באם אני יקח 2 כוננים של 250 GB לדוגמא

ויכוון אותם שיהיה להם סה"

כ 160 GB

80 +80 GB

ויש לשניהם 16 MB קש

האם המהירות שלהם תשתפר ???

( לעומת 2 כוננים של 250 GB )

הודה לבעלי ניסיון

תנסה לכתוב בעברית מובנת את השאלה.

ואם זה קשה לך, אז בשפה אחרת ואני בטוח שיהיו אנשים שישמחו לתרגם את זה.

כרגע השאלה שלך לא מובנת בעליל חוץ מהמשפט "האם המהירות שלהם תשתפר" <- מהירות של מה? 80+80 160+160 250+250, מה הקשר הBUFFER, ולמה הכוונה בתכוון אותם???

אם יש לך כונן X, הוא יתן לך ביצועים X

לא משנה אם אתה מגדיר לו מחיצות שתופסות 100% מהנפח(=מגדיר אותו 250GB) או שאתה מגדיר לו 32% מהנפח (80GB)

כדי גרום לשני כוננים לתת יותר ביצועים, צריך לעשות בינהם RAID שיכתוב לשני הכוננים במקביל, כך שבעצם המערכת תזהה את שניהם ככונן אחד של 500GB

לגבי RAID, יש מספיק הסברים פה באתר או בWIKI

אני חושב שכוונה ל-Short Stroking.

נתחיל מזה שכנראה שהדיסקים מהדור הקודם ואיטיים יותר מהדיסקים המודרניים.

לשאלה : אם תקטין את ה-partition למשהו כמו 60-80GB, זמן חיפוש אמור להיות טוב יותר, אם ותשים את שני הדיסקים ב-RAID0 עם מחיצות קטנות זה אמור לשפר לך את המהירות.

תנסה לכתוב בעברית מובנת את השאלה.

ואם זה קשה לך, אז בשפה אחרת ואני בטוח שיהיו אנשים שישמחו לתרגם את זה.

כרגע השאלה שלך לא מובנת בעליל חוץ מהמשפט "האם המהירות שלהם תשתפר" <- מהירות של מה? 80+80 160+160 250+250, מה הקשר הBUFFER, ולמה הכוונה בתכוון אותם???

כתבתי בעברית

באם לא הבנת כנראה השאלה לא מופנית אלייך

אם יש לך כונן X, הוא יתן לך ביצועים X

לא משנה אם אתה מגדיר לו מחיצות שתופסות 100% מהנפח(=מגדיר אותו 250GB) או שאתה מגדיר לו 32% מהנפח (80GB)

כדי גרום לשני כוננים לתת יותר ביצועים, צריך לעשות בינהם RAID שיכתוב לשני הכוננים במקביל, כך שבעצם המערכת תזהה את שניהם ככונן אחד של 500GB

לגבי RAID, יש מספיק הסברים פה באתר או בWIKI

ברור שאני יעשה RAID ( לשם כך ציינתי 2 דיסקים )

לא ביקשתי עזרה בהתקנת ה- RAID

שאלתי באם אני ב- RAID יקטין את הנפח של הדיסקים מ- 250 GB כפול 2

ל- RAID של 2 דיסקים שכל אחד מהם יפעיל 80 GB מתוך 250GB

שמכיל כל אחד מהם בפועל .

האם המהירות של קריאה או כתיבה תשתפר ?

ושוב לאנשים שניסו זאת בפועל .

לאו דווקא בחיפושים, הזמן גישה ישתפר באופן תאורטי.

אני חושב שזמן הגישה לא משתנה אף פעם

זמן החיפוש משתנה (SEEK TIME)

ובאופן תאורטי יש בזה הגיון כי הכונן מחפש במהירות מסוימת X

עם הכונן מכיל 250GB, יקח לו יותר זמן לחפש בהכל מאשר הכונן מכיל 80GB (על אותה מהירות X)

אבל זה בהנחה שהוא מחפש לכל אורך הכונן

שזה כמעט אף פעם לא קורה

אתה עושה דיפרגמנט וכל הכלים האלה

אז כמו שאמרתי על הנייר יש בזה הגיון

אבל בפועל אני לא חושב שזה ישפיע כל כך

לאו דווקא בחיפושים, הזמן גישה ישתפר באופן תאורטי.

נפלא באם "הגישה תשתפר "

מהירות העבודה יהיה מהיר יותר

איך אפשר לבדוק בניסוי עם תוכנה מהירות ה- RAID ?

ובאם כדאי לקצץ דיסקים ב- RAID0

תקרא :

Accelerate Your Hard Drive By Short Stroking : On The Stroke Of Performance: Hard Drive Short Stroking

http://www.tomshardware.com/reviews/short-stroking-hdd,2157.html

אני חושב שזמן הגישה לא משתנה אף פעם

זמן החיפוש משתנה (SEEK TIME)

ובאופן תאורטי יש בזה הגיון כי הכונן מחפש במהירות מסוימת X

עם הכונן מכיל 250GB, יקח לו יותר זמן לחפש בהכל מאשר הכונן מכיל 80GB (על אותה מהירות X)

אבל זה בהנחה שהוא מחפש לכל אורך הכונן

שזה כמעט אף פעם לא קורה

אתה עושה דיפרגמנט וכל הכלים האלה

אז כמו שאמרתי על הנייר יש בזה הגיון

אבל בפועל אני לא חושב שזה ישפיע כל כך

אני חושב שלא הבנת אותי. כשאמרתי חיפושים לא דיברתי על seek time, דיברתי על חיפוש קבצים במערכת ההפעלה. התייחסתי לתגובה של AlCHEMY וחשבתי שעל כך הוא דיבר. אם לא, אז לא חשוב. אגיב להודעה שלך כאילו שלא אמרתי כלום קודם:

access time בעיקרון הוא הזמן שעובר משליחת הפקודה ועד לסיום הביצוע שלה. באופן ספציפי בתחום של כוננים קשיחים וכוננים אופטיים מתייחסים למושג כ-seek time כך שאלו לא דברים שונים, זהו אותו הדבר. seek time הוא הזמן שלוקח במעבר ראשי הקריאה-כתיבה מנקודה אחת לאחרת.

אם יש לך שטח כזה ABCDEFGHIJKL אז בלתי נמנע שיתבצעו פעולות שמעורבות בהזזת ראשי הקריאה-כתיבה מנקודה A לנקודה L. אך אם אתה מצמצם את השטח ל-ABCDEF אז זמן הגישה יצטמצם.

בנוגע לנייר ולהגיון- תחפש דיון על raptor מול 6400aaks, הביאו בעבר קישור להשוואה בניהם כשה-6400AAKS מצומצם בנפח שלו. רמת הביצועים שלהם הייתה שווה או שה-6400AAKS היה יותר טוב, אני לא זוכר במדויק. או במילים אחרות, זה תאורטי כי זה משתנה בין הכוננים והסיטואציות (ומן הסתם במבחנים עצמם)- אבל השיפור קיים.

אוקי בזה אתה צודק

אבל אם נניח שנפח הכונן הוא מA עד L כמו בדוגמה שלך

נדירים המקרים שהכונן באמת מגיע עד L

כי הכונן במעט אף פעם לא מלא עד אפס מקום

אז אם נגיד הכונן מלא מA עד I לדוגמה

ואתה עושה לו דיפרגמנט וכל השטויות האלה

הוא מסדר את כל הקבצים שיתפסו מקום אחד אחרי השני אז המרחק מתקצר עוד יותר נגיד עד F

אף פעם לא שמעתי על השיטה של הSHORT STROKING

נשמע באמת מעניין

ביקורת מאוד טובה

ממליץ לכולם לקרוא אותה

אבל זה אפקטיבי רק בשילוב של RAID 0 וגם לא עד כדי כך

תראו את ההבדלים שם

זה לא בשמיים

אבל זה עדיין יותר זול מSSD ויותר טוב מHDD רגילים

תקרא :

Accelerate Your Hard Drive By Short Stroking : On The Stroke Of Performance: Hard Drive Short Stroking

http://www.tomshardware.com/reviews/short-stroking-hdd,2157.html

אין לי מושג מה אתה כותב ? מה אני צריך להבין ? לא מבין את הקשר לשאלה שלי

אולי היית צריך לכתוב כמה מילים מה אתה רוצה לומר בקשר לקישור שלך ?

גם באם היית כותב את זה בעברית לא הייתי מבין את המונחים הטכניים

אין לי מושג מה אתה כותב ? מה אני צריך להבין ? לא מבין את הקשר לשאלה שלי

אולי היית צריך לכתוב כמה מילים מה אתה רוצה לומר בקשר לקישור שלך ?

גם באם היית כותב את זה בעברית לא הייתי מבין את המונחים הטכניים

נתתי לך לינק לכתבה בנושא, רוצה - תקרא, לא רוצה אל תקרא.

אוקי בזה אתה צודק

אבל אם נניח שנפח הכונן הוא מA עד L כמו בדוגמה שלך

נדירים המקרים שהכונן באמת מגיע עד L

כי הכונן במעט אף פעם לא מלא עד אפס מקום

אז אם נגיד הכונן מלא מA עד I לדוגמה

ואתה עושה לו דיפרגמנט וכל השטויות האלה

הוא מסדר את כל הקבצים שיתפסו מקום אחד אחרי השני אז המרחק מתקצר עוד יותר נגיד עד F

אבל זה אפקטיבי רק בשילוב של RAID 0 וגם לא עד כדי כך

כנראה שלא הבנת, אני דיברתי על שטח ולא על נפח. אם אתה מדבר על תנועת ראשי הכתיבה-קריאה אז אתה לא יכול לדבר עליהם בהתייחס לנפח הכונן הקשיח כי הראשים לא זזים ממגה-בייט למגה-בייט אלא מנקודה לנקודה שעל הפלטות. וכשמדובר בשטח אז זה אי אפשר להסביר בשורה אחת. קודם כל נצא בהנחה שמדובר בדיסק קשיח עם פלטה אחת, במקרה הזה הוא יהיה מהיר יותר כי הראשים יצטרכו לזוז פחות. לגבי מה שאמרת- ובכן, פרגמנטציה ממזערת זאת, אך לאחר התהליך שוב תרצה להזיז קבצים ממקום למקום והכונן ה-short stroked יהיה מהיר יותר (לא משמעותי, אבל באופן כללי). כאן מדובר בפלטה אחת, מה קורה עם כונן של 2-3-4 פלטות? העיקרון דומה אבל כאן כל עניין המהירות הופך להיות יותר תאורטי.

ואין שום קשר ל-RAID, אם יש תוספת ביצועים אז יש תוספת ביצועים, זה יגדל מן הסתם לפי המערך אבל זה לא רק כשיש מערך.

דניאל אתה מתכוון בסופו של דבר, שברגע שמקטינים את נפח הכונן, כמות מסילות המידע שהכונן מאפשר לראש לעבור בהם קטנה, ולכן זמני העבודה מתקצרים.

שזה הגיוני, אבל השאלה היא עד כמה יש שיפור במהירות, כי בסופו של דבר יחס מחיר/נפח נדפק בצורה רצינית, ויחס מחיר/ביצועים, לא נראה לי זז לכיוון חיובי בכלל, עדיף לבצע RAID רגיל וזהו.

ודרך אגב, בנוגע לפלטות, ראש הקריאה זז בכל הפלטות במקביל, ולכן תלוי איך המידע נשמר על הפלטות, יכול להיות שלא תהיה השפעה במהירות בכלל (וליתר דיוק שיפור עצום בביצועים כי הראש כבר באותה נקודה, זה שיפור ביחס לפלטה אחת), ויכול להיות שתהיה איטיות רצינית כשראש הקריאה צריך לנוע בכל פלטה ולמצוא את המידע.

לפותח הדיון.

שיעור קל בעברית

"באם" זו לא מילת שאלה שאתה כותב כל פעם שאתה רוצה לכתוב "אם", "האם", "ואם", ה"ב" הזאת היא לא חלק מהמילה עצמה, היא תוספת.

"באם (במקרה הזה צריך לכתוב אם) אני יקח (אני אקח, לוקחים את השורש ומטים אותו לעתיד בגוף נוכחי) 2 כוננים ויקצץ (אקצץ - כמו התגובה הקודמת) בשטח שלהם אני יקבל (אקבל - כמו בתגובה לפני הקודמת.)"

"באם (אם) אני יקח (אקח) 2 כוננים של 250 GB לדוגמא

ויכוון (ואקטין/ואכווץ) אותם שיהיה להם סה"(למה יש פה ENTER?)

כ 160 GB

80 +80 GB

ויש לשניהם 16 MB קש

האם המהירות שלהם תשתפר Huh

( לעומת 2 כוננים של 250 GB )

הודה (אודה) לבעלי ניסיון"

זה נקרא משפט המנוסח בעברית.