למה רואים בדויד המלך גיבור למרות שהיה חרא של בן אדם ? - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

למה רואים בדויד המלך גיבור למרות שהיה חרא של בן אדם ?


stone cold

Recommended Posts

חברה זה לא דיון דת ואמונה נוסף

אז בבקשה לא לזהם אותו

עכשיו אני אטיסט אבל לא מעונין לנהל וויכוחים מיותרים

בכל מקרה מתארים לנו את דוויד המלך כאיזה גיבור

אבל יצא לי לקרוא קצת אליו כי התחלתי לצפות ולקרוא קצת על הסטוריה וארכאולוגיה

והתברר לי שדוויד המלך חוץ מהדברים המוכרים לכולנו דוגמת הקרב עם גולית

עשה גן חרא של דברים

לדוגמה באחד המקרים הוא ראה אישה של אחד ה"קצינים" שלו שהיו במלחמה וחשק בה

עכשיו יש חילוקי דעות עם אנס אותה או רק בעל אותה שהקצין היה במלחמה (הסיפור עם בת שבע )

בכל מקרה היא ניכנסה להריון

אז הוא ניסה לגרום לאותו קצין לשכב איתה שלא תיתגלה הבגידה

זה לא צלח אז הוא עשה מהלך שגרם לאותו קצין ועוד מספר לוחמים למות בקרב ואז התחתן עם בת שבע

בכל מקרה אני לא יודע איך זה ניראה לכם -אבל לי זה ניראה חרא של בן אדם

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

  • תגובות 100
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

למה בני שחטו את כל העמים הכנענים, את כל הגברים, נשים, ילדים ואפילו חיות שלהם. (בהנחה זה היה אמיתי ומתיחסים אל זה כאל הסטוריה של העם היהודי).

למה לא מזכירים את זה, כשמדברים על השואה?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ולמה חוגגים את בל"ג בעומר את מרד בר-כוכבא שהמיט חורבן על העם היהודי?

ולמה מציגים את ההתאבדות ההמונית במצדה של כת קיצונית כמעשה גבורה?

ההמון צריך מיתוסים הירואיים להעלאת המוטיבציה, וסיפורים שונים יכולים לעשות זאת אם תציג אותם בדרך הנכונה לשם כך.

^

חבר זה לא שייך, בכל אופן ראה http://hwzone.co.il/community/index.php?topic=374350.msg3955139#msg3955139 ותגיב שם אם תרצה .

אתה האחרון שיכול להטיף מוסר לאנשים על הודעות לא קשורות :s07:

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

דודו היה בחור תותח,מנהיג כריזמטי וכל זה.הוא היה גם קומיקאי מוכשר(את זה למשל לא מלמדים בבית הספר).אם אתה רוצה לקרוא ספר טוב על חייו ישנו את הספר "אלוהים יודע" של ג'וזף הלר.ממולץ.

ואתה יודע משהו,אני אגלה לך סוד-אף אחד לא מושלם...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אתה לא רוצה וויכוחים , לכן אם יש לך זמן פנוי ואתה רוצה כמובן תצפה בזה - http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10609

ותגובה שנייה שם תקרא אותה .

אגב המרצה הזה שכן שלי -ככה אם תרצה הכרות :hat: .

אהבתי את ההסבר הדפוק הזה בוידאו בין 7:15-7:35.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

רומי הבן אדם הזה עם כל הכבוד נותן רק צד אחד

סך הכל בהיסטוריה יש כל מיני דברים מתנגשים כי כל בעל שררה מציג את היסטוריה לטובתו

אני אומר כמכלול -עזוב סיפור אחד מרבים

מה אתה חושב על דוויד המלך ?

מה כל כך קשה להנות ?-אני לא מבקר אותך על זה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אתה לא רוצה וויכוחים , לכן אם יש לך זמן פנוי ואתה רוצה כמובן תצפה בזה - http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10609

ותגובה שנייה שם תקרא אותה .

אגב המרצה הזה שכן שלי -ככה אם תרצה הכרות :hat: .

קרירין :

כפי שפירסתי -בדיוק כמו בלינק [ שמפרט לפי הכתובים - תנ"ך ] -תפוס את עצמך פעם אחת ברצנות ותצפה בהכל [ 30 דקות ] -זה יבאיר לך הכל, וקרא גם באותו לינק בתגובה 2 תגובה נפלאה .

אולי תחזור על זה עוד כמה פעמים?

אהבתי את ההסבר הדפוק הזה בוידאו בין 7:15-7:35.

:lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol: :lol:

למי שמתעצל לפתוח את הסרט:

בקטע המדובר מוסבר כיצד דוד ראה את הבחורה מתרחצת ערומה:

מסופר שהבחורה התרחצה על אחד הגגות מתחת לגיגית. דוד המלך היה על הגג שלו. השטן בדמות של ציפור, עף מעל הגיגית של הבחורה. דוד דרך את הקשת שלו, ירה לכיוון הציפור, פגע בגיגית וניפץ אותה...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

רומי הבן אדם הזה עם כל הכבוד נותן רק צד אחד

סך הכל בהיסטוריה יש כל מיני דברים מתנגשים כי כל בעל שררה מציג את היסטוריה לטובתו

אני אומר כמכלול -עזוב סיפור אחד מרבים

מה אתה חושב על דוויד המלך ?

מה כל כך קשה להנות ?-אני לא מבקר אותך על זה

עוד פעם רומי? רוני.

זה לא קשור לצד ' date='פשוט אתה כנראה לא עברת על התנ"ך לפי סדר , כשתצפה תבין [או תקרא יש גם תגובה מספר 2 ']-ואם יש סתירה תוכל לעשות זאת על ידי אותו ספר ששמו תנ"ך.

אז שוב -כל מה שעלייך לעשות זה להציג סתירה מאותו ספר שעליו המרצה מפרט את התהליכים .

אם אתה לא יכול-זה אמור שלא באמת עברת על הספר אלא ציטטת מאיזה מקום ולא במדוייק.

אגב, אולי הוא באמת חטא? אבל באיזה חטא בדיוק? אולי הוא מצטער על כך ושב מחטאו? אולי הוא גם נענש? אולי דוד ביקש מה' שינסה אותו בצידקתו כמו שניסה את שלושת האבות? וכו' על כך צריך לעבור על התנ"ך. -וכאן הבאתי סקירה מהירה.

אני לא צריך לכתוב את אותם דברים שמוצגים בלינק , אני רוצה לראות אם פעם אחת בחיים תיהיה רציני ותשקיע ,כי אני אדוני לא הולך כמו בפעמים הקודמות לבזבז לי שעות של זמן.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

רוני אני קראתי על הסיפור פה -

מעשה דוד ובת שבע התרחש בעת שצבא ישראל צר על עמון. ניתן להסיק מהכרונולוגיה המקראית שבאותה עת היה דוד בערך בן 47. דוד נותר בירושלים ולא התלווה לצבאו. מעשה הנחשב לפגם מוסרי שלפי הפרשנים הוביל לחטאים שבאו לאחר מכן. בעודו מסתובב על גג ארמונו חזה דוד באישה "טובת מראה מאוד" רוחצת. הוא בירר זהותה ונאמר לו שהיא בת שבע, אשתו של אוריה החתי, שהיה אחד משלושים ושבעת גיבורי דוד (שמואל ב' כ"ב). דוד שלח שליחים להביא את בת שבע ושכב עימה. בתלמוד[2] מובאת דעה לפיה דוד כפה על בת שבע את היחסים באונס. מטרת התלמוד היא לפתור בכך בעיה הלכתית חמורה: אישה נואפת אסורה מכאן ולהבא "לבעלה ולבועלה": גם לבעלה וגם לזה שנאפה עמו, כלומר לדוד. אם כן עולה השאלה כיצד ייתכן שדוד נשא את בת שבע לאחר הניאוף, אולם אם בת שבע נאנסה, אין היא נחשבת נואפת, וממילא אינה נאסרת לא על בעלה ולא על מי ששכב עמה.

מהמקרא עצמו, על כל פנים, אין כל עדות לאונס, ומלשון המקרא אולי ניתן להסיק שאכן לא היה בכך כל אונס[3].

[עריכה] הנסיון לחפות על החטא

כעבור זמן שלחה בת שבע אל דוד את ההודעה כי היא הרה. תגובתו המיידית של דוד הייתה ניסיון לחפות על מעשה החטא שהיה מעורב בו: על פי התורה ומנהגי העולם הקדום, האישה הנואפת והגבר אשר נאף עימה – שניהם נידונים למיתה. דוד קרא לאוריה משדה הקרב במטרה שיבוא לביתו וישכב עם אשתו, כדי שיחשוב כי אשתו נכנסה להריון ממנו ולא יחשוד בדבר. אולם אוריה שיבש את התוכנית. הוא נשכב בפתח בית המלך, סירב להתכבד בסעודה שהכין לו המלך וסירב לסור לביתו:

"הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות ואדני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים, ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי?! חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה!".

גם כאשר דוד מנסה לשכרו, אין תוכניתו מצליחה. אוריה אינו פונה אל ביתו ואל יצוע אשתו.

את התנהגותו של אוריה ניתן להבין בשני אופנים. ניתן לראותה כהיצמדות נאצלת לאחוות הלוחמים, אך אפשר גם לראותה כהתרסה נזעמת כנגד דוד, כאילו אומר: "ואתה בא אל ביתך לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי!". מנחם פרי מנתח את הנאמר על-פי תורת הפערים ומתאר את דו-המשמעות בעניין זה כ"פער" שהשאיר התנ"ך במכוון: ייתכן כי אוריה כבר חשד בדוד ובאשתו ודבר זה, ולא רגשות סולידריות הם שהפריעו לו לשכב עם אשתו, כי אם חשד זה. אוריה משתמש בביטוי חריף כלפי המלך: "חייך וחי נפשך!", כך אולי הוא רומז למלך שעל מעשה כזה עליו לשלם בחייו.

כותב יהודה קיל:

"אפשר שמרוב השידולים של דוד בא אוריה לכלל חשד שיש דברים בגו, ולא על חינם מתאמץ דוד להשפיע עליו שיבוא אל ביתו. ועוד אפשר שקלטה אוזנו שמץ מרינון כלשהו מפי משרתי הארמון שידעו מהשלוחים ששלח דוד לבת שבע ומהשליח ששלחה בת שבע אליו, והחליט לא לתת לדוד לטשטש את המעשה".

[עריכה] אוריה נהרג במלחמה

משהתייאש דוד מהאפשרות להביא את אוריה לשכב עם אשתו, גמלה בלבו ההחלטה לסובב את מותו. בפקודה שכתב ליואב, שר צבאו, הורה לו לנטוש את אוריה בחזית הקרב, כדי להביא למותו. באופן ציני, את הפקודה החתומה ליואב הוא שלח בידי אוריה עצמו.

יואב, המקבל את מכתב המלך, פועל כדי ליישם את הוראתו ואכן, אוריה נהרג בין לוחמים אחרים. כדי לשכך את כעסו האפשרי של דוד על שצבא יואב ניגש אל החומה להלחם, פעולה שהציבה אותו בעמדת נחיתות והביאה לאובדן הלוחמים מורה יואב לשליח שיבשר לדוד על תוצאות הקרב להודיע לו כי גם אוריה מת. ואכן, דוד מגיב בשוויון נפש לאבידות: "כזה וכזה תאכל החרב". מהמקרא נראה שכדי ליישם את הפקודה המורה על המתת אוריה פרס יואב את צבאו בצורה שהביאה למותם של לוחמים נוספים, דבר שדוד לא ציפה ממנו לעשות והיה עליו להצטער על מותם ולנזוף ביואב.

[עריכה] העונש

משעברה תקופת האבל על אוריה לקח דוד את בת שבע לאישה, והיא ילדה לו את הבן פרי החטא, אך דוד לא יצא מהפרשה פטור בלא כלום. נתן הנביא הגיע להוכיחו.

בפי נתן היה "משל כבשת הרש":

"שני אנשים היו בעיר אחת, אחד עשיר ואחד רש. לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאוד. ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדיו. מפתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת. ויבוא הלך לאיש העשיר, ויחמול לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לאורח הבא לו, ויקח את כבשת האיש הרש ויעשה לאיש הבא אליו".

המשל נראה קל בהרבה מהנמשל. במשל מדובר על גזילת כבשה, לא על גזילת אישה ובוודאי שלא על רצח, ויש הרואים בו משום קל וחומר. אם משל זה מעורר את כעס דוד, על אחת כמה וכמה שהתנהגות דוד עצמה ראויה לכעס כזה. עם זאת, יש בנסיבות כפי שהיו אצל דוד קולא שאינה קיימת במשל. את דוד הנחתה בתחילה תשוקה בוערת ואחר כך חרדה גדולה מתוצאות גילוי ניאופו. חטאו של העשיר במשל, כך נראה, נעשה בקור רוח.

למעשהו של העשיר במשל מגיב דוד בזעם, ואינו מבין את המלכודת שטומן לו נתן: "בן מוות האיש העושה זאת, ואת הכבשה ישלם ארבעתיים".

אחר הצגת המשל, קרא נתן באוזני דוד בחריפות: "אתה האיש!", ובישר לו על קללות ה'. "לא תסור חרב מביתך עד עולם... לקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך". דוד מגיב בוידוי: "חטאתי לה'". נתן משיב לו כי הוא עצמו לא ימות, אך בנו מבת שבע ימות. ואכן, התינוק לקה במחלה קשה. תינוק זה היה ממזר (אלא אם נקבל את הפירוש הסובר שבת שבע לא הייתה אשת איש. ראו להלן).

דוד צם והתפלל שבעה ימים למען הילד, ונסיונותיהם של אנשיו להאכילו עלו בתוהו. משמת הילד לבסוף חששו האנשים לבשר לו, שמא יעשה רעה לעצמו. כשראה אותם מתלחשים הסיק דוד שהילד מת, קם, אכל ורחץ עצמו. לפליאתם של האנשים: "בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם ?", השיב:

"בעוד הילד חי צמתי ואבכה, כי אמרתי מי יודע יחנני ה' וחי הילד. ועתה מת – למה זה אני צם. האוכל להשיבו עוד? אני הולך אליו והוא לא ישוב אליי".

יש בתגובה זו אבטיפוס פסיכולוגי להתנהגות שאינה בלתי שכיחה בהתמודדות עם מחלה ועם אבל: התנהגותו של אדם המייסר עצמו כל עוד חש שמוטלת עליו האחריות לחייו של זולתו, ומות הזולת, הגם שמסב לו צער, משחררו מנטל אחריות זה, ובכך מפחית מהמצוקה שהוא מפגין.

הקללה שרבצה על בית דוד לא סרה עם מות הילד. אחריו הגיעו אונס תמר בידי אמנון, רצח אמנון בידי אבשלום ומרד אבשלום בדוד ומותו. על פי רש"י דוד לקה בארבעת בניו כפי שגזר את דינו של העשיר בכבשת הרש, "את הכבשה ישלם ארבעתיים".

לפי פרשנות חז"ל וחלק מהחוקרים החדשים, הייתה בת שבע נכדת אחיתופל, והניאוף עימה הוא שהוביל לימים את אחיתופל לבגוד בדוד ולסייע למרד אבשלום. פרשנות זו מתבססת בעיקר על הכתוב בספר דברי הימים בו מצוין כי בת שבע היא בתו של אליעם (או עמיאל) בן אחיתופל. פרשנים מודרניים גם מציינים כראיה נוספת את האופי החיתי של השמות המופיעים בפרשה: בת שבע נזכרת בספר דברי הימים בשם "בת שוע", שם חיתי מובהק, זיהויו של אוריה כחיתי מצוין במפורש, השם "אחיתופל" גם הוא שם חיתי ומקום מגוריו - גילה, היה ישוב חיתי.

לפי אברבנאל, פעילותה הנמרצת של בת שבע להפוך את בנה שלמה למלך בזקנתו של דוד, נבעה, בין השאר, מהחשש שמא אדוניהו ינסה להזכיר את חטא הניאוף ולהשתמש בו כדי להרוג אותה ואת בנה.

בהתאם לכך כותב אריה ברטל:

"שלמה כמלך ישראל וכיורשו של דוד היה הסיכוי היחיד לא רק להצלת חייו שלו ושל חיי אמו, אלא שימש גם כדרך יחידה להצלת שמו ויוקרתו של דוד עצמו, ותריס בפני הסכנה שאחרי מותו יוצג כאחד הנבלים בישראל".

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%95%D7%91%D7%AA_%D7%A9%D7%91%D7%A2

במקורות אחרים אולי הסיפור יהיה שונה

אבל אני לא מדען ולא רב שצריך ורוצה לחפור יותר מידי עמוק

ולי זה ניראה מוזר שיזכירו את בת שבע עם לא היה משהו רציני לספר

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...