1. ישנם אלגוריתמים למציאת איברים (במיוחד איברים בעלי אינדקס גדול) בסדרות פיבונצ'י, אבל זה קצת פחות טריויאלי מסכום של טור חשבוני, אתה תמיד יכול לחפש בויקיפדיה.

2. לא, תחשוב שאם היית קובע ששני האיברים הראשונים הם 594 ו-456 היית מקבל סדרה שונה.

תודה גבר!

הפתרון שלך עובד, אבל שים לב שהוא עובד רק כי 15 מתחלק ב-5. מה אם לדוגמה יאמרו לך להדפיס את 16 האיברים הראשונים? או לחילופין, מה אם יבקשו ממך לקלוט מספר n מהמשתמש ואז יאמרו לך להדפיס את הn המספרים הראשונים?

אתה יכול לכוון אותי לפיתרון יותר כללי?(בלוק של קוד שיריץ מיספר פיבו אחד לכל סיבוב בלולאה).

מספיקים לך שני משתנים, שיחזיקו את שני המספרים האחרונים בסדרה שחישבת עד כה (כלומר, באיטרציה הראשונה הם יחזיקו את המספרים ה-1 וה-2, ואיטרציה הבאה את המספרים ה-2 וה-3, אחר כך את ה-3 וה-4, וכן הלאה).

היתכוונת ל3 ו 5 (רשמת 3 ו4)זה אמור להיות סכום הזוגות ולא מיספרים עוקבים, אלה אם כן היתכונת N מיספרים.

בכל אופן מצאתי את הפיתרון לכל N.

תודה על ההכונה.

 #include "stdafx.h"
#include <iostream>

using namespace std;

int main()

{
	int a=1,b=0,i=0,c=0;

	for(i=0;i<=16;i++)
{
	c=a+b;
	b=a;
	a=c;

	cout << c << endl;

	}

char f;
cin >> f;
return 0;



} 

התכוונתי שאלה המיקומים של המספרים בסדרה, לא הערכים שלהם (בגלל אמרתי המספרים ה-3 וה-4 ולא המספרים 3 ו-4).

אבל כן, זה הפתרון שכיוונתי אליו.

אגב, מומלץ שתערוך את הכותרת למשהו יותר מתאים (הכותרת המקורית לא ממש רלוונטית...)

רק לשם התירגול כדאי שתחשוב איזה פיתרון עדיף כשאתה מחפש בדרך הזו מספרי פיבונצ'י בעלי אינדקס גדול יחסית... נגיד 50, הקודם שבו אתה מחשב 3 מספרי פיבונצי בכל איטרצייה או הנוכחי שבו אתה מחשב רק אחד בהנחה שהקוד שלך מתקמפל בלי אופטימיזציות.

בשביל יעילות יש פתרון הרבה יותר טוב, אבל הוא משתמש בידע באלגברה לינארית...

צודק, אבל אם נתעלם לרגע מהאלגוריתם זו דווקא בעייה נחמדה אם מסתכלים עליה כ-code kata.

נאמר שאנחנו צריכים למצוא מספר פיבונאצי בעל אינדס n, נניח לצורך העניין שגודל המילה שלנו מספיק כדי להכיל מספרי פיבונאצי באינדקסים גבוהים מאוד. איך תממש פונקצייה שמקבלת אינדס n שמטרתה למצוא את האיבר ה-n בסדרת פיבונאצ'י?

אישית אם הייתי מראיין מועמד לעבודה כמתכנת c++ אני חושב שזו שאלה בהחלט ראוייה ושווה לשבת לחשוב עליה (יש הרבה פתרונות עם זמן ריצה הרבה יותר טוב משימוש בנוסחא תחת תנאים מסויימים ודווקא אותם אני ארצה לשמוע, את ההנחות, את היתרונות והחסרונות שבכל שיטה)

טוב(שניצל) אמרת פיבו עם מיספרים ראשוניים ....אז הרמתי תכפפה

התוכנית סורקת מיספרי פיבו וקובעת האם הם ראשוניים או לא ראשוניים.

השאלה היא האם הקוד יעיל?

 
#include "stdafx.h"
#include <iostream>

using namespace std;

int main()

{
	int a=1,b=0,i=0,c=0;

	for(i=0;i<=16;i++)
{
	c=a+b;
	b=a;
	a=c;

	cout << c << endl;



	int res=0,i_fib=1;

		if ((c>0)&&(i_fib>0))
			for(i_fib=1;i_fib<=1272;i_fib++)

			{

			if (c%i_fib == 0)
			res++;			
			}


			if (res <= 2 )
				cout << c <<" reshoni\n";
			else
			  cout << c <<"lo reshoni\n";

	}

char f;
cin >> f;
return 0;



}

מתי אמרתי מספרים ראשוניים?

בכל מקרה, יש דרכים יותר יעילות לבדוק ראשוניות. קודם כל, ברגע שמצאת שהמספר מתחלק במספר שאינו עצמו או 1, אז אתה יכול לעצור את הלולאה, כי הוא בטוח לא ראשוני.

חוץ מזה, מאיפה הבאת את המספר 1272?

והערה קטנה לגבי הקוד: תמיד תמיד תמיד אחרי if/for/while שים סוגריים מסולסלים - גם אם אתה מפעיל רק פקודה אחת. כלומר, במקום כזה דבר:

if (res <= 2)
 cout << "blabla";
else
 cout << "blublu";

תכתוב ככה:

if (res <= 2) {
 cout << "blabla";
} else {
 cout << "blublu";
}

הסיבה לכך היא פשוטה: זה הופך את הקוד לברור יותר ומונע טעויות בעתיד. חוץ מזה, תדאג להזחה נכונה של הקוד.

אופס טעות (זה 2584 בימקום)

בקשר להיתיעלות שהצעת- אני מנסה , מקווה להצליח.

אוקי, מאיפה הבאת את 2584?

ערך של איבר n16 בסידרה (זה לא בסדר?).