לדעתי הוא אשם.

ה"חשוד" ברצח שלי דדון.

כי אין.

זו גם התחושה שלי, אך לא ברור לי איך אתה יכול להיות כל כך בטוח בזה.

כי אם היה - הם היו טורחים להציג הוכחות.

הם יציגו אותם במשפט. מה אתה רוצה, שייכנסו מסיבת עיתונאים של שעה על כל תיק רצח כדי לרצות אותך?

יכול להיות שהוא חף מפשע, יכול להיות שהוא אשם. אבל מה שלא הגיוני זה הוודאות בה אתה טוען שהוא חף מפשע.

כן, הבנו שאין לך אמון ברשויות החוק. ועדיין אתה לא יודע מה הולך בתיק הזה ולמעשה רק מנחש.

אין ודאות שהוא חף מפשע - זו לא הטענה כאן. הטענה היא שהמשטרה לא מטריחה את עצמה באיסוף ראיות "אמיתיות", ומעדיפה להתבסס על דברים הניתנים לעיוות כמו עדויות, הודאות או ראיות נסיבתיות.

אני כתבתי שאני מאמין שהוא חף מפשע, מכיוון שאין נגדו שום ראיות פורנזיות. אסור לי?

הוודאות היא כאמור לכך שהמשטרה כרגיל משקיעה את כל המשאבים בניסיונות לשכנע את כל מי שהם מצאו מתחת לפנס - שהוא המטבע.

אני כתבתי שאני מאמין שהוא חף מפשע, מכיוון שאין נגדו שום ראיות פורנזיות. אסור לי?

הוודאות היא כאמור לכך שהמשטרה כרגיל משקיעה את כל המשאבים בניסיונות לשכנע את כל מי שהם מצאו מתחת לפנס - שהוא המטבע.

נמצאו ראיות משמעותיות, ציפורן מלאכותית השייכת לנרצחת,

והחשוב יותר, נמצא DNA של הנרצחת במונית.

לכן המואשם ברצח שינה את גירסתו לכך שהוא לא נהג במונית הזו,

ולכן גם לא ראה אותה בכלל.

את הטענה הזו ניתן להפריך ע"י איכון הטלפון שלו,

וע"י אימות האליבי שהוא יתן.

המונית מושכרת מאדם אחר, והוא חייב לדעת בידי מי המונית שלו בכל רגע.

אם הוא ישקר הוא יסתבך גם עם רשויות המס.

.

.

נמצאו ראיות משמעותיות, ציפורן מלאכותית השייכת לנרצחת,

והחשוב יותר, נמצא DNA של הנרצחת במונית.

תוכיח.

הודאה ברצח?

רצח של מי בכלל?

מדוע סיפר רומן זדורוב על "רציחתה" של ל.ס, תלמידת כתה י', בלונדינית, שניתקה לו את הכבל כמה פעמים במהלך עבודתו?

https://www.facebook.com/download/767197316686561/%D7%A8%D7%A6%D7%97%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%9E%D7%99%20-%20%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9A%20%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90.pdf

כן, הסיפור הזה פשוט מדכא אותי עם כל פרט חדש שאני שומע על האופן שבו התנהלה החקירה שלו.

לגבי נהג המונית הערבי, לפי מיטב הבנתי למשטרה יש דברים ביד מעבר להודאתו, אבל לא אתפלא אם גם זה יתברר כסיפור של תפירת תיק.

.

נערך 2015 בינואר 1210 שנים על-ידי Titan7777

התגובה שלך נכתבה מבורות.

זו תופעה מוכרת שאנשים שנמצאים בחקירות אינטנסיביות וממושכות מודים בדברים שהם כלל לא עשו. הם נמצאים בסיוט מתמשך ורק רוצים שהוא ייגמר. בסופו של דבר, אם לוחצים מספיק, אנשים יגידו מה שתרצה שהם יגידו.

אתה קורא לו אידיוט... אני תוהה כמה חכם אתה היית אחרי שעות של חקירות קשות ולחצים פסיכולוגיים עזים.

נו באמת..

להגיד "אני לקחתי והרגתי" מבלי שהוא הרג אף אחד ועוד ממשיך להוסיף "אני חושש שזה באמת הגיע לנקודה קריטית" (מה שאומר שהוא התעצבן עד לרמה שהביאה אותו לרצוח)?

מה, הוא לא יודע מה הוא עושה? הוא היה בתרדמת? סובל מחוסר זיכרון?

נכתבה מבורות או לא, זה נראה לי מוזר ולא הגיוני שבנאדם שלא רצח אף אחד מעולם, יסכים להכנע ולהודות בדבר כל כך הזוי במקום להתבכיין ולחזור פעם אחר פעם שהוא לא רצח אף אחד.

נערך 2014 בנובמבר 1710 שנים על-ידי Titan7777

זה באמת נראה מוזר, וזה שורש הבורות.

אבל מחקרים מראים שאנשים רבים מודים מתוך לחץ במה שאומרים להם שהם עשו. לפעמים אותם אנשים מתחילים לחשוד שהם באמת ביצעו את העבירה, והדחיקו את המעשה. אנשים נמצאים במצוקה גדולה, בגלל שיטות ותרגילי חקירה. הם מרגישים שהם בסיוט נוראי ורק רוצים להיחלץ ממנו. חלקם אומרים לעצמם שבבית המשפט האמת תצא לאור, כי הרי לא הגיוני שהשופט לא יראה שהם חפים מפשע.

ואז הם מגמגמים ומודים, והסוף ידוע.

בארה"ב יש פרויקט שנקרא "פרויקט החפות" - על סמך חידושים בתחום ה-DNA, בוחנים מחדש הרשעות מלפני עשרות שנים בפשעים חמורים. לא מעט אסירים זוכו, והחלק המפתיע היה שרבים מהם הודו במשהו שהם כלל לא עשו.

הודאה נחשבה תמיד ל"מלכת הראיות". היום מבינים שהודאה יכולה להיות שקרית ושצריך להטיל גם בה ספק.

הוא הכחיש במשך ימים, גם אחרי שקרים שהם מצאו כל מיני דברים שלא היו.

רק אחרי ימים ארוכים, שאחריהם הגיעו ימים ארוכים, הוא לאט לאט התחיל להישבר תחת הלחץ של החוקרים והתנאים הקשים בהם היה, ולאמץ את הטרמינולוגיה שהחוקרים דחפו לו בנסיון לגרום לו לקבל את ההסבר שלהם שהוא עשה אך לא זוכר.

הם הובילו אותו דרך דמיון מודרך להסביר בגוף ראשון את מה שהם טוענים שקרה והוא לא זוכר.

והבטיחו לו שברגע שהוא יעשה זאת הם ילכו לקראתו.

בכל פעם שהוא לא הסכים להתבטא בגוף ראשון(למרות שהוא לא זוכר שהוא עשה, אך על פי השקרים שהם פיברקו לו העובדות מוכיחות שהוא כן עשה) הם התעללו בו נפשית וגופנית.

חקירות ארוכות(כשהחוקרים בעצמם מתחלפים במשמרות) על כיסא לא נוח ותאורה לא טובה בחדר פיצפון.

דחיית אוכל ושתיה.

מעירים אותו באמצע השינה בשביל עוד חקירות.

הכניסו אותו למצב מצוקה ממושכת פיזית ונפשית.

וההגיון שבסופו של דבר הוא ששבר אותו, זה שהם כבר קברו אותו עם ראיות והוכחות.

למה לו להמשיך סתם עם הסבל?

התיאוריה שהוא לא זוכר את מה שעשה זה רק מעקף כדי לתת אפשרות לראש שלו להיכנע ולהשתחרר מהסיוט.

אני רוצה לראות אותך אחרי שבוע של התעללות כזאת ע"י המשטרה הרוסית.

כשאין לך שמץ של מושג איפה אתה ומה מותר, ומה נכון, ומה אפשרי.

אחרי שבוע זה ירגיש כמו אין סוף.

תאר לך אדם עם קלסטרופוביה בתנאים כאלו?

התעללות ולחץ נפשי בלתי נתפס.

נערך 2014 בנובמבר 1710 שנים על-ידי Art Tatum