אם כל הבעיות הללו עדיין קיימות - אין שום ספק שאתה לא מתאים לתפקיד מאוד איכותי באופן כללי ולגאמא בפרט.

אם כל הבעיות הללו היו קיימות בעבר ועכשיו הן אינן קיימות עקב טיפול פסיכולוגי/עצמי כלשהו - אני ממליץ לך בחום לראות פסיכולוג/פסיכיאטר שירשום המלצה בנושא שלך ואז תבקש מלשכת גיוס לראות קב"ן. אני לא יודע מה הסיכוי לחזור למיונים, לפי דעתי הוא די נמוך - אך כדאי לנסות.

אם כל הבעיות הללו היו קיימות בעבר ועכשיו הן אינן קיימות עקב טיפול תרופתי/פסיכאטרי - מירב הסיכויים הם שצריך להיות לך פרופיל נפשי, שפחות או יותר פוסל תפקידי איכות ומיון מקדים. גם במקרה הזה אני ממליץ לך לראות פסיכיאטר אזרחי ולהגיע עם ההמלצות שלו והמרשם שלך לקב"ן בלשכת הגיוס טרם הגיוס - צבא זו מערכת לא קלה והיא יכולה לגרום להחרפת בעיות נפשיות ולכן לא כדאי לקחת יותר מדי סיכון בעניין. כמו כן הצבא "לא אוהב" אנשים שלוקחים תרופות פסיכאטריות ומבחינתו הם אינם כשירים למערך לוחמה ותפקידי איכות - הדרך שלך להכרה בסטטוס כזה במהלך השירות היא ארוכה ומורטת עצבים. עדיף לך להסדיר הדברים טרם הגיוס.

"חוסר ארגון מוחלט, דחיינות, לא מסוגל להתרכז במשהו יותר מחצי דקה".

תשאל את עצמך באמת ובתמים - איך אתה מצפה להתקבל לאחד המסלולים הכי נחשבים בצבא עם בעיות כאלה?

עייפות כרונית כתוצאה מבעיה פיזיולוגית היא לא בעית נפשית. אין לך במקרה כזה שום טעם לגשת לפסיכולוג/פסיכיאטר.

אם יש לך בעיה פזיולוגית שגורמת לעייפות כרונית, אתה צריך להודיע לצבא על הבעיה, גם אם אתה בטיפול שמונע את כל התסמינים. הצבא יחליט ע"פ הבעיה הספציפית איזה פרופיל רפואי לתת לך וע"פ אלו סעיפים. כמו כן הוא יאפשר לך לקבל טיפול מלא אם מדובר בבעיה כרונית הדורשת לקיחת כדור או שניים ביום.

אחי הגדול סובל מבעיה בפעילות בלוטת התריס, דבר שגרם לו פחות או יותר לישון את כל בית ספר תיכון. מאז שעלו על הבעיה הוא בטיפול תרופתי (לקיחת כדור כל יום). הצבא אמנם קבע לו פרופיל 64, אבל לא הייתה לו שום בעיה לסיים שירות צבאי מלא וכמו כן, להגיע לכמה מיונים "מעניינים" בח"א ובמודיעין.

יפה אמרת. צריך להבחין בין בעיות שינה עקב בעיה פיזיולוגית או עקב בעיה פסיכולוגית(נפשית).

גם לי יש חבר בעל בעיות שינה(מסיבה פיזיולוגית), פרופיל 64 ובתפקיד מאוד מעניין שעבר מיון מקדים.

פותח הדיון - אי פעם היית במעבדת שינה? אי פעם בדק אותך רופא בנושא בעיות השינה? פסיכולוג, פסיכיאטר?

בטח שיש טעם, יש לך מושג איזה בעיות פסיכולוגיות זה עושה?

הייתי צריך ללכת לפסיכולוג כדי שאני אהיה מסוגל ללמוד

הרעיון הוא שבקרוב אני אהיה בסדר (אני אופטימי לגבי טיפול ספציפי שעזר לאחותי)

העייפות שלי השפיעה מאוד על המבחני אישיות שלי, בזה אין לי ספק, ובזה אני מתכנן לשכנע את הקב"ן, בתקווה שהוא יוכל לסדר שיתעלמו מהתוצאות האלה במיונים הבאים

בעיות שינה גורמות לבעיות פסיכולוגיות אם הן נמשכות שנים

אני אישית אשמח להיות בתפקיד מאוד מעניין כמו חבר שלך, אבל דפקתי את המבחני אישיות בגלל העייפות שלי

ולא, עוד לא הייתי במעבדת שינה

הלכתי למעבדת שינה וקיבלתי מכשיר אקטיגרפי שלא ממש עשה הרבה, דיברתי עם רופא משפחה שהתמחה בשינה, הוא נתן לי כדורים שעזרו בהתחלה ועכשיו הם סתם עוזרים לי להירדם בלילה ומעירים אותי 3 פעמים בערך כל לילה, ודיברתי עם פסיכולוג

ועכשיו קבעו לי תור שאני אשן במעבדת שינה סוף סוף

אני מצפה להתקבל למסלולים הכי נחשבים בצבא בלי הבעיות האלה, בגלל זה אני רוצה לדבר עם קב"ן, לשכנע אותו שהבעיות נעלמו

(כשהן יעלמו)

פותח הדיון שלום. אתה נראה לי בחור נחמד ובעל מוטיבציה,וכנראה מאוד אינטילגנט. אך אני חושב שאתה לוקה בחוסר הבנה קל.

הצבא,במיוחד בתפקידים הרגישים לא מתעסק עם אנשים עם בעיות כפי שאתה מתאר אותן. בעיות של עייפות,חוסר ריכוז וכו' שרשמת עליהן,במיוחד כשהן עדיין לא נפתרו (אם בכלל) כנראה שיורידו לך פרופיל ויפסלו אותך אולי מתפקידים רגישים (כנראה,אינני רופא או פסיכאטר צבאי) אבל זה על פניו.

ברגע שתציג את הנתונים לפני קב"ן צבאי אני חושב שמצבך דווקא יוחמר,ולא ישתפר,פשוט כי הם לא מתעסקים עם זה, לא חסר אנשים טובים שרוצים להגיע ליחידות טובות,תחשוב על זה כמו בשוק העבודה מבחינתם. יש עודף של היצע של מועמדים והם לא יקחו אנשים עם בעיות,יש להם הפריבלגיה לפסול אותם.

בכל זאת אני חושב שיש עוד המון תפקידים שבהם תוכל לתרום,הצבא לא מורכב רק מגאמ"א,אלא מעוד גופים,גם כאלה הקשורים לתכנות או שימוש במיחשוב ודורשים יכולות גבוהות,ואני מקווה שתמצא את ייעודך שם.

אני לא מבין למה כולם מתעלמים מהקטע שבו אמרתי שאני מתכנן ללכת לקב"ן אחרי שהבעיות האלה ייפתרו כבר...

ת'שמע, פרט לעובדה שביסוס החלטות חיים ע"פ התייעצות בעניינים רפואיים בפורום הזה היא לא בדיוק האסטרטגיה הכי טובה, עדיין מסתובבים פה אנשים עם נסיון חיים בנושאים שכאלו, לפחות תקשיב למה שאומרים לך.

לצבא יש "סטיגמה" כנגד אנשים עם בעיות נפשיות. אם יש לך בעיה שהיא פיזיולוגית ביסודה, גם אם יש לה השלכות נפשיות כשהיא לא מטופלת, אין הגיון בלערב את הצבא בהשלכות הללו. יש יותר סיכוי שזה יפגע בסיכויים שלך להגיע לאן שאתה רוצה מאשר שזה יעזור.

דבר שני, נאמר פה כבר שאם אתה לא בצבא עדיין, אין לך דרך לפנות לקב"ן. אם אתה רוצה דוות דעת פסיכולוגית על עצמך (לטוב או לרע), אתה יכול לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר בעצמך. אם אתה שואל אותי, זה יהיה בזבוז זמן, אם מה שאתה רוצה להראות זה כשירות.

כל זה שקול לכך שתעשה מבחן כושר עם נקע ברגל וכדי לבקש מבחן חוזר תלך לאורטופד להביא אישור שעכשיו אין לך נקע ברגל, במקום להביא אישור שהיה לך נקע בזמנו וזה טופל.

בכל מקרה, ממה שאמרו פה, אתה לא צריך קב"ן ע"מ לערער על תוצאות מיונים, אז למה?

לי גאמ"א לא נתנו אפילו הזדמנות :'( הכל בגלל שאני קטן יחסית לשנתון שלי

אני לא מתייעץ עם אף אחד פה בעניינים רפואיים, לא שאלתי אף אחד כלום לגבי הבעיות שיש לי

שאלתי רופאים שמתמחים בנושאים האלה

בכל מקרה, ממה שאמרו פה, אתה לא צריך קב"ן ע"מ לערער על תוצאות מיונים, אז למה?

בסוף אני כנראה לא אעשה את זה, כי איך שאני מבין מכולם פה, זה פשוט לא יעזור

אבל הסיבה שרציתי לעשות את זה היא שיש משהו ספציפי שרציתי להתמיין אליו וזרקו אותי מהמיונים אליו

כל הראיון הלך לי מעולה חוץ משאלה אחת קשה שידעתי את התשובה שלה אבל התבלבלתי ואמרתי משהו דומה אבל לא נכון

ואני לא יודע למה לא תיקנתי את עצמי, אולי נלחצתי

אני פשוט רוצה לשכנע את צה"ל שאני יותר טוב ממה שהייתי עד עכשיו, כי היה לי ממש חשוב להגיע לשם

הבעייה היא שהמיון הזה לא הופיע לי אפילו באתר של חמ"ן, וזה היה מוזר

חוץ מזה שאם הם רוצים גליון ציונים בשביל הדחיית שירות, זה אומר שהציונים שלי מהווים חלק מההחלטה אם לתת לי דחייה או לא, ומאוד חשוב לי לסיים את התואר הזה, אז אם אני יכול לתת להם הבטחה שהציונים שלי ישתפרו מאוד, יש יותר סיכוי שיתנו לי עוד דחייה

לא דוחים מתמודדים במיונים על סמך שאלה אחת מתוך כמה עשרות. אלא אם השאלה היא "אתה מוכן לעבוד קשה?" "לא. אני רוצה להיות בבית כל יום ב12 יא מניאקים". אתה לא יכול לדעת למה נפלת ויכול להיות שהראיון שחשבת שהלך כ"כ טוב דווקא הלך לא טוב.

בכל מקרה לפי דעתי המסלול הטוב ביותר בשבילך הוא קודם כל לטפל בעצמך, להבין באמת מה יש לך - להיות אופטימי שהטיפול שאתה עושה עכשיו "בטוח יעזור לי" זה מעולה כי זו גישה שתוביל להחלמה מהירה - אך היא לא מבטיחה החלמה. אל תרתום את הסוס לפני העגלה כמו שאומרים. פרה פרה. קודם באמת תטפל בעצמך, תתייצב ואז תבין איפה אתה עומד.

בנוגע לצה"ל - בקש דח"ש נוספת בנוגע לתואר, אל תזבל להם בשכל עם "פעם הייתי עצלן והיום אני חרשן". פשוט תבקש דח"ש לצורך השלמת תואר ותצטרף גיליון ציוני סמסטר או משהו דומה. תואר לפני הגיוס פחות או יותר מבטיח לך תפקיד איכות.

בהצלחה.