חייב לשפוך את הלב..

[shem86]

Smile and the world will smile back

קארמה.

[Chymes]

אבל זה העניין בדיוק, שהוא בודד בחיק המשפחה.

ובאמת... גיל 22 זה לא תינוק! צריך להתחיל לחיות עם עצמך באמת, וללמוד להסתדר לבד זה דווקא יכניס לו קצת פילפל לחיים וישבור לו את השיגרה של-

עבודה בית, הורים .

לא מסכים. אם אין ברירה וחייבים לעזוב את הבית בגלל לימודים מילא, אבל לגור לבד סתם בשביל הכיף ממש לא זוהר כמו שחושבים. במקום להתרכז הוא יצטרך לשבור את הראש איך לשלם שכר דירה, מאיפה להשיג אוכל, איך לשלם חשבונות, איך לעשות כביסה. יצטרך לבזבז שעות ביום על דברים קטנים.

[Nyromith]

לא מסכים. אם אין ברירה וחייבים לעזוב את הבית בגלל לימודים מילא, אבל לגור לבד סתם בשביל הכיף ממש לא זוהר כמו שחושבים. במקום להתרכז הוא יצטרך לשבור את הראש איך לשלם שכר דירה, מאיפה להשיג אוכל, איך לשלם חשבונות, איך לעשות כביסה. יצטרך לבזבז שעות ביום על דברים קטנים.

ממש לא מסכים. העצמאות היא חלק חשוב מאוד בתהליך ההתבגרות. לגור עם אימא'לה עד גיל 30 כשאתה למעשה ילד שלא מנוסה אפילו בחיי בית פשוטים יכול להיות מתסכל בגיל צעיר, ופשוט אסון בגיל מבוגר יותר. אני בן 19, עברתי לגור לבד לא מזמן - ולמען האמת זה לא כזה נורא כמו שהזהירו אותי. אז אני מבזבז שעה יותר ביום על סידורים קטנים, אבל אני יודע שאני אדם עצמאי.

[Chymes]

האמת שעליתם פה על משהו נכון.

ההורים האלה כבר חונקים אותי, אין לי עצבים.

שלא תבינו לא נכון, ההורים של טובים מאוד ואני אוהב אותם.

אבל לפעמים הגן האשכנזי שבהם פשוט מטריף אותי.

"כשאתה מגיע לעבודה תתקשר"

"כשאתה יוצא מהעבודה תתקשר"

"כשאתה מגיע למקום X תודיע לנו שהגעת"

ואם אני לא מתקשר הם עושים את זה בעצמם 100 פעם עד שאני עונה.

דיייייייייייייייייי כבר.

אולי לעבור דירה ילמד אותם שזה לא כזה נורא בלעדי, וגם יגרום לי להתגעגע אליהם יותר.

בקשר לטיול, זה משהו שיהיה נחמד לעשות בלי קשר. אבל בכל זאת, למי שיצא לו לעשות טיול, איזה סוג של אנשים פגשתם שם?

גם הורי כאלה, אבל במקום להתלונן אני אומר תודה שנולדתי להורים שאוהבים אותי.

בעיה שלא עשית צבא. אם רק היית יודע עד כמה שותפים יכולים למרר איך חייך... בלי סוף מריבות על הוצאות, תורנויות (אתה לא רוצה לחיות בזבל, נכון?), גבולות, חוקים. עזוב. נגיד אתה אדם מסודר ואוהב לנקות את הדירה כמו שצריך פעם בשבוע. לצערך הרב אתה גר עם מישהו שלא בדיוק אדם מסודר ולא רוצה לנקות. אתה יודע מה קורה במצב כזה? מלחמת עולם. צעקות, ריבים, עצבים, תרגילי מנהיגות. בסוף נותרות שלוש אפשרויות:

א. אתה מצליח לשכנע אותו לנקות.

ב. אתה מנקה לבד ומרגיש כמו מנקה, משרתת אישית.

ג. חי בזוהמה וסובל.

עוד דוגמא: אתה לא מעשן, אבל השותף שלך כן. תבקש ממנו אלף פעם לא לעשן בדירה הוא עדיין יעשן. למה? ככה. אתה תסבול. תחזור הביתה ותמצא את הדירה מסריחה מסיגריות.

עזוב, שותפים זה גיהינום. הספיקו לי שלוש שנים בצבא. [br]פורסם בתאריך: 13.11.2008 בשעה 16:31:59

---

ממש לא מסכים. העצמאות היא חלק חשוב מאוד בתהליך ההתבגרות. לגור עם אימא'לה עד גיל 30 כשאתה למעשה ילד שלא מנוסה אפילו בחיי בית פשוטים יכול להיות מתסכל בגיל צעיר, ופשוט אסון בגיל מבוגר יותר. אני בן 19, עברתי לגור לבד לא מזמן - ולמען האמת זה לא כזה נורא כמו שהזהירו אותי. אז אני מבזבז שעה יותר ביום על סידורים קטנים, אבל אני יודע שאני אדם עצמאי.

יש הבדל אדיר בין לגור עם ההורים בגיל 22, אחרי הצבא, ולגור עם ההורים בגיל 32, כמו קרירין. הראשון גר עם ההורים, חוסך כסף לעתיד ואחר כך, במקרה הצורך, חי לבד בשכירות, לומד בראש שקט ולא צריך לעבוד בזמן הלימודים כדי לשלם חשבונות. השני סתם יצור אומלל שמסתתר מתחת לסינר של אמא.

[shmelo]

^^^^

אאאוץ'

אבל מה : מצטרף לעיניין. לך ללמוד. לך לעשות תואר שני במעונות - אקיצר שים את עצמך במצבים שונים !!!

[Nyromith]

יש הבדל אדיר בין לגור עם ההורים בגיל 22, אחרי הצבא, ולגור עם ההורים בגיל 32, כמו קרירין. הראשון גר עם ההורים, חוסך כסף לעתיד ואחר כך, במקרה הצורך, חי לבד בשכירות, לומד בראש שקט ולא צריך לעבוד בזמן הלימודים כדי לשלם חשבונות. השני סתם יצור אומלל שמסתתר מתחת לסינר של אמא.

אנחנו חיים בשכירות, אז זה יוצא אותו דבר אם אני אגור בדירה לבד, וההורים יגורו בדירה אחרת. אני מקווה שאני גם אתחיל לעבוד עוד מעט. אני מעדיף לעבור לסגנון חיים עצמאי לאט ובאופן מבוקר, ככה שאם משהו ישתבש תהיה לי רשת ביטחון בדמות ההורים. אני ממש לא רוצה למצוא את עצמי בגיל 30 עם 0 נסיון בעבודה וחיים עצמאיים כשההורים חס וחלילה איבדו את כושר העבודה או פוטרו.

[urib]

א. אתה מצליח לשכנע אותו לנקות.

ב. אתה מנקה לבד ומרגיש כמו מנקה, משרתת אישית.

ג. חי בזוהמה וסובל.

עוד דוגמא: אתה לא מעשן, אבל השותף שלך כן. תבקש ממנו אלף פעם לא לעשן בדירה הוא עדיין יעשן. למה? ככה. אתה תסבול. תחזור הביתה ותמצא את הדירה מסריחה מסיגריות.

עזוב, שותפים זה גיהינום. הספיקו לי שלוש שנים בצבא. [br]פורסם בתאריך: 13.11.2008 בשעה 16:31:59

---

יש הבדל אדיר בין לגור עם ההורים בגיל 22, אחרי הצבא, ולגור עם ההורים בגיל 32, כמו קרירין. הראשון גר עם ההורים, חוסך כסף לעתיד ואחר כך, במקרה הצורך, חי לבד בשכירות, לומד בראש שקט ולא צריך לעבוד בזמן הלימודים כדי לשלם חשבונות. השני סתם יצור אומלל שמסתתר מתחת לסינר של אמא.

יש פיתרון לזה, אתה חותם חוזה שכירות מול בעל הדירה, ככה שלך יש את הזכות לבחור דייר שותף, וגם לחפף אותו אם צריך.

אני למשל הייתי מראיין את השותפים, לפני חתימה, זה ממש לא תורה מסיני.

לגבי סעיף א, תמיד אפשר למצוא מנקה בסכום סימלי ועם שותף בכלל העלות יורדת.

ואני לא חושב שיש לך זכות לבקר את חייו של קרירין, לכל אדם יש את הסיבות שלו! ואתה בטוח לא יודע מהי...?

[Chymes]

אופיו של אדם לא נחשף בעשר דקות ראיון. כדי להכירו באמת צריך לחיות יחד. בצבא הכנסתי מישהו לחדר אחרי עשר דקות שיחה. בהתחלה חשבתי שעשיתי בחירה נכונה. הבחור נראה אחראי, איכותי, חכם. אין לך מושג כמה טעיתי. סבלתי איתו עד השחרור.

[Milford Cubicle]

ואני לא חושב שיש לך זכות לבקר את חייו של קרירין, לכל אדם יש את הסיבות שלו! ואתה בטוח לא יודע מהי...?

כל ההתייחסות לחיו של קיררין זה לא מתוך ביקורת, זה מתוך רחמים.

[urib]

כל ההתייחסות לחיו של קיררין זה לא מתוך ביקורת, זה מתוך רחמים.

תראה אני מכיר את קרירין "גולם" לשעבר המון זמן כחבר פורום, אבל אין לי באמת מידע מדוע הוא גר עדיין עם ההורים שלו בגיל 30.

יכול להיות שיש לו סיבות אישיות ולא רק שיקול כלכלי, לך תדע...? בכל זאת אני לא מבקר אותו.

[ExTaZi]

בעיה למצוא שותפים טובים, תנאי קבלה ראשון יהיה "האם אתה אשכנזי?" סתם סתם..

אוףףףף ראיתי הרגע בחורה יפה רצח וקפאתי במקום..למה למה לממהההה, בא לי לדפוק את הראש בקיר

[אלון פ]

אחי, אתה נשמע בחור טוב, לא נראה לי שיהיה לך בעיה למצוא חברים.

בהצלחה

[Elite_Sniper]

אוףףףף ראיתי הרגע בחורה יפה רצח וקפאתי במקום..למה למה לממהההה, בא לי לדפוק את הראש בקיר

join the club ...

[omerpaz]

*****חבר'ה אני מקווה באמת שמותר לעשות את זה בפורום הזה, אם לא תגידו בבקשה לפני שאתם מוחקים*****

האמת לא יודע מי יכול לגרום לי להרגיש יותר טוב במצב הזה..

אז ככה

אני אוטוטו בן 22, עובד בהייטק, בצבא הייתי חודשים מועטים, והמצב החברתי שלי על הפנים..

בצבא לא עשיתי שירות מלא מכל מיני סיבות, חלקן מוצדקות וחלקן לא (אין לי קשיי הסתגלות או משהו כזה..)

איך שיצאתי מהצבא ההורים לא היו הכי מרוצים שבעולם..אבל אבא אמר לי שאם אני כבר בחוץ עדיף שאני אעשה משהו מועיל..

נכנסתי לתחום ההיי טק כמה חודשים לאחר מכן, ראיתי במקום שאני נמצא בו פוטנציאל אדיר להתקדם, והתחלתי להשקיע שם את כל כולי..

מבלי לשים לב כל מה שעשיתי היה לעבוד לעבוד ועוד פעם לעבוד..כשהייתי חוזר הביתה הייתי יושב קצת במחשב והולך לישון..איכשהו לא שמתי לב לשום דבר מוזר באותו הזמן..

רק לפני כמה זמן הודיעו כמה חבר'ה בעבודה שהם מתחתנים..פתאום האסימון התחיל ליפול לאט לאט..

קלטתי שאין לי חברה..שאני עוד מעט בן 22..המצב החברתי שלי על הפנים..הקשר כמעט עם כל מי שאני מכיר התנתק..

שלא תבינו לא נכון, תמיד הסתדרתי טוב +- עם אנשים, בעבודה אפשר להגיד שכולם אוהבים אותי ואני אוהב אותם והכל סבבה..אבל זה רק בעבודה..האנשים שם בני 23-30 ולכל אחד יש את המעגל החברתי שלו..מן בועה שנסגרה לה לאחר סיום תיכון או סיום צבא.

גם בתיכון ובחטיבה אני זוכר את עצמי מגיע מהבי"ס זורק את התיק הולך למחשב..רואה טלויזיה..שומר ממש קצת על קשר עם אנשים..שזה הדבר הכי חשוב. נהייתי עיוור ממכונות הבידור האלה שלא שמתי לב לדברים החשובים באמת בחיים.

פתאום הבנתי שזאת אחת השטויות הכי גדולות שעשיתי..לצאת מהצבא..פתאום הבנתי שזה לא משנה מה אתה עושה בצבא, אלא עם מי אתה עושה את זה..הבנתי שפספסתי תקופת חיים שלמה שלא תחזור..אני כלכך מצטער על זה עכשיו..כואב לי הלב (ממש פיזית..אני מרגיש את זה) כבר כמה ימים וגם בזמן שאני כותב את ההודעה הזאת..כואב לי הלב שהגעתי למצב כזה שבו אני כנראה אשאר תקופה ארוכה אם לא כל החיים.

הייתי מוכן לזרוק את כל העבודה הזאת לפח בזה הרגע אם רק היו נותנים לי להחזיר את הזמן לאחור..

איזה אישה תרצה מישהו שהמצב החברתי שלו כה עגום..

הבנתי, פשוט הבנתי, שהרגעים הכי מאושרים בחיים זה לא כשההורים קונים לך סופר מחשב שמריץ כל משחק שרק קיים וכל סרט, ולא כשקונים פלייסטישן, אלא ברגעים שמבלים עם החברים, עם החברה, ובעתיד עם האשה והילדים

אולי תחושת הכאב תעבור לי עוד כמה זמן, אבל אני מעדיף שהיא לא תעבור סתם בלי שום שינוי, אני לא רוצה להמשיך לחיות באשליה... :'(

הגישה שלך שגויה לחלוטין

הנשים הכי יפות והכי נשיות נמשכות לחנונים שכל הנושא החברתי הוא מהם והלאה

צבא לא קשור בכלל.אתה צריך להישאר מה שאתה ולתת את כל הדגש לעבודה.

אתה מעוניין להתמסד,אין בעיה,לצורך מציאה של אותה אחת לא תצטרך להשקיע מעבר

למספר מצומצם של שעות בשבוע במקומות בילוי (בשביל זה לא צריך בועת חברים) .

[Radeon38]

עומר פז

דברייך מקסימים ביותר ומרגשים.אבל ממה שעולם מכתיב (השפעה חברתית לחץ סביבתי) הייתי אומר שקצת קשה למצוא היום

אישה נשית יפה שאינה קשובה לחברותיה שכן זה חלק מתרבות המערב.אני לא פעם ולא פעמיים צחקתי עם חבריי

על בחורות שמושפעות מחברותיהן במשפטים בנוסח הבא : "יא תיראה את חולצה יפה קניתי מה את אומרת?" "בחיי זה ניראה עלייך כל כל טוב"

ותחשוב שהשאלה והתשובה הן בקול צפונבוני לקקני.

בדרך כלל הנשים הכי נשיות והכי יפות הן צפונבוניות והן מאד מושפעות חברתית

למצוא היום את האמצע זה בערך כמו לעשות תואר...תסתובב קצת בעזריאלי או בגרנד קניון ותיראה מה

זה נשים ותיראה שתמיד הן בקבוצות.הדעה של החברות מאד חשובה.אפקט ה"מה יגידו" עליה יכול לגרום לה

לקנות שטויות וזאת רק שיהיה לה קרדיט במעגל החברתי.

אז לומר לפותח התרד משפט מחץ כזה אני לא חושב שזה חכם.

ויסלחו אם קצת סטיתי מהנושא הייתי חייב לחדד נקודה זו.