1. מהם המתכות בעלי הצפיפות הכי נמוכה והכי גבוהה שהאדם המציא?

2. אתם זורקים חתיכת קרח באוויר ובמקביל זורקים את זה על משטח קרח קדימה.

באיזה מצב החתיכה תעבור יותר מרחק?

3. למה מסוכן לקפוץ למים מגובה רב?

4. למה קיימת אטמוספירה?

5. מהו האפס המוחלט והאם הגיעו אי פעם אל האפס המוחלט?

כל השאלות פתירות בעזרת היגיון פיזיקלי בריא וקצת חישובים בכמה מקרים.

3) כי חלקיקי הנוזל יחסית צפופים וכניסה אליהם במהירות תכאב ?

5 )משהו באזור ה -276 אני מאמין שהגיעו כן

אני חושב שפחות מ-276

אפס המוחלט הוא -273 צלסיוס (בקירוב) ולא ניתן להגיע אליו ממש אבל התקרבו בסדר גודל של עשירית מעלה ממנו.

5. מהו האפס המוחלט והאם הגיעו אי פעם אל האפס המוחלט?

חצי הביליונית, בעזרת קירור גז נתרן.

הייתי קרוב ;D

3 מעלות .

ומישה טוען שהגיעו

1) תחפש בגוגל ;D

2) הכל עניין של חיכוך, ומכיוון שלפחות תיאורטית חיכוך האוויר גדול יותר (וזו אמרה מסוכנת מכיוון שאני מסתמך על נתונים באוורודינמיקה שאין לי, ועל נתונים על מבנה משטח הקרח שאין לי) הוא יגיע למרחק גדול יותר כשהוא נע על קרח.

3) כי אתה תשבור את העצמות. ככה זה כשעוצמת ההתנגשות תלויה במהירות הגוף.

4) בגלל הכבידה, שמושכת בין השאר גם גזים.

5) מהגדרתו ה 0 המוחלט הוא גבול, ולכן לא ניתן להגיע אליו אלא לשאוף לו. אך מכיוון שבפיסיקה אנחנו מסתפקים בקירובים - ניתן לומר שהגענו מספיק קרוב ל 0 המוחלט.

אתם רוצים תשובות?רמזים?

חלק ממה שנאמר פה הוא נכון, חלק אחר לא מדויק.

עומרי: את גוגל אחנו כולנו מכירים אבל חשבתי שפיסיקאי דגול כמוך לא יצטרך אמצעי קיצוני שכזה כמו גוגל(בקשר לשאלה1)

בנוגע לקרח רמז(למי שיודע מה לעשות איתו). משטח קרח אידיאלי. חיכוך האוויר זניח כי המהירות ומימדי

החלק לא מספיק משמעותים בשביל זה. מקדם חיכוך קרח-קרח היא 0.02. זווית זריקה היא למרחק הכי גדול,

תחשבו איזה בעצמכם.

אם אתה מזניח את חיכוך האויר אז זריקת עצם במהירות V בזוית אידיאלית (45 מעלות במישור) תגרום לו לפגוע בנק' במרחק

V²/G

הדיפת גוף בעל פני משטח קרח בעל מקדם חיכוח 0.02 תגרום לו לנוע למרחק

25V²/G

או במילים אחרות הגוף ינוע למרחק גדול פי 25 על פני הקרח.

אסף פתר את החידה השניה.

1.אני חושב שלוטציום היא בעלת הצפיפות הכי גבוהה מהמתכות המלאכותיות.

5.נדמה לי ש273.15- מעלות צלזיוס זה האפס המוחלט.

1. מהם המתכות בעלי הצפיפות הכי נמוכה והכי גבוהה שהאדם המציא?

2. אתם זורקים חתיכת קרח באוויר ובמקביל זורקים את זה על משטח קרח קדימה.

באיזה מצב החתיכה תעבור יותר מרחק?

3. למה מסוכן לקפוץ למים מגובה רב?

4. למה קיימת אטמוספירה?

5. מהו האפס המוחלט והאם הגיעו אי פעם אל האפס המוחלט?

כל השאלות פתירות בעזרת היגיון פיזיקלי בריא וקצת חישובים בכמה מקרים.

1. הצפיפות הנמוכה ביותר....אין לי מושג,המתכת בעל הצפיפות הגבוהה ביותר אני חושב שהיא איינשטניום

2.הזאת שתזרוק למעלה תעבור מרחק רב יותר מכיוון שהיא קיבלה יותר אנרגיה

3.אני חושב שהשאלה לא מנוסחת נכון,למה אסור לקפוץ למים מעומק רב?

מכיוון שלפגוע במים מגובה רב,הדבר דומה לפגיעה בכל דבר מגובה רב,למרות שצפיפות המים נמוכה יותר,הגוף בנפילתו יצבור כמות אנרגיה כזאת,שמכה במים תהיה כמו מכה באבן...ותהיה מסוכנת כמו פגיעה רגילה.

4.האטומספירה "קיימת" כדי להגן על כדור הארץ מנזקי הקרניים האולטרא סגוליות של השמש,שיוצרות אפקט סרטני ומשמידות כל תא חי במגע

בנוסף היא קיימת כדי למנוע מטחי מטאוריטים שיושמדו בכניסתם לאטמוספריה וישרפו ולא ייגרמו לנזק.

ואחרון חביב בוויסות מזג האוויר הכלל עולמי.

5.-273.3 או -276.6,לא זוכר במדוייק...האפס המוחלט הוא נקודת הקיפאון המוחלטת,בה כל הפעילות של האטומים נעצרת (אין להם שום אנרגיה להמשיך לנוע),המדענים שואפים להגיע אליו מאלפי סיבות (לא רוצה לפרט.... )

הגיעו מאוד קרוב אל האפס המוחלט,בערך חצי מעלה מתחתיו...

5. 0 מעלות קלווין הגיע ממש קרוב לזה (חצי מעלה מעל)

המדענים רוצים להגיע ל 0 מוחלט , לא בגלל שיש לזה שימוש פרקטי, אלאל מהמשמעויות המדעיות של זה.

ברגע שמצליחים להגיע ל 0 המוחלט כל חוקי התרמודינמיקה יהיו שגויים, שכן הם סותרים את הרעיון.

המדענים רוצים להגיע ל 0 מוחלט , לא בגלל שיש לזה שימוש פרקטי, אלאל מהמשמעויות המדעיות של זה.

ברגע שמצליחים להגיע ל 0 המוחלט כל חוקי התרמודינמיקה יהיו שגויים, שכן הם סותרים את הרעיון.

אתה טועה גריי,אם כל הנכונות שבחלק ממה שאמרת,אתה לא מתאר לעצמך את השימושים והישומים של האפס המוחלט.

תחשוב שהאטומים,שזזים במהירות כל הזמן פשוט יעמדו במקום,תוכל לסדר אותם באיזה סדר שתרצה,לסדר אותם בכל מבנה צורה או לבודד כמה מהם,זה יקפיץ את עולם הכימיה ובכלל את המדע שנות אור קדימה

(תחשוב על השימושים,תוכל להרכיב חומרים חדשים בקלות יתרה,לבנות מכונות מאטומים,זאת תהיה ראשיתה של הננו טכנולוגיה)