למה, מה ההיגיון להשבית כל ערב 300,000 מכוניות ולהוסיף 300,000 מכוניות נוספות? זה מטופש לחלוטין ויגרום לעומס עצום על התשתיות. המטרה היא להוריד את העומס על התשתיות, לא להוסיף.

יש בארצנו 300,000 טכנאים, אנשי מכירות ושירות? אני לא בטוח.

לפי הכתבה:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4034971,00.html

בשנת 2010 היו כ-320,000 רכבים צמודים. בשנת 2009 כ-250,000 עובדי הייטק שמתוכם ל-52 אחוז היה רכב צמוד. נניח שב-2010 מספרם עלה ב-5%, ומספר מחזיקי הרכב הצמוד ירד ל-50 אחוז כתוצאה מהעלייה בשווי שימוש. כלומר 131,000 רכבים צמודים לענף ההי-טק.

בוא נניח שמתוך 190,000 הרכבים הצמודים שנשארו 30% מהם רק נוסעים הלוך וחזור מהעבודה, נשארים עם 133,000 רכבים. אמנם לא 300,000 - אבל עדיין מספר עצום.

לא ממש הבנתי את הנקודה.

שאלת - מה יהיה עם אלה שבאמת צריכים רכב צמוד מהעבודה, ולמה לדפוק אותם עוד ע"י העלאת עלויות הליסינג.

לב אמר - שישתמשו ברכב בעבודה בלבד ולא למטרות פרטיות, ואז לא ישלמו שקל.

אמרת - מה ההגיון בלהחזיק ציי רכב כפולים. רק שאני לא רואה למה ביטול תאורטי של שיטת הליסינג יגרום לזה. הרכבים הצמודים של עובדי ההייטק הם כלי עבודה אמיתי אולי ב5% מהמקרים. בשאר המקרים זה רק למטרות הגעה לעבודה / פינוק. אין שום סיבה שיקבלו אותם בכלל. שיפתרו את בעיית ההגעה לעבודה איך שהם רוצים - רכב פרטי, תחבורה ציבורית, אופניים - הכל בהתאם למקום ולאפשרויות, יקבלו החזר הוצאות נסיעה כחוק וזהו.

כמובן זה רק צד אחד של הבעיה. העלויות המטורפות של רכב פרטי מקשות על אנשים לקנות אותם מראש (אפילו אם זה יוצא זול יותר מליסינג בטווח ארוך). תחבורה ציבורית קלוקלת (למעט מספר מצומצם של אזורים) דוחפת אנשים לכיוון של מכונית, ויוצרת את התופעה ש95% מהמכוניות מסיעות 95% מהזמן את הנהג וזהו. בעיית התחבורה לא תיפטר מזה שתרבות הרכבים הצמודים תשורש. אבל הייתי שמח לראות את זה כחלק ממכלול השינויים.

עריכה: הבנתי את כוונתך במספרים, אך האם אתה בטוח שכל מי שלא הייטקיסט ומחזיק ברכב צמוד משתמש בו לעבודה?

זאת הסיבה שהורדתי 30% מכמות בעלי הרכב הצמוד שאינם הייטקיסטים. כמובן שהמספר מצוץ מהאצבע, אבל אני מניח שזה לא יכול להיות רחוק מדי מזה לכל כוון, כך שזה ממחיש את הנקודה.

אני מעריך שבממוצע שווי המס הנוכחי פחות או יותר מגלם את שווי ההטבה בפועל שמקבל העובד. כמובן שיש עובדים שדופקים קילומטרז' בלי חשבון, ויש כאלה שחוזרים מהעבודה ואין להם כח לכלום. הפתרון של - בוא נכפיל את שווי המס ונז**ן את האמא של כל מי שמעז לקבל רכב צמוד הוא סתם פופוליסטי ולא נותן מענה אמיתי לבעייה.

מה יעשו, העובדים יסעו לפגישות ברכבם הפרטי? יקבלו מהמעביד החזר הוצאות נסיעה? ברור לך גם שלמרבה האבסורד על החזר הוצאות נסיעה יש מיסוי רגיל לחלוטין?

ומה יקרה אם למשל בדרך לפגישה מתקלקל לעובד הרכב? מי יארגן רכב חלופי? על חשבון מי יהיו הביקורים במוסך לצורך הטיפול ברכב, הוויכוח עם המוסכניק והמסירה/איסוף?

יש בנושא המון שיקולים שאף אחד מהמתלהמים לא לוקח בחשבון, והפתרון של הכנסת פיל לחנות חרסינה בדמות הפיכת שווי המס ללא ראלי יכול לגרום להרבה יותר נזק מתועלת. הפתרון צריך להיות מערכתי ולכלול רפורמה בתחבורה הציבורית - ולא, שינוי קטן של מסלולי האוטובוסים הוא לא רפורמה.

אנשים רוצים ביטחון.

מי שיש לו אוטו יודע שברגע שהוא רוצה לצאת מהבית, שום דבר לא יעכב אותו.

זה בניגוד לתחבורה ציבורית, שאם אתה יוצא מהבית ורוצה לתפוס אוטובוס יש סיכוי שתחכה חצי שעה בתחנה.

זה רק כשאין תחבורה ציבורית טובה. כשיש, רוב האנשים יעדיפו לא לנהוג.

אני כרגע גר בעיר עם ניסוי לתחבורה ציבורית כזו (ירושלים). אני מעדיף ריקשות על פני הרכבת המקוללת הזו.

שוב, זה כי היא גרועה.

מה רע בריקשה? זה אחלה רעיון דווקא... ;D

אני לא חושב שאי פעם עשו מהפכה (תרתי משמע) כזו בעיר ראשית בישראל. פורקו כבישים,נסגרו רחובות והכל כדי לאפשר לרכבת לעבור. אם זה לא מצליח איזה תחבורה ציבורית תצליח בדיוק?

תחבורה ציבורית שמתוכננת בשכל. לשים רכבת כי זה יותר טוב מאוטובוסים שנתקעים בפקקים זה לא פתרון.

למיטב הבנתי יש קו אחד של רכבת קלה בירושלים. אפילו אם הוא מעולה, איך בדיוק קו אחד אמור לתת מענה לתחבורה של עיר שלמה?

מה גם שהוסבר לי שמערכת הרמזורים עדיין לא מתואמת במלואה לרכבת ולכן היא נתקעת הרבה. בתאוריה כשמערכת הרמזורים תתואם, זמן הנסיעה של הרכבת אמור להתקצר בחצי. ועדיין, זה לא יהיה מספיק.

מה שצריך בשביל תחבורה טובה זה - כמות מתאימה של קווים, שמרשתים היטב את העיר, בתדירות מספקת. לפעמים נתיבים ייעודיים עוזרים, אך זה לא תמיד הכרחי ולכשעצמו לא מהווה פתרון.

הייתי בציריך פעם. זה מדהים. כל העיר מרושתת בחשמליות, ואף אחד לא היה צריך לסגור כבישים בשבילן. הן עומדות ברמזורים כמו כל שאר כלי הרכב ועדיין מגיעות בזמן. במקומות שבהם אין חשמליות, יש אוטובוסים, וגם הם מגיעים בזמן!

מקומות בישראל עם תחבורה ציבורית טובה (תיקון - סבירה - כדי שלא יסקלו אותי באבנים):

חיפה - כל העיר מרושתת באוטובוסים, ובמקומות מרכזיים יש אוטובוסים כל 5 דקות. בעיה: אין מענה טוב בלילות.

ציר ת"א-רחובות - המון אוטובוסים, מוניות שירות (גם בלילה ובשבתות), ויש גם רכבת.

בירושלים תכננו את הרכבת כך שהיא עוברת על הציר המרכזי והאוטובוסים לוקחים ממנה ואליה. בפועל - כל בעיה קטנה ברכבת משביתה את כל העיר. ה"בעיות הקטנות האלו" קורות 3-4 פעמים בשבוע לפחות. יש הרבה שעות "מתות" שבהן לא שווה להפעיל רכבות וכך יוצא שאתה יכול לחכות חצי שעה (!) לרכבת. גם כשהכל עובד טוב, האוטובוסים לא עומדים בלחץ העליה. לדוגמא, בתחנה האחרונה (הר הרצל) יורדים במכה 70-100 איש. נוצר מצב שצריכים לעלות עשרות אנשים לאוטובוס אחד במכה והתהליך הזה עצמו גוזל עוד 5-7 דקות.

תחבורה ציבורית שמתוכננת בשכל. לשים רכבת כי זה יותר טוב מאוטובוסים שנתקעים בפקקים זה לא פתרון.

למיטב הבנתי יש קו אחד של רכבת קלה בירושלים. אפילו אם הוא מעולה, איך בדיוק קו אחד אמור לתת מענה לתחבורה של עיר שלמה?

מה גם שהוסבר לי שמערכת הרמזורים עדיין לא מתואמת במלואה לרכבת ולכן היא נתקעת הרבה. בתאוריה כשמערכת הרמזורים תתואם, זמן הנסיעה של הרכבת אמור להתקצר בחצי. ועדיין, זה לא יהיה מספיק.

מה שצריך בשביל תחבורה טובה זה - כמות מתאימה של קווים, שמרשתים היטב את העיר, בתדירות מספקת. לפעמים נתיבים ייעודיים עוזרים, אך זה לא תמיד הכרחי ולכשעצמו לא מהווה פתרון.

הייתי בציריך פעם. זה מדהים. כל העיר מרושתת בחשמליות, ואף אחד לא היה צריך לסגור כבישים בשבילן. הן עומדות ברמזורים כמו כל שאר כלי הרכב ועדיין מגיעות בזמן. במקומות שבהם אין חשמליות, יש אוטובוסים, וגם הם מגיעים בזמן!

מקומות בישראל עם תחבורה ציבורית טובה (תיקון - סבירה - כדי שלא יסקלו אותי באבנים):

חיפה - כל העיר מרושתת באוטובוסים, ובמקומות מרכזיים יש אוטובוסים כל 5 דקות. בעיה: אין מענה טוב בלילות.

ציר ת"א-רחובות - המון אוטובוסים, מוניות שירות (גם בלילה ובשבתות), ויש גם רכבת.

לא כל הרמזורים הולכים להיות מתואמים עם הרכבת הקלה, זאת בעיה, רוצים לתת פתרון טוב אבל לא מספקים את התשתית.