כאן אנחנו כבר נכנסים לחלק שאני יודע עליו פחות אז אני אשמח לתיקונים אם יש:

אם אני לא טועה תורת המיתרים אכן פותרת את זה אבל אין לה שום הוכחות ותיאוריה ללא הוכחה לא הרבה יותר טובה מלומר "ככה זה וזהו"

הסיבה העיקרי לזה היא שבשביל שתיאורית המיתרים תעבוד היא צריכה בין עשר לעשרים ושש מימדים ולא הוכיחו אפילו מימד חמישי עדיין אז זה בעייה

(המימדים הקיימים הם כמובן אורך רוחב גובה וזמן)

אם אין מהירות גבוהה יותר ממהירות האור , אז מה זה חור שחור ?

זאת עובדה שחור שחור בולע כל דבר, גם אור, בעיקרון , גם אם נוכל לראות חור שחור (אף אחד עוד לא ראה חור שחור, רק הסקנו שקיימים כאלה כי לא היו דברים שאמורים להיות במקומם, וחוץ מזה, אם היינו באמת יכולים לראות חור שחור, לא היינו קיימים כי הוא פשוט היה בולע אותנו), אנחנו בעצם לא נראה אותו מכיוון שהוא בולע הכל - גם אור.

מישהו הזכיר כאן את כוח הכבידה או דבר דומה, שגדולה ממהירות האור פי 310 לטענת מדענים...

אם האור לא מצליח להתחמק מהחור השחור, המסקנה היא שכוח הכבידה של החור השחור מהיר יותר מהאור.

אני לא יודע אם כל זה נכון, זה רק דעה שלי...

נשמכ כמו ויכוח רגיל בפילוסופיה.

תקראו את הספר "קיצור תולדות הזמן" של סטיבן הוקינג. אני מבטיח לכם שתבינו יותר :-)

בקשר לתורת המיתרים ולהוכחה שלה - גם את תורת היחסות ואת תורת הקוונטום אני לא חושב שמישהו הוכיח לוגית - הן פשוט תאמו את תוצאות הניסויים בצורה מוחלטת, כך שהן עברו משלב של רעיון, להשערה מבוססת פחות או יותר, ולבסוף לתורה מקובלת. על אותו משקל, אני בספק רב אם מישהו יצליח להוכיח מעבר לכל ספק שתורת המיתרים היא באמת מה שעומד בבסיס היקום שלנו. מה שכן, היא אכן מצליחה לחזות תוצאות של ניסויים ובמיוחד כאלה שעד עכשיו עוררו מחלוקות בין שתי התורות הקודמות

בקשר לחור השחור ומהירות האור - ממש אין קשר. האור מתעקם ע"י כבידה, והוא מושפע גם מגופים עם הרבה פחות מסה מחור שחור (כוכב ממוצע, לדוגמא). כשהכבידה מספיק חזקה האור פשוט ישאב, בלי קשר למהירות שלו

נכון שאף-אחד לא הצליח להוכיח את תיאורית היחסות כי כמו שאמרתי תיאורית היחסות בעצמה טוענת שהיא לא נכונה היא פשוט הדבר הכי טוב שיש לנו בשביל התחום שלה

לעומת זאת תיאורית המיתרים גם כמו שאמרתי דורשת להמציא מינימום עוד שישה מימדים בשביל שהיא תפתור את כל הבעיות

וזה קצת קשה להמציא פתאום כזאת כמות של מימדים רק בשביל תיאוריה אחת

טוב אז אחרי שיחה עם חבר שלומד תואר שני בפיזיקה הגעתי למסקנות הבאות:

SIFO JEN, תרגע קצת עם המדע הבידיוני. כשחבר שלי קרא על ה-SUB SPACE שלך הוא כמעט השתין מרוב צחוק.

PATH-FINDER, צודק ברוב אם לא בכל מה שהוא אמר.

לגבי טכיונים, הם אכן נעים במהירות גבוהה ממהירות האור אבל הטבע שלהם לא ברור. אין להם מסה למשל.

אם אין מהירות גבוהה יותר ממהירות האור , אז מה זה חור שחור ?

זאת עובדה שחור שחור בולע כל דבר, גם אור, בעיקרון , גם אם נוכל לראות חור שחור (אף אחד עוד לא ראה חור שחור, רק הסקנו שקיימים כאלה כי לא היו דברים שאמורים להיות במקומם, וחוץ מזה, אם היינו באמת יכולים לראות חור שחור, לא היינו קיימים כי הוא פשוט היה בולע אותנו), אנחנו בעצם לא נראה אותו מכיוון שהוא בולע הכל - גם אור.

מישהו הזכיר כאן את כוח הכבידה או דבר דומה, שגדולה ממהירות האור פי 310 לטענת מדענים...

אם האור לא מצליח להתחמק מהחור השחור, המסקנה היא שכוח הכבידה של החור השחור מהיר יותר מהאור.

אני לא יודע אם כל זה נכון, זה רק דעה שלי...

כל מה שאמרת פה פחותאו יותר שגוי... תחום המשיכה של גוף מסויים מוגבל למרחק. אחר הירח היה "נופל" על כדור הארץ והשמש נמשכת לביליוני שמשות אחרות.

חור שחור גם הוא בעל תחום משיכה מוגבל. והסיבה שאור אינו יוצא דרכו היא בגלל שכוח משיכה של החור כל כך גדול שהאור לא מסוגל "לברוח" ממנו.

כידוע גם לכדור הארץ יש כוח משיכה (ראה ירח ) אז קרני האור "מתעקמות" גם אליו. וההוכחה לכך היא שקיעה, בזמן השקיעה השהש כבר יצאה מתווח הראיה שלנו אך עדיין נשאר קצת אור, וברגעים האחרונים של השמש ברקיע היא משנה את צבעה, בגלל שהקרניים האלו עברו מרחק גדול בתוך האטמוספירה של כדור הארץ...

כל מה שאמרת פה פחותאו יותר שגוי... תחום המשיכה של גוף מסויים מוגבל למרחק. אחר הירח היה "נופל" על כדור הארץ והשמש נמשכת לביליוני שמשות אחרות.

חור שחור גם הוא בעל תחום משיכה מוגבל. והסיבה שאור אינו יוצא דרכו היא בגלל שכוח משיכה של החור כל כך גדול שהאור לא מסוגל "לברוח" ממנו.

כידוע גם לכדור הארץ יש כוח משיכה (ראה ירח ) אז קרני האור "מתעקמות" גם אליו. וההוכחה לכך היא שקיעה, בזמן השקיעה השהש כבר יצאה מתווח הראיה שלנו אך עדיין נשאר קצת אור, וברגעים האחרונים של השמש ברקיע היא משנה את צבעה, בגלל שהקרניים האלו עברו מרחק גדול בתוך האטמוספירה של כדור הארץ...

אתה קצת טועה רום. תחום משיכה הוא לא מוגבל אבל הוא תלוי במרחק, וככל שהמרחק גדול יותר ככה המשיכה

נהית פחות או פחות קטנה. הירח לא נופל לכדור הארץ בגלל שהוא מסתובב, כך גם כדור הארץ סביב שמש. השמש נראית

אחרת בשקיעה ובזריחה היא בגלל האטמוספירה והאופן שבו קרניים חודרות דרך האטמוספירה, גם השמיים נראים כחולים

כי קרני האור הכחולים של שמש הם הכי פחות חדירים ולכן הם "צובעים" את השמיים שלנו בצבע כחול.

לגבי חור שחור ישנה תיאוריה הגורסת כי חורים שחורים הם כוכבים שהתפוצצו. ברגע שהכוכב מתפוצץ

המרכז שלנו מתחיל להתכווץ בצורה אסטרונומית. כל גרם של חומר הדחוס כך שוקל אלפי טונות. מכיוון כך חור שחור

מושך אליו הכל. אבל זאת רק תיאוריה ושום דבר לא הוכח, ככה שקחו את זה לשיקולכם.

בסקר למספר המימדים אז ככה

זה לא שסתם המציאו עוד 6 מימדים יש סיבה לכך

הגיעו למסכנה שיש יותר מ3 מימדים מרחביים לפי נוסחאות מתמטיות שאפשר לפתור אותן רק בתנאים של מימדים מקופלים

הסיוויק שלי פותחת במהירות האור...

להרים את הסל"ד ל5700, לשלב לראשון ולהינות.

עכשיו באמת, מדובר באחד הת'ראדים היותר מרתקים, המשיכו כך, הפורום מתחיל להיות מעניין.

(*2 הודעות לספאמולדת 5000!)

דבר נוסף שמעניין היא תאוריה ע"פ תורת הגלים שקובעת שלגלים היוצאים מגוף הנע במהירות מסויימת אין תלות כלשהי

במהירות של הגוף שיוצר את הגל.

ז"א שאם אתה נע במהירות האור כאשר אתה אוחז מראה בידיים שלך אתה נע עם גלי האור שיוצאים מפניך, וגם המראה נעה איתך,

כלומר הגלים שיוצאים מפניך לא יגיעו אל המראה ולא תראה את השתקפותך (עד שתעצר והגלים כן יגיעו אל המראה)

אם זכרוני איננו מטעה אותי אלברט טען שהשתקפותו כן תראה במראה ופיתח תאוריה מסויימת לגבי זה, שאני אצליח להזכר

אני אכתוב את זה כאן.

חברים קצת תיקונים והסברים נוספים.

במשך הזמן מנסים מדענים לקשר בין תורות שונות בפיזיקה. לדוגמא, נאמר כאן כי תורת הקוונטים מתקנת תופעות שאינן מוסברות בתורת היחסות. עליי לציין כי חלק מתורת היחסות כולל כלל הנקרא טרנספורמציית לורנץ אשר מבצע המרה בין שני חלקיקים בעלי מהירות .

כיום אנו לומדים על תורת הקוונטים (תואר ראשון) כאשר לא מתייחסים למהירות חלקיקים קוונטים במהירות ה"טבעית" שלהם. לכאורה מדובר ב- "עבירה" כיוון שכל חלקיק שקרוב מאוד למהירות האור מתנהג אחרת כלפי הצופה , שמבצע ניסוי. ולכן ע"מ להכיר את תורת הקוונטים ללא "סיבוכים" לתלמידי תואר ראשון, אנו למדים על תורת הקוונטים הלא יחסותית.

עכשיו אתם מבינים איך מקשרים בין תורות שונות? ככל שאנו למדים על תופעות קוונטיות אנו מנצלים את תורת היחסות על מנת לבצע טרנספורמציה מתאימה של מהירויות, מאסות, תנע, זמנים וכ...

בעיקרון, לפי תורות היחסות ,מייבריק הביא את הגישה המתמטית הנכונה וההוכחה היחדיה לקיום תקרת מהירות אבסולוטית יחידה.

בעזרת ניסויים הכוללים גלגלים מסתובבים (תריסים) וצמצמים, לא הצליחו למצא חלקיקים הנעים במהירות גבוהה יותר.

אבל! הכל יחסי. מז"א? אני , אתם , הם עורכים ניסוי ביחס לצופה, משתמש אחר. הכל יחסי ולכן כאשר חוזרים לאותן מערכות , המסות, הזמנים חוזרים כלא היו.

אתה קצת טועה רום. תחום משיכה הוא לא מוגבל אבל הוא תלוי במרחק, וככל שהמרחק גדול יותר ככה המשיכה

נהית פחות או פחות קטנה. הירח לא נופל לכדור הארץ בגלל שהוא מסתובב, כך גם כדור הארץ סביב שמש. השמש נראית

אחרת בשקיעה ובזריחה היא בגלל האטמוספירה והאופן שבו קרניים חודרות דרך האטמוספירה, גם השמיים נראים כחולים

כי קרני האור הכחולים של שמש הם הכי פחות חדירים ולכן הם "צובעים" את השמיים שלנו בצבע כחול.

לגבי חור שחור ישנה תיאוריה הגורסת כי חורים שחורים הם כוכבים שהתפוצצו. ברגע שהכוכב מתפוצץ

המרכז שלנו מתחיל להתכווץ בצורה אסטרונומית. כל גרם של חומר הדחוס כך שוקל אלפי טונות. מכיוון כך חור שחור

מושך אליו הכל. אבל זאת רק תיאוריה ושום דבר לא הוכח, ככה שקחו את זה לשיקולכם.

לגבי המשיכה לזה התכוונתי...

וברור שהוא לא "נופל" בגלל האנרגיה הצנטריפוגלית שלו, הוא מושך קדימה וכדול הארץ "למטה" ולכן נוצר הסיבוב. אבל אם כוח המשיכה של כדור הארץ היה גדול יותר הירח היה מתרסק עליו.

קרני השמש מגיעות קצת בזווית, כלומר יותר זמן או יותר מרחק בתוך האטמוספירה, לכן שינוי הצבע הדרסטי.

חור שחור הוא מרכזו של כוכב גדול לאחר שהחומר שעל הכוכב מגיע לסופו (כל גרם של חומר מוציא המון אנרגיה , E=mc^2 ) הכוכב מתחיל לנצל את אותו חומר אחרון ברמה מוגברת, מכאן מגיעים לסופר-נובה הכוכב "גדל" והאנרגיה גודלת פי אלפי מונים. לאחר שהחומר"נגמר" הכוכב נדחס וקורס לתוך עצמו, כלומר מגיע משטח של כמה אלמי ומיליוני קילומטרים, לפעמים אפילו קוטר של כמה שנות אור לרוחב של כמה קילומטרים-מאות קילומטרים בודדים. כלומר החומר כל כך דחוס בתוך נפח כל כך קטן שנוצר מרחב משיכה מאד חזק, שום דבר לא יכול לברוח מאותו שטח. כולל גלי אור או ככבים אחרים.

יש שאומרים שגלקסיות סובבות סביב חורים שחורים. כלומר במרכז הגלקסיה יש חור שחור וסביבו יש את הגלקסיה, במרחק "בטוח".

פשוט מגניב כמה קישקושים הולכים פה ...

צריך לקרוא למישהו משיאי גינס שירשום אותכם

אני לא יודע דבר וחצי דבר מפיזיקה רב מימדית ותאוריות מיתרים וקישקושי אלילים

אבל תרשו לי להגיד את הדבר הבא :

בניסוי ובדיקה מסויימת שנערכה לא מזמן בישומי קוונטום ואלקטרואופטיקה, הצליחו מדענים לעצור פולס של גל לייזר בתוך סוג של תרכובת

גז שהם רקחו אלוהים יודע איך. בנוסף, הם הצליחו לשמור את סך האנרגיה במע' כך שכשהם שיחררו את הגל, שום "מידע" לא אבד.

עד לפה הכל טוב ? אני לא זוכר את הפרטים אבל זו התמצית.

בקצה השני של העולם בערך לפני חצי שנה הצליחו לאמת תאוריה אחרת שטענה שמהירות האור היא נתון לא סופי אלא תלוי בנסיבות ובתנאים

בהם היא נימדדה. מבדיקות שונות ומשונות ומתמטיקה מורכבת הוכיחו שמהירות האור הייתה גבוהה יותר בעבר בראשית היקום אחרי המפץ הגדול THE BIG BANG ( ולא, אני לא מדבר על באנג עם בחורות או עשבים ) בערך כשהיה חם בכמה מיליוני מעלות בסביבה שלנו.

עד לפה יש מבין ? שוב לא זוכר ת כל הפרטים

עכשיו לשתי פואנטות,

אחת - מכיוון שאור מתפשט באופן דואלי על בסיס חלקיקי וגלי, התווך והכוחות הפועלים בו יקבעו את המהירות הנימדדת.

הכוונה היא ל חום, מרחב, כבידה, אינטראקציה בין חלקיקית, מי מודד ומה הוא בעצם מודד .

מכיוון שעיקרון הדואליות לא מוסבר ע"י אף אחת מהתאוריות הכי ישנות והכי חדשניות הפיזיקה של האור לא מובנת לעומק כך שלשאול אם מהירות האור היא נתון סופי זו שאלה חסרת תוכן .

ישנה תאוריה פעילה של חורים שחורים ותוצר מסויים שלהם שנקרא "חור תולעת" שמעוות את המרחב באופן כזה שמהירות האור מקבלת בו

פקטור גדול פי כמה מאות.

הפואנטה השנייה - במהלך מאה וחמישים השנים האחרונות רוב התאוריות והתוצאות הישנות נופצו והוחלפו עקב פגמים מהותיים בהם,פועל יוצא מכך הוא שמידע קודם ניבדק שוב ומורכב בהתאם לידע והתוצאות העכשוויות. הלוגיקה מכתיבה מסקנה מעניינת והיא שבתוך זמן נתון כלשהו,

ימצא מידע חדש שיעמיד באור שונה כל מידע קודם כך שגם כאן לשאול אם מהירות האור היא נתון סופי זו שאלה חסרת תוכן .

לדוגמא, נכון להיום אין שום מודל או תאוריה שמאפשרת לבדוק איפה באטום נימצא האלקטרון, הדבר היחיד שיש זו רמות האנרגייה וההסתברות

למצוא אותו בנקודה מסויימת במרחב הקוואנטי . התאורייה היחידה שמתקרבת איך שהוא היא תאוריית המיתרים שהוזכרה לפניכן

ואם עד עכשיו לא שיגעתי לכם את הראש תחפשו מידע על "תורת הכאוס"

שימו לב לפואנטה השנייה במיוחד, רוב הסיכויים הם שתגובה הבאה של מישהו תפסול או תתקן אותי בהתאם לידע הכללי

לפי מה שאני יודע תיאורית המיתרים היא סה"כ נסיון (בינתיים לא מוצלח במיוחד) לשלב את תורת היחסות ומכניקת הקוונטים.

כל מה שהצליחו לעשות זה להגיע למשוואות כ"כ מסובכות שחייבים מחשבים די חזקים בשביל לפתור אותן...