שלום,

יש לי את ה-Core i7 860 ולפי מה שהבנתי המכפלה שלי פתוחה היות ואני יכול לשחק עם ערך המכפלה.

אז מה הקטע של מעבדי ה-K כמו ה-875K בניגוד ל-Core i7/i5 הרגילים?

בהרבה מעבדים יש אפשרות לשחק עם המכפלה, אבל יש גבול עליון ותחתון.

למעבדי K אין גבולות.

בהרבה מעבדים יש אפשרות לשחק עם המכפלה, אבל יש גבול עליון ותחתון.

למעבדי K אין גבולות.

עכשיו הבנתי.

יעני העדיפות הראשונה היא להעלות את המכפלה מאשר הבאס, לכן מכפלה ללא גבולות יכולה לתת תדר מרשים מאוד עם פחות התערבות של שאר רכיבי החומרה.

שאלה נוספת,

האם העדיפות הניתנת למכפלה על פני באס היא עניין הטמפ'?

כלומר עדיף מכפלה גבוהה ובאס נמוך או מכפלה נמוכה ובאס גבוה?

באס גבוה, סוחט יותר ביצועים מהזיכרון והלוח.

עם מכפלה פתוחה אפשר להגיע לבאס גבוה ויציב ואז לשחק עם המכפלה של המעבד בשביל להביא גם אותו למקסימום.

קיצר, מיזעור תהליך הייצור, קירור מים ומעבד בעל מכפלה פתוחה זאת הנוסחה ל-OC מצויין.

לא בדיוק.

את הרעיון של מכפלה פתוחה אפשר לחלק לשניים:

1. ביצוע OC למעבד ללא השפעה על שאר רכיבי המערכת. כך שהזיכרון או הלוח לא יגבילו אותך אם הם לא בדיוק מתאימים ל-OC גבוה שנעשה על-ידי העלאת תדר הבסיס.

2. אופטימיזציה של ה-OC. אם אתה קובע את המעבד למכפלה גבוהה, אז לכל העלאה קטנה של תדר הבסיס (שוב, אם לוח האם והזכרונות מגבילים, או אם אין צורך מכל סיבה אחרת לאמץ אותם יותר מדי) יש השפעה גדולה יותר על תדר המעבד הסופי.

כך או כך חשוב לציין שמכפלה פתוחה לא הופכת את המעבד לאובקרלוקר טוב יותר או פחות, הגבול שלו בהתאם לקירור ומגבלות מערכת החשמל נשאר זהה (פחות או יותר). היא פשוט מקלה והופכת את תהליך ה-OC לגמיש יותר.

אכן, יש פרמטרים רבים שקובעים.

אצלי הQX9650 (שרץ כברירת מחדל עם באס 333 ומכפלה 9 = 3000MHZ) לא היה יציב אפילו ב3500MHZ עם מכפלה 10.5. אבל ב- 400X9=3600 הוא יציב כמו סלע. כל זאת בלי להעלות מתחים בכלל (לא ממש עניין אותי לחקור לאן אפשר להגיע עם העלאת מתחים).

במחשב הקודם שלי עם המעבד E8400 הצלחתי להגיע מקסימום ל-3.6, משם כבר הלוח אם היה מריץ את עצמו מחדש.

עכשיו עם מפרט כמו שכתוב לי בצד אני מריץ OC בקלות.

אני דובק בעיקרון של פחות ליבות והעלאת תדר המעבד בהתאם (מכפלה מקסימלית והעלאת הבאס בהתאם לטמפ').