איך אני אוהב את הקפיטליסטים האלה שמלגלגים על זכויות סוציאליות.

תסביר לי מאיפה הזחיחות הזאת אל מול מציאות מאוד עגומה שמעמד הביניים נשחק עד עפר?

אתה חושב שאתה תהיה יום אחד במקום הטייקונים האלה, תהיה מיליונר ותרצה את אותן ההטבות שהם מקבלים

על חשבון עובדי קבלן אומללים שנעשקים מכל כיוון?

מישהו פה שאל למה אם אני לא מגיע לסופר ומתעקש לשלם יותר, המעסיק כן צריך לשאוף לשלם יותר.

התשובה היא מאוד פשוטה, כיוון שאנחנו קהילה. שטפו לנו כל חיינו את המוח שהעולם מורכב מיחידים,

שהאינדיבדואליזם שולט ושבעצם בכל מקום, יש איזה כוכב שהוא הגאון היחיד בעולם.

אבל הוא שוכח שהוא עוד אדם מן השורה, שבעצם מה שמרכיב הצלחות זה מערכת שלמה שמורכבת מיחידים

שכל אחד תורם למערכת משהו אחר. אז אחד נותן את הרעיון המבריק, השני נותן תוכנית ליישום והשלישי מיישם.

לכן אנשים חייבים להבין שאנחנו כולנו ערבים זה לזה באיזשהו מובן(לא בקטע דתי, אלא בקטע חברתי).

זה לא שצריך לרמוס אנשים מבריקים, אבל בגלל האינדיבדואליזם החוגג, היום כל דגנרט חושב שהוא הגאון שסוחב את כולם על גבו.

בעיקרון הוא צודק. הבעיה היא שהגדרה קיום בכבוד היא סובייקטיבית. לצערי בשביל חלק ניכר מאוכלוסית ישראל קיום בכבוד פירושו דירה במרכז תל אביב, רכב טוב, מסעדה כל שני וחמישי, אייפון וכל זה ממשכורת 5,000 בחודש. אנשים מתאבדים כלכלית כדי לחיות במרכז ולהתחיל את החיים ישר מדירת 5 חדרים בבניין חדש אז מה הפלא שאין אוויר לנשימה?

אם תחשוב קצת, תגלה שמה שאמרת מחריד...

אתה לקחת את זה יותר מדי רחוק... זה בכלל לא מה שהתכוונתי.

התכוונתי פחות או יותר למה ש- vic07 טען.

מנקודת המבט וההשקפה שלי, לא נראה לי הגיוני שבן אדם שמשתכר ב- 4000 ש"ח או זוג הורים שמשתכרים במשכורת הזו או דומה לה ובקושי סוגרים את החודש ומתקשים להסתדר עם מה שיש, בסיטואציה הנתונה הזו - נראה לך הגיוני להביא ילד או מס' ילדים לעולם ולהקשות עוד יותר על עצמך ועל הילדים שלך?

נושא הילודה הוא טאבו בחברה שלנו, אני מודע לכך שהדעה שאני מציג חריגה בחברה שלנו ואיננה מייצגת את הרוב. אני מנסה לבחון והסתכל על הנושא הזה יותר באופן רציונאלי ופחות ממקום שנובע מהרגש.

אנשים מתאבדים כלכלית כדי לחיות במרכז ולהתחיל את החיים ישר מדירת 5 חדרים בבניין חדש אז מה הפלא שאין אוויר לנשימה?

נכון, אבל לא מדוייק. אמרת "דירת 5 חדרים בבניין חדש" למשל - ואם אנחנו רוצים דירת 2 חדרים צנועה, היכן נחפש אותה מלבד שכונות המצוקה בבניינים עתיקים מאוד? זה לא שדירות כאלה בשכונות נורמאליות יותר עולות יותר - פשוט אין כאלה כי כבר לא בונים... וההגיון הזה תקף להרבה תחומים נוספים.

מנקודת המבט וההשקפה שלי, לא נראה לי הגיוני שבן אדם שמשתכר ב- 4000 ש"ח או זוג הורים שמשתכרים במשכורת הזו או דומה לה ובקושי סוגרים את החודש ומתקשים להסתדר עם מה שיש, בסיטואציה הנתונה הזו - נראה לך הגיוני להביא ילד או מס' ילדים לעולם ולהקשות עוד יותר על עצמך ועל הילדים שלך?

אם אתה בקטע של רציונליות, תחשוב על העניין הבא: במדינה בה יש בממוצע ילד אחד למשפחה, מעבר להתמעטות האוכלוסיה, תגיע למצב בו על כל עובד בן 40 ישנם שני פנסיונרים - בטווח הארוך זו דרך בטוחה להביא לקריסת הכלכלה. חוץ מזה, לכל חיה ובפרט האדם ישנם ארבעה אינסטינקטים בסיסיים בלבד, המוכרים כ"ארבעת הFים": Fight, Flee, Feed & Fuck. האחרון, כמובן, מתייחס במקור לצרכי רביים בלבד. לרצות להביא ילדים טבוע בגנים שלנו, ולהתכחש לזה זה להתכחש לעצם קיומינו.

אין דירות 2 חדרים חדשות. 3 חדרים בקושי בונים. היום זוג צעיר רוצה דירה 5 חדרים כי מתכננים מראש שלושה זאטוטים לפי צו האופנה. דירה יקרה, ילדים בהפרש שנה-שנתיים. מה הפלא שבוכים על יוקר מחייה? תגיד לזוג לקנות דירה ראשונה קטנה יגידו לך "בעתיד לעבור דירה?! לא רוצים!" תגיד תביאו ילדים בהפרש יותר גדול יענו לך "אנחנו רוצים שיהיו להם חברים משותפים!"

למה נראה לך שאין ביקוש לדירות קטנות? אין הצע לא כי אין ביקוש (אחרת לא היו מחלקים דירות בכאלה כמויות), אין הצע כי לקבלנים משתלם יותר לבנות 4 חדרים, כי ממילא בסוף כל מי שצריך דירה יקנה דירה או ישכור אותה ממישהו אחר שיקנה אותה. חוקי הצע וביקוש תקפים רק כאשר לא מדובר בצורך חיוני.

^^^

מה? מה פתאום. הביקוש לא יורד אם ההיצע יורד.

למה כמעט ולא בונים דירות שלושה חדרים? יש לזה שתי סיבות:

הראשונה היא שלא בונים מספיק, ולא משנה כרגע למה לא. אם יש ביקוש למאה דירות חמישה חדרים ומאה דירות שלושה חדרים ויש קבלן שיכול לבנות רק 110 דירות, ברור שהוא יעדיף לבנות מאה גדולות ורק עשר קטנות - על דירה גדולה מרוויחים יותר. אבל את העשר הנותרות הוא עדיין ירצה לבנות קטנות. למה? כי את הביקוש לגדולות הוא כבר מילא, יהיה קשה יותר למכור את הגדולות הנוספות מאשר את הקטנות. אתה אולי לא זוכר, אבל לפני לא הרבה שנים שוק הדיור היה רווי וקבלנים לא הצליחו למכור את הדירות שבנו. היית יכול להוציא אז מהקבלנים המון הטבות תמורת חתימה על חוזה. לו היה איזה גודל של דירה שהם היו יכולים לבנות ולמכור בקלות, כולם היו מתחילים לבנות אותן אז.

השניה היא שבישובים באזור המרכז, במיוחד החזקים שבהם, הרשויות המקומיות מונעות מהקבלנים לבנות דירות קטנות. למה? כי דירה קטנה היא דירה זולה. דירה זולה קונים אנשים עם פחות כסף. אנשים עם פחות כסף בד"כ זקוקים ליותר סיוע מרשות המקומית ומשלמים לה פחות. אנשים עם יותר כסף מעדיפים גם לגור ליד דומים להם. בנה הרבה דירות קטנות ואתה יכול לגלות שהעיר התמלאה במקרי סעד ושהאוכלוסייה החזקה עזבה למקום אחר ועירייה אין גרוש. בטוח יותר למנוע מראש מהקבלנים לבנות דירות קטנות.

לפני כמה שנים חיפשתי דירת שלושה חדרים במצב טוב באזור פ"ת. בעיר עצמה כמעט כל הדירות בגודל הזה היו גרוטאות חרבות משנות החמישים. בראש העין, לעומת זאת, היו שורות של בניינים חדשים שכ- 40% מהדירות בהם היו בנות שלושה חדרים. למה? כי מי שיש לו בחירה בים פ"ת לראש העין, יבחר בד"כ בפ"ת, אז העיר יכולה להרשות לעצמה לסנן. ראש העין לא יכולה.

אגב, בסוף מצאתי דירת שלושה חדרים בפ"ת. כמעט חדשה לגמרי ורק קצת יותר יקרה מדירה חדשה בראש העין (וזו בפ"ת היתה בסטנדרט בניה גבוה יותר). רוצה לקנות?

מבלי להתייחס לשאר החפירה שהצגת שלדעתי גם בחלקה לא נכונה, אני רוצה להתייחס לפיסקה הזאת, העובדים שבדרך כלל מרוויחים 5 ברוטו אין להם וועד בכלל, אין מי שייצג אותם בכלל לכן הם גם מרוויחים כאלה סכומים! למה אין להם וועד זה כבר משהו אחר בפני עצמו. ככה שאל תדבר על זה שהם לא יכולים לבוא בדרישות. לרוב תמיד יש לבעל המפעל "עומק" בכיס לדחוף את היד שלו ולשלם יותר לעובדים, הוא פשוט לא רוצה, הוא יעדיף להרוויח כמה שיותר על פני רווחת העובד לרוב... ככה זה קאפיטליזם.

דווקא לדוגמה עם מספרים שנשלפו מהאוויר נתפסת?

בסדר: נכפיל את הכל פי 3. עובדים שמרוויחים 15K לא ידרשו שיעלו להם את המשכורת ל- 45K. עכשיו אתה מרוצה?

וכל שאר מה שכתבת, זה, תסלח לי, שטויות. יש עובדים עם ברוטו של 5K שמאוגדים. הם מקבלים רק 5K כי מעבכר לזה לא משתלם למעסיק להחזיק אותם! הברירה שלהם היא לא 5K או 10K, היא 5K או אבטלה.

"לרוב תמיד"? או לרוב או תמיד. תחליט. אני מבין שלא שמעת על מפעלים שפשטו רגל, בעולם שלך אם יש לך מפעל, אתה תמיד טובע בכסף. אז למה שלא תקים מפעל?

כמובן שהבעלים רוצה להרוויח מה שיותר! גם העובדים רוצים להרוויח מה שיותר וגם להם לא ממש אכפת מרווחת המעסיק. וכמו כל דבר בקפיטליזם, גם כאן חייבים להגיע לנקודת שיווי משקל. המעסיק יכול להגדיל את הרווחים שלו אם יקצץ את משכורות העובדים למאה שקל בחודש. יש רק בעיה אחת קטנה - לא יהיה לו אף עובד במשכורת הזו... העובדים יכולים להגדיל את הרווחים שלהם אם ידרשו מיליון ש"ח ביום. אבל אף אחד לא יסכים להעסיק אותם בשכר הזה. וכאן נשארנו עם שתי אפשרויות: או שהמעסיק והעובדים ימצאו את נקודת שיווי המשקל, בה כולם מרוצים (או לפחות לא מרוצים באותה מידה) או שלמעסיק לא יהיו עובדים ולעובדים לא תהיה תעסוקה. אין אפשרות אחרת, אלא אם אתה מאמין שהמעסיקים חוטפים אנשים מהרחוב ומכריחים אותם לעבוד בזול באיומי נשק.

זה בדיוק מה שקורה כשאתה הולך לקנות משהו: אם המוכר ואתה לא מסכימים על המחיר הנכון, לא תקנה והוא לא ימכור. הרי המוכר רוצה להרוויח מה שיותר, אז למה שלא יקח על, נאמר, כרטיס המסך החדש מיליון שקל? כי אף אחד לא יתן לו מיליון שקל על כרטיס מסך. אתה רוצה לשלם מה שפחות כמובן (אם שתי חנויות יציעו את אותו הכרטיס בהפרש של 150 ש"ח ולא תהיה לך סיבה ממש טובה להעדיף את היקרה, לא תקנה מהזולה?), למה שלא תרב לשלם יותר משקל?

גם אם אין לך כביכול אפשרות להתמקח על המחיר, זה עדיין שם: אתה תמיד יכול לסרב לקנות (או למכור). המוכר (או הקונה) יאלץ להתאים את המחיר או שלא יוכל למכור (או לקנות), כמובן כל עוד זה לא מגיע לנקודה שמעבר לה זה כבר לא משתלם לו. שוב, אם אין שיווי משקל בין שני הצדדים, לא תתבצע עסקה.

ככה זה קפיטליזם.

איסתרא, עדיף שלא תדע כמה גרוע מצב מערכת הבריאות הציבורית (לפחות השרידים שלה שעדיין מתפקדים).

בתחומים מסוימים גם אובדן של אנשים בודדים הוא קטסטרופה. אם אצלנו עזב מישהו אחד סביב הסכסוך, עוד אחד נוסף לא הגיע ועוד 3 עתידים לעזוב בתקופה הקרובה (סביב שנה), מדובר בפגיעה אנושה.

להבדיל מרוב עובדי הרכבת, קשה מאוד להחליף רופא מיומן. הכשרה של אחד חדש לוקחת המון זמן וכסף ואף אחד לא מבטיח לך שהוא ירצה לעבוד בתחום ביקוש במערכת הציבורית. להביא רופא טוב מחו"ל עולה גם הרבה כסף.

חבל. אני הערכתי אותך הרבה יותר לפני כן. שמת לב שאתה עונה לשאלה שאני בכלל לא שאלתי ולא עונה בכלל לשאלה שכן שאלתי?

הטענה שלי היתה פשוטה: ההתפטרות של יותר משבע-מאות רופאים לא היתה אמיתית. היא היתה טקטיקת מו"מ בלבד. הרופאים המתפטרים תענו שזה לא נכון, שהם באמת כבר לא יכולים יותר ובאמת רוצים להתפטר. אז תשכח מכל הראיות שהוצגו בבתי המשפט, מבית הדין לעבודה ועד העליון, כולל אימייל שבו ההנהגה של "המורדים" הודיעה במפורש שההתפטרות נועדה להביא לשיפור בתנאים ולא להפסקת העבודה של אותם רופאים, ותביט במה שקרה בפועל:

השביתה הלא חוקית נגמרה. ההישגים של השובתים, מעבר למה שהושג בהסכם עם הר"י היו מינוריים ואף אחד מהדרישות שהם הציגו כעיקריות לא נענתה. כלומר כל אותם מאות רופאים שחוקים שלא יכלו עוד להמשיך בעבודתם בבתי החולים בזמן השיתה, אבל לא יכלו להתפטר בגלל הצווים שמנעו זאת מהם, עדיין אמורים לרצות להתפטר - ועכשיו אין שום צו מניעה כי אין שביתה לא חוקית.

אז איפה הם, לעזאזל? איפה מאות המתפטרים? עזוב מאות, איפה מאה רופאים שהתפטרו מאז סוף השביתה? הם לא קיימים. ההתפטרויות, אם היו, הן של בודדים.

מסקנה: או שהשיפור בתנאים היה הרבה יותר משמעותי מכפי שהשובים טענו ולכן הם כבר לא רוצים להתפטר, או שמלכתחילה הם לא התכוונו להתפטר. איך שלא תביט בזה, הם שיקרו.

בדיוק כפי שוועד עובדי הרכבת טוען שהשביתה היא כדי לשמור על הבטיחות ברכבת או שארגוני המורים טוענים שמטרתם היא להציל את מערכת החינוך: הם משקרים. המטרה שלהם היא לשפר את מצב חברי אותם ארגונים. זו מטרה לגיטימית לחלוטין כמובן, אבל לא תביא להם אהדה ציבורית וזה בדיוק מה שהם צריכים. אז הם משקרים.

אין לך מושג מה באמת היו הדרישות, מפני שאתה אכלת את הלוקשים שהתקשורת הזינה אותך. והסכסוך ההוא היה מלא בלוקשים מכל הכיוונים (גם מהאוצר וגם מהר"י שבמובנים רבים אני מצטער שלא פעלו כמו כל וועד כוחני טיפוסי במדינה).

בחייך. הרי התקשורת ממש ליטפה את הרופאים לכל אורך השביתה. אני זוכר למשל משדר חדשות בערוץ הראשון, כשהמגישה, שני הפרשנים והרופא הבכיר שהביאו לראיון התחרו זה בזה באהדה לשובתים ובהאשמת האוצר. המגישה אפילו אמרה במפורש שהם אוהדים את הרופאים. החיכוך היחיד היה כשאחד הפרשנים העז לטעון שהרופאים מתנגדים לשעון נוכחות בגלל שהבכירים שבהם יוצאים מוקדם למרפאות הפרטיות שלהם. הרופא מיהר לטעון שזה לא נכון ואף אחד מהיושבים באולפן לא ניסה ללחוץ עליו. העובדה שהטענה הזו מופיעה גם בדו"חות מבקר המדינה לא ממש משנה, הרי גם הוא מפיץ ספינים של האוצר.

בפועל, רוב הספינים באו מצד הרופאים.

מאחר שהייתי קרוב מאוד ללב העניינים אני כנראה יודע יותר טוב ממך מה היו הדרישות, מה היו הסיבונים ולמה כל כך התאכזבו מהתוצאה הסופית.

העניין הוא לא התלוש הספציפי בסוף החודש (שגדל ב-5% + הכרה בשעות נוספות) אלא האפשרות לגדול ולקיים קריירה בתוך המערכת הציבורית בישראל.

המשך הלוקשים שהתקשורת והאוצר האכילו אותך. יותר שכר - מדובר במאות ש"ח לחודש. מענק - לחלק מהרופאים מענק ח"פ לא רע, אבל לא מתקרב לאטרקטיביות של המחלקות המבוקשות. אין הטבות ושיפור תנאים משמעותי לרופאים שיקדישו את עצמם לאורך שנים למערכת (שזאת בדיוק הבעיה).

מעניין שאף אחד מהרופאים שהתראיינו מאחורי כל עץ רענן לא טרח להסביר - כפי שאתה, שמכיר את המטריה, לא טורח - "מה היו הדרישות, מה היו הסיבונים ולמה כל כך התאכזבו מהתוצאה הסופית". אז איך אני אמור לדעת? אני כן יודע שלא מדובר על מאות שקלים בחודש אלא על אלפים. אני זוכר ראיון עם בעלה של מתמחה, בעקבות אמורה של שר האוצר/שר הבריאות (לא זוכר מי מהם) ששכר המתמחים יגיע ל- 20K, שהציג את התלוש שלה ובו היו "רק" כ- 19.5K (מצד אחד היא מתמחה ותיקה, כלומר מעל לדרגת השכר הנמוכה, מצד שני השר דיבר על שיא ההסכם, בעוד שלוש שנים, ולא על עכשיו). אלא מה, בשלב מסויים שאלו אותו על השכר חודשיים לפני כן, בתקופה שלפני כניסת ההסכם לפועל. הוא גימגם עד שהודה שזה היה יותר מ- 2K פחות.

הרי רק על שעות נוספות, שהמתמחים עושים המון מהם, הם אמורים לקבל יותר מזה. גם אם יכירו רק בחלק מהן, זו עדיין תוספת משמעותית לשכר ללא כל תוספת עבודה.

ובכל מקרה, אם הם כל כך לא מרוצים וכבר אמרו שהם רוצים להתפטר, למה הם לא מתפטרים עכשיו? זה כמו הערס שצועק "תחזיקו אותי שאני לא אקרע אותו!" - הוא לא באמת רוצה "לקרוע אותו", הוא רוצתה שיחזיקו אותו כדי שהוא יוכל לטעון אח"כ שהוא היה קורע אותו, אם החברים לא היו מונעים ממנו בכח ושיש למניאק מזל שעצרו אותו. בפועל, זה הדבר האחרון שהוא רוצה שיקרה. מה יקרה אם אף אחד לא יחזיק אותו? שום דבר, הוא לא הולך לקרוע עף אחד.

וזה בדיוק מה שקרה עם אותם 700+ רופאים. בהתחלה בית המשפט החזיק אותם אבל עכשיו אף אחד לא מונע מהם להתפטר. והם לא מתפטרים.

אתה צריך להבין שתקציב המדינה הוא לא בור ללא תחתית. כל שקל שהולך שכאן הוא שקל שלא הולך לשם. מגיע לרופאים יותר? בהחלט. וגם לכבאים. ולשוטרים. לעו"סים. ולסוהרים. ולמורים. ולפקידים הזוטרים. לכולם מגיע. מאיפה לעזאזל כל אותם עשרות מיליארדים אמורים להגיע מהכספת הסודית של האוצר מה מטמינים את רווחי הענק משדות הנפט שלנו? הרי ההסכם עם הרופאים יגיע בשיאו (עוד שלוש שנים) לעלות של 2.5 מיליארד ש"ח בשנה. זו תוספת של 20% ויותר לתקציב משרד הבריאות והיא תלך רק לשכר הרופאים ולתקנים לרופאים - לא לאחיות, לא לצוות עזר, לא לתרופות, לא למכשור, לא לבינוי, לא לתחזוקה. נראה לך שאפשר היה לשים יותר? נדבר על זה אחרי שתמצא את שדות הנפט הנ"ל. או, לחליפין, אחרי שתמצא דרך לשמור עלינו בלי להחזיק צבא גדול ויקר, גם זה יפנה המון כסף למשכורות גבוהות.

אין לי שום בעיה עם הצורה שבה עובדי חברת החשמל מתוגמלים, הלוואי וכל המשק ייקח מהם דוגמא.

מה גם שהם מתפקדים בצורה טובה והשירות שלהם טוב, לעומת הרכבת שהשירות שלהם מחורבן.

בנוסף, כשברכבת הפריטו את מערך האבטחה והניקיון, לא ראיתי את הוועד עושה כזה רעש.

לי יש בעיה עם זה. הכסף שהם מקבלים מגיע מהכיס שלי - וגם משלך. אם אפשר היה להגיע לאותה תוצאה בפחות כסף, למה לא? יכול להיות שאי אפשר. יכול להיות שאלו המשכורות ופחות מזה יפגע באיכות. לא נראה לי.

למה עובד חברת החשמל צריך לקבל חשמל בחינם עד לצריכה של 2.5 מהממוצע? מה יש, משפחה של עובד חברת חשמל גדולה בהרה ממשפחה ממוצעת? רוצה לתת להם הטבה, וזה בהחלט מקובל, תן להם חשמל חינם עד לגובה הצריכה הממוצעת. או, יותר טוב, תגדיל להם את המשכורת כך שהנטו יגדל בסכום ששווה לצריכת החשמל הממוצעת. כך משפחת עובד חברת חשמל שתחסוך, תקבל יותר כסף פנוי. חשמל בחינם מעודד צריכה ללא בקרה.

קוראים לנו להגביל את הטמפ' במזגן ל- 25 מעלות בקיץ כדי לחסוך חשמל. חושב שעובדי חברת החשמל עושים את זה? למה להם? גם ב- 24 מעלות התשלום שלהם ישאר אפס וגם ב- 23. לפני שהגבילו את הצריכה "רק" לפי 2.5 מהממוצע, צריכת החשמל הממוצעת של עובד חברת חשמל היתה גדולה פי שלוש מזו של משפחה רגילה, והיו כמה משפחות עובדים שהצליחו לצריכה גבוהה פי 12 מהממוצע. איך לעזאזל הם עשו את זה בלי לחבר את כל הדירות בבניין או איזה מפעל קטן למונה שלהם, אין לי מושג.

הרי בואו נודה בזה, המצב בשוק הפרטי מחורבן מתמיד. אין כבר אפשרות

ע"י עבודה רצופה וקשה להבטיח שום דבר בחיים האלה.

לא בית, לא רכוש, לא חסכונות, כל דבר עלול יום אחד לקרוס ואין ערבות לשום דבר.

מהמצב הזה המון מרוויחים ומסבים את הראש בעת צרה, אחרי שעשקו אותך.

אז לפחות עדיין יש גופים שלא נותנים כזה יחס לעובדים שלהם, כמו החברות הממשלתיות

(נמלים, רכבת, חברת חשמל) לדעתי צריך לשאוף שכל המשק יתנהל בצורה הזאת,

שלעובדים פשוטים עדיין יש בטחון וגם מעט כוח. שהם לא יחיו בשביל לעבוד אלא יעבדו בשביל לחיות.

אף אחד לא עושק אותך. הרי גם אתה משלם לפעמים כסף, לא רק טייקונים. יש לך עוזרת בית? אז אתה מעסיק. יש לה קביעות? יש לה שכר גבוה? אתה משלם לה גם כשאתה לא צריך אותה? אם חו"ח תאלץ לעבור לדירה קטנה יותר שלוקח פחות זמן לנקות, השכר שלה ישאר ללא שינוי? אם תכניס הביתה כלב או חתול, תגדיל את השכר שלה כפיצוי על העבודה הנוספת? אם היא תתחיל לעשות עבודה מחורבנת, תמשיך להעסיק אותה?

אם יש לך עוזרת בית אז אתה מעסיק עושק.

וזה לא נגמר שם. כשמעסיק משלם לך שכר, הוא קונה את העבודה שלך. אתה כמובן חושב שהעבודה שלך שווה יותר, אבל מה קורה כשאתה בצד שקונה? מתי בפעם האחרונה אמרת למישהו שקנית ממנו משהו שמגיע לו יותר והוספת לו יותר מעל מה שהוא ביקש?

יש כלל פשוט: הרווח צריך להיות יחסי לסיכון. למה? אם אם הוא לא יהיה, אף אחד כמעט לא יסכים לקחת את הסיכון. תסכים לשחק רולטה רוסית תמורת מאה ש"ח? מעטים יסכימו. ותמורת מאה מיליון? הרבה יותר יסכימו. זה כבר פיצוי סביר יותר עבור הסיכון. תסכים לשחק רולטה רוסית תמורת מאה ש"ח עם אקדח קפצונים? כמעט כולם יסכימו, כי מה הסיכון כבר? קצת רעש וזהו.

זה תופס גם בשוק העבודה. השכר בשירות המדינה בד"כ נמוך יותר מזה שבמגזר הפרטי, אבל מפצים את העובדים על זה בקביעות. "בחוץ" אולי תקבל יותר, אבל אתה יכול לגלות יום אחד שאתה מפוטר ומהחודש הבא אין כסף, ועכשיו לך תמצא עבודה אחרת. בשירות המדינה תקבל פחות, אבל הרבה יותר קשה לפטר אותך, גם אם בכלל לא צריכים אותך או אם י מישהו שיכול לעשות את העבודה שלך טוב יותר ועבור פחות כסף.

אלא מה, יש ועדים שמחזיקים את המדינה בביצים והם מצליחים להשיג עבור העובדים שלהם תנאים הרבה יותר טובים מאשר במגזר הפרטי. תאר לעצמך שמחר תקום רכבת שתתחרה ברכבת ישראל ושלא תהיה בבעלות המדינה. נראה לך שהעובדים שם יקבלו את אותן משכורות? שבכלל תהיה אותה כמות של עובדים? כלומר הם נהנים גם ממשכורות גבוהות מהשוק הפרטי וגם מקביעות.

חושב שזה טוב? בהחלט אם אתה העובד, אבל הרבה פחות אם אתה המעסיק. ואתה המעסיק שלהם, הרי מאיפה בדיוק המדינה משלמת את המשכורות שלהם? כל שקל שהולך לעובדי הרכבת/הנמלים/חברת החשמל/מקורות/בנק ישראל/צה"ל הוא שקל שהמדינה לא יכולה להפנות למקום אחר. למש לשיפור מערכת הבריאות. או לבניית בתי ספר. או לסלילת כבישים. או להורדת מיסים. או לסיבסוד תרופות. או למשכורות גבוהות יותר לעובדים הסוציאליים, שלצערם לא מחזיקים את המדינה באשכים ולכן המשכורות שלהם הרבה יותר נמוכות מאשר של עובדי הרכבת.

וזה כשרק לחלק יש קביעות ושכר גבוה. יודע מה יקרה אם לכולם תהיה קביעות ושכר גבוה?

לכסף אין ערך מובנה. פעם היה מטבע שנקרא שקל, זוכר? כשהחליפו אותו בשקל החדש, מחקו שני אפסים: מאה שקלים שווים רק שקל חדש אחד. אז מה קרה למי שהיו לו מיליון שקלים ויום אחד גילה שיש לו רק עשרת אלפים שקלים חדשים? מסכן? בכל לא. כח הקניה של שקל חדש שווה בדיוק לזה שהיה יום לפני כן למאה שקלים.

אז תאר לעצמך שמחר שלי יחימוביץ' תצליח להעביר חוק לפיו מאותו יום, המשכורות של כולם מוכפלות. מה יקרה? מהר מאוד המחיר של כל דבר יוכפל... למה? כי יהיה לאנשים הרבה יותר כסף להוציא, אבל מה שאפשר לקנות נשאר אותו הדבר. הרי מספר הדירות, למשל, לא הוכפל באותה הזדמנות. במילים אחרות אולי יהיה לך יותר כסף בכיס, אבל מה שתוכל לקנות בו יהיה בדיוק מה שיכולת לקנות קודם. זה בדיוק כמו לחזור לשקל הישן: יהיה לך סכום גדול פי מאה ותהיה עני באותה מידה כפי שהיית בשקל החדש.

הבעיה מתחילה כשהשירות שאנחנו מקבלים מהחברות האלה הוא מתחת לכל ביקורת,

הרי גם לפני העיצומים, השירות של הרכבת היה מחורבן.

מה קורה כשהשירות שמקבלים מחברה מחורבן? אם היא לא מונופול, הולכים למתחרים. כשאתה מקבל חרא של יחס בחנות מחשבים, אתה הולך לחנות אחרת (אלא אם החנות הזו מפצה על היחס הגרוע בצורה אחרת, למשל במחירים זולים במיוחד). כשאתה הולך לחנות אחרת, הבעלים של החנות שנטשת לא מרוויח יותר מהקניות שלך. אם מספיק לקוחות ינטשו, החנות תפשוט רגל. מה יקרה לעובד שאחראי לשירות המחורבן הזה? הוא יקבל על הראש עד שיתאפס או שיפוטר - או שהחנות תמשיך לאבד לקוחות.

אבל מה קורה אם זו חברה ממשלתית? הרי קשה מאוד לפטר עובדים בחברה ממשלתית והחברה בכלל לא צריכה להרוויח. עובד גרוע? לא נורא. ומה קורה אם זה מונופול? אם אין לך ברירה ואתה מוכרח להשתמש בשירותי החברה, לא צריך לדאוג שתישאר מרוצה. ומה קורה כשזה גם מונופול וגם חברה ממשלתית? ברוך הבא לרכבת ישראל.

אבל מי מגן על הציבור, זה שנפגע מההשבתות ?

שביתות יכולות לשמש מחאה על תנאי עבודה רעים, ויכולות לשמש ככלי לסחיטה ציבורית חסרת גבולות.

איפה הגבול ?

המומחים אומרים שאין פיתרון קסם לניהול כלכלת שוק, לכל בעיה צריך לתפור פיתרון.

קפיטליזם זה לא תשובה, סוציאליזם זה לא תשובה, ניצול העובדים זה לא תשובה, וגם סחיטת הציבור בהשבתה חסרת גבולות זה לא התשובה.

מתי מותר לשבות, כמה מותר לשבות, על מה מותר לשבות, ואיך מותר לשבות.

חייבים לחוקק חוקים שימנעו ניצול לרעה גם של העובדים וגם של הציבור שתלוי בפעילות תקינה ורציפה של שירותים חיוניים.

במיוחד תשתיות בסיסיות, שתחבורה היא אחת מהן.

אני לא קונה את כל הדיבורים על ניצול עובדי קבלן והזכות לשבות ולהתאגד, וכל הדמגוגיה שעובדי הרקבת משתמשים בה.

אתם מרוויחים שכר יפה ?

אתם לא עניים ?

אסור לכם לשבות באופן שיגרום נזק גדול לציבור.

צריך להגביל את יכולת וועדי העובדים לגרום נזק חסר פרופורציות.

לא יתכן שעל כל פארנויה או רצון לשלוט בניהול החברה מחוץ להגדרות התפקיד, העובדים יגרמו הרס וחורבן.

על הרס וחורבן הציבור חייב לענות באותו המטבע.

להרוס ולהחריב את וועד הרכבת ולהעיף את העובדים הגרועים.

בנוסף לכל זה יש עוד דבר חמור מאוד שוועדי עובדים גורמים.

חברה שמונעים ממנה את האפשרות להעיף את 5% העובדים הגרועים שלה (מבחינת הערכת ביצועי תפקידם) ולהחליפם בעובדים טובים, תגרור בעיות חמורות מצטברות.

הבאתי בתגובות קודמות ואני יביא שוב לינק לסרט שמדגים במידה רבה את הבעיתיות הגדולה עד כדי קטסטרופה, שגורמים וועדי עובדים.

בוקר טוב לך, זה קורה כבר עכשיו, הממשלה מכריחה לשלם את המעסיק סכום מינימלי כלשהו, זה נקרא שכר מינימום, בנוסף לזה תחזור להסבר שלי על קאפיטליזם.

אני לא אומר שכל עובד פשוט צריך ללהרוויח אלפי שקלי יותר, אני רק אומר שגם עובד יצור צריך לחיות בכבוד.

טעות. חוק שכר המינימום לא מחייב את המעסיק לשלם סכום מינימלי כלשהו לשכיר שלו - חוק שכר המינימום גורם לכך שאנשים שעובדתם שווה פחות מהסכום הנקוב בשכר המינימום יהיו מובטלים. אתה לא יכול לחייב את המעסיק לתת שכר כלשהו/להעלות את השכר של כל העובדים שלו. אתה כן יכול לחוקק חוק שמעכשיו שכר המינימום הוא 6000 ש"ח בחודש, ומה שאתה תעשה בכך זה להעיף את כל מי שמרוויח פחות מ6000 ש"ח מהעבודה שלו.

איך אני אוהב את הקפיטליסטים האלה שמלגלגים על זכויות סוציאליות.

תסביר לי מאיפה הזחיחות הזאת אל מול מציאות מאוד עגומה שמעמד הביניים נשחק עד עפר?

אתה חושב שאתה תהיה יום אחד במקום הטייקונים האלה, תהיה מיליונר ותרצה את אותן ההטבות שהם מקבלים

על חשבון עובדי קבלן אומללים שנעשקים מכל כיוון?

מישהו פה שאל למה אם אני לא מגיע לסופר ומתעקש לשלם יותר, המעסיק כן צריך לשאוף לשלם יותר.

התשובה היא מאוד פשוטה, כיוון שאנחנו קהילה. שטפו לנו כל חיינו את המוח שהעולם מורכב מיחידים,

שהאינדיבדואליזם שולט ושבעצם בכל מקום, יש איזה כוכב שהוא הגאון היחיד בעולם.

אבל הוא שוכח שהוא עוד אדם מן השורה, שבעצם מה שמרכיב הצלחות זה מערכת שלמה שמורכבת מיחידים

שכל אחד תורם למערכת משהו אחר. אז אחד נותן את הרעיון המבריק, השני נותן תוכנית ליישום והשלישי מיישם.

לכן אנשים חייבים להבין שאנחנו כולנו ערבים זה לזה באיזשהו מובן(לא בקטע דתי, אלא בקטע חברתי).

זה לא שצריך לרמוס אנשים מבריקים, אבל בגלל האינדיבדואליזם החוגג, היום כל דגנרט חושב שהוא הגאון שסוחב את כולם על גבו.

א. זכויות סוציאליות הן לא זכויות, אלא חובות על צד ב'. ידועות גם בתור "זכויות חיוביות":

ב. אתה באמת חושב שמה ש"יציל" את מעמד הביניים זו מדיניות אנטי-קפיטליסטית, כלומר אותו קפיטליזם שיצר את מעמד הביניים? אגב, אפילו מרקס מיודענו מודע לכך שהקפיטליזם יצר את מעמד הביניים, אז שלא תגיד שזו איזו "הנפצה ניאו-ליברלית" שלי או משהו כזה.

ג. מה הקשר בין קפיטליזם לטייקון? הידעת? מירב הטייקונים נמצאים בתחומים בהם ממשלת ישראל מפקחת/מגבילה(בנקאות, מזון, נדל"ן וכו')? יותר הגיוני אם אתה רוצה להיות טייקון, זה לשכנע את השלטון "לקחת אחריות" על משהו ולתת לך לעסוק בו. הדרך שלך להיות טייקון סלולה כך.

ד. עובדי קבלן מצבם אכן קשה אבל השאלה היא לא האם מצבם קשה(כולם יסכימו) אלא כיצד משפרים את מצבם. אם אתה חושב שהעלאת שכר המינימום או דברים דומים יגרמו להטבת מצבם... אני חושב שזה יגרום לפיטורם ולכך שבמקום שהם ירוויחו 4000 בחודש, הם ירוויחו 0 עגול ויפה בחודש.

ה. ועכשיו ליבת ההודעה שלך: השתלחות באינדיבידואליזם וחגיגת הקולקטיביזם.

אז אדוני מוזמן לבחון במקומות שקידשו את הקולקטיב ולראות אם מצבם טוב משלנו זה א'.

ב' אדוני מוזמן להבהיר להדיוט איניבידואליסט כמוני מי הוא אותו "מוח קולקטיבי" שיחליט בשביל "הקולקטיב" - כי לפי מה שאני יודע, בניגוד לנמלים, לבני אדם אין Hive Mind. והדבר הכי קרוב ל"מוח קולקטיבי" הוא קבוצה של אנשים שיחליטו בשבילך - או במילים אחרות - קבוצה של אינדיבידואלים שיחליטו בשבילך.

ג' אדוני מוזמן להבהיר לי מדוע "בשם הקהילה"(כי כולנו ערבים זה לזה) אין שום סיבה לקחת את כל רכושו, כולל המחשב/הטלפון הנייד ממנו הוא כותב עכשיו ולהעביר את שווים לילד הנזקק למזון באחד מרחובות ישראל. או שמא אתה ערב לחברך רק כאשר כופים זאת עלייך?

בתור התחלה, אני לא מבין למה המושג "קביעות" בכלל קיים. מי המציא את הרעה החולה הזו? הרי צריך להיות מטומטם כדי לא להבין שזו דרך בטוחה להשאיר במערכת רק את האנשים ה"גרועים" (ה"טובים" ימצאו עבודה אחרת ביתר קלות ולכן ידאגו פחות מהעדר הקביעות, וכנראה יפנו למגזר הלא-ממשלתי שלרוב משלם יותר).

אה, והערה קטנה למר איש-קריות - דבריך לגבי שכר המינימום הם שטויות במיץ ברוב המוחלט של המקרים. נניח ושכר המינימום היה נמוך ב20% מערכו הנוכחי. האם כל המשרות המשלמות מינימום היו נותרות מיותמות? ודאי שלא. האם היה במצב שכזה צורך ביותר עובדים מאשר במצב הנוכחי, וזה היה עוזר לפתור את בעיית האבטלה? בשני תנאים בלבד: שלא מדובר במשרות בעלות היקף קבוע ומוגדר מראש (כמו שיש, נניח, בשער כניסה למוסד כלשהו שדורש לפי התקן בדיוק מאבטח אחד בכל משמרת, ללא קשר להיקף הפעילות), ושהתוצרת פר עובד קרובה בערכה הכלכלי לשכר הנידון.

הנקודה הראשונה ברורה לדעתי, השנייה דורשת טיפה הסבר. נניח מפעל גדול שבו יש עובדי ייצור שמרוויחים שכר מינימום של 4000 שקל בחודש, ומייצרים תוצרת ששווה (למעסיק) 7000 שקלים בחודש. אם שכר המינימום יעלה ל5000 שקלים בחודש, מה יקרה? האם המפעל יפטר עובדים? אולי, אבל לא את העובדים האלה, כי על כל עובד שיפוטר המפעל יפסיד 2000 שקל בחודש! אם יש קשר ישיר בין היקף ההעסקה לתפוקה, הרי שכל מפעל ישתדל להעסיק כמה שיותר עובדים, ויוגבל אך ורק ע"י הביקוש לתוצרתו. כלל זה ימשיך להתקיים כל עוד ההפרש בין עלות ההעסקה לרווחים מהתוצרת יהיה גדול מספיק בשביל להצדיק את הטרחה והסיכון מצד המעסיק.

ומה קורה כאשר אין קשר ישיר בין היקף התעסוקה לתפוקה? נניח מחלקה ובה 20 עובדים המרוויחים 4000 שקל בחודש כל אחד הנותנת תוצרת כוללת של 150,000 שקל בחודש, ונניח שאם יהיו במחלקה הזו 15 אנשים בלבד (ירידה של 25%) התוצרת תרד ל120,000 שקל בחודש (ירידה של 20%). במצב הנתון, בתפוקה מלאה המעסיק מרוויח 70,000 בחודש, ובתפוקה חלקית 60,000 - כך שעדיף לו לעבוד בתפוקה מלאה אפילו שאז כל עובד מייצר פחות. מה יקרה אם השכר יעלה ל5000 שקל? בתפוקה מלאה הרווח יהיה 50,000 שקל, ובתפוקה חלקית - 45,000. ההפרש קטן יותר, אך עדיין לטובת התפוקה המלאה. רק אם השכר יעלה ל6000, תשתווה הרווחיות של שתי האופציות...

מדוגמאות אלו ניתן להבין שהעלאת שכר המינימום תפגע אך ורק בעובדים שמועסקים במיזמים שהרווחיות שלהם גבולית גם ככה (ואז יפוטרו כולם והמיזם יסגר) או במיזמים בהם הקשר בין כמות העובדים לתפוקה מאוד לא לינארי (כלומר, מקומות בהם כל עובד נוסף נותן תרומה הולכת ופוחתת לתוצרת - ושם ייתכן ויפטרו חלק מהעובדים). כמה מקומות כאלו כבר יש? להערכתי לא יותר מדי. בכל מקרה, מקום שמתנהל באופן שכזה סובל מהרבה בעיות ארגוניות עוד טרם הדיון בשכר המינימום...

בתור התחלה, אני לא מבין למה המושג "קביעות" בכלל קיים. מי המציא את הרעה החולה הזו? הרי צריך להיות מטומטם כדי לא להבין שזו דרך בטוחה להשאיר במערכת רק את האנשים ה"גרועים" (ה"טובים" ימצאו עבודה אחרת ביתר קלות ולכן ידאגו פחות מהעדר הקביעות, וכנראה יפנו למגזר הלא-ממשלתי שלרוב משלם יותר).

רעיון הקביעות הומצא לפרופסורים באוניברסיטאות שפוטרו לפעמים בגלל פוליטיקה ומאבקים מקצועיים.

אבל כדי שפרופסור יקבל קביעות הוא צריך ללמד הרבה שנים ולהרוויח ביושר את המעמד.

בהסתדרות המורים לקחו את הרעיון והפכו אותו למשהו חסר הגיון ומזיק למערכת.

מורים מקבלים קביעות מהר מדי, ואין שום סטנדרט שקובע על פי מה מורים יקבלו קביעות והאם הם בכלל מורים טובים.

מספיק שינשמו תקופה קצרה כדי לקבל קביעות, ואז המערכת תקועה איתם FOREVEEEEEEEEEEEEER.

התאגדות העובדים הומצאה כדי להפעיל כוח מול המעסיק בכדי למנוע ניצול חסר גבולות של העובדים.

אבל אז בדרך כלל מופיע איזה אמיר פרץ אחד משופם וזורק משפטים בסגנון רוסיה הקומוניסטית כדי לגרוף תמיכה ולהילחם בשביל "העובדים".

בקלות אפשר לחרוג מפרופורציות ולרמוס מנגנונים נחוצים לניהול תקין של אירגון, לקבע את העובדות בשטח, ולגרום לדורות על גבי דורות של נזקים בעקבות מנגנון שאינו עובד כראוי.

מבלי יכולת לעשות רפורמות.

בתור התחלה, אני לא מבין למה המושג "קביעות" בכלל קיים. מי המציא את הרעה החולה הזו? הרי צריך להיות מטומטם כדי לא להבין שזו דרך בטוחה להשאיר במערכת רק את האנשים ה"גרועים" (ה"טובים" ימצאו עבודה אחרת ביתר קלות ולכן ידאגו פחות מהעדר הקביעות, וכנראה יפנו למגזר הלא-ממשלתי שלרוב משלם יותר).

אה, והערה קטנה למר איש-קריות - דבריך לגבי שכר המינימום הם שטויות במיץ ברוב המוחלט של המקרים. נניח ושכר המינימום היה נמוך ב20% מערכו הנוכחי. האם כל המשרות המשלמות מינימום היו נותרות מיותמות? ודאי שלא. האם היה במצב שכזה צורך ביותר עובדים מאשר במצב הנוכחי, וזה היה עוזר לפתור את בעיית האבטלה? בשני תנאים בלבד: שלא מדובר במשרות בעלות היקף קבוע ומוגדר מראש (כמו שיש, נניח, בשער כניסה למוסד כלשהו שדורש לפי התקן בדיוק מאבטח אחד בכל משמרת, ללא קשר להיקף הפעילות), ושהתוצרת פר עובד קרובה בערכה הכלכלי לשכר הנידון.

הנקודה הראשונה ברורה לדעתי, השנייה דורשת טיפה הסבר. נניח מפעל גדול שבו יש עובדי ייצור שמרוויחים שכר מינימום של 4000 שקל בחודש, ומייצרים תוצרת ששווה (למעסיק) 7000 שקלים בחודש. אם שכר המינימום יעלה ל5000 שקלים בחודש, מה יקרה? האם המפעל יפטר עובדים? אולי, אבל לא את העובדים האלה, כי על כל עובד שיפוטר המפעל יפסיד 2000 שקל בחודש! אם יש קשר ישיר בין היקף ההעסקה לתפוקה, הרי שכל מפעל ישתדל להעסיק כמה שיותר עובדים, ויוגבל אך ורק ע"י הביקוש לתוצרתו. כלל זה ימשיך להתקיים כל עוד ההפרש בין עלות ההעסקה לרווחים מהתוצרת יהיה גדול מספיק בשביל להצדיק את הטרחה והסיכון מצד המעסיק.

ומה קורה כאשר אין קשר ישיר בין היקף התעסוקה לתפוקה? נניח מחלקה ובה 20 עובדים המרוויחים 4000 שקל בחודש כל אחד הנותנת תוצרת כוללת של 150,000 שקל בחודש, ונניח שאם יהיו במחלקה הזו 15 אנשים בלבד (ירידה של 25%) התוצרת תרד ל120,000 שקל בחודש (ירידה של 20%). במצב הנתון, בתפוקה מלאה המעסיק מרוויח 70,000 בחודש, ובתפוקה חלקית 60,000 - כך שעדיף לו לעבוד בתפוקה מלאה אפילו שאז כל עובד מייצר פחות. מה יקרה אם השכר יעלה ל5000 שקל? בתפוקה מלאה הרווח יהיה 50,000 שקל, ובתפוקה חלקית - 45,000. ההפרש קטן יותר, אך עדיין לטובת התפוקה המלאה. רק אם השכר יעלה ל6000, תשתווה הרווחיות של שתי האופציות...

מדוגמאות אלו ניתן להבין שהעלאת שכר המינימום תפגע אך ורק בעובדים שמועסקים במיזמים שהרווחיות שלהם גבולית גם ככה (ואז יפוטרו כולם והמיזם יסגר) או במיזמים בהם הקשר בין כמות העובדים לתפוקה מאוד לא לינארי (כלומר, מקומות בהם כל עובד נוסף נותן תרומה הולכת ופוחתת לתוצרת - ושם ייתכן ויפטרו חלק מהעובדים). כמה מקומות כאלו כבר יש? להערכתי לא יותר מדי. בכל מקרה, מקום שמתנהל באופן שכזה סובל מהרבה בעיות ארגוניות עוד טרם הדיון בשכר המינימום...

או שפשוט המעסיק יעלה את מחיר התוצרת שלו באותו אחוז אשר יגולגל על הצרכנים של אותו מוצר. אלא בתורם יגלגלו אותו הלאה עד שיגיע למי שלא יכול לגלגל את ההעלאה - והופ, הנה עוד קצת אינפלציה.

עדיין יש מספר לא קטן של מקומות בארץ בהם עלות השכר מהווה חלק גדול מעלות המוצר.

עלייה של 25% בשכר יכולה להתרגם לשחיקה של נניח חצי מכך ברווחיות. שחיקה של 12% ברווחיות יכולה להיות קטלנית למפעל יצרני. בנוסף, בעל המפעל יכול להחליט שבמקרה כזה הרווחיות אינה מספיק טובה, ועדיף לו להשקיע במוצר/תוצר אחר בהם שכר העבודה לא מהווה אחוז גבוה מעלות המוצר, והנה פוטרו עובדים.

המעסיק יכול להעלות את מחיר התוצרת שלו, השאלה מי יקנה אותה במחיר החדש. למקבלי שכר המינימום יהיה קצת יותר כוח קנייה, אבל כנראה שלא מספיק בשביל להצדיק עליה בשיעור דומה במחירים, שלא לדבר על אלה שמרוויחים כיום יותר ושכרם לא ישתנה.

איסתרא - רופא שמתפטר מתחום מצוקה, ימצא עבודה דומה בקלות ובמהירות. אם לא בארץ, אז בחו"ל, בתנאים משופרים.

ההצעה של בי"ח אוסטרלי לקלוט מתמחים מתפטרים בפנימית אצלו לא הייתה גימיק, גם להם יש מצוקה רצינית בתחום הזה.

העסק התפורר מחוסר גיבוי של הוועד שלנו שישר קו עם האוצר ובעיות פנימיות אחרות שלא אכנס אליהם כאן. אני לא חושב שאתה יכול להשוות את המהלך ההוא לשום דבר אחר שקרה במשק הישראלי, בכל תחום אחר.

בנוגע ליעדי השביתה והאכזבה של המתמחים והבכירים מהישגיה --

ההתעסקות שלך במספרים ובשורות תלושי המשכורת מחטיאה לעיקר ומאוד התנגדתי למופעי הבכיינות של כל מיני מתמחים ומומחים שהציגו תלושים.

אני אמנם לא מקבל משכורת הולמת להשכלה, להשקעה ולאחריות, אבל אני ממש לא רעב ללחם.

משכורת הבסיס (אחרי ההסכם) של מתמחה היא 10-11 (ברוטו, ל-41.5 שעות). אחרי תורנויות מדובר ב-16-20 ברוטו. אם באמת ישלמו שעות נוספות לאור החלת שעון נוכחות - מדובר יהיה בעוד 1.5-2 אלף לחודש.

מומחה זוטר במערכת הציבורית, בתחום מצוקה, עם כוננויות ותורניות חצי מרוויח 25 ברוטו בערך (אולי קצת יותר).

אבל, המשכורות האלו לא מספיקות להחזיק במערכת רופאים טובים במשרה (ומחויבות) מלאה.

המערכת צריכה רופאים טובים ואיכותיים במשרה מלאה שכזאת, במיוחד בפריפריה והצהרות בומבסטיות "וסופר-טנקרים" לא יביאו רופאים כאלו לשם. גם לא מענקים ח"פ שמתגמדים לעומת שנים של השקעה וגם לא מיליון תקנים שמשרד האוצר יודע טוב מאוד שלעולם לא יאוישו.

אתה גם מאמין גדול בשוק חופשי - כך שאתה בוודאי לא מעוניין לרתק רופאים למערכת הציבורית בפרט או לארץ בכלל.

ואל תתחילו אפילו לדבר איתי על זה שהמדינה סיבסדה לי את הלימודים - אם מדברים על זה אז שהיא גם תחזיר לי 3 שנות שירות חובה ועוד כמעט שנה מילואים (במצטבר). שלא לדבר שגם למשפטנים, מהנדסים, כלכלנים ועוד מסבסדים הלימודים - ומהם משום מה לא מצפים לכלום.

אני לא חייב למדינה שום דבר יותר מכל אזרח אחר וזכותי המלאה לעזוב את בית החולים לטובת למרפאה או בכלל להמריא מכאן מחר ולהתחיל קריירה באוסטרליה עם משכורת כפולה (לפחות)

אבל התוצאה של כל זאת היא עגומה למדי, האזרח הישראלי עומד בפני מערכת ציבורית שהולכת ומתפוררת ופונה יותר ויותר לערוצים פרטיים או חצי-פרטיים על מנת לקבל שירותי רפואה.

אני ורבים מעמיתי לא חושבים שהמצב הזה תקין, לכן האכזבה הגדולה מההסכם שהוא לא הציע התייחסות מהותית לבעיה הזאת וכמובן שלא פתרונות אפקטיביים. בעצם, מה שהיה הוא שיהיה עם תוספת כזאת או אחרת במשכורת.

אתה יכול לטעון שמדובר היה באכזבה שהעליה במשכורת לא הייתה ראויה. אבל עליך להבין שהרצון שלנו לא היה להעלות את השורה התחתונה בתלוש המשולב (מעבודה ציבורית+פרטית) אלא לתת אפשרות לעבוד במקום אחד, ציבורי, ברמת מחויבות גבוהה ובמשכורת הולמת (אפילו פחותה במידה מסוימת ואפילו משמעותית מהמקובל בשוק הפרטי). באופן כזה הציבור אפילו היה מרוויח - אולי היה צריך לשלם קצת יותר מס בריאות, אבל הרבה פחות הוצאות על רפואה פרטית.

אז בסופו של דבר - עם ההסכם הזה האוצר הרוויח הרבה, הרופאים הרוויחו קצת והציבור ממשיך להפסיד. אחלה הסכם שבעולם.

או שהשיפור בתנאים היה הרבה יותר משמעותי מכפי שהשובים טענו ולכן הם כבר לא רוצים להתפטר, או שמלכתחילה הם לא התכוונו להתפטר. איך שלא תביט בזה, הם שיקרו.

אוי אוי אוי, הם שיקרו, הם לא באמת התכוונו.

איסתרא, אני מאוכזב ממך. אתה אמור לדעת שבעניינים של כסף ומו"מ עם מעסיקים, כולם משקרים. בעימות המשולש בין האוצר, הר"י והמתמחים, לפחות המתמחים שיקרו הכי פחות.

אז אתה רופא?

ראשית, אני לא זוכר שכתבתי משהו על יכולתו של רופא מתחום שבו יש מצוקת כ"א למצוא עבודה אחרת, אז לא ברור לי על מה אתה עונה.

כל השאר לא רלוונטי לנקודה הבודדת שהעליתי, פרט לסייפא: גם אתה מסכים שההתפטרות הקולקטיבית של מאות מתמחים היתה הצגה בלבד - הם לא התכוונו להתפטר באמת.

אתה אומר שגם הר"י והאוצר שיקרו? אז מה. לא קשור לנקודה שלי. לא ניסיתי לומר שאותו מיעוט של מתמחים הם אנשים רעים, שלא מגיעה להם משכורת גבוהה יות או תנאי עבודה טובים יותר, שרק הם שיקרו או שזה היה השקר היחיד (אבל כן אמרתי בדיון אחר שכמות השקרים שנציגי המתמחים שיחררו היתה גדולה בהרבה מאלו של הר"י או של האוצר ואני בהחלט עומד מאחורי הטענה הזו) - רק אמרתי שהטענה של הרופאים, שהם נאבקים למען הצלת הרפואה הציבורית מטלפיהם של אנשי האוצר המרושעים שרוצים להרוס אותה, היתה שקרית: המטרה של ארגון (או ארגוני, אם מתייחסים גם לשלב ב של השביתה) הרופאים היתה אך ורק לשפר את מצבם של הרופאים, ע"י הגדלת המשכורות והקטנת עומס העבודה. חלק מזה היה תורם לאיכות הרפואה הציבורית, בהחלט, אבל בשום שלב זו לא היתה המטרה אלא תופעת לוואי בלבד.

זה לא אומר שהמטרה הזו שלילית. להיפך, אני בהחלט מסכים שתנאי העבודה של המתמחים איומים. זה לא אומר שלרופאים כפרטים אין רצון לשפר את מצב הרפואה הציבורית, אני בטוח שרבים מה רוצים בכך. אבל זה לא מה שמעניין ארגון עובדים. ארגוני עובדים קיימים אך ורק כדי לשפר את מצב העובדים.

הבעיה במאבק בין ועד עובדים למעסיק כשהאחרון הוא המדינה היא שאף אחד מהצדדים לא ניזוק באופן ישיר מהמאבק הזה. בשביתה בחברה שאינה ממשלתית, העובדים השובתים לא מקבלים משכורת והמעסיק לא מקבל תוצרת שהוא יכול למכור. כל אחד מהצדדים גורם נזק ישיר לשני עד שאחד מהם נשבר ומסכים לוותר מספיק כדי לרצות את הצד השני. זה כמו קרב איגרוף בו כל אחד מהמתאגרפים חובט ביריבו עד שאחד מהם קורס או מבין שאין לו סיכוי לנצח ונכנע.

אבל זה לא עובד בגוף ממשלתי. העובדים ממשיכים לקבל משכורת גם בזמן השביתה. במקרים הנדירים בהם מאיימים לקצץ את השכר שלהם, ההסכם בסוף שביתה תמיד כולל סעיף שמבטיח תשלום גם עבור הזמן בו הם לא עבדו. כך שהעובדים לא ניזוקים. מצד שני, גם המדינה לא ניזוקה, לא באופן ישיר בכל אופן, מאחר שהייעוד של גופים ממשלתיים אינו להרוויח. מישהו חושב שבתי החולים הממשלתיים רווחיים? שרכבת ישראל רווחית?

אז איך עובדת שביתה בגוף ממשלתי? המדינה מקיימת שירות שנועד לספק צורך כלשהו של האוכלוסיה (חלקה או כולה). השביתה מונעת את אספקת השירות הזה. באנלוגיה של קרב איגרוף, זה יהיה קרב בו שני המתאגרפים חובטים באדם שלישי! ברור שקרב כזה ימשך הרבה יותר זמן מקרב רגיל כיוון שאף אחד מהמתאגרפים לא נפגע בו ישירות. אבל אם שני הצדדים לא נפגעים, למה שמי מהם יכנע?

המדינה אמנם לא נפגעת באופן ישיר, אבל יש פגיעה עקיפה: מאחר שהגוף ששובת הוקם על מנת לספק צורך של הציבור, בזמן השביתה הצורך הזה לא מסופק. מדינת ישראל הכימה את הרכבת כדי לאפשר תחבורה ציבורית יעילה שלא מושפעת מעומסי תחבורה בכבישים, בזמן שביתה אי אפשר להשתמש ברכבת והצורך שלשמו היא הוקמה לא מתמלא. אז למה המדינה לא נכנעת מיד לכל דרישה? כי יש גבול לכל תעלול.

אם העובדים דורשים יותר מידי, למדינה יהיה פחות מידי כסף כדי לספק שירותים אחרים ואז התועלת שבקיום הרכבת תהיה קטנה יותר מהנזק שהיא תגרום בכך שתמנע קיום שירותים אחרים - למשל רפואה ציבורית.

ומה עם העובדים: גם הם נפגעים באופן עקיף. ישנם תשלומים שהם עלולים לא לקבל, למשל שעות נוספות. יתכן שימצא תחליף לשירות שהם מספקים. המשכורות שלהם עלולות להיות מעוכבות - אמנם בסופה של השביתה הם יקבלו שכר גם על התקופה בה הם לא עבדו, אבל ביתניים הם עלולים להידרש לחיות מחסכונות ואלו מוגבלים בהיקפם. אבל בד"כ הזמן שבו העובדים יכולים לקיים את השביתה הוא ארוך מאוד, כפי שאפשר לראות בקלות בכמעט כל שביתה במגזר הציבורי.

אז מה מפסיק שביתה שכזו? הציבור. למדינה, או לייתר דיוק לפוליטיקאים שמנהיגים אותה, יש רצון לשמור על הציבור מרוצה. אם הציבור לא מקבל שירות שהוא מצפה לקבל, הציבור לא מרוצה וזה כמובן פוגע באותם פוליטיקאים. הם עלולים לא להיבחר שוב! לכן יש להם אינטרס להיכנע לדרישות העובדים. אמנם הציבור כולו ישלם את המחיר, אבל להדיוטות (וזה רובנו) קשה לראות את הקשר שבין הכניעה לקבוצות לחץ לכיס שלנו. אם, לעומת זאת, הציבור יאשים את העובדים במצב ולא את המדינה, לא רק שהפוליטיקאים לא יפגעו, הם עשויים אפילו להרוויח אהדה מעמידתם האיתנה מול הפרזיטים שמנסים לסחוט את הקופה הציבורית. צעדים שהציבור לא יקבל כשהם מופנים כלפי עובדים עשוקים ומסכנים יתקבלו באהדה כשישתמשו בהם כנגד חמדנים חסרי מצפון.

כך שני הצדדים - המדינה והעובדים - דופקים את הציבור ובמקביל מנסים לשכנע את הציבור שהם הצד הטוב והצד השני הוא הרע. אם העובדים יצליחו לשכנע את הציבור (למשל הרופאים, עד לשלב האחרון של השביתה), הם יקבלו יותר בסופו של דבר; אם המדינה תצליח לשכנע את הציבור (כמו במקרה שלנו בשביתת עובדי הרכבת), העובדים יקבלו פחות.

התוצאה היא שכולם משקרים. העובדים בד"כ משמשים בשני שקרים קבועים:

1. אנחנו לא פועלים למען עצמנו, אנחנו פועלים למענכם! כך הרופאים לא שובתים כי הם רוצים יותר כסף על פחות שעות, הם שובתים כי הם רוצים להציל את הרפואה הציבורית. כך המורים לא שובתים כי הם רוצים יותר כסף תמורת פחות שעות, הם שובתים כדי להציל את מערכת החינוך. השקר הזה נועד להציב את העובדים בצד של הציבור.

2. הרשעים באוצר רוצים להרוס את השירות כדי שיוכלו למכור אותו בגרושים לאיזה טייקון חמדן, שיתן שירות עוד יותר גרוע ויגבה תמורתו נהרבה יותר כסף! המטרה של השקר הזה היא להציב את המדינה בצד הרע.

כמובן שיש עובדים שהציבור שהם משרתים קטן מידי או לא נחשב מספיק כך שאי אפשר להשתמש בהם כבני ערובה יעילים. העובדים המסכנים האלו יסבלו מתנאים גרועים יחסית לעמיתיהם שבורכו בציבור גדול או נחשב יותר. קחו למשל את העובדים הסוציאליים: השביתה שלהם הניבה שיפור קטן בהרבה מאשר זו של המורים או הרופאים. האם זה בגלל שהם פחות צודקים מהמורים או הרופאים? מה פתאום. זה בגלל שהם משרתים ציבור קטן יותר והרבה פחות נחשב.

לפני שמישהו שוב יתעקש שלא להבין אותי נכון: בהחלט מותר לעובדים לדרוש שיפור בתנאים. אבל מותר לכם לדעת מה עומד מאחורי השביתה הזו.

1. אנחנו לא פועלים למען עצמנו, אנחנו פועלים למענכם! כך הרופאים לא שובתים כי הם רוצים יותר כסף על פחות שעות, הם שובתים כי הם רוצים להציל את הרפואה הציבורית. כך המורים לא שובתים כי הם רוצים יותר כסף תמורת פחות שעות, הם שובתים כדי להציל את מערכת החינוך. השקר הזה נועד להציב את העובדים בצד של הציבור.

אם נטען שזו הסיבה היחידה, בוודאי שזה שקר - אבל מה קורה כאשר זו לא הסיבה היחידה? אם המורים\רופאים דורשים שיהיו יותר תקנים למורים\רופאים, כיצד זה משרת את האינטרס האישי של השובתים?

2. הרשעים באוצר רוצים להרוס את השירות כדי שיוכלו למכור אותו בגרושים לאיזה טייקון חמדן, שיתן שירות עוד יותר גרוע ויגבה תמורתו נהרבה יותר כסף! המטרה של השקר הזה היא להציב את המדינה בצד הרע.

כשמדובר בשירות הממומן ע"י המדינה, המטרה היא לרוב לחסוך כסף, אבל כשמדובר בהפרטה לצערי לעיתים קרובות מה שתארת זה אכן המצב... אז למה זה שקר?