שלום, התחלתי להתעמק באיך מעבדים עובדים (דרך אגב זה די מחרפן).

הבנתי שתדר השעון הוא כמה פולסים חשמליים עוברים במעבד בשנייה או משהו כזה, אשמח להסבר דרך אגב...

מה שלא הבנתי זה מה זה "פולס" או "קלוק"? זה אומר ביט אחד? כלומר, מעבד עם תדר שעון יותר גבוה יוכל לקרוא יותר ביטים לשנייה?

2) הכוונה בתדר השעון היא באיזו מהירות המעבד קורא מידע (כמה ביטים של מידע), או באיזו מהירות הוא מבצע פעולות? כי הבנתי ששני מעבדים עם אותו תדר יכולים לעבד מידע בקצב שונה...

תודה

טוב, בשביל להתעמק בזה בערך צריך כמה קורסים אקדמיים.

בהכי קצרה שאפשר-

יש במעבד שעון, שעושה "נקישות", כל נקישה, המידע זז מתחנה אחת לתחנה אחרת, שזה הדבר השני שאמרת "באיזה מהירות הוא מבצע פעולות".

מן הסתם זה לא הגורם העיקרי שמשפיע על איכות התוצאה (אפשר לעבוד באותו "קצב", אבל לעשות פעולות יותר טוב)

אז זו בעצם רק מהירות העברת מידע-כלומר ביטים (כל הרץ הוא ביט)? ואיך יש לי אפשרות לבדוק את זמן חישוב הפקודות שלו של המעבד-רק לפי מבחני ביצועים?

ועוד שאלה-האם ה"באס" שמגשר בין הגשר הצפוני למעבד יכול ליצור צוואר בקבוק למעבד או לזכרון? שים לב שאני מדבר על צ'יפסט Z77 שבהם לא מוזכרת מהירות הFSB, כך שאין לי מושג מהן המהירויות של הבאסים...

טוב אפשר להכנס לפרטים או אפשר לדבר באופן כללי. השעון של ה מעבד הוא בסך הכל עליה וירידה שבכל פעם השעון במצב אחר. במערכות דיגיטאליות לרוב זה 0 ו 1. בתוך המעבד יש יחידות לוגיות שמורכבות משערים לוגיים. במעבד השעון משחק כמה תפקידים אחד מהם הוא לקדם את כתובת הפקודה הנוכחית מה שגורם למעבד לעבור לפקודה הבאה. במעבד פשוט ה מעבד לרוב מבצע פקודה בכל שעון. ה פקודות לרוב נכנסות לרכיב שמתרגם את הביטים של הפקודה לההפעלה של כל מני יחידות עיבוד ואוגרים שמחזיקים את המידע ומתי שהשעון עולה יחידת העיבוד עושה את הפעולה שלה והתוצאה נשמרת באוגר מסוים במעבד בהתאם לפקודה.

אני אגיד לך את האמת ההסבר שלי לא משהו. בגדול תדר השעון קובע כמה פקודות המעבד מסוגל לבצע בשניה זה לא בדיוק נכון היום כי יש מעבדים חכמים היום שמבצעים כמה פעולות בכל שעון. יש גם פקודות שיש להן הרבה שלבים כמו כפל וחילוק. יש גם פקודות שעושות יותר מפעולה אחת.

1) כל הרץ הוא ביט- זאת אומרת כמה ביטים לשנייה של פעולות הוא מבצע? למשל אם יש הוראה למעבד של 16 ביטים, אז הוא יבצע אותה במהירות 16 הרץ

2) איזה באסים גורמים לצווארי בקבוק?

3) איך אני בודק את המהירות של הבאסים בצ'יפסט Z77 החדש. לא כתובה מהירות הFSB...

חשוב לי שתענו על כל השאלות בבקשה!

1. לא. אתה לא בכיוון בכלל.

3. ב Z77 אין FSB.

אין קשר בין הרץ לביט.

הרץ זו יחידת מידה לתדירות.

תדירות משמעותה מספר אירועים ליחידת זמן, כאשר הרץ זה אירוע אחד לשניה. למשל, השעון מתקתק כל שניה, תוק, תוק תוק, אז אפשר לומר שהוא מתקתק בתדירות של 1 הרץ.

ביט, או סיבית בעברית, היא ספרה בינארית, שיכולה להיות (בניגוד לשיטה העשרונית שמשתמשים בה ביומיום) או 0 או 1.

המחשב יודע לעבוד עם סיביות. כל מספר אפשר לרשום בצורה בינארית (כלומר רק עם הספרות 0 או 1), והמחשב מבצע את כל החישובים שלו על מספרים כאלה.

דרך אגב, את כל מה שאמרתי לך אפשר למצוא די בקלות בויקיפדיה.

כמו שאמרו, אין שום קשר קלוש בין ביט להרץ. הרץ זה הקצב שה"נקישות" מזיזות דברים. ביט זאת כמות מידע כלשהי.

בגדול אפשר לבדוק כמה לוקח לו להעביר פקודה, אבל זה לא כזה פשוט כמו שאתה חושב וזה לא יתן לך שום מידע שיעזור לך (מה יעזור לך שתדע כמה זמן לוקח לו להעביר זרם חשמי שמייצג חתיכת מידע קטנה מאזור X במעבד לאזור Y). להבין איך מעבד בנוי מבפנים בלתי ניתן לישום ואין אף אחד שיודע את רוב ה"בפנים" של המעבד

ה"באס" הסטנדרטי הוחלף במשהו אחר, ואין חשש לצוואר בקבוק

תודה

אז אם אין חשש לצוואר בקבוק, אני יכול לעשות OC די רציני בלי הפחתת ביצועים

דרך אגב, במה הבאסים הוחלפו ואיך זה עובד? הבנתי שזה QPI, אבל מה זה אומר ובמה זה שונה מהבאסים?

אשמח להסבר מעמיק, שיסביר על איך מועבר מידע בQPI מכל מקום (זכרונות, כ.מ. , מעבד וכו') ובאיזו מהירות

באמת שחיפשתי מלא זמן בגוגל לפני ולא מצאתי...

תודה!

יש בויקיפדיה

מהירות המעבד קובעת כמה מחזורים מתבצעים בשנייה.

לא בכל מעבד ישנם אותן פעולות אטומיות. יש לזכור שהמהירות של המעבד לא נקבעת רק במחזורים מתבצעים בשנייה אלא עו הרבה פרמטרים:

מספר ליבות, סט פקודות, כמות אוגרים, מימוש פנימי של כל מיני פעולות, overhead של כל מיני רכיבים פנימיים (טרנזיסטורים למשל)

ועוד ועוד ועוד.

מן הסתם ב-OC אתה לא מפחית ביצועים אלא מעלה...

ב-QPI התגברו על המגבלה של ה-FSB הישן מבחינת רוחב פס. גם כאן יש תדר בסיס (BCLK) ויש למעבד מכפלה. אפיקי התקשורת עובדים

בדומה ל-PCI-E עם מספר נתיבים לכל כיוון.

אל תצפה להבין את כל הדברים הללו, מדובר בהרד קור שעוסק בדברים די מסובכים ושנדרש המון ידע מקדים. גם כל מה שאמרתי כאן

מובא די בפשטות ומתוך ניסיון שתבין.

אני באמת מת על מחשבים וחומרה ואפילו יש לי תור ראשון בביוטכנולוגיה

אף פעם לא נכנסתי לעומקם של המושגים ברמות שאתה מנסה וחבל כי זה סתם הורס

חוץ מזה - אם לא תשאל איך תדע ? חח

למה שלא תלך ללמוד אם זה כ"כ מעניין אותך? אפילו כמה קורסים בתקשורת ספרתית, מערכות הפעלה ואפילו מבוא להנדסת חשמל...

אם זה באמת מעניין אותך תעשה כמה קורסים של הנדסת חשמל כמו מערכות ספרתיות ומל"מ(אם אתהה רוצה להבין קצת יותר את הפיסיקה של החומרים).