הרמקולים נמצאים ברשותי מזה מספר שבועות ואני מקווה שדעתי האישית תוסיף לביקורות המפורטות שכבר הופיעו פה בעבר ותועיל למי מהמעונינים לרכוש מערכת רמקולים.

ראשית, הרמקולים מחוברים למחשב כמפורט מימין ולכרטיס קול של m-audio שלעניות דעתי מוציא סיגנל מעולה. הרמקולים נועדו לשבת בחדר שינה/עבודה קטן שעברנו אליו לאחרונה והחליפו מערכת של רסיבר ורמקולי בוז ישנים (דגם 2.1 וכן, אני בכוונה כותב בוז ולא bose).

עיצוב - נקי ומאוד אלגנטי, כבלי כוח קצרים ומעצבנים, לד כחול זוועתי שאמור להעלם בדגם החדש (אני רכשתי את הדגם היוצא, מבחינה אלקטרונית/מכנית לא אמור להיות שוני בין הדגמים, רק שינוי עיצובי). גרילים איכותיים, אבל מעט קשים להסרה (ורצוי מאוד להסיר אותם בעת האזנה למוזיקה).

חיבורים וארגונומיקה - חיבור סטנדרטי למקור סאונד עיקרי מאחורי רמקול ימין. חיבור לאוזניות (ככל הנראה pass through) וכן חיבור למקור סאונד נוסף מלפנים. כפתורים סיבוביים מאוד איכותיים לעוצמת הקול (גם לכיבוי המכשיר) ולבחירת רמות הבס והטרבל (עם נקודה ניטרלית מודגשת ומאוד נוחה).

איכות הקול - אני מתייחס לתכונות של הרמקולים רק בהקשר לסביבה בה הם נמצאים, חדר קטן יחסית (פחות מ-10 מ"ר נטו, אקוסטיקה טובה) ומחוברים למחשב שלי.

בהאזנה למוזיקה הרמקולים בעלי סאונד נאמן יחסית למקור, הם יחשפו כשלים רבים שנעלמו מאזני מי שהתרגל לרמקולים נחותים. ההבדל בין MP3 ל-FLAC מורגש, כנ"ל איכות כרטיס הקול (לכן פחות מומלץ לחבר לכרטיס קול OB או למקור נחות אחר). עוצמת הקול של הרמקולים מאוד מספקת, למרות שהנתון היבש של 14 ואט לרמקול נראה מאכזב הרמקולים נותנים סאונד טוב עד ליותר משלושת רבעי מהלך כפתור העוצמה. להערכתי הגסה, מדובר בלפחות 95 דציבל בתנאי ההאזנה של חדר קטן ומדובר כבר בעוצמה לא נעימה (ואפילו מסוכנת לטווח ארוך). חשוב לציין וזאת בהשוואה למקצת המתחרים שבחיבור הסאונד הראשי אין רעש סטטי כלל לכל אורך מהלך כפתור עוצמת הקול (לפחות עם כרטיס הקול שלי).

הרמקולים נשמעים הרבה יותר טוב מרמקולים "אמיתיים" זולים (הם מחסלים את הבוז הישנים ללא קושי ועדיפים על מערכות מיקרו רבות ורמקולי "מדבקה" שעולים לעיתים כפול). אבל אסור לצפות מהם לעשות נפלאות, הם נשמעים טוב במיוחד בעת צפיה בסרטים ומשחקי מחשב, כאשר חסרונו של הסאבוופר פחות מורגש בחדר הקטן והרמקולים נותנים בסך הכל חוויה טובה. למרבה הצער, קריאטיב היו חייבים להתפשר במספר נקודות והאזנה ביקורתית למספר טרקים איכותיים של מוזיקה חושפים את הכשלים של המערכת הקטנה הזאת.

בחרתי בשיר I feel love של דונה סאמר ובהפקתו של מורודר מסוף שנות השבעים. לצעירי הפורום שלא מכירים, מדובר בשיר פורץ דרך עם עיבוד אלקטרוני שמשפיע על אלפי רצועות עד היום, מלבד זאת, איכות ההפקה של הרצועה יוצאת מהכלל. הסאונד נשמע מעט "מרוח" והבס מנופח ולא מדויק, משחק עם כפתורי הבס והטרבל (קצת פחות בס, קצת יותר טרבל) משפר מעט את העניין הזה, אבל אז המוזיקה מאבדת הרבה מנפחה.

חזרתי והאזנתי לרצועה עם האוזניות שלי (גראדו SR80) על מנת לנסות לאבחן את הבעיה. הרושם שלי שהרמקולים, מלבד היכולת המוגבלת שלהם לטפל בבס (חסר ולא מדויק), נותנים יותר מדי דגש ל-low-mid על פני ה-high וה-high-mid. אלו הן כנראה הסיבות לסאונד "המעורפל והמנופח" אולם גם ליכולת הטובה יחסית של הרמקולים לטפל בסרטים ובמשחקים למרות חסרונו של הסאבוופר. הבעיות האלו חזרו על עצמן גם ברצועות אחרות שהאזנתי להן, בשיר the boxer של סימון וגרפונקל הגיטרה וקולות הזמרים מאבדים הרבה מהפירוט שלהם ואילו קול המפוחית יורד בכמה חלקי הטון. במרכבות האש של וונגליס, הצלילים הגבוהים (צליל החצוצרה וצלילי הסינט' הגבוהים) נבלעים מעט ברקע (האוזניות שימשו כמובן כנקודת הערכה בלבד, מבחינת הפירוט לכל רוחב הספקטרום, קשה למצוא רמקולים שישתוו להן גם בסכומים גבוהים בהרבה). על פי חלק מהביקורות שונות שקראתי ברשת, ה-T40 אמורים לטפל טוב יותר בבעיות אלו (אם כי מספר מבקרים טענו שהיתרון לא מורגש או שהם העדיפו את ה-T20), אולם אלו רמקולים גדולים יותר פיזית וכמובן יקרים יותר, קיימות כמובן מערכות דומות מתוצרת לוג'יטק וחברות אחרות שאפשר לשקול.

אולם למרות כל החסרונות האלו, חשוב לזכור שמדובר ברמקולים שולחניים שנמכרים היום בפחות מ-600 ש"ח. בסכום זה, אני לא מאמין שיש הרבה פתרונות אחרים לחובבי מוזיקה שגם חוטאים מדי פעם במשחק מחשב או סרט והחסרונות שציינתי בענין הטיפול בתדרים השונים אופיינים למערכות קטנות רבות (מי יותר ומי פחות). משחק עדין בכפתורי הבס והטרבל עשויים לשפר את חווית השמיעה לחלק מהמשתמשים בהתאם לסוג המוזיקה הנשמעת. לכל זה מצטרפים העיצוב הנאה, הגודל הקומפקטי והעדר קופסת הסבוופר הנוספת שעוזרים למקם את המערכת במקום צפוף ואיכות הבנייה הטובה.

כול הכבוד על הביקורת

יצא לי להתרשם בחטף מה-T40 והם בהחלט מספקים איכות צליל טובה מאוד למחיר.

חזרתי והאזנתי לרצועה עם האוזניות שלי (גראדו SR80) על מנת לנסות לאבחן את הבעיה. הרושם שלי שהרמקולים, מלבד היכולת המוגבלת שלהם לטפל בבס (חסר ולא מדויק), נותנים יותר מדי דגש ל-low-mid על פני ה-high וה-high-mid.

לטעמי הגראדו מדגישות יותר מדי את האחרונים..

העיקר: תתחדש ותהנה.

יצא לי להתרשם בחטף מה-T40 והם בהחלט מספקים איכות צליל טובה מאוד למחיר.

לטעמי הגראדו מדגישות יותר מדי את האחרונים..

ביקורת על מוצרי אודיו היא בד"כ מאוד סוביקטיבית ותלויה מאוד בהעדפות המאזין (שלא לדבר על שאר מרכיבי המערכת, מבנה חדר ההאזנה וכו'), לכן טרחתי לכתוב ביקורת משלי למרות שכבר קיימת ביקורת מעולה ומפורטת לרמקולים אלו.

לפני הרכישה התלבטתי רבות אם להשקיע עוד כמה שקלים ב-T40. בדיעבד, אני מרוצה מהרכישה שלי, בין השאר בגלל שהגודל של ה-T20 מתאים לי לתנאי המחייה הצפופים הנוכחיים שלי ובגלל שהסאונד שלהם מספק ככלל ולאור המחיר בפרט.

כמו כל הביקורת, גם השימוש שלי בגראדו כמקור השוואה הוא מאוד אישי ונובע בעיקר מהעובדה שזהו אמצעי הפקת הקול הטוב ביותר (והאהוב ביותר) שיש לי... אישית אני מת על הסאונד של האוזניות האלו (ומאוד אוהב את הטונים המרכזיים והמרכזיים-גבוהים). כמובן, ובהמשך לדברים אלו, חובבי טונים בינוניים-נמוכים עשויים לאהוב את ה-T20 יותר ממני. כפי שגם ציינתי מעלה, ה-T20 נותנים תוצאה טובה מאוד בסרטים ובמשחקי מחשב, שם טונים אלו חשובים יותר מאשר בסוגי המוזיקה שאני מאזין להם בד"כ.

העיקר: תתחדש ותהנה.

אני בהחלט נהנה.