המקסוול והפיליפס אחלה דיסקים

גמרתי מכל אחד חבילה של 50 בלי בעיות בדיסקים

ובTDK החדשים באמת שמים לב שיש עוד שכבה

אם אתה שם את הדיסק לכיוון של המנורה אתה רואה שהאור לא עובר\לא רואים את המנורה

עם דיסקים אחרים כן רואים

יש לי בעלות מלאה על חבילת 50 דיסקים של Maxell עם ה"פיטשר" ;D

רק אני רוצה להבהיר ששגיאות C2 אלו שגיאות שהסידרום מתקן, זה רק מאיט את פעולת הקריאה קצת, מספיק יש שריטה קטנה על הדיסק אז יש שגיאות C2, אם אם רוצים לבדוק אם השגיאות זה בגלל המדיה, אז היא צריכה להיות מדיה שרק נצרבה באותו הרגע, חדשה ללא שריטה קטנה אחת!!

הנא הוכחה (;D):

אלה דסקים רגילים של מקסל ולא גרסת GOLD. למיטב ידיעתי למקסל אין בכלל גרסת GOLD.

ד"א. למי שעדיין לא יודע השם GOLD מצורף לדסקים שהוספה להם שכבת זהב דקה ביותר אשר מתפקדת כמונעת התקלפות ושיפור אורך החיים של הדיסק.

מקסל לטעמי היו ונשארו מעולים משנת ~2000 ועד היום. מחזיקים מעמד לטווח ארוך (כ-3 שנים עד כה) ולא מתקלפים. לגבי שגיאות אני אצטרך לבדוק ולפרט פה.

יש לי בעלות מלאה על חבילת 50 דיסקים של Maxell עם ה"פיטשר" ;D

רק אני רוצה להבהיר ששגיאות C2 אלו שגיאות שהסידרום מתקן, זה רק מאיט את פעולת הקריאה קצת, מספיק יש שריטה קטנה על הדיסק אז יש שגיאות C2, אם אם רוצים לבדוק אם השגיאות זה בגלל המדיה, אז היא צריכה להיות מדיה שרק נצרבה באותו הרגע, חדשה ללא שריטה קטנה אחת!!

הנא הוכחה (;D):

הבהרה מהותית:

צריך להבין שבאופן פונדמנטליסטי, שגיאת C2 לא קיימת על הדיסק באופן פיזי.

הכונן שקורא את המדיה הוא זה שמדווח עלי שגיאה מסוימת שהוא ניסה לתקן.

שריטה כמו שאתה הצגת היא, אפשר לומר, הרמה הכי גרועה של שגיאות.

לא ניתן לתקנה ולא ניתן להציל את המידע.

לכן, זה יהיה שגוי לטעון ש"אם השגיאות זה בגלל המדיה, אז היא צריכה להיות מדיה שרק נצרבה באותו הרגע, חדשה ללא שריטה קטנה אחת!!".

אתה יכול להכניס את המדיה לנגן, לזרוק אותה על הספה, להכניס אותה ל CD-Organizer, ובהנחה שהיא לא נשרטה פיזית או באה במגע עם שדה מגנטי כלשהו (והתסריט הזה הוא בגדר אפשרות סבירה מאוד), בדיקה של לפני ה"התעללות" ואחרי, תפיק תוצאות דומות מאוד.

הנתון היחידי שישתנה הוא שגיאות הC1 שכנראה יתפוס קצת צפון.

אלה דסקים רגילים של מקסל ולא גרסת GOLD. למיטב ידיעתי למקסל אין בכלל גרסת GOLD.

ד"א. למי שעדיין לא יודע השם GOLD מצורף לדסקים שהוספה להם שכבת זהב דקה ביותר אשר מתפקדת כמונעת התקלפות ושיפור אורך החיים של הדיסק.

מקסל לטעמי היו ונשארו מעולים משנת ~2000 ועד היום. מחזיקים מעמד לטווח ארוך (כ-3 שנים עד כה) ולא מתקלפים. לגבי שגיאות אני אצטרך לבדוק ולפרט פה.

נכון.

Maxell לא ממתגים את הדיסקים שלהם עם כינוים כגון "Gold".

לא היה יצרן מלבד Kodak שהכניס סגסוגת זהב של ממש לתרכובת הדיסק במטרה לתרום לטווח האכסון.

בשכבה העליונה נעשה תהליך של Material Reenforcement.

יצרנים רבים משכילים לעשות זאת היום ולא נותר אלא לברך.

נובה,

אין בדיסקים parity check?

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה שלך.

הבדיקה עצמה, מן הסתם, לא קיימת על הדיסק.

ניתן להריץ את הדיסקים בבדיקה שכזו דרך כמה תוכנות.

אם אתה מתכוון לאותה הבדיקה אשר מריצים בפס היצור של המפעל, אני מניח שרוב היצרנים מריצים אותה.

מה שהתכוונתי הוא:

בשליחת מידע יש עוד סיבית שמאמת את 2 הסיביות הקודמות האם הם נכונות, ואם לא בעזרת הבדיקה הזאת היא משחזרת את המידע

האם יש משהו דומה בדיסקים?

אני עדין לא בטוח למה אתה מתכוון.

אם אתה מתכוון לבדיקת שוויונות שמריצים בה את הדיסקים כחלק מה Quality Control, אז אני שב ואומר שיש.

אך אני עדין חושב שהתכוונת למשהו אחר.

אם אתה מתכוון לבדיקה שהמדיה מריצה על עצמה בעת מעבר המדיה (קריאה/כתיבה וכו') אז אני אצטרך לומר שלא מפאת הסיבה הפשוטה שלמדיה אין יחידת עיבוד (דה).

נטל הבדיקה שתארת נופל, מן הסתם, על התוכנה ועל החומרה.

לא שהמדיה מריצה על עצמה

אלה שהכונן יכול לזהות ביט פגום ולתקן אותו מיידית (בעזרת הביט הנוסף שקיים)

אבל נראה לי אחרי ששוטטתי קצת באינטרנט, שלא קיים דבר כזה כדי לחסוך במקום.

1. הדבר שציינת לא קיים ישירות על הדיסק , אולם ש תוכנות דחיסה ( כמו RAR ) שמאפשרות לך להוסיף ביטים נוספים לבדיקות ותיקון מידע.

2. היות שרובינו לא צורבים יותר מדי דיסקים ביום , אני ממליץ לצרוב דיסקים "חלשים" במהירות של פי 8 לכל היותר.

הבהרה מהותית:

צריך להבין שבאופן פונדמנטליסטי, שגיאת C2 לא קיימת על הדיסק באופן פיזי.

הכונן שקורא את המדיה הוא זה שמדווח עלי שגיאה מסוימת שהוא ניסה לתקן.

שריטה כמו שאתה הצגת היא, אפשר לומר, הרמה הכי גרועה של שגיאות.

לא ניתן לתקנה ולא ניתן להציל את המידע.

לכן, זה יהיה שגוי לטעון ש"אם השגיאות זה בגלל המדיה, אז היא צריכה להיות מדיה שרק נצרבה באותו הרגע, חדשה ללא שריטה קטנה אחת!!".

מה הכוונה ב"לא ניתן לתקנה ולא להציל את המידע" הרי בדרך כלל, אם השריטה לא מוגזמת, הדיסק עדיין קריא לחלוטין אבל הסידירום יתקשה לקרא אותו בצורה רציפה והוא יצטרך להתאמץ יותר ע"מ לקרוא את המקום השרוט בדיסק וזה יגרום לשגיאות C1 ו C2!

אתה צודק כעיקרון שכל עוד אין שום שריטה על הדיסק אז היא לא חייבת להיות אחת שרק נצרבה, העניין הוא שדיסק זהו דבר ש...נשרט באופן טבעי, מספיק שאתה שם אותו בתוך קופסא, הוא נשרט. להחזיק דיסק ללא שריטות בכלל זוהי משימה בלתי אפשרית....

2. היות שרובינו לא צורבים יותר מדי דיסקים ביום , אני ממליץ לצרוב דיסקים "חלשים" במהירות של פי 8 לכל היותר.

מה הכוונה? לצרוב ב8x?

למה?

אמינות הצריבה יורדת ככל שמהירות צריבה עולה , לכן אם הדיסק מראש "חלש" עדיף לצרוב במהירות איטית ( מהירות של כפול 8 ).

אמינות הצריבה יורדת ככל שמהירות צריבה עולה , לכן אם הדיסק מראש "חלש" עדיף לצרוב במהירות איטית ( מהירות של כפול 8 ).

מצחיק.

אנשים לא סתם קונים צורבים מהירים, זה סיוט לצרוב על 8, מניסיון של שנה וחצי.

1. יכול להיות שמצחיק , אבל עדיין נכון.

2. אדם שקונה דיסק "חלש" וצורב סופר חזק שיסבול קצת , מה יקרה ?

שמתי לב שהזכרתם את הספינדלים של וורבטים. ובכן, אל תקנו אותם!

כמו שנאמר, מיוצרים על ידי CMC ואיכותם בהתאם.

אני זוכר שראיתי אותם פעם ראשונה, הייתי המום - 50 דיסקים של וורבטים ב 100 ש"ח - חטפתי חבילה בלי לחשוב פעמיים. אבל פרט אחד קטן חמק מעיני, הם Datalife ולא Datalife plus, שאלה הדיסקים הטובים ביותר שניתן לקנות בארץ, לדעתי.

שמתי לב שהם מיוצרים ע"י CMC רק אחרי שהדיסקים קצת קרטעו לי, והחלטתי לחקור בעניין מוצאם...

מה הכוונה ב"לא ניתן לתקנה ולא להציל את המידע" הרי בדרך כלל, אם השריטה לא מוגזמת, הדיסק עדיין קריא לחלוטין אבל הסידירום יתקשה לקרא אותו בצורה רציפה והוא יצטרך להתאמץ יותר ע"מ לקרוא את המקום השרוט בדיסק וזה יגרום לשגיאות C1 ו C2!

אתה צודק כעיקרון שכל עוד אין שום שריטה על הדיסק אז היא לא חייבת להיות אחת שרק נצרבה, העניין הוא שדיסק זהו דבר ש...נשרט באופן טבעי, מספיק שאתה שם אותו בתוך קופסא, הוא נשרט. להחזיק דיסק ללא שריטות בכלל זוהי משימה בלתי אפשרית....מה הכוונה? לצרוב ב8x?

למה?

מה שאתה מגדיר כקושי של הכונן ("להתאמץ") לקרוא דיסק (אם הוא שרוט או לא) הוא לא הגברה של קרן הלייזר או משהו דומה אלא האטה של סיבוב הדיסק.

אתה טועה כשאתה אומר שהדיסק יפיק כמות גדולה יותר של שגיאות אחרי שתניח אותו בקופסא שלו.

התשובה היא כן ולא.

הדיסק לא רגיש כ"כ כל עוד לא התעסקת איתו יותר מדי.

והוא לא נשרט כששמים אותו בקופסא.

לכן במשך הזמן אם הדיסק יוצר תחת תנאים נאותים הדבר רק כמות שגיאות הC1 תגדל וגם זה בקושי.

יש לי דיסקים של מוסיקה מלפני חצי שנה (מאוחסנים כולם בסטנד .את רובם אני שומע פעם בשבוע ברכב או במערכת) שאני בודק לעתים ואף אחד מהם לא פיתח שגיאות ברמות מפחידות.

למעשה בסריקה חוזרת הם מצביעים על כמות טעויות די דומה וניתן לומר זהה בהתחשבות באחוז השגיאה (של הכונן הקורא).

וזה מאוד אפשרי לשמור על דיסק בלי שריטה..

בקשר לנקודה השניה, זה שגוי לחשוב שצריבה במהירויות נמוכות איכותית יותר מבמהירויות גבוהות

למעשה, בהרבה מקרים, ההפך הוא הנכון וצריבה במהירות נמוכה יותר משפיעה לרעה על כמות השגיאות שבדיסק.

הן יצרני הצורבים והן יצרני המדיות מודעים לחוסר הסבלנות של הצרכן הביתי ולכן התכווננו ע"פ דרישותיו.

לכן צריבה במהירות 40X (שדווקא היא נחשבת כמהירות ה"מוסכמת") יכולה פעמים רבות להיות אופטימלית מצריבה ב 8X.

הדבר פחות תופס לגבי אודיו אך עדין צריבה ב 4X לדוגמא יכולה להיות פחות בריאה מצריבה ב12X.

Nemesis, בטח כבר שמת לב שאתה לא היחיד שנפגע מהדיסקים הנ"ל.

לעומת זאת, הדיסקים הנ"ל דווחו כאן כמיוצרים ע"י MBI.

לכן, נוצר כאן הימור מסוים.

CMC כאמור יצרני דיסקים גרועים ביותר בעוד MBI סבירים עד טובים למדי.