מסע לפולין - תקציר מהיר.

אז ככה:

הסיבה להעדרותי מהפורומים/חדשות/ניהול האתר במשך שמונת הימים האחרונים היא מסע שכבתי לפולין.

את המסע הזה התחלתי ללא הרבה יותר מידי ציפיות כי ככה אני, לא ציפיתי שאני אעבור איזהשהו שינוי גדול כמו שאכן קרה לי.

לקחתי לעצמי יום יום באשר הוא וחייתי את הרגע, הדבר היחידי שנתתי עליו את הדעת והיה קשור בעתיד הוא מתי ההשקמה מחר בבוקר ומתי אוכלים (וכמו שאתם רואים גם זה היה עתיד קרוב מאוד).

לפני כמה שעות בודדות חזרתי מפולין והינה רשמים מהירים (בקרוב יומן מסע מלא):

יום שני למסע - מחנה ההעבודה וההשמדה "מיידאנק".

אני מגיע לשדה ענקי בדיוק כמו באגדות רק שלשם שינוי נמצא עליו מחנה גרמני-נאצי ענקי בגודלו, סיפורים שלמים יש סביב המחנה הזה ועל חוסר יעילותו (תאי גזים בצד אחד, משרפות בקצה השני) אך הדבר המדהים ביותר שם הוא עצם העובדה שהמחנה עדיין עומד על קנו ולא נהרס על ידי הגרמנים/הופצץ על ידי האמריקנים.

אני חייב לציין שגם כאשר אתה עומד שם בתוך המקום מעביר הצמרמורת הזה אתה פשוט לא יכול לתפוס את המצב הזה שבו אתה נמצא ושלא נדבר על מצבם של היהודים האסירים במחנה.

יום רביעי למסע - מרד גטו קראקוב.

אני חייב לשלב את מה שעבר עלי ביום הזה למה שעבר עלי ביום שבו למדנו על מרד גטו ורשה, מדובר פה בחבורת לוחמי חופש (כן, אין מונח מתאים יותר מ- Freedom Fighters לאנשים אלו) חדורי אידיאלים חזקים אשר לא היו מוכנים ללכת כצאן לטווח !

אם אנשים אלו אשר עשו ככל שביכולתם כדי להביע התנגדות אל הגרמנים היום נכנסים לתחום הפוליטי לאחר עלייתם לארץ אין לי כל ספק שהמדינה הייתה נראת אחרת לחלוטין כיום.

אני אציין פה רק כמה השגים שלהם אשר נבעו מהפעולות הכי קטנות כמעט... במרד גטו ורשה חיסלו 22 פלוגות של האי"ל (הארגון היהודי הלוחם) את אחת מפלוגות החי"ר הטובות ביותר של הגרמנים אשר הובאה ישר מן חזית המלחמה כדי לדכא את המרד. חבורה של כמה עשרות בודדות של אנשי אי"ל אשר נשלחים להשמדה בטרבלינקה מתבצרת באזור הרחבה המרכזית של המחנה ומעכבת את פעולת המחנה למשך יממה שלמה, דבר זה הציל את חייהם של לפחות 20,000 בני אדם אשר היו יעולים למות שם באותו היום.

יום חמישי למסע - אושוויץ ובירקנאו.

אני פשוט אצטט את מה שכתבתי ביומן המסע שלי:

"כאן אני עומד, על תאי הגאזים והמשרפות ההרוסות, במקום המתואב ביותר באירופה ובעולם כולו. מקום אשר בו נרצחו לפחות 1.5 מליון בני אדם - גברים, נשים, ילדים וטף.

ואני לא מזיל דמעה, אני לא בוכה, אני רק מרגיש כאב עמוק אשר אוכל אותי מבפנים. אני ממשיך ללכת עם הקבוצה בתוך המחנה הענקי הזה ופתאום אנו מגיעים לאזור עם בורות מים אשר נראים כמו ברכות דגים קטנות, אך לא, הם לא ברכות דגים אלא בורות אשר מכילים אפר אדם שנשרף כמה עשרות מטרים מכאן, וכאן זה נפל עלי, זאת הייתה מכונה שניתן להגדירה רק כדבר אחד - Pure Eavel - רשע טהור".

אני מבקש בכל לשון של בקשה להגיב לקטע זה בצורה מכובדת ומסודרת ככל האפשר.

יובל.

That's Deep Man.....

To depp for me now.....

אני לא יודע אם יש לי מה לומר על מה שכתבת, חוץ מיישר כח.

כבר בקריאה ראשונה ניתן לראות כי הקטע נכתב מהלב...

המסע לפולין הוא מסע להיסטוריה של העם היהודי, העם שלנו, אי אפשר לעבור את זה ולא להשתנות מבפנים, לא לשנות משהו בתפיסת העולם שלך, פשוט אי אפשר.

היה שם שלג?

;D

מדהים! מצפה ליומן

Welcome back.

ואני לא מזיל דמעה, אני לא בוכה, אני רק מרגיש כאב עמוק אשר אוכל אותי מבפנים. אני ממשיך ללכת עם הקבוצה בתוך המחנה הענקי הזה ופתאום אנו מגיעים לאזור עם בורות מים אשר נראים כמו ברכות דגים קטנות, אך לא, הם לא ברכות דגים אלא בורות אשר מכילים אפר אדם שנשרף כמה עשרות מטרים מכאן, וכאן זה נפל עלי, זאת הייתה מכונה שניתן להגדירה רק כדבר אחד - Pure Eavel - רשע טהור".

pure evil

WB,

אני לא אגיד מקווה שנהנת כי אין מה להנות שם.

גם מתועב ולא מתואב אבל חפיף.

תגיד לי אתה במקרה בשכבה שלי ואני לא יודע?

אני עשיתי בדיוק אותו הטיול.

חזרתי אתמול בטיסה שיצאה מורשה ב 18:45 נחתנו קצת אחרי 23:00 שעון ישראל.

אחי מתי טסת?

אני חזרתי בשני בלילה?

ואם תרצו אני אפרסם פה דברים שכתבתי לעצמי וגם תמונות כשיהיה.

איפה אתה לומד?

אני אפרסם מאוחר יותר בלילה את כל יומן המסע שלי, דבר שלדעתי חשוב יותר מכל כתבה כרגע...

בקשר לשגיאות הכתיב... תראו מתי נכתבה ההודעה וזה אחריי יום ארוך שהתחיל בשעה שש וכלל בסופו שלוש שעות טיסה...

טסתי ביום רביעי ה- 13.3 בשעה 06:40 בבוקר.

חזרתי ביום רביעי ה- 21.3 בשעה 00:30 לפנות בוקר.

שם בית הספר שלי הוא "רמות חפר" ובמלונות פגשנו מספר רב של משלחות מישראל...