאגר (או ירשם ברשימה לבנה אחרת של מתנגדים לתרומת איברים). ללא שום ביומטריה מסוכנת.

ואז במקרה מוות יבדקו האם פלוני אלמוני לא נמצא ברשימת "מתנגדים לכך שיקחו מהם איברים להשתלה", ובמקרה כזה יילכו לבקש את אישור המשפחה?

מאוד עקום, וזה לא רשימה לבנה, זו רשימה שחורה

למה לא להקים רשימה לבנה אמיתית, כאשר כל אחד נרשם הוא "על תנאי" עד שהוא מביא לרשות ההשתלות צוואה חתומה ע"י נוטריון ובו הוא מאשר לקיחת איברים מגופתו?

זה מונע את כל ההילולה המסריחה סביב משפחה מתאבלת, ומונע אפשרות שמשפחה תסכל את רצון המת

וכמובן זה מונע מאנשים שלא רוצים את זה להיכנס לתוך מנהרה של ביטול רישום במאגר ממשלתי או פרטי

אם מדובר בקרקע פרטית, חוק שכזה יהיה בעייתי ביותר. נניח ויש קרקע פרטית ריקה באזור כלשהו, שעליה התושבים נוהגים לחנות, בלי שבעל הקרקע התלונן אי פעם (בחזקת "זה נהנה וזה לא חסר"). עכשיו, כשהוא פתאום רוצה לבנות בניין על הקרקע הזו, אתה אומר לו שחובתו להקים שם חניון תת קרקעי? גם אם נניח והעיריה תהיה זו שתממן את עלויות ההקמה (וגם אם כן, למה? הנוהגים ברכב משלמים מס למשרד האוצר, לא לעירייה), בעל הקרקע יוכל לטעון שחניות שכזה ירתיע דיירים ויוריד את הערך של הדירות העתידות להבנות, ושהוא נדרש למעשה לשלם על טוב ליבו שהתבטא בכך שלא גידר את הקרקע ששייכת לו מלכתחילה.

כמובן שלא מדובר על קרקע פרטית. יש כבר נוהל קבוע בשנים האחרונות - על מגרשים,שדות ריקים ומקומות חניה מאולתרים (הכל על אדמה ציבורית) שהשתמשו בהם לחניה משחר הבריאה פתאום צץ שלט "חניה זמנית לרווחת הציבור מטעם עיריית רעננה". אחרי ששלט כזה מופיע לוקח כ6-12 חודשים עד ש"החניה הזמנית לרווחתי" נעלמת לטובת עוד בניין מגורים עם דירות 6 חדרים בלבד.

איך בדיוק מופיע בניין מגורים על קרקע שאינה פרטית לדעתך? במקומות ביקוש (בהם בד"כ יש מצוקת חנייה) לרוב לא תמצא שטחים ריקים בבעלות העירייה שאותם היא פתאום מחליטה לשווק.

העיריה מוכרת את השטח. לא סתם העירייה מציבה את השלט. בנוסף, היות שבשנים האחרונות מצוקת החניה בעיר החמירה בצורה דרסטית (בעיקר בגלל תכנון לקוי) חניות ומגרשים שפעם נחשבו "רחוקים מדי" הופכים היום לנכספים.