"אישום: חיילי מג"ב בעטו ושברו שיניים במחסום" - עמוד 6 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

"אישום: חיילי מג"ב בעטו ושברו שיניים במחסום"


vic07

Recommended Posts

לחלק מהשמאל זה אותו הדבר כשהחמאס מתפוצץ באוטובוס ורוצח חפים מפשע. או נכנס ורוצח עם סכין משפחה שלמה. ואותו הדבר כשישראל מחסלת ארכי רוצחים, ובטעות נהרגים חפים מפשע.

העובדה הזאת פוסלת אותם אוטומטית מהזכות לשפוט מה מוסרי ומה לא, כי היא פשוט מוכיחה שהם, well, טיפשים רצח.

אם יש מישהו שמאמין שזה באמת אותו דבר אז הוא אכן טיפש רצח. אני לא מאמין שזה אותו דבר,

ולא ממש מבין איך הגעת למסקנה שאני נמנה על אלו שמאמינים בכך.

אתה, לעומת זאת, לא ממש מבדיל בין חיסול מוצדק של ארכי-רוצחים, (גם במחיר של פגיעה בחפים מפשע), לבין

התעללות מכוונת בשב"חים, כדי לפרוק יצרים סדיסטיים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 90
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

אל תתפלא שמחזירים לך באותה הצורה.

מג"בניקים שוברים שיניים במחסום, אל תתפלא שתקלע לכפר בשטחים ויעשו בך לינץ'.

נכון מאוד. בגלל זה המצע של החמאס קורא לרציחת יהודים באשר הם, וגם כל מערכות החינוך והתקשורת שלהם, גם של הרשות הפלסטינאית. בגלל מה שקורה במחסומים זה מקור כל הסיכסוך, זה הסיבה שירצחו אותך בכפר. כמובן.

זה מה שנקרא, ויקום הגזר והיכה את הגנן.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ממש לא.

שאלה פשוטה. אם ידוע שאסיר חמאס שנתפס יודע היכן מוחזק שליט, והדרך היחידה להוציא את זה ממנו, זה בעינויים. האם אתה תומך במקרה כזה בעינויים, או לא ?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אותו איש קש שרוצה בהשמדת וחושב שפיגועים זה בדיוק אותו הדבר כמו פעילות צהל בשטחים הוא לגמרי לא השמאל

אני אישית לפחות פגשתי הרבה שמלאנים ואף אחד מהם לא תמך בזה או הכחיש שהחמאס הם ארגון טרור שעוין לישראל, זה סתם עלילת דם שעוזרת להפיץ את תאורית הגיס חמישי והסכין בגב האומה שכל פאשיסט במהלך ההיסטוריה התבסס עליה.

אבל זה לא הנושא, הנושא שמשום מה זרם לדיון בטוב ורע, זה שיש מישהו רע שרוצה להרוג מישהו לא אומר שלעשות לו משהו רע זה דבר טוב. בדוגמא שהבאת פה, אם אתה יכול לעצור את אותו עושה רע מלבצע את זממו אז עשית משהו טוב. אם עשית את זה בעזרת משהו רע(למשל עינויים) זה לא משנה את העובדה שעשית משהו רע. אולי אותו מעשה רע היה הכרחי למען הטוב (ועל זה אפשר להתוכח) אבל זה שהתוצאה טובה לא משנה את העובדה שהדרך היתה רעה.

אין לי ספק שלפעמים אין ברירה אלא לעשות קצת רע למען הטוב, אבל אף פעם אסור לשכוח שמה שאתה עושה הוא רע.

האמריקאים הפציצו את הירושימה הם חסכו כמה חודשי מלחמה שהיו גובים אפילו יותר קורבנות מהפצצה, שלא לדבר על חזית חדשה שאולי היתה נפתחת נגד ברית המועצות (ואני מודה שבמקרה הזה המקור שלי הוא לא הכי מהימן- נאשיונל גאוגרפיק). כלומר אפשר להסכים שהמטרה הסופית היתה הפסקת המלחמה שהיא מטרה טובה, הדרך היתה פצצה אטומית שאני חושב שאפשר להסכים שהיא דבר רע.

הנה דוגמא למקרה בו דבר רע עוזר למען מטרה טובה, רק שאף אחד לא הכחיש שהפצצה היתה דבר נוראי ושהאסון שנפל על היפנים היה נורא, להכחיש את זה, זה לאבד את המוסריות שלך כאדם, לתת למוסר שלך להתעוור מזוועות המלחמה ולשקר לעצמך שהדברים הנוראים שנגזר עליך לעשות הם למעשה דבר טוב.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

שאלה פשוטה. אם ידוע שאסיר חמאס שנתפס יודע היכן מוחזק שליט, והדרך היחידה להוציא את זה ממנו, זה בעינויים. האם אתה תומך במקרה כזה בעינויים, או לא ?

זה שאלה מעניינת, קודם כל, האם אני יכול להיות בטוח שלענות אותו היא הדרך היחידה להוציא ממנו את המידע?

והאם אני בטוח שהוא ידבר גם בסופו של דבר?

דבר שאני, אני אדע שאני מקריב את המוסר שלי ומלכלך אותו ולמעשה עושה משהו רע, אני לא אשקר לעצמי שלענות בנאדם זה דבר טוב. גם אם התוצאה חיובית.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

שאלה פשוטה. אם ידוע שאסיר חמאס שנתפס יודע היכן מוחזק שליט, והדרך היחידה להוציא את זה ממנו, זה בעינויים. האם אתה תומך במקרה כזה בעינויים, או לא ?

שאלה טובה. *אם ידוע* שאותו אסיר אכן יכול לספק מידע חיוני לחילוצו של שליט, אז לטעמי כן, מותר

ורצוי להשתמש בעינויים.

הבעיה היא שבד"כ לא ידוע בוודאות אם האסיר יכול לספק את הסחורה או לא. אז בוא נענה אותו בכל

זאת, למה לא....אם הוא ימות במהלך העינויים, אז כנראה הוא לא ידע דבר, אחרת היה מדבר.

למה שלא נתחיל לענות את כל האסירים הבטחוניים שיש לנו?....יש מצב שמישהו מהם יודע משהו על גלעד.

מי שלא יודע, שימות בעינויים. פחות ערבי.

בקיצור, ברגע שאתה מאפשר עינויים כאמצעי חקירה, אתה פותח פתח לאובדן מוחלט של המוסריות

שלך, וגם של הלגיטימיות של המדינה שלך להתקיים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אבל זה לא הנושא, הנושא שמשום מה זרם לדיון בטוב ורע, זה שיש מישהו רע שרוצה להרוג מישהו לא אומר שלעשות לו משהו רע זה דבר טוב. בדוגמא שהבאת פה, אם אתה יכול לעצור את אותו עושה רע מלבצע את זממו אז עשית משהו טוב. אם עשית את זה בעזרת משהו רע(למשל עינויים) זה לא משנה את העובדה שעשית משהו רע. אולי אותו מעשה רע היה הכרחי למען הטוב (ועל זה אפשר להתוכח) אבל זה שהתוצאה טובה לא משנה את העובדה שהדרך היתה רעה.

אין לי ספק שלפעמים אין ברירה אלא לעשות קצת רע למען הטוב, אבל אף פעם אסור לשכוח שמה שאתה עושה הוא רע.

אם לא עשית, כי רחצת כביכול בנקיון כפיים, ובסופו של דבר, כתוצאה מזה מתו חפים מפשע, אז לדעתי אתה אדם רע.

המעשה הוא טוב, מכיון שאותו מעשה מנע רצח של חפים מפשע.

אין מעשה שעצם קיומו הוא רע. הכוונה והמטרה הן אלו שעושות מעשה לטוב או לרע.

דוגמאות:

הכנסת חף מפשע לכלא ביודעין או ברשלנות - מעשה רע.

הכנסת אשם לכלא - מעשה טוב.

המעשה והתוצאה בשניהם זהה. אדם שיושב בכלא.

את אותה דוגמא אתה יכול לתת בנושאים שדיברנו.

האמריקאים הפציצו את הירושימה הם חסכו כמה חודשי מלחמה שהיו גובים אפילו יותר קורבנות מהפצצה, שלא לדבר על חזית חדשה שאולי היתה נפתחת נגד ברית המועצות (ואני מודה שבמקרה הזה המקור שלי הוא לא הכי מהימן- נאשיונל גאוגרפיק). כלומר אפשר להסכים שהמטרה הסופית היתה הפסקת המלחמה שהיא מטרה טובה, הדרך היתה פצצה אטומית שאני חושב שאפשר להסכים שהיא דבר רע.

הנה דוגמא למקרה בו דבר רע עוזר למען מטרה טובה, רק שאף אחד לא הכחיש שהפצצה היתה דבר נוראי ושהאסון שנפל על היפנים היה נורא, להכחיש את זה, זה לאבד את המוסריות שלך כאדם, לתת למוסר שלך להתעוור מזוועות המלחמה ולשקר לעצמך שהדברים הנוראים שנגזר עליך לעשות הם למעשה דבר טוב.

נכון מאוד. רק תיקון קטן. 2 ההפצצות הגרעניות מנעו שנים של מלחמה, לא חודשים. יפן התכוננה למלחמה על כל שעל ושעל. גייסה מיליונים למליציות, חוץ ממליונים שהיו כבר בצבא הסדיר. ללא הפצצות הגרעניות, היו מתים מליוני אמריקאים ומליוני יפנים.

במבחן התוצאה זהו המעשה היחיד שיכל להעשות, ולחסוך בחיים של מליונים. ולכן הוא לא מעשה רע. טרומן היה אמיץ וגיבור, ובמבחן ההיסטוריה הוכיח זאת. (המבחן היחיד שנחשב לדעתי)

ואגב, האטום מנע מלחמת עולם שלישית. עצם הפחד של הצדדים מהשמדה הדדית מנע את המלחמה הכוללת.

זה שאלה מעניינת, קודם כל, האם אני יכול להיות בטוח שלענות אותו היא הדרך היחידה להוציא ממנו את המידע?

והאם אני בטוח שהוא ידבר גם בסופו של דבר?

דבר שאני, אני אדע שאני מקריב את המוסר שלי ומלכלך אותו ולמעשה עושה משהו רע, אני לא אשקר לעצמי שלענות בנאדם זה דבר טוב. גם אם התוצאה חיובית.

כן. ניסית דרכים אחרות, ללא הצלחה. האם בטוח שהוא ידבר בסופו של דבר? אני מתאר לעצמי שבעינויים מסויימים בסוף כולם מדברים. אבל אתה בטוח שהוא לא ידבר אם לא תענה אותו.

ואני חושב שזהו מעשה טוב. מדוע ?

לא רק שהצלת את גלעד שליט. (או לפחות ניסית) אלא גם מנעת עסקת דמים שתפגע בעשרות או מאות חפים מפשע.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי,

לא אמרתי שאסור לעשות דברים רעים ושתוצאה של משהו רע לא יכולה להיות משהו טוב, להפך, אפילו הבאתי את דוגמת הפצצה האטומית ששנינו נוכל להסכים עליה.

מה שאני טוען הוא שאפילו שלמעשה רע יכולות להיות השלכות חיוביות זה לא הופך את המעשה לפחות רע, או לטוב.

לענות בנאדם זה יותר בסדר אם זה למען הצלת בני אדם אחרים מאשר אם זה בשביל הנאה סדיסטית, אבל ככה או ככה מדובר במעשה שפל ומרושע.

לפעמים צריך להקריב חלק מהמוסר שלנו ולעשות מעשה רע למען הטוב הכולל, אני יכול להבין את זה, אבל להכחיש שמדובר במעשה רע, או להשתמש בהצדקה שלו בכדי להתעלם מהעובדה שמדובר במעשה רע היא פתח להתדרדרות מוסרית.

נניח שאנחנו מסכימים שזה בסדר לענות אסיר רק אם אתה ידוע שאין שום דרך אחרת להוציא ממנו את המידע וכי הוא בוודאות מחזיק במידע שאתה צריך. אם תהליך העינויים יהיה מלווה בבירוקרטיה ובלבטים קשים, ובבעיה בבחירת החוקר שיסכים לענות את המחבל (כי הרמה המוסרית של כל החוקרים תקשה עליהם לבצע את המשימה הרעה), תגדיל את הסיכוי שכל אדם שיוענה יהיה אכן מישהו שעונה להגדרות מהתחלה. אם תקבל את הכל בקלות ראש ותגיד שעינויים הם תאכלס דבר טוב ואין בזה שום דבר רע, הדרך לעינוי של כל אסיר מדיני היא מהירה. ומשם לכל אסיר אחר. וזה מדרון חלקלקל שיכול להוביל להתמוטטות המוסר של החברה כולה.

אני לא חושב שצריכה לך להיות בעיה להסכים איתי שעינויים בלי קשר למטרה שלהם כרגע, הם מעשה נורא.

האם המטרה היא נעלה מספיק כדי שזה יהיה בסדר לענות בנאדם? זה כבר נתון לויכוח. אם תשאל את האינקוויזיציה הספרדית אני בטוח שהם יגידו שמטרתם היתה נעלה וצודקת והצדיקה את השימוש בעינויים אבל משום מה ההיסטוריה עדיין רואה את מעשיהם כנוראיים. סך הכל הם ניסו לקדם רעיון חברתי ששלט בספרד בתקופתם, רעיון שהאבסורדיות שלו הרבה יותר ברורה מהרעיון של חלק מהכותבים בדיון הזה, אבל כדי לשקול את המטרה והאם היא באמת מקדשת את האמצעים, ולא לשכוח לרגע שהאמצעים הם שליליים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

דווקא ירדתי לסוף דעתך, גם קודם.

אם תשאל את האינקוויזיציה הספרדית אני בטוח שהם יגידו שמטרתם היתה נעלה וצודקת והצדיקה את השימוש בעינויים אבל משום מה ההיסטוריה עדיין רואה את מעשיהם כנוראיים.

בדיוק זו הנקודה.

אם תשאל את היטלר, הוא גם יגיד לך שהמטרה שלו היתה נעלה וצודקת. (והוא באמת יאמין בזאת)

ההיסטוריה רואה את מעשיהם כנוראיים, לא רק בגלל העינויים. (שהיו קיימים בכל ההיסטוריה) העינויים היו רק התוצאה הסופית של חברה פונדמנטליסטית קיצונית ורעה, שלא בחלה בשום אמצעי כדי לכפות את ערכיה בצורה אבסולוטית, אפילו ברמת החשיבה.

האינקוויזיציה הספרדית לא היתה רעה בגלל העינויים - היא היתה רעה קודם לכן.

היטלר והנאציזים לא היה רעים בגלל רצח העם והמלחמה - אלא היו רעים קודם לכן.

אירן ואחמדינג'ד לא רעים רק אם הם ישמידו את העם היהודי בישראל - הם רעים עקב הרצון לעשות זאת.

וזה שוב מחזיר אותנו, למושג המופשט של טוב מול רע.

אני אומר שלירות במחבל שרוצח חפים מפשע זהו מעשה טוב. (ולא מעשה רע שמוצדק עקב הנסיבות) או לענות חלאה אחרת כשהתוצאה תביא לטוב. (כמו בדוגמא עם שליט)

זהו גם מעשה טוב להוציא להורג כחוק את אותו מחבל לאחר מכן, אם הוא נתפס בחיים. אדם כזה לא ראוי לחיים.

כמובן, חובה שיהיה מנגנון אמין, שיוודא שהשימוש בסמכות זו (עינויים) לא ינוצל לנקמה או לעונש או לסתם הודאה.

אני חושב שהשימוש בטיעון "מדרון חלקלק", הוא קלוש, ומהווה סממן של הידרדרות מוסרית בחברה, שלא יודעת להגדיר ולהבין מתי מעשה מסוים יכול להיות טוב, ומתי אותו מעשה יכול להיות רע.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני מסכים עם רוב מה שכתבת, הדבר היחיד שאנחנו לא מסכימים עליו הוא שמעשים יכולים להיות מוגדרים כרעים או טובים.

אתה מגדיר רק מטרות ככאלה ואני חושב שזה בעייתי.

למשל נניח שאתה ניגש לאיזה מבחן חשוב.

ונניח שאני יכול לנקוט באחת מ2 דרכים שיביאו לאותה ההצלחה במבחן:

1.להשיג את הטופס לפני ולרמות 2.ללמוד קשה.

לפי הגישה שלך, אין הבדל בין הדרכים וזאת מכיון שהמטרה היא שקובעת האם המעשה הוא טוב או רע ולכן רצח יכול להתפרש כדבר טוב.

אני חושב שאם עומדת מולך מטרה אתה צריך לבחור בדרך היעילה והמוסרית ביותר לביצוע המטרה, ובשביל זה אני צריך להגדיר כמעשים טובים או רעים ככה שלהעתיק זה דבר רע לעומת ללמוד קשה. אני לא אשקר שלא העתקתי בעבר, אבל אם הייתי נתפס לא הייתי מתרץ את מעשי בכך שרק עבדתי למען מטרה שהיא טובה כמו הצלחה במבחן.

ולכן אני לא חושב שצריך לשפוט מוסריות של משהו לא רק לפי המטרה שלו אלא גם על פי המעשים שלו. עינוי זה דבר רע עינוי של מחבל שיודע איפה נמצאות פצצות שיהרגו אנשים הוא דבר רע עם מטרה טובה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לפי הגישה שלך, אין הבדל בין הדרכים וזאת מכיון שהמטרה היא שקובעת האם המעשה הוא טוב או רע ולכן רצח יכול להתפרש כדבר טוב.

המטרה מקדשת את האמצעים.

ברור שהדוגמה שלך דמגוגית כי אין סיבה להעדיף את אופציה א' ה"רעה" על פני אופציה ב' ה"טובה". ועצלנות היא לא סיבה רלוונטית.

אבל אם לצורך דוגמה היפוטטית נגיד שיש על פני כדור הארץ דת כלשהי, נקרא לה.. אממ.. איסלם. סתם דוגמה אקראית. ונניח באופן היפטטי לחלוטין שהדת הזאת דוגלת באופן חד משמעי בהשמדת העולם, כלומר חיסול (שאינו משתמע לשתי פנים) של כל בני האדם שאינם שייכים לאותה דת.

לדעתי, לבצע "רצח עם" בכל האנשים שדוגלים בעקרונות הנ"ל של הדת הדימיונית הזאת מהדוגמה ההיפוטטית שלנו - לא רק שזה מוסרי - אלא שזה מתבקש. ודווקא לא לבצע את זה, ולהשאיר את אותם אנשים בחיים, זה, זה, הוא מה שנחשב מבחינתי לפשע נגד האנושות.

ואם נצא רגע מהדוגמאות הדימיוניות לחלוטין שלנו, אז כן. אני באמת ובתמים מאמין שזה הפיתרון היחיד לבעיית הטרור האיסלמי העולמי.

פשוט כי אין שום דרך אחרת. אתה יכול לעבוד על עצמך (ואנשי שמאל עושים את זה לא מעט), אבל גם אם תתעלם מהמציאות - אתה לא תצליח "לכפות שלום" על מישהו שכל מה שהוא רוצה זה לראות אותך מת. בלי שום קשר למדינות, או לכיבושים, או לגבולות, או לכל מיני דברים כאלה ואחרים שאינם הסיבה האמיתית לעובדה שהם מנסים לרצוח אותך - העובדה שהם פשוט לא מרוצים מזה שאתה.... חי.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

למה מדובר בדמגוגיה?

הדוגמא באה להדגים את חוסר הטעם של בחירה מוסרית כשאתה שם דגש אך ורק על התוצאה הסופית. וכמו שאמרת בהנחה שעצלנות היא לא פקטור (כמו שאמרתי נניח כי רק המוסריות היא פקטור בבחירה) אז למעשה לא משנה באיזה דרך תבחר ושתיהן מוסריות באותו מידה.

זה מה שניסיתי להדגים ונראה לי שהצלחתי. ללא דמגוגיה וללא מטרת העברת מסר נוסף שאולי אתה בחרת לקחת מדברי.

זהו טיעון כנגד המשפט המטרה מקדשת את האמצעים, הוא לא טוען שהמטרה היא לא הבחירה המוסרית הטובה גם כשהדרך היא רעה ,אלא רק שביצוע פעולה שלילית למען מטרה חיובית לא משנה את העובדה שהפעולה היא שלילית. זה הכל, אתה עדיין יכול לטעון שלהרוג ערבים, למרות שרצח זה דבר רע, הוא דבר חיובי כי התוצאה חיובית ותיהיה שלילית הרבה יותר במידה ולא תעשה את הפעולה השלילית.

זה שלרצוח ערבים בעיניך זה מתבקש לא משליך על האם הפעולה מוסרית. פעולה שלילית גם לא תלויה במי שהיא מופעלת עליו אלא שוב, רק התוצאה.

אם אני ירה באריה סתם ככה כי בא לי זה לא מוסרי כי לירות בו זה לא מוסרי וגם כי המטרה והתוצאה לא גרמו למשהו טוב יותר שיפצה על חוסר המוסריות של הפעולה.

אם אני ארה באריה שמסתער עלי זה עדיין לא מוסרי לירות בחיה אך התוצאה ההפוכה מצדיקה את הפעולה השלילית ע"י יצירת תוצאה טובה יותר מהאלטרנטיבה (אני לא אמות).

ולכן לא משנה אם מדובר על לרצוח את מי שרוצה לרצוח אותך או את מי שאתה מאמין שרוצה לרצוח אותך או אפילו ילדה קטנה, רצח הוא דבר רע.

אני מקווה ששנינו נסכים שלפחות באחד מהמקרים תיהיה תוצאה שלילית ולכן זה לא יהיה מוסרי לרצוח במקרה זה. במקרים אחרים זה אולי יביא לתוצאה חיובית ולכן זה מצדיק את הפעולה.

לגבי הכפיה של השלום אני מסכים איתך שמציאות כמו שאתה הצגת אותה אכן לא תאפשר הסכם שלום ובכלליות, ששלום אי אפשר לכפות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הדוגמא באה להדגים את חוסר הטעם של בחירה מוסרית כשאתה שם דגש אך ורק על התוצאה הסופית. וכמו שאמרת בהנחה שעצלנות היא לא פקטור (כמו שאמרתי נניח כי רק המוסריות היא פקטור בבחירה) אז למעשה לא משנה באיזה דרך תבחר ושתיהן מוסריות באותו מידה.

זה מה שניסיתי להדגים ונראה לי שהצלחתי. ללא דמגוגיה וללא מטרת העברת מסר נוסף שאולי אתה בחרת לקחת מדברי.

זו לא דוגמא טובה.

כי כאן יש דרך אחרת להשיג את התוצאה המבוקשת.

בדוגמא שנתתי עם שליט, יצאנו מתוך נקודת הנחה שאין שום דרך אחרת להשיג את המידע פרט לעינויים.

(ודרך אגב, הצלחה במבחן היא לא מעשה טוב או רע. היא מעשה ניטרלי מבחינה מוסרית)

אם המבחן לא היה הוגן, והדרך היחידה לעוברו היה ע"י רמאות, אז כן, לרמות זה טוב. לדוגמא... המבחן מכניס קירטוריונים לא קשורים לתוצאה, וידוע שאם תענה באופן מסוים, ולא תשקר, תכשל.

אגב, דיברת על חיות. שאלה, האם חיות הן מוסריות בעינך ?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני יחזור על זה שוב ומקווה שזה יהיה יותר ברור.

בדוגמא עם המבחן המטרה היתה להראות את חוסר החשיבות של בחירת הדרך אם יש בפניך רק שיקולים של מוסר ואם אכפת לך רק מהתוצאה בלי הדרך.

דוגמא זו היא תיאורטית ובאה להראות הלך חשיבה מסוים

במקרה של עינוי המחבל שהבאת מדובר במקרה ספציפי שדרך ההתיחסות אליו נשענת על התיאוריה המוסרית שבה אתה מאמין.

אם אתה מאמין שרק התוצאה היא שחשובה אז תגיד שמעשה זה הוא מעשה טוב ואם חשובה לך גם הדרך אז תגיד שאולי העיוניים של ואתו אסיר הם דבר שלילי אך בעל תוצאה טובה הגוברת על השליליות של הדרך.

ונחזור חזרה למבחן, אתה, בגישה שרק התוצאה חשובה אומר שלהעתיק במבחן שאי אפשר לעבור אותו אחרת זה דבר טוב, בעוד שאני, שמאמין שלדרך יש חשיבות מוסרית מאמין שלהעתיק זה דבר רע בכל מקרה, אך לפעמים כמו במקרה שאתה הבאת אין כל כך ברירה והתוצאה גוברת על השליליות של הדרך.

החסרון בדרך החשיבה שלך הודגם על ידי דוגמת המבחן שהבאתי, שלמעשה אם אנחנו נשפוט כל דבר לפי התוצאה ולא לפי הדרך, לפעמים לא יהיה אכפת לנו להיות רעים ולעשות דברים שלפי גישתי היו נתפסים כלא מוסריים וזאת רק כי התוצאה טובה.

איפה זה בא לידי ביטוי?

למשל נניח מקרה מקביל למקרה שאתה הצגת שבו אותו מחבל שנתפס שוקל להלשין למען הקלה בתנאיו וכי הוא רב עם שותפיו למעשה או משהו (וואטאבר זה רק תירוץ למקרה התיאורטי) ונניח שיש מצב שהוא ידבר אם תשכנע אותו. אתה יכול להוציא ממנו מידע בעינויים או בלי עינויים, מה עדיף?

לפי הגישה שלך זה לא ממש משנה, עדיף כבר לענות אותו וזהו כי הרי בסופו של דבר נקבל מידע יקר ערך והתוצאה תיהיה חיובית ככה שהדרך לא באמת משנה. עם זה אני לא מסכים, מקווה שעכשיו הייתי ברור יותר.

ולגבי החיות, אני לא חושב שהן מוסריות לפי אותה הגדרה כמונו, אני מאמין אבל שבכל זאת יש איזה אינסטינקט או משהו שמונע מהם לקרוע לגזרים אחת את השניה. אבל גם לגמרי לא יהיה אכפת להם להרוג אפילו בשביל משחק.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...