אם מישהו לא מכיר את המקרה שאישית מכעיס אותי מאוד, מדובר בבחור שהיה נפקד מהצבא ונהרג בתאונת דרכים. בצה"ל החליטו לא לקבור אותו

בגלל היותו נפקד בזמן התאונה. האב התלונן והיועמ"ש מחייב כרגע את צה"ל לקבור אותו כחלל.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3912367,00.html

לדעתי מדובר בביזוי כבוד חללי צה"ל ואינטרסנטיות לשמה של המשפחה שמעוניינת בתגמולים ובהטבות. מה דעתכם.

מסכים. תקדים מסוכן. צה"ל צריך לערער על הפסיקה.

אם מבחינה חוקית הוא היה עריק, אז לא מגיעה לו קבורה כחלל צה"ל. ואם המשפחה עוד מקבלת מזה הטבות, אז בכלל.

תסתכלו על זה ככה - אם הוא לא היה בורח מהצבא, הוא היה באותו הזמן בבסיס ולא היה נהרג בתאונת הדרכים. אז בעיה שלו.

אני חולק על דעתכם - אני לא מתייחס לעניין גופא אלא באופן עקרוני

חייל הוא חייל - כל עוד לא קיבל טופס שחרור מהצבא - יהי הוא פצוע\נפקד\עריק\מילואמניק (גם בחופשה מהמילואים).

כלום ברור הוא שברגע שתופסים עריק מכניסים אותו לכלא ואח"כ הוא מחזיר את הימים בהם הוא ערק?

שאלה עקרונית היא האם עריקים נחשבים חיילים - אפשר להשתמש במושגים מעולם העבודה - הוא מקבל משכורת משמע הוא עובד (מזכרוני - חיילים בנפקדות\עריקות עדיין מקבלים משכורת).

ועל מנת להבהיר - כל עוד שלא שולחים טופס שחרור - הוא נחשב חייל.

לא חסרים מקרים של אנשים שנפקדו\ערקו בגלל בעיות ת"ש\נפשיות.

כל טוב,

גבריאל

אני מסכים איתך לחלוטין, gabriel6. לא יכלתי לנסח זאת טוב יותר.

כל עוד הוא במסגרת השירות שלו, הוא נחשב חייל. באותה מידה מדוע להביא למנוחות כחלל חייל שנהרג בתאונת דרכים אחרי שחזר שיכור ממסיבה?

עושים את זה? לדעתי לא צריכים.

קבורת חללים צריכה להישמר לאלו שנפלו בקרב. כל קבר אחר של חייל שלא נפל בעת מילוי תפקידו, פשוט מחלל את שמם של אלו שכן.

אני חולק על דעתכם - אני לא מתייחס לעניין גופא אלא באופן עקרוני

חייל הוא חייל - כל עוד לא קיבל טופס שחרור מהצבא - יהי הוא פצוע\נפקד\עריק\מילואמניק (גם בחופשה מהמילואים).

כלום ברור הוא שברגע שתופסים עריק מכניסים אותו לכלא ואח"כ הוא מחזיר את הימים בהם הוא ערק?

שאלה עקרונית היא האם עריקים נחשבים חיילים - אפשר להשתמש במושגים מעולם העבודה - הוא מקבל משכורת משמע הוא עובד (מזכרוני - חיילים בנפקדות\עריקות עדיין מקבלים משכורת).

ועל מנת להבהיר - כל עוד שלא שולחים טופס שחרור - הוא נחשב חייל.

לא חסרים מקרים של אנשים שנפקדו\ערקו בגלל בעיות ת"ש\נפשיות.

כל טוב,

גבריאל

האם אתה משווה בין עבודה לצה"ל? זה לא נכון להשוות בין חייל בחובה (לא בקבע) לבין עובד. פה מדובר ברצון ופה מדובר בחוק. האדם הנ"ל ציפצף על החוק,נסע כמו משוגע עם חבר שלו באופנוע ונהרג. האם בגלל זה צריך צה"ל (וגם אתה בתור משלם מיסים) לממן לאביו הלוויה צבאית,מקום יחד עם חללי מערכות ישראל וקצבה חודשית קבועה והטבות כספיות שונות? לפי דעתי לכל אלה אני משיב בלאו מוחלט.

יואב,גם חיילים שנהרגים בתאונת דרכים או אימונים נקברים בחלקה צבאית,ויש מכך בשם ההיגיון (אפילו בתאונת דרכים),אבל מפה ועד להכליל את אותו פושטק בתור חלל צה"ל,יותר מרגיזה אותי עצם ההגדרה מהסכום שהוריו יקבלו.

אני מסכים איתך לחלוטין, gabriel6. לא יכלתי לנסח זאת טוב יותר.

כל עוד הוא במסגרת השירות שלו, הוא נחשב חייל. באותה מידה מדוע להביא למנוחות כחלל חייל שנהרג בתאונת דרכים אחרי שחזר שיכור ממסיבה?

עריק = לא נמצא במסגרת שירות. חייל בחופשה = חייל במסגרת שירות שקיבל צ'ופר לצאת הביתה. (בעיקרון אפשר להחזיק חייל בבסיס במשך כל השירות) במדינה נורמלית עריק בזמן מלחמה מעמידים מול הקיר ומוציאים להורג. בזמן שלום זורקים לכלא לשנים רבות. בארץ בצבא הבדיחה לישראל מקבלים שבועיים "כלא" ושירות בית זונות ליד הבית.

האם אתה משווה בין עבודה לצה"ל? זה לא נכון להשוות בין חייל בחובה (לא בקבע) לבין עובד. פה מדובר ברצון ופה מדובר בחוק. האדם הנ"ל ציפצף על החוק,נסע כמו משוגע עם חבר שלו באופנוע ונהרג....

כפי שכבר ציינתי - אני לא מתייחס לעניין הספציפי המוזכר בכתבה - אלא באופן כללי - לכן ההתייחסות שלך קצת לא במקום.

ההשוואה באה ממקום של מבחן - בעולם דיני העבודה ישנם מספר מבחנים - אחד מהם הוא מבחן השכר (וזו היתה כוונתי) -

ברור שעבודה היא בבחירה ובארץ שירות צבא הוא לא רשות (מוצדק או לא זה לא העניין פה).

המבחן צריך להיות - האם הוא נחשב חייל או לא - ועד כמה שאני מכיר את החוק הצבאי - כל עוד שאין פקודת שחרור שבוצעה\תעודת פטירה - החייל נחשב חייל.

בא ניתן לך דוגמא - חייל הסתכסך עם המפקד שלו שהתעמר בו - החייל ברח הביתה (נפקדות\הפקרת עמדה - YOU NAME IT ) - עבר תאונת דרכים בדרך - מה הסטטוס במקרה זה?

תחשבו על זה עם קצת פחות רגש ויותר עם הגיון - גם אני שונא את תופעת הנפקדות\עריקות\השתמטות - אבל מכאן ועד להתעמר במישהו לאחר מותו (וגם במשפחתו) המרחק הוא ארוך.

שלא כתגובה אליך - קראתי את דבריו של האלוף (מיל) אלעזר שטרן - "הדבר תורם להזניית המקום" בהתייחסו לחלק הצבאית שבא נקבר החייל

לדעתי - אדם כזה מזנה את צה"ל וגם את המדינה. לא סבלתי אותו אף פעם ועכשיו עוד פחות.

כל טוב,

גבריאל

^^

גבריאל - Mega +1, אתה אדם רציונלי.

קבורה צבאית הוא טקס שמטרתו לתת כבוד לאדם שנפל על הגנת המולדת.

החל מנסיעה בשיירת קומנדקרים פומבית עם ארון החלל שכל עובר דרך מודע למשמעות של אותה שיירת קומנדקרים עגומה, דרך נשיאתו על ידי שישה מעמיתיו אלי קבר וכלה במטחי כבוד.

האם לחייל שנהרג בתאונה בעת שהיה עריק מצה"ל וזאת גם לא נפקדותו הראשונה, מגיע להקבר בטקס כזה?

ועם כל הכבוד לפרשנויות יצירתיות של החוק - הבחור היה עריק כבר יותר משבועים הוא לא ברח מאף אחד ולא היה בנסיבות מותו שום דבר שקשור לשירותו הצבאי - כלל הנראה נסע לבלות או שחזר מבילוי. אין כאן ספק או צילו של ספק - מגיע לנפטר קבורה מכובדת כמו לכל אזרח ולמשפחתו פיצויים כמו לכל אזרח שנהרג בתאונת דרכים.

^^^

אבל החוק אינו עושה הבדלה כפי שאתה עושה וכל עוד המחוקק לא יתערב, לחייל עריק מגיעה קבורה צבאית בדיוק כמו שחייל שניסה לרצוח מישהו ע"י הטמנת מטען ונפצע, קיבל אחוזי נכות ממשרד הבטחון והוכר כנכה צה"ל.

כל מקרה צריך להישפט לגופו.

אם הצבא, בכל דרך שהיא, גרם ישירות למותו של חייל (בזמן קרב, או דרך ריב שנגמר בהתאבדות כמו שקרה כבר כמה פעמים, או תאונת אימונים כמו זו שפקדה את משפחת אזולאי, שאני אגב מכיר אישית), מגיעה לחייל קבורה צבאית. למה? כי הוא נפל בעת שירותו (או כתוצאה משירותו) בצבא.

אבל אם חייל החליט שלא טוב לא, וזה לא בגלל מחדל או בעיה כזאת או אחרת (וכן, יש את המפונקים, קורה), ובמיוחד או זו נפקדות חוזרת ונשנה, אין הצדקה לקבורה צבאית. גם אם חייל נהרג בתאונת דרכים בזמן שהיה בחמשוש או בגימל.

מנגד, אם חייל נפצע בתאונת דרכים בגלל שהצבא שם אותו על הכביש (שליחות כלשהי למשל), מגיעה לו קבורה צבאית.

אבל שוב כל מקרה לגופו. קשה לנסח חוק המחלק את המתים לככה וככה, אז פשוט צריך לשפוט כל מקרה באופן פרטי.

אני לא בטוח לגבי החוק בעניין עריקים והזכויות שלהם כחללי/נכי צה"ל. ממה שהבנתי הנושא אינו מוגדר בחוק אלא בפקודות מטכ"ל. לא בטוח מה בית המשפט (שאמר למלא את החלל במקרה זה) היה מחליט במקרה זה. אולם מאחר שמדובר בגופה שאין להלין אותה בזמן שבית המשפט ישב על המדוכה, החליט היועמ"ש את אשר החליט וזאת לאו דווקא משיקולים משפטיים גרידא.

בכל מקרה אני לא חושב שיש כאן ספק מבחינה ערכית והמחוקק בהחלט חייב להתערב בהקדם בעניין זה - ולו יהי מקרה זה קטליזטור.

גם אם חייל נהרג בתאונת דרכים בזמן שהיה בחמשוש או בגימל.

כלומר, אם לוחם חזר הביתה לסופ"ש אחרי 45 יום בלבנון, ירד מהאוטובוס ונדרס למוות - לדעתך לא מגיע לו להיקבר כחלל צה"ל, בגלל שהוא היה בחופשה?